תקציר: בעקבות הפיגוע במתפללי בית הכנסת בירושלים, בליל שישי, ה- 27 בינואר 2023, תיעדו עצמם ערבים בטיק טוק רוקדים בזים ולועגים ליהודי במעלית בית החולים. מאיפה נובע הבוז והלעג? התופעות הללו מוכרות היטב לבני עדות המזרח. יש להן שורשים המושרשים היטב באסלאם - שהוא איננו רק דת אלא גם מסורת ותרבות ודרך חיים - והן רלוונטיות לתחום היחסים שבין אדם לחברו, כמו גם ליחסים הבינלאומיים בינינו לבין העולם הערבי!
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי ישראל-ירדן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]
עודכן ב- 30 בינואר 2023
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
שבעה יהודים נרצחו בליל שישי, ה- 27 בינואר 2023, כשיצאו מתפילה בבית הכנסת עטרת אברהם בשכונת נווה יעקב שבירושלים, על ידי מחבל בן 22 ממזרח העיר, שפתח בירי לעברם ונמלט, עד שנתפס ונוטרל על ידי המשטרה סמוך לשכונת בית חנינא. שלושה נוספים נפצעו באורח בינוני וקשה ופונו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.
במקביל לאבל שירד על הרחוב היהודי פשתה השמחה בשכונות הערבים. המראה המגעיל מכולם לטעמי, היה ערבים ששמחים במעלית בית החולים כשהם לועגים ליהודי שירד במעלית ביחד איתם. לא רק שבזו ולעגו, והתפוצצו מצחוק, אלא אף תיעדו והעלו זאת לטיק טוק...
מאיפה נובע הבוז והלעג הפומבי הזה? התופעות הללו מוכרות היטב לבני עדות המזרח. יש להן שורשים המושרשים היטב באסלאם, שהוא איננו רק דת אלא גם מסורת ותרבות ודרך חיים, והן רלוונטיות לתחום היחסים שבין אדם לחברו כמו גם ליחסים הבינלאומיים בינינו לבין העולם הערבי!...
תכירו את המושג שכל מוסלמי וכל יהודי מזרחי מכיר היטב: 'דימי'...
'דימי' או 'אהלא דימא' הוא בן דת נחותה שמורשה בהגבלות לחיות במדינת הקדש מוסלמית ('דאר אל אסלאם' משמע, כזו שנכבשה בעבר ע"י מוסלמים; משמע, ישראל), כנתין נחות מבעליה המוסלמים.
במדינה כזו, אין מקום לריבון שאיננו מוסלמי; ואם יהודי או נוצרי חיים כאן, הם צריכים לחיות בחסות האסלאם, מה שמכונה 'דימי'. בתמורה, עליו לציית לכללים שנכפים עליו, ומשלם דמי חסות לבעלי הבית המוסלמים. יתרה מכך. תשלום מס הגולגולת חייב ע"פ האסלאם להיות מלווה בהשפלה. השפלת היהודים היא מצווה חיונית. דרך חיים ממש!
מה שמותר למוסלמי אסור לדימי, כל עוד לא הותר לו. לכן, מייחס הערבי לרכוש הציבור כאילו הוא רכושו. לכן, הוא יודע לקחת בטבעיות, אבל לא לתת. עבור המוסלמי זה טבעי לקבל מהדימי; ולעולם לא לתת לדימי מאומה, חוץ ממחוות ריקות מתוכן.
כשה'כופר' חזק, כובש ובעל כוח - כמו הצלבנים בשיא תפארתם - האסלאם מלמד את מאמיניו להוריד ראש ולחכות לשעת הכושר, שלבטח תגיע. אבל, כשהכובש נחלש ומתפורר - וגם מתנהג כדימי - קרובה שעת הכושר...
אנחנו בטיפשותנו, מקבעים את הדפוס החוזר, ובשל ההבדלים בפרדיגמת החשיבה המזרחית מול המערבית, מתנהגים, מרצון, כדימי הן בתוך ישראל פנימה, והן ביחסינו עם שכנותינו [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית מול המערבית', לחצו כאן].
כך, התהפכו היוצרות, והריבון הפך לבן חסות - לדימי - נטול הגנה...
דוגמה: יהודי שנכנס לרמאללה - דמו בראשו...
ב- 1 בדצמבר 2021, נכנסו שני ישראלים בטעות עם מכוניתם לרמאללה, והותקפו בידי המון פלסטיני, שהוציאם מרכבם וביקש לעשות בהם שפטים. אנשי כוחות ביטחון פלסטינים שהיו במקום חילצו אותם בחיים, ומסרו אותם לצה"ל. הרכב - על תכולתו - נשרף כליל.
