[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ב- 16 בנובמבר 2021 דווח בחדשות ערוץ 13, כי שלושה שבועות לאחר ההנחיה לתגבר את הכוחות בב"ש - פלוגות מג"ב הוצאו מהעיר, לאחר ששירות המילואים שלהם (בהתנדבות... אין תקציב...) הסתיים.
רק דווח - ופרצה סערה...
אז בואו נאמר את האמת: מאוחר מידי. גם עשר פלוגות מג"ב לא תשננה את המצב בנגב. דרושים פתרונות מסוג שונה לחלוטין!
.
[על מה הסערה? למאמרו של אלמוג בוקר בחדשות 13, לחצו כאן]
עצוב גם לצפות בצה"ל הרופס והמנותק, ששינה, לכאורה, את הוראות הפתיחה באש; ומאפשר לירות ברגלי המחבלים (מה לעשות. מי שחודר למחנה צבאי הוא מחבל...). מי יתנדב לירות עכשיו? ואם הכדור יפגע בטעות בבטן. מי המטומטם שמוכן לבזבז את חייב ולפרנס ערימה של עורכי דין ושופטים, לשנים רבות, בכספי ביתו ומשפחתו?
[בכתבה: ספין תקשורתי במסווה של שינוי דרמטי... למאמר בכיכר השבת, לחצו כאן]
הזורע רוח קוצר סופה... המציאות החדשה שלנו נבנתה לאורך שנים רבות מתחת לרדאר:
התהוות, מטבעה, מתרחשת לאט, מתחת לרדאר; ואז ביום אחד היא מתפוצצת כמו רימון. מקבלי החלטות ביורוקרטים, מטבעם, אינם מבינים שהמצאות השתנתה; ומפרשים אותה לפי המציאות הקודמת. הם חושבים, שניתן לאסוף את רסיסיו של רימון שהתפוצץ, לסגור את הנצרה ולהחזיר את הרימון לחגור... לכן, הפתרונות שהם מייצרים הם פתרונות השייכים למציאות שהייתה ואיננה עוד.
אנחנו דומים לאדם שהשן שלו כאבה - אבל, הכאב נרגע לאחר זמן מה - והוא ממשיך בחייו; רק שהחיידקים ממשיכים לעבוד; והבעיה מעמיקה ומעמיקה עד שהיא מתפרצת. אז - כשהשן כבר רקובה - הפתרונות שניתן היה לאמץ בעבר אינם רלוונטים עוד ונדרש פתרון מהמעלה השניה - השתלת שן...
- אפשרנו ביגמיה סיטונית עם אימהות שיובאו מעזה; והיום, קרוביהם של מנהיגי חמאס מתגוררים בנגב; והדור הבדואי הצעיר הוא פלסטיני בעל זהות לאומית ברורה ולעומתית לנו.
- לא רק אפשרנו. גם מימנו ועודנו מממנים... כדאי שנבדוק כמה נשים חד הוריות לכאורה צמחו לנו במגזר; והביטוח הלאומי משלם ומשלם...
- המגזר מתפוצץ מילדים בריבוי טבעי הגבוה בעולם. כל שבוע צריך לפתוח גן ילדים ברהט. מי יכול להשתלט על זה? שתי פלוגות מג"ב
תחושת הרוב של המיעוט - שהפך לרוב באזור - ותחושת הבוז למדינה המטומטמת שמתפוררת ומשלמת - יצר מצד שאם פעם היו הבדואים אדוני השטח הפתוח, היום הם מרגישים רוב גם בבאר שבע, מבריחים את תושביה היהודיים ועושים בה כבשלהם.
[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]
[לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]
[בתמונה: אנחנו דומים לאדם שהשן שלו כאבה - אבל, הכאב נרגע לאחר זמן מה - והוא ממשיך בחייו; רק שהחיידקים ממשיכים לעבוד; והבעיה מעמיקה ומעמיקה עד שהיא מתפרצת. אז - כשהשן כבר רקובה - הפתרונות שניתן היה לאמץ בעבר אינם רלוונטים עוד ונדרש פתרון מהמעלה השניה - השתלת שן... המקור: Photo by Rodolfo Clix from Pexels]
אז מה עושים? למציאות חדשה צריך פתרונות חדשים; ואם נחשוש לאמץ אותם, בעוד 5 שנים גם הם לא יספיקו!
על הפתרונות החדשים הנחוצים, קראו במאמר נפרד. לחצו כאן
[הכרזה: ייצור ידע]