[בתמונה: "להדליק את האור, לכבות את האש - התורה כולה על רגל אחת"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Comfreak לאתר Pixabay]

בחודש מאי 2021, ראה אור בהוצאת מכון דדו, מאמרו של מפקד המכון, תת אלוף ערן אורטל: "להדליק את האור, לכבות את האש - התורה כולה על רגל אחת".

איך תנצח ישראל את המערכה מול האיום הרקטי? לדעתו של אורטל, חובה על ישראל ללמוד מאחרים - במקרה הזה האחרים הם אמריקאים.

ומה עם השאלה, אם הלחימה האמריקאית העתידית בחופי אויב עתיר במשאבים (מישהו אמר: סין ורוסיה) דומה במשהו ללחימה עתידית של צה"ל כנגד מתארי היחוס המקומיים ובכלל זה האיום הרקטי התת-מדינתי? לכך אורטל, לטעמי, מעדיף לא לתת את דעתו.

ע"פ אורטל, האמריקאים יילחמו בסביבה עתירת חיישנים; ואילו ארגוני הטרור התת-מדינתיים, מה יהיה איתם?

הם - למרות ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה - יקפידו, כמובן, להישאר מאחור; כי שם בביזור התת-טכנולוגי יתרונם הגדול...

שהרי בסוף, מה צריך בשביל לשגר רקטה מבור שיגור שהוכן מראש, חוץ משעון עצר, מעגל חשמלי אוטונומי וחתול?

.

[למאמר המלא של תא"ל אורטל באתר צה"ל, לחצו כאן]

צה"ל הבין את האיום הטמון באיום הרקטי לפני 16 שנה; ובאוגוסט 2005 החליט תא"ל במיל' דני גולד על תוכנית כיפת ברזל שכללה מחקר, אפיון והדגמת יירוט. בגדול, הפתרון הצה"לי התבסס על שלילת היכולת של ארגוני הטרור לפגוע בעורף הישראלי, באמצעות מערכת רב שכבתית ליירוט תלול מסלול, עם התמקדות ביירוט של רקטות לטווח קצר.

בחיים, אין ארוחות חינם, ובתמורה לרכישת היכולת, צה"ל וויתר לחלוטין על שני דברים:

1. על הסרת האיום הרקטי לטווח קצר, בשטח האויב;
2. ועל המחשבה, על איך בכלל מכריעים אויב תת מדינתי, במסגרת המגבלות שמגדיר הדרג המדיני.

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]

[בתמונה: כיפת ברזל - אין ארוחות חינם... התמונה היא צילום מסך]

רק שבגדול - ב- 16 שנה שחלפו מאוגוסט 2005 - הטכנולוגיה שבידי ארגוני הטרור התפתחה אקספוננציאלית; והיום, לבנות רקטה מדויקת יותר, בעלת רב"ת אופטי פרימיטיבי מונחית GPS, זה הרבה יותר זול. התהליך גרם לזה שבידי האויב יש הרבה יותר רקטות; ואילו המענה הצה"לי לא התפתח בקצב דומה נשאר מאוד יקר וקצת קפא על שמריו.

צבר האירועים - שבין התקיפה באבקיק - כאשר בליל ה 13 לאוקטובר שיגרה שיירה של משמרות המהפכה את מטענה הקטלני לעבר מתקני הזיקוק הסעודים - לשומר החומות - הבהירו למפקדי הצבא, שההתקדמות הטכנולוגית מייצרת לצד השני ייתרון שיביא לפגיעה בעורף הישראלי בעימות הבא ויהיה כרוך במחיר, בין השאר פוליטי. לכן, לאחר שומר החומות, הפוקוס הצבאי עבר לעסוק, ביתר שאת, באיום הנמצא בתווך האווירי; ובכלל זה האיום הרקטי לטווח קצר.

ראש אמ"צ דאז, חליווה פרסם בהקשר זה מאמר, שעסק בנושא בשם "לשלול את הרקטות" ואורטל כתב את "להדליק את האור ולכבות את האש".

אורטל  שכח שאין חדש תחת השמש... 100 שנה אחרי שכתב ג'וליו דואה (ראו תמונה משמאל) את 'השולט באוויר', במכון החשיבה הצה"לי כבר לא זוכרים מה נכתב בו. דומה, שהמהות הצה"לית - שהיא תוכניות בניין הכוח - מכוונת לשלילת היכולת הרקטית מהאויב; ואחוז המחשבה שמושקע בדרכים להכרעתו, קטן למדי.

[התצלום של הגנרל דואה משמאל, הוא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

הסדנה הראשונה 'לניצחון מובהק' התנהלה ב 28 לינואר 2001. אז קראו לזה בין הכרעה לניצחון. במסגרת הסדנא הופיע האלוף דאז, דן חלוץ, בתפקיד מפקד חיל האוויר (מח"א); ודבריו עסקו בשאלה, האם חיל האוויר יכול להיות משתנה הכרעה ומסוגל להכריע מערכה מהאוויר.

חלוץ מפרט בהרצאתו את מסקנתו: כוח אווירי יכול להכריע לבדו, ובוודאי להיות שותף בכיר להכרעה. זאת בתנאי שסדר הכוחות מספיק ומתאים, שההפעלה שקולה, ולא רודפים אחרי המטרות אלא רודפים אחרי השגת התכלית, תוך בחירת המטרות נכונות. באשר לתנאים - רצוי מזג אויר טוב.

חלוץ טעה לדעתי אבל לפחות קרא את קלאוזוביץ והבין (עם המון מגבלות) איך מנצחים מערכה.

[בתמונה משמאל: כריכת החוברת 'בין הכרעה לניצחון, שראתה אור בחצר המכללה לביטחון לאומי ב- 2001. החוברת ניתנת להורדה בחינם באתר ייצור ידע]

20 שנה אחרי שחלוץ נשא את דברו, שכחו בצה"ל שאי אפשר לרדוף אחרי מטרות ורוב בניין הכוח הצה"ל משועבד לטובת הנושא. ההשקעה תהיה אדירה והתוצאות - תהיינה מוגבלות.

האשליה - של מלחמה נקיה והכרעה אלגנטית - תוקפת את האנושות מדי זמן. האמונה של אורטל וכוכבי לא שונה מרמת האמונה של הצרפתים בקו מאז'ינו ושל גרינג בלופטוואפה. כל דור חושב שההם היו מטומטמים; ועכשיו, זה באמת יעבוד. כל דור נוכח מחדש בטעות. המחירים של הטעויות הם עצומים!

[בתמונה: ברלין המופצצת במלחמת העולם השנייה... האשליה - של מלחמה נקיה והכרעה אלגנטית - תוקפת את האנושות מדי זמן. האמונה של אורטל וכוכבי לא שונה מרמת האמונה של הצרפתים בקו מאז'ינו ושל גרינג בלופטוואפה. כל דור חושב שההם היו מטומטמים; ועכשיו, זה באמת יעבוד. כל דור נוכח מחדש בטעות. המחירים של הטעויות הם עצומים!. קרדיט: Bundesarchiv, B 145 Bild-P054320 / Weinrother, Carl / CC-BY-SA 3.0]

20 שנה אחרי דבריו של חלוץ, מכון דדו הצליח, לטעמי, לשתק ולשבש את החשיבה הצבאית בצה"ל, עד כדי עיוורון לתופעות שכל עין בלתי מזוינת רואה. הם עוד יזכו לפרס האייתולות לביטחון לאומי.