הנה, ליהודים אסור להיות לרמאללה (כשאתה מגיע כצד החזק, זה סיפור אחר...). למוסלמים מותר, כמובן, להיות כאן אצלנו; כי זה לא אצלנו. זוהי אדמתם הקדושה. אם ה'דימי' מפרים את ההנחייה - הם מטופלים בהתאם; וכשהרשויות הפלסטיניות מחלצות את ה'דימי' מלינץ' - ה'דימי' מודים להם, כמובן, ומעלים על נס את שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית...
דוגמה: הדימי משלם דמי חסות (פרוטקשן)
כותב האלוף גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל למטה):
"למעלה מעשרים שנים, שאזרחי ישראל - במיוחד בנגב ובגליל - סובלים מטרור דמי החסות. כמעט ואין חקלאי יהודי, שרכושו או יבולו לא נגנבו או הוצתו. משנה לשנה התופעה מתגברת.
[מקור תמונתו של האלוף גרשון הכהן משמאל: דובר צה"ל]
למרות שהתופעה פוגעת לא רק ביהודים, היא מבטאת במגמותיה, ממדים לאומניים מובהקים. היא קודם כל פוגעת בבסיס דימוי הריבונות של מדינת ישראל, אך לא פחות מכך היא פוגעת בכבוד האדם היהודי, המוצא עצמו במדינת ישראל, חוזר למצבו הקיומי כבן חסות נחות - מה שהוכר בתרבות האסלאם בכינוי: 'דימי'."
[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'טרור דמי החסות – נדרש מענה מערכתי מקיף', לחצו כאן]
גם מול הרשות הפלסטינית: בעל הבית אף פעם לא משלם לדימי עבור חשמל ומים...
באופן מסורתי, הרשות 'גוררת רגלים' בנושא אספקת חשמל ומים מישראל (שלא לדבר על הביוב הפלסטיני שגולש מההר לשפלה ומטופל בכסף ישראלי). כל פעם מנסה ישראל 'לעשות שריר', קמה זעקה בינלאומית, וזה נגמר ב'תספורת' ובמענקי מתנה, וחוזר חלילה...
וצריך להבין: לא מדובר במוסר תשלומים ירוד (מושג מערבי). בתפיסתו של המוסלמי - שה'דימי' היהודי לא יבין לעולם - מגיע לו!
הנה דוגמה מפברואר 2017:
ומה קרה אחרי, למשל, בנובמבר 2021?
כותב אריאל כהנא בישראל היום ב- 2 בנובמבר 2021: "הרשות הפלשתינית חייבת 400 מיליון שקלים לחברת החשמל של ישראל, בשל אי גביית תשלום מתושבים פלשתינים, כך ציין השר במשרד האוצר חמד עמאר (ישראל ביתנו) בתשובה לפנייה של ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית). הוא הבהיר כי ישראל לא תמחל על החוב הזה. השר עמאר הוסיף כי הורה לרשות המסים "לתאם מול הרשות הפלשתינית מתווה למשך קיזוז החוב בדירוג, מתוך כספי המסים המועברים לה"."
הדימי לא ימחל?? חחח... הצחקתם את בעל הבית!
מתנהגים כ'דימי' גם עם ירדן!
כשהממלכה ההאשמית עושה 'שלום' עם ה'דימי', הוא צריך כמובן לשלם:
פחות משנה עברה, מאז ההשפלה הגדולה, שבה ביזתה ירדן את ישראל בנהרים, ב- 2020, ולקחה בהתרסה את אדמות נהריים - אדמה יהודית בקושאן עוד מימי רוטנברג; שהיו מעובדות, עד לפני שנה, על ידי קיבוץ אשדות יעקב - וגם, לקינוח, השפילו את ישראל בישיבה מיוחדת של הפרלמנט הירדני שם!
והנה, שרת האנרגיה לשעבר, קארין אלהרר, חתמה הסכם מים עם ירדן, לפיו ישראל תכפיל - חינם אין כסף - את כמות המים שתעביר ישראל לירדן בשנתיים הקרובות; ושרה שירי הלל לחשיבות שיתוף הפעולה בין המדינות.
כותב האלוף גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל):
השלום עם ירדן נראה כאילו הוא כמעט הדדי לחלוטין - בניגוד לשלום עם מצרים שבו נתנו להם את כל האדמה, על הנפט שבה, והרסנו יישובים - פה כמעט שלא החזרנו אדמה (למעט נהרים וצופר), וקיבלנו 'שלום'; אבל, זה לא זה.
