אורי בר לב: צבא פלסטיני הולך ונבנה בתוך ישראל. ואיפה אנחנו?

[בתמונה: מיליציית נצרת. זה פשע פלילי? ממש לא. במדינה ריבונית שנלחמת על חייה, רק לריבון מותר לאחוז בנשק אוטומטי. זו חתרנות שתתפתח לטרור במלחמה הרצינית הבאה! הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י עמאר אסעאדי]

[בתמונה: מיליציית נצרת. זה פשע פלילי? ממש לא. במדינה ריבונית שנלחמת על חייה, רק לריבון מותר לאחוז בנשק אוטומטי. זו חתרנות שתתפתח לטרור במלחמה הרצינית הבאה! הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י עמאר אסעאדי]

קצת לא להאמין: מדינה, שאיבדה את ייצר החיות שלה, קפאה על עמדה; כמו שועל שנלכד באורות הרכב על הכביש, מחכה למכה הגואלת, שעוד מעט תגיע... תגידו, אנחנו השתגענו?

[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] 

ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ. ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.

*  *  *

לא להאמין: מדינה, שאיבדה את ייצר החיות שלה, קפאה על עמדה; כמו שועל שנלכד באורות הרכב על הכביש, מחכה למכה הגואלת, שעוד מעט תגיע...

תגידו, אנחנו השתגענו?

מיליציה חמושה בנצרת (ראו תמונה בראש המאמר וסרטון בתחתיתו) מקריאה הודעות קרב, כאילו היא בעזה או בשטחי דאעש; מיליציה דומה בשטחי הנגב - מיליציית אבו עסא - נוהגת כמותה (ראו תמונה למטה)...

ואנחנו, מטומטמים שכמונו? מה איתנו? אנחנו חוטפים את הרוק בפרצופנו, ממלמלים 'בטח גשם'...; מדחיקים וחוזרים לסדר היום. אבל, הצבא הפלסטיני הזה הולך ונבנה בתוך גבולות הקו הירוק, וצובר תחמושת וכוח.

רמז: את מי הם שונאים אפילו יותר מאחד את השני? נגד מי הם יתאחדו בסוף, ברגע האמת?

[בתמונה: מיליציית אבו עסא. זה פשע פלילי? ממש לא. במדינה ריבונית שנלחמת על חייה, רק לריבון מותר לאחוז בנשק אוטומטי. זו חתרנות שתתפתח לטרור במלחמה הרצינית הבאה! הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י משה קוזק]

[בתמונה: מיליציית אבו עסא. זה פשע פלילי? ממש לא. במדינה ריבונית שנלחמת על חייה, רק לריבון מותר לאחוז בנשק אוטומטי. זו חתרנות שתתפתח לטרור במלחמה הרצינית הבאה! הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י משה קוזק]

אנחנו חוטפים את הרוק בפרצופנו, וממלמלים 'בטח גשם'...

[בתמונה משמאל: משטרת כפר מנדא הכבושה, אחרי שהשוטרים ברחו ממנה. למה לא ירו? כדי לחסוך למשטרה תחמושת? כי ירי על תחנת משטרה איננו מרד? כי מרד לא צריך לדכא באש? אגב, מי שחושב שזה מקרה בודד או שהיו מעט מקרים כאלה, כדאי שיתעורר. בינתיים לכו לבקר במה שנשאר ממשטרת עכו... התמונה היא צילום מסך מסרטון שהופץ ברשתות החברתיות, שצולם ע"י "קבוצת הדיווחים של אסף ארמה]

אני מרבה להתראיין לאחרונה לאמצעי התקשורת; ונוכח - כל יום מחדש - עד כמה אנחנו אמני ההדחקה:

  • "מאיפה הסיפור הזה על ירי בערים המעורבות ועל כוחות הביטחון?" התפלאה מראיינת אחת...

תשאלו את תושביה היהודים של העיר לוד, ויספרו לכם מאיפה. תשאלו את כיתת הכוננות של יצהר, שתפקדה בחלק מהזמן על תקן ארגון ההגנה שקם לתחייה ומגן בפרעות על היהודים, כיוון שמשטרת המנדט עסוקה בשלה...

אז, יש למשטרה דובר שאיננו מדברר ושהיה פעם עיתונאי. למה לא תשאלו אותו? (לא צריך לשאול בעצם. הנה דוגמית משמאל ובסרטון למטה: איש לא הגן על משטרת כפר מנדא שהותקפה באש וננטשה, כמו מבני משטרה אחרים...

