הכתבה מספרת כי בישראל מעריכים, ששיחות הגרעין בווינה יסתיימו בכישלון ומתכוננים לאפשרות שנישאר לבד מול האיום האיראני.

התוכנית: השקעה של יותר מ-5 מיליארד שקל ברכש של מיירטים לכיפת ברזל וחימושים מדויקים ומסווגים לחיל האוויר, לצד כמות גדולה במיוחד של תרגולי לחימה בכלל הזירות. לכאורה, דגש התקפי. אבל, סיפורי התקיפה המרשימים, אינם הידיעה החשובה בכתבה הזו, המבוססת על מסמך רשמי.

[למאמר המלא של יוסי יהושע בישראל היום, לחצו כאן]

הידיעה החשובה כתובה בגוף הכתבה והיא שהצפי הרשמי, שהוצג בקבינט, הוא של שיגור של כ 2,500 רקטות וטילים והיווצרות של כ 100 אתרי הרס ביממה אחת והמלחמה ודאי שתימשך ימים רבים. האם המספר הזה כולל את מטחי הטילים מעזה, שיהפכו בעוד מספר שנים למדויקים? לכך, יש הערכות סותרות.

למי שטרם הטמיע, אתר הרס לא יהיה דירה אחת, אלא אתר מגורים משותף גדול. כמות האבדות, הלכודים מתחת להריסות, והיקף הנזקים של האזרחים, תהיה אדירה. אתרי ההרס יכללו גם סמלי שלטון - המטה הכללי, הפיקודים, הכנסת, בנייני ממשלה - תשתיות כמו תחנות כוח ומתקי התפלה, נמלי ים, שדות תעופה צבאיים ואזרחיים ועוד.

ושכחנו את הבריחה המבוהלת של פליטים יהודים מאזורי הקרבות, באיזורי הגבול, המיועדים להיכבש - ע"פ תכניות חיזבאללה וחמאס - במכת הפתיחה של המלחמה. חשוב להדגיש כי זו הערכה מציאותית של היקף הפגיעה שתתרחש וזאת למרות הפעלת מערכות ההגנה האקטיבית של כיפת ברזל ושות'; ומערכות התקיפה של חיל האוויר וכוחות הים והיבשה.

[בתמונה: מי בכלל צריך היום נשק גרעיני? הכרזה: ד"ר אלי מירון]

הדגשים

• ללא הגנה באמצעות קרני לייזר, אין ולא תיתכן הגנה יעילה נגד מתקפה נרחבת של רקטות וטילים.
• חיל האוויר לא יכול למנוע את המתקפה באמצעות מטוסים, חייבים אלמנטים התקפיים נוספים.
• ההנחה שהחיזבאללה לא יפתח במלחמה כוללת אם וכאשר יותקפו מתקני הגרעין של איראן היא ספקולציה. חיזבאללה הוא שלוחה איראנית, ובמלחמה כמו במלחמה...
• אם תושג לאחר מס' ימים הפסקת אש זמנית, קשה יהיה לחדש בתוך זמן קצר את מלאי הטילים נגד טילים; ולאויב יוותרו עוד עשרות אלפי רקטות וטילים להמשך המתקפה (זו רק אחת הבעיות של הסתמכות על טילים נגד טילים).