הירדנים זקוקים לסמליות של קבלת דמי החסות מ'הכופרים'; והמים שניתנו להם בהסכם הם סוג של דמי חסות. ואת מסר הסמוי הזה מבינים בני המרחב הזה - כולל הפלסטינים שבתוכנו - כולם חוץ מאיתנו. כי היהודים לא מבינים כלום. הם מתנהגים כאילו הם לא חיים במרחב הזה ומתעקשים שלא להבין את מסריו.
[תמונתו של האלוף במיל' גרשון הכהן משמאל למעלה, היא צילום מסך]
רק בצינור! למה? אלמנט נוסף שנועד להשפיל ונסתר מעינינו המערביות: מי שמבקר באזור והולך לאורך הירדן - מסכר הירדן דרך בית זרע ועד נהריים - רואה תעלת ביוב משמימה ומעופשת. הייתה הצעה ישראלית, שיקבלו את המים בזרימה טבעית, ואז ישאבו הירדנים את המים מנהרים, מה שהיה נותן חיים חדשים ושיקום אקולוגי של אפיק הירדן עד נהריים, בבחינת זה נהנה וזה לא חסר. אבל, הירדנים דרשו - וקיבלו - לקבל את המים בצינור.
למה? את זה, אף אחד כמעט בישראל - למעט המזרחנים והפלסטינים - לא הבין: כי יש לזה ממד סמלי שכאילו זה שלהם. הם סבורים שמי הכינרת שלהם. הם לא מבקשים מים מהכנרת. הם תובעים מים מהכינרת. לכן, כשאתה נותן להם, הם לא מציגים את זה כאקט של רצון טוב, שראוי להכרת תודה, אלא כמשהו ששייך אליהם, שיהודי - ה'דימי' נותן להם, את מה שהוא מחויב, כי מטבע העולם זה שלהם! [למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'הסכם המים עם ירדן – לא לומדים כלום ואין גם שכל להצטער!', לחצו כאן]
אבו מאזן - שמתקיים על חרבנו - מרשה לעצמו לירוק בפרצופנו בברלין
שלושה שבועות לפני ציון 50 שנה לטבח י"א חללי מינכן, הגיע יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ב- 16 באוגוסט 2022 לביקור בברלין, ונועד עם הקנצלר אולף שולץ. כשנשאל - אם הוא מתכוון להתנצל בפני ישראל וגרמניה על מעשיהם של המחבלים הפלסטינים לפני 50 שנה - והשיב כי "אם אתם רוצים להסתכל על העבר, בבקשה: ישראל ביצעה '50 שואות' בפלסטינים". למרות שאבו מאזן פגע בתשובתו גם בגרמניה (סרב להתנצל על חילול ריבונותה בפיגוע), לא סבר הקנצלר שעליו להגיב. הוא עיקם מעט את פרצופו, בלע את העלבון והגיב בעדינות אח"כ.
ואנחנו? מה איתנו? הפכנו לעם נטול כבוד לאומי: אבו מאזן חי על כידונים ישראלים, גונב מיליארדים כשעמו פושט יד ורגל; ויורק לישראל בפרצופה... ובני החסות – ה'דימי' – הישראלים, ממשיכים לסדר לו מענקים ועולים אליו לרגל למוקטעה... וכדאי לזכור: במזרח התיכון אף אחד לא מכבד את מי שאיננו מכבד את עצמו!
דימי אפילו מול לבנון
אפילו מול לבנון התנהגה ישראל כדימי. ברצונה להרוויח זמן, ולדחות את מועד המלחמה הצפונית למועד נוח יותר מבחינה אסטרטגית (יהיה כזה?), שילמה ישראל בנכסים לאומיים - ולא פחות חשוב: בעיגון הדימוי של בן חסות - דימי - שנכנע ומשלם דמי חסות [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הסכם הגז – שתי מדינות עם הגב אל הקיר מהמרות על הסכם', לחצו כאן]
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי ישראל-ירדן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית';
- אוסף המאמרים על יחסי ישראל-ירדן;
- אוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי');
- מאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'טרור דמי החסות – נדרש מענה מערכתי מקיף';
- מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'הסכם המים עם ירדן – לא לומדים כלום ואין גם שכל להצטער!'.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הסכם הגז – שתי מדינות עם הגב אל הקיר מהמרות על הסכם'.