[בתמונה משמאל: משטרת כפר מנדא הכבושה, אחרי שהשוטרים ברחו ממנה. למה לא ירו? כדי לחסוך למשטרה תחמושת? כי ירי על תחנת משטרה איננו מרד? כי מרד לא צריך לדכא באש?

אגב, מי שחושב שזה מקרה בודד או שהיו מעט מקרים כאלה, כדאי שיתעורר. בינתיים לכו לבקר במה שנשאר ממשטרת עכו... התמונה היא צילום מסך מסרטון שהופץ ברשתות החברתיות, שצולם ע"י "קבוצת הדיווחים של אסף ארמה]

בסרטון: יורים על משטרת כפר מנדא. האם ירי והשתלטות על סמלי שלטון איננה מרד? האם בריחת השוטרים משם אינה מאותתת למורדים שהמרד הצליח?

.

כנ"ל. לכו לדובר, או לעיתונים באותה תקופה... בת-אל קולמן ב'מקור ראשון': מדינה תחת אש: כשאין משילות, הסדקים מתרחבים והלבה פורצת במצבים קיצוניים מתגלה המהות האמיתית, והשבוע גילינו את הלאומנות הבוערת פורצת ממעמקים, מנפצת את פנטזיית הדו־קיום שהתחילה להתרקם כאן

[הנה 'דוגמית' של בת-אל קולמן ב'מקור ראשון'. לכתבה המלאה, לחצו כאן. הצלם: יוסי אלוני, פלאש 90]

  • "אתה רוצה לומר לנו שהסרת דגל ישראל והנפת דגל פלסטיני במהלך המהומות זה מרד?

אני רוצה שתסתכלו ותשפטו אתם, איך הייתם מכנים את זה (הורדת הדגל הישראלי והנפת הפלסטיני בגוף הסרטון):

.

  • "אתה באמת חושב שיישחטו פה יהודים? אתה מוכן לחזור על זה?"

בוודאי שיישחטו פה יהודים...

אבל, למה שאני אחזור על זה? תשאלו את תושבי היישובים המבודדים בדרום, מה לדעתם יקרה, כשתפרוץ מלחמה אמיתית, ויהיה נדמה - באמת או לכאורה - שהבית השלישי נופל. אגב, אם אתם מכירים בדואים שיגידו לכם את האמת, תשאלו אותם...

אם עיתונאים אינם יודעים ו/או מדחיקים, איך ינהגו האזרחים האחרים?

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

[בכרזה: אם עיתונאים אינם יודעים ו/או מדחיקים, איך ינהגו האזרחים האחרים? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 是屎大彪啊 לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: אם עיתונאים אינם יודעים ו/או מדחיקים, איך ינהגו האזרחים האחרים? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 是屎大彪啊 לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

רק תסבירו לי...

תסבירו לי איך מדינה - שנלחמת על חייה - רואה ההחזקת נשק אוטומטי לא חוקי ע"י אזרחים מעשה של עבריינות פלילית ולא של המרדה והכנות למרד רבתי...

תסבירו לי איך מדינה - שנלחמת על חייה - רוצה לקצוב שנה מאסר בלבד על החזקת נשקים כאלה (והמשפט יקח זמן, ועורכי הדין יעשו קופה, ויש מאסר על תנאי, ויש שחרור מנהלי, ויש שליש על 'התנהגות טובה')...

תסבירו לי איך מח"ש מחליטה - בניגוד למקרים אחרים - לחקור תחת אזהרה את השוטרים שניטרלו מחבל...

לטעמי...

  • השתייכות למיליציה (וכן, כל ארגוני הפשיעה הערבים שמשלמים משכורת למובטלי - חיילי המגזר) היא אקט של המרדה, שמבצעיו צריכים להישפט לחמש שנים מינימום במשפט צבאי, לא אזרחי, בלי שליש, ושחרור מנהלי, ועורכי דין אזרחיים!

.

  • ירי / מעשי דקירה אזרחים חפים מפשע (כמו בלוד ובעזה בימי שומר החומות) היא אקט של המרדה, שמבצעיו צריכים להיירות במקום, על ידי אזרחים, שוטרים וחיילים, בלי התערבות מזוייפת של משפטנים, כמו הצגות 'שלטון החוק' לכאורה, שניפק עבורנו מח"ש בחקירת שוטרי מג"ב באזהרה.

אתם חושבים אחרת?

.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

   

4 thoughts on “אורי בר לב: צבא פלסטיני הולך ונבנה בתוך ישראל. ואיפה אנחנו?

