[בתמונה: הצורך במיחזור פסולת בעקבות אסונות פתע רבי נפגעים [אפר"ן], פרי הבאושים של רעידות-אדמה, צונאמי, שיטפונות, שריפות תעשייתיות, שימוש בחומרים רדיואקטיביים ובחומרים מסוכנים, מלחמות גדולות, וגם הזדקנות של ערים מטרופוליטניות..... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 15299 לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', ד"ר אפרים לאור: אפר"נאי; חבר "מבטחי", פורום מפקדים לאומי. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה, תואר שני במדיניות ציבורית ודוקטורט בניהול מקרי אסון שעשה בקינגס קולג' בלונדון. כיהן כיו"ר ועדת ההיגוי להיערכות המדינה לטיפול ברעידת אדמה וכראש המגמה לגאוגרפיה של אזורי אסון באוניברסיטת חיפה.

*  *  *

מחזור פסולת יומיומי מתמקד במחזור שיירי מזון, גזם, חלקים בלתי-שימושיים של גידולים חקלאיים. בצד זה מוצרי פלסטיק, זכוכית, עץ, מתכת שהגיעו לפירקם וגם הרבה מאד פסולת בניין וחומרים מסוכנים. מוותר במאמר על הבעת דעה במחלוקת בין אלה שתובעים למען כדור הארץ לצמצם בצריכת חומרי-גלם שאחריתם כפסולת, לבין אלה המעודדים צריכה בהיקף של 'כל המרבה הרי זה משובח'.

במאמר זה ברצוני להפנות את תשומת-הלב למיחזור פסולת בעקבות אסונות פתע רבי נפגעים [אפר"ן], פרי הבאושים של רעידות-אדמה, צונאמי, שיטפונות, שריפות תעשייתיות, שימוש בחומרים רדיואקטיביים ובחומרים מסוכנים, מלחמות גדולות, וגם הזדקנות של ערים מטרופוליטניות.

תרחיש הייחוס של ישראל לאפר"ן תורגם ל'כתב כמויות': מדובר בכ- 200 מיליון טון. להמחשה, זה שווה למשקל הפסולת למיחזור ב- 20/25 שנים. ברעידת-אדמה חזקה, כמות כזו תיווצר בדקה.

[הכרזה: ייצור ידע]

שיקום בעקבות אפר"ן יצריך כמות דומה של חומרים. חומרים אלה יהיו בישראל בתצורה של פסולת הרס: מבנים הרוסים, תשתיות חרבות, מפעלים שרופים, מתקנים מפורקים. תת-הקרקע של ישראל דלה בחומרים מועילים. מרבית חומרי-הגלם מיובאים דרך שני נמלים שיינזקו ויאבדו מכושר השינוע דרכם.

בישראל טרם נקבע הסדר:

• [א] להיכן תפונה כמות הפסולת הרבה שתיווצר ברעידת האדמה?
• ו[ב] באיזה מנגנונים ינקטו כדי להסיר את הפסולת ולפנות קרקע לשיקום של מבנים, מתקנים ותשתיות?
• כמו כן [ג] היחסים בין הממסד לעקורים שביתם נהרס. ספק אם ניתן ונכון להטיל אחריות לסילוק פסולת הרס, לאמור, 'הבית-שהיה' על בעלי הבית שהפכו לעקורים. בדין הקיים נקבע במפורש, שמי שייצר פסולת, אחראי לפנות אותה על חשבונו למקומות שנקבעו מראש.

לית מאן דפליג, שהמדיניות - בנושא הסרת פסולת הרס, קבורתה או מחזורה כמות שהיא - תיקבע כבר בשלב המענה. בשלב שבו, נניח, מחפשים ומחלצים מהריסות 36,000 לכודים, מפנים 45,000 פצועים למתקנים רפואיים, סועדים 170,000 עקורים באמצעות מל"ח, פס"ח, מכלולי רשויות מקומיות. די בציון מטלות אלה כדי לרצות להכין מראש אתרים אליהם מפנים הריסות ולא להשאיר ל'חלטורה' הנערצת.

יש להקצות לכך קרקע, הרבה קרקע, לצורך מיחזור חלק מפסולת ההרס; ולהטמנה של מה שאיננו ראוי או כדאי למיחזור!

[בתמונה: הצורך במיחזור פסולת בעקבות אסונות פתע רבי נפגעים [אפר"ן], פרי הבאושים של רעידות-אדמה, צונאמי, שיטפונות, שריפות תעשייתיות, שימוש בחומרים רדיואקטיביים ובחומרים מסוכנים, מלחמות גדולות, וגם הזדקנות של ערים מטרופוליטניות..... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

מיחזור פסולת-הרס מצריך הקמת מפעלי-מיחזור גדולים, על קרקע ייעודית שאליה משנעים את הפסולת. באופן מעשי, יש להתייחס לפעולה כתעשייה 'חדשנית' ליצירת חומרי בנייה לתשתיות. שיקום ידרוש חומרים רבים: חול, מלט, ברזל, עץ, זכוכית ועוד. חומרים אלה ניתן להנציל מתוך פסולת ההרס ובכך להקטין את משקל ונפח הפסולת שאיננה ברת-תועלת כלשהי... ולחסוך ייבוא.

לפי חשבון טנטטיבי, הסרת פסולת תדרוש כ-40 מיליון נסיעות של משאיות 5 טון. פרושו העמסה, נסיעה, פריקה. ואם הפסולת הועברה לתחנת ביניים זמנית, מספר הנסיעות כפול. לכן, יש לעשות כל האפשרי כדי לצמצם העמסות מיותרות, להפחית את מספר הנסיעות והנסועות, להכרחיות בלבד. הסרת פסולת, העמסה, פריקה, מצריכים הקצאת קרקע ייעודית; ובנוסף, ציוד מכני-הנדסי, מנופים, מלגזות וכלים נוספים, שנחוצים למטלות חשובות ביותר כגון: חילוץ לכודים, פינוי צירי תנועה, בידוד חומרים מסוכנים, גידור שיטפונות, ביצורים. כל הצרכים הללו מתגמדים מול התחרות על שטח כביש פנוי. בכל זירת רעידת-אדמה, בולט נזק לדרכי תחבורה שמפחית מכושר ההסעה הטרום-אפר"ני, במקביל מתרבה הצורך בשימוש באותן דרכי תחבורה: כבישים, מסילות רכבת, שדות-תעופה, נתיבי מים. סחורות רבות שמשונעות 'רחוק מן העין' של הציבור עולות על פני השטח. רוב המים שאנחנו שותים, זורם בצינורות טמונים. רוב הביוב מתפנה בצינורת טמונים. רוב הדלק שמניע חברה מתועשת זורם בצינורות. כמעט כל החשמל זורם בכבלים וכד' וכד'. בהתרחש רעידת אדמה, מים רבים מועברים לצרכנים במיכליות או במשאיות שזקוקות לשטח כביש. חשמל לגנרטורים דורש דלק שמשונע על כביש. ביוב מפנים בביוביות-כביש וכמעט 'שכחתי', תנועה של אנשים ממקום למקום זקוקה לשטח כביש. כל העמסה נוספת בגין שינוע פסולת הרס ו'שותפות' בשימוש בדרכי תחבורה גורעת משאבים מעורקי-חיים גרעוניים.

לא זאת אף זאת, עשרות מיליוני נסיעות של משאיות כבדות עמוסות לעייפה עלולות לדרדר מערכת כבישים/גשרים/מסילות רכבת לכשלים, שיבושים עד כדי פגיעה בשמישות.

[בתמונה: הצורך במיחזור פסולת בעקבות אסונות פתע רבי נפגעים [אפר"ן], פרי הבאושים של רעידות-אדמה, צונאמי, שיטפונות, שריפות תעשייתיות, שימוש בחומרים רדיואקטיביים ובחומרים מסוכנים, מלחמות גדולות, וגם הזדקנות של ערים מטרופוליטניות..... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

לאור האמור לעיל, ממליץ לתכנן פריצה והכשרה של מערכת דרכי-שיקום ייעודית, שרובה מקבילה למערכת הדרכים השיורית, כדי לשנע פסולת הרס וחומרים מְמֻחְזָרים לאתרי בנייה או לאתרי הטמנה. כלל מנחה צריך להיות שכל טונה פסולת מעמיסים פעם אחת ופורקים פעם אחת באתר בנייה או במטמנה. דרכי-שיקום יכולות להיות דרכי עפר לניוד כלים כבדים ומשאיות שטח. אין צורך בפילוס ובזיפות. אין צורך בסימון המקובל בדרכים בינעירוניות. הן צריכות להיות באיכות של דרכי אתרי כרייה וחציבה, נתיבי מחצבות, דרכים חקלאיות; דרכים שמוכרות היטב למשתמשים בהן. דרכים אלה מיועדות לנסיעה איטית יחסית ובתום שירות, להיעלם מהנוף.

ישראל איננה בודדה בכשל היערכות בתחום זה. יש דרישה ושוק עולמי אדיר, שערכו כ- 250 – 300 מיליארד דולר [בשער גבוה מהיום...]. ישראל יכולה להיערך בתחומה וגם לפתח תעשייה נדרשת כייצוא, אשר תהווה גם עתודה למצבי-חירום בישראל. אני קורא לכל מי שמחפש תעסוקה ב'גדול', חדשנות, קיימות, עבודה מפרכת, המון רווח, שווקים חדשים במרבית מדינות העולם [למשל, מדינות אירופה בקיץ האחרון בעקבות שיטפונות] להיענות לאתגר.

[בתמונה: הצורך במיחזור פסולת בעקבות אסונות פתע רבי נפגעים [אפר"ן], פרי הבאושים של רעידות-אדמה, צונאמי, שיטפונות, שריפות תעשייתיות, שימוש בחומרים רדיואקטיביים ובחומרים מסוכנים, מלחמות גדולות, וגם הזדקנות של ערים מטרופוליטניות..... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 15299 לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]