[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
בפתח הדברים, ראוי שנזכור, שמערכת אכיפת החוק איננה מערכת האכיפה היחידה בחברות אנושיות, והיא מערכת מלאכותית שיצרנו, בנוסף למערכת האכיפה ה"טבעית" – הורים, זקני השבט, מורים, גננות, אנשי דת וכדומה.
וראוי שנזכור עוד, שמנהג שנצרב בתרבותה של קבוצה, יהיה תמיד חזק יותר מהחוק. דוגמה קלאסית לכך היא חוסר היכולת לבלום את תופעת הירי בשמחות: לא ניתן לעקור מנהגים מקומיים, בעזרת חוק המדינה; הכישלון הזה איננו רק נחלתנו. אפילו הסעודים הכריזו מלחמה על התופעה, ונכשלו כישלון חרוץ (ולהם כזכור, אין בג"ץ וגם לא בצל"ם...)!
בסעודיה באוקטובר 2012, למשל, לפחות 28-25 בני אדם - כולם נשים וילדים - התחשמלו למוות בעקבות ירי בחתונה וכ-30 נפצעו, כשהכדורים שנורו, פגעו בקישוטי התאורה שנתלו מעל אוהל הנשים, בכפר עין באדר שבמחוז המזרחי. הפגיעה גרמה לקצר חשמלי והאורחות - שבילו במקום נפרד מהאורחים הגברים - התחשמלו. כלי התקשורת בממלכה מדווחים על 25 עד 28 הרוגים, הנשים מופרדות מהגברים בחתונות, בהתאם לכללים השמרנים הנוקשים בממלכה האסלאמית. אסון קשה יותר התרחש ביולי 1999, עת נספו 76 בני אדם בנסיבות דומות, באותו מחוז.
[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן]
[לכתבה המלאה ב- ynet, לחצו כאן]
למה זה לא מצליח? כי מה שנצרב בתרבותה של קבוצה, יהיה לעולם חזק יותר מכל חוק מדינה!
והחוק הבדואי צרוב עמוק בתרבות ובמנהג הבדואי, והוא לא ייעקר ממנה. המשמעות היא שהוא תמיד יתנגש במערכות המשפט הפורמליות, על כל ההשלכות האפשריות הכרוכות בכך, כמו תביעה ב'חאק עראב' לשוטרים בדואים, שהביאו, למשל, למאסרו של עבריין בדואי.
בשנים האחרונות אנו עדים גם לזימון יהודים לכאורה ל'חאק ערב', במעשה שהוא ספק זימון אמיתי וספק סחיטה באיומים. (פצה אותנו על... או ש...).
הנה לפניכם, מקרה בוחן לצורך המחשה: לכתבת וואלה, לחצו כאן:
[לכתבה ולניתוח האירוע בוואלה, לחצו כאן]
והנה תחקיר של עקיבא ביגמן בערוץ 14 על המשפט הבדואי:
אז תמיד ימשול המשפט הבדואי בחיי הבדואים?
כאן הריבוי הטבעי הגבוה של הבדואים בא לעזרתנו; ועם שינויי הדורות, משתנה התרבות ואיתה היחס למשפט הבדואי. בחברה של צעירים הכבוד למבוגרים מתרופף; ואיתו גם הכבוד למנהגיהם. כבר הדור הנוכחי מחובר פחות למנהגים; אולם נאלץ להיגרר אחריהם. לדורות הבאים יהיו הרבה פחות כבוד ומחויבות לחוק הבדואי.
יחד עם זאת, חוסר הכבוד לחוק הישראלי הולך וגובר (בגללנו!!!); ובבחירה שביןהחוק הישראלי לבדואי, הבדואי מנצח, מהסיבות הלא נכונות...
[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]