  1. לא ניתן לפרש אחרת את המצב נוכח העובדות
    ישראל אימצה תרבות של "הכלה"- איפוק זה כוח"- להיות חכם ולא צודק" המתאימה ל וסל ו"רציעת האוזן" באימפריה העותומנית, סממנים תרבותיים שאין להם מקום במדינה המחשיבה עצמה ל"מעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון "….. שבסופו לא חכמה ולבטח לא צדק. מעוללות מאורעות האיבה האחרונים אנו רואים כתבי טלוויזיה המנסים לשכנע אותנו שהטרוריסטים הצעירים לאחרונה מונעים מ"בעיות משפחתיות" אותם הם מנסים לפתור עי רצח יהודים…. השתגעתם?
    בהזדמנות זאת אני מבקש משדרני התקשורת לחדול מהניסיון האווילי לחלץ מאנשי ציבור ערביים איזה מילת גינוי לניסיונות מעשי הרצח ביהודים, במקרה הטוב נשמע את המשפט האולטימטיבי ש"אני נגד אלימות מכול סוג ומכול צד" בכך הוא יוצא לידי חובה.. ומוסיף מיד שהכיבוש אשם..שהרי ברור שהם פלסטינים גאים שותפים מלאים לחזון פלסטין השלמה נקייה מיהודים במידת האפשר.. אז הניחו להם! ואל תנסו לייהד אותם.. ולגרום להם לשקר ולנו להאמין שרק שלום בפיהם….

  2. צודק במאה אחוז.

    ההזנחה וההדרדרות בעשרים השנים האחרונות מביאות את המציאות למצב שבו אנחנו במדינת ישראל על קרני הדילמה:

    או שאנחנו ממשיכים עם הפרוגרסיביות שדרדרה אותנו – במקרה זה התהום פעור מתחתינו, הנפילה וודאית.
    או שאנחנו עוצרים אותה ומשנים מהיסוד את אופן ההתנהלות במדינה, כולל הבנה שאנחנו במלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה.

    מערכת המשפט אחראית להדרדרות – אחריות ראשית. המערכת הזו מנטרלת את יכולת מערכות הביצוע (כוחות הבטחון בעיקר) ואת יכולת האזרחים לעצור את ההדרדרות. העונשים המקלים, הגישה שרואה בכל מי שמגן על עצמו חשוד, הסטת תשומת הלב מהמלחמה באוייב להתמודדות עם מערכת התביעה שמחפשת אותנו, "פרוש החוק" בצורה שסותרת את החוק ומונעת משילות, העדפת זכויות המיעוט הקיצוניות ביותר על חשבון זכויות אלמנטריות של הרוב, ההתנתקות מההבנה שזו מדינת היהודית הציונית, ביטול הדמוקרטיה ולכן העצמת תחושת חדלות האונים של הציבור וישראל…
    כל אלו ועוד הן תוצאה של הכוח הבלתי מוגבל של מערכת משפט שיצאה מאיזון ופועלת בחלק משמעותי מהמקרים נגד היהודים במדינת היהודים (אגב – בסוף זה נגד כל האזרחים כולם, גם הערבים).

    אחריות שניה היא של מערכות הביצוע – שגם בהם מושלים בעלי "דיסקט" פרוגרסיבי מלא או חלקי, מפכ"ל מהאו"ם, רמטכ"ל שמייחס לנוער הגבעות חשיבות כמו לאיראן/חיזבאללה/חמאס ועוד.

    אחריות שלישית היא של נבחרי הציבור – אלו שהיו יכולים להביא לידי ביטוי את רצון הציבור, ולהתעמת עם המערכות הכפופות להם ועם המערכת המשפטית הלא-דמוקרטית, כדי להביא תמורה בטרם פורענות. אלו לא מבינים את חומרת המצב, עוסקים בפוליטיקה קטנה ומאבדים כל אמינות כי כל דבר הוא "מפוזיציה" ושיקולי כוח ושיקולים פרסונליים, שום דבר לא עינייני. לא מוצאים את הדרך לשתף פעולה, בעוד להבות מלחכות את בניין המפעל הציוני. ואם "בקטן" הם לא מצליחים להסכים על כלום, אז לשנות את שיטת הממשל ולתת את הכלים לנצח במלחמה – את זה הם בוודאי לא מצליחים.

    לכן… נשאר רק הציבור. אנחנו חפצי חיים. אנחנו חייבים להתקומם ולהתארגן ולאלץ את כל שאר המערכות להבין את המצב, לשנות כיוון, לשנות את שיטת הממשל והאיזונים, לתת כלים למלחמה ולהוביל את המלחמה בשטח באופן נחרץ.

  3. איך מביאים את נקודת המבט המדויקת הזו לתודעת כל הציבור ותודעה נציגי הציבור ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *