[בתמונה: בעבר הקפידו הבדואים שלא לערוך את הריבים הללו באיזורים יהודיים מפחד התגובה. היום אין יותר טריטוריה יהודית. לתפיסתם, במדינת ישראל המתפוררת, הכל שייך להם! התמונה שותפה בטלגרם ע"י עמאר אסאדי]
[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ריבי חמולות, למשל, הן מאפיין תרבותי של הערבים (ושלא יזבלו את השכל שזה בא מקיפוח). זה לא קיים בשוויץ ובאוסטריה, אבל קיים גם קיים בכל רחבי המזרח התיכון. אז מה השתנה? בעבר הקפידו הבדואים שלא לערוך את הריבים הללו באיזורים יהודיים מפחד התגובה. היום אין יותר טריטוריה יהודית. לתפיסתם, במדינת ישראל המתפוררת, הכל שייך להם!באר שבע, למי שעוד משחק עם עצמו בנדמה לי, היא עיר מעורבת לכל דבר ועניין. תוך עשר - חמש עשרה שנים - ישב בלשכת ראש העיר ראש עיר ערבי...
- האוכלוסיייה החזקה בורחת למרכז; ומוחלפת על ידי ערביי הצפון, שמוצאים פה חיים טובים ופרנסה.
- הסטודנטים היהודים, שמגיעים מהמרכז, מחשבים מסלול מחדש; וידירו את רגליהם מהעיר.
- הצבא מתנהג באופן שמבזה אותו ואותנו. הוא מהאו"ם.
- רק המשטרה בדרום - בניגוד למשטרה במרכז ובירושלים - מנסה לשווא; אבל שוטרים מעולם לא כבשו - וגם לא יכבשו - טריטוריה שנמצאת בריבונות זרה.
[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]
[בתמונה: שכונת מעלה הזיתים מותקפת. מי נחלץ לעזרת התושבים? את מי בישראל זה מעניין? רק המשטרה בדרום - בניגוד למשטרה במרכז ובירושלים - מנסה לשווא; אבל שוטרים מעולם לא כבשו - וגם לא יכבשו - טריטוריה שנמצאת בריבונות זרה. התמונה היא צילום מסך]
כשכולם בורחים וכשאין גיבוי לשוטרים, המשטרה אינה יכולה לסייע. כל שוטר שיירה ימצא עצמו בחקירות, כשהקריירה שלו וחסכונותיו כלים,וכשייסיים מעם "מערכת הצדק" הישראלית, ייתבע בבית משפט בדואי (חאק עראב) וישלם. יש שמועות עקשניות, שגם שי אביבי שילם, וכמו שכנראה ישלם אריה שיף - סכומי עתק כדי שמשפחתו לא תיפגע.
עוגן הריבונות האחרון בדרום - העיר היהודית הגדולה - הולך ונמוג. אירועי ה- 14 בנובמבר 2021 - שהפכו את בית החולים סורוקה בבאר שבע לזירת קרב - היו רק סמפטום אחד מאלפים רבים לתופעה הזו.
במו ידינו: ברפיוננו, בטפשותנו, ובהשתלטות המשפט על חיינו, הבאנו על עצמנו את הרעה הזו, ולא נראה מנהיג באופק שיעצור את הדהירה שלנו אל הכאוס.
[הכרזה: ייצור ידע]
מי ששואל איך הגענו לזה, שיחזור לאירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי בישראל...
באוקטובר 2000 מרדו ערביי ישראל. מסע לארכיונים של העיתונים יספר לנו סיפור שרובנו הדחקנו: מלחמה על הצירים; ניסיון לייצר אוטונומיה דה פקטו על ידי הברחת יהודים האיזורים בעלי רוב ערבי. חסימת ציר ביטחוני מהמעלה הראשונה, המשמש להובלת כוחות שריון לתגבור רמת הגולן בעת חירום.
ניצב אליק רון, מפקד המחוז הצפוני דאז הבין זאת מיד, והגיב כמו שצריך להגיב מפקד כוח ריבוני חמוש. הוא פיזר מיד את המרד באש. 12 פלסטינים אזרחי ישראל נהרגו וגם איש קשר של הרשות הפלסטינית, שליבתה את המהומות. תרומתו של רון לביטחון ישראל התבטאה בעיקר בעובדה, שפיזור המרד היה כה מהיר עד כי האוכלוסיה היהודית חשה שיש מי שמגן עליה ולא נוצרו בה התארגנויות ויג'ילנטיות של נטילת החוק לידיים. על כך היו רון ושוטריו צריכים להדליק משואה ביום העצמאות. במקום זה הם קיבלו ועדת חקירה, שהפכה את היהודים אשמים במרד הערבי. איש מהערבים לא נדרש לדין וחשבון.
אני זוכר את ניצב רון, מתוסכל, מסיים את הרצאתו הכואבת במכללה לביטחון לאומי של צה"ל, במילים האלה: "מפקד משטרה שאיננו יודע, שבערבו של יום היא יוותר לבדו לצד הדרך, או שהוא רפה שכל או שהוא משקר לעצמו!"
[הצילום המקורי מאתר משטרת ישראל; אין אזכור שם הצלם. הכרזה: ייצור ידע]
מאז, אנשי כוחות הביטחון הבינו.: מי שמשתמש בנשק חם נגד ערבי, נענש בחומרה. כך הפכו הערבים לבעלי הבית במחנות צה"ל, ואין פוצה פה ומצפצץ. שומרים פרופיל נמוך ומפזרים סיסמאות על שינוי הוראות הפתיחה באש. ראיתם חיל שיורה בגנב בתוך מחנה צבאי? הסיכוי שתראו הוא לא גדול; ואם זה יקרה, תראו גם איזה מסכת ייסורים הוא יעבור.
במזרח התיכון בזים למי שאיננו שומר על כבודו... מאז אוקטובר 2000, החלו הפלסטינים תושבי ישראל לרחוש בוז ולעג למגזר היהודי ולמוסדותיהם הריבוניים. בתפיסתם, המדינה היהודית מתפוררת וקורסת לתוך עצמה. הם צודקים! לאט לאט החוצפה גברה, וזו רק ההתחלה!
זכרו: רוב, שמתנהג כמיעוט, ייאלץ לחיות על פי כללי המיעוט; עד שיהפוך בעצמו למיעוט!
[הכרזה: ייצור ידע]
אז אזרחי באר שבע מתארגנים - במעין מיליציה עממית - כדי להגיב לקריאות מצוקה של אזרחים; וראש עיריית באר שבע מתכוון לייצר מיליציה עירונית, בדמי השמירה שיקבל מהציבור.
אבל, מה יקרה כשייפגע בדואי; או יותר נכון - מה יקרה לפוגע בבדואי? הפוגע יטופל על ידי מערכת החוק היהודית; ולאחריה על ידי מערכת החוק הבדואית; ובתקשורת מיד יספרו לנו על קיפוח ומצוקה שיוצרים את ההתנהגות הבדואית הזו...
אז מה עושים? על כך במאמר נפרד. לחצו כאן
.
אי-אפשר בו-זמנית לטפח מיליוני ערבים בארץ ולשמור ישראל לעם היהודי.
האם יש מפלגה שמסוגלת לשחרר את היהודים מן העול הערבי בארץ ישראל ?
*
את ההתפשטות הדמוגרפית של מיליוני ערבים ניתן לעצור ואף להפוך אותה
רק אם יהודים יפסיקו לתת לערבים עבודה, קצבאות, רפואה, חינוך,
רווחה, הטבות, הגנה משפטית, ייצוג בכנסת.
אין מקרה בהיסטוריה כאשר המנצח בכל מלחמות
העביר חלקי ארצו לאויבים מובסים או 70 שנה האכיל אותם.
המנצח במלחמה קובע את הגבולות.
*
ערבים קיבלו אזרחות (או תושבות) ישראלית
בניגוד להמלצת האו"ם משנת 1947 על הפרדת שני עמים בפלשתינה.
ערבים ביצעו את החלטת האו"ם וגירשו יהודים מחלק ניכר של ארץ ישראל.
*
כיום ממערב לירדן יש לערבים נשיא, ממשלה, תקציב,
תעודות זהות, משטרה, בתי משפט, ערים ללא יהודי אחד,
נוכחות באו"ם וכו'..
זאת אומרת יש להם מדינה, מינוס צבא ויהודים.
לערבים אין זכות לבחור לעצמם את אזרחות הנוחה.
אין שום הבדל בין ערבים בירושלים, חברון, יפו, שכם, נצרת, עזה או רמלה.
הם כולם זכאים לאזרחות מדינתם ובירתה – רמאללה.
*
לאחר משאל עם על הפרדת יהודים וערבים על בסיס אזרחות,
כל ערבים מקומיים ישלמו מס הכנסה ומס בריאות ברמאללה.
אף אחד לא יגורש מביתו, אך ל-2 מיליון ערבים תשתנה כתובת
כדי לדרוש את הבטחת הכנסה, ביטוח בריאות, דמי אבטלה,
קצבאות, משכורות למורים וכו'. הכתובת תהיה ברמאללה.
*
עדיף להעסיק בישראל רק ערבים עם תעודות של רשות הערבית.
בהדרגה כל ערבים מקומיים ייקלטו ברמאללה, שכם, ג'נין, קלקיליה,
טולכרם, חברון, יריחו, אבו-דיס, בית-לחם, עזה וכו'.
*
הפרדה מעם זר תתחיל רק לאחר שכל הערבים ממערב לירדן
יהפכו לאזרחי מדינה מינוס שלהם.
ממשלת 'כל אזרחיה' ניתן להפיל דרך הכרזת משאל עם
על תיקון חוק אזרחות משנת 1952.
ליהודים – אזרחות ישראלית,
לכל הערבים ממערב לירדן – אזרחות מדינתם.