פיל בחנות חרסינה: עוד מבט היסטורי על תיבת התהודה האובאמית

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הנה לכם עוד מבט היסטורי על 'תיבת התהודה' של ממשל אובאמה, לנוכח הסכם הגרעין המתגבש, עם נגיעות קלות לעכשיו, והמבין יבין!

 [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

[פיל בחנות חרסינה. תמונת הסופר של הכותב תחת שם זה]

הנה לכם עוד מבט היסטורי על 'תיבת התהודה' של ממשל אובאמה, לנוכח הסכם הגרעין המתגבש, עם נגיעות קלות לעכשיו, והמבין יבין!

אבל קודם קצת היסטוריה ישראלית: 

ועדת העורכים הייתה שנים רבות מוסד יוקרתי של עורכי העיתונים, שהיו חברים בה נציגים של כלי התקשורת העבריים בישראל ושל ה"ג'רוזלם פוסט", והיא נפגשה באופן סדיר עם ראש הממשלה, שרים, קצינים ופקידים במערכת הביטחון, שהיו מעבירים לוועדה מידע בתמורה להבטחה שגופי התקשורת לא יפרסמו אותו, גם אם יקבלו אותו ממקור אחר. העורכים שמעו, והדהדו את מדיניות הממשל הישראלי בכלי התקשורת שלהם.

אחרי מלחמת יום הכיפורים, היכו עיתונאים רבים על חטא ונשבעו שלא יתנו שוב לקונספציה להתרחש, ולא ישמשו שוב כלי בידיו של ממשל, כדי לעצב את התודעה של הישראלים.

אז את מדיניות הממשל הישראלי, בדרך כלל, כבר לא מהדהדים; אבל מסתבר שבעשור האחרון נוצרה לנו ועדת עורכים ישראלית אלטרנטיבית, שמהדהדת לנו, מבלי שנבחין, את מדיניות הממשל האמריקני!

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

[בתמונה: בתמונה: ועדת העורכים. לעצב את תודעת הציבור על פי דעותיו של הממשל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MarlyneArt לאתר Pixabay]

עכשיו לסיפור האמריקני שלנו...

הקהילות היהודיות בארה"ב הן נושא למאבק פוליטי בין הדמוקרטים לאמריקאים מזה שנים ארוכות. למאבק הזה יש שתי זוויות:

  • הזווית הראשונה היא הזווית הכספית. 10 התורמים הגדולים במסע הבחירות של 2016 הם יהודים. 93.7 מיליון דולר נתרמים למפלגה הרפובליקנית ע"י אדלסון, מרסר וסינגר הרפובליקנים; ו- 209.6 מיליון דולר נתרמים למפלגה הדמוקרטית ע"י סטייר, אייכנר, בלומברג, סימונס, סורוס ומוסקוביץ. יהודים רבותי בפוליטיקה האמריקאית מגיעים עם הרבה כסף.
  • הזווית השנייה היא הזווית האלקטורלית: בפלורידה, היהודים מהווים לשון מאזניים. הקונבנציה ב- 2016 (למעשה מאז הבחירות של שנת 2004) היא, שאי אפשר להפסיד את פלורידה ולזכות בבחירות.

ההנחה בממשל היא שקיים קשר אמוציונלי בין ישראל לקהילות היהודיות בארה"ב; ובנימין נתניהו, שבוחר להציג את הסיכונים שבהסכם הגרעין, יצליח להשפיע על הזווית האמוציונלית, מה שעלול להשפיע על תוצאות הבחירות.

ב 21 לינואר 2015 מזמין הספיקר, בוהאנר - האיש השלישי בחשיבותו בממשל האמריקאי דאז - את נתניהו לנאום בקונגרס. הקונגרס ע"פ החוקה האמריקאית הוא שותף לניהול מדיניות החוץ ובסמכותו לעשות זאת. הבית הלבן לא יכול אז, להרשות לעצמו להעלות את הסכם הגרעין עצמו לשיחה, כי המו"מ בווינה היה עוד בעיצומו. ההסכם בעייתי לישראל, והנחת היסוד שלו - שבמתן הזדמנות איראן תבחר להיות חלק ממשפחת העמים ותאט / תקפיא את התקדמותה לעבר הפיכתה למדינת סף - כשלה.

בחינה בעין בלתי מזויינת של הפעילות האיראנית באותו זמן - בעיראק, בתימן ובסוריה - מראה שהנחת היסוד הזאת איננה נכונה. אבל המערב איננו מוכן לעצור את מסעה של ספינת השוטים.

האסטרטגיה שנבחרת בבית הלבן היא להדגיש את הנזק האסטרטגי שגורם נתניהו בבואו לקונגרס ליחסי ישראל - ארה"ב

האמריקאים פונים למספר אנשי ציבור ועיתונאים ישראלים, ומזמינים אותם לשורה של תדרוכים בבית הלבן. רוב התדרוכים הנ"ל מתבצעים בטלפון אבל חלקם מתבצעים בפועל בבית הלבן.

התוצאה: הזווית האמריקאית מתפרסמת, חזור והתפרסם, בכלל העיתונים הישראלים. ידיעות אחרונות, הארץ וערוצי הטלוויזיה מקפידים להציג את הדברים, כמו שרואים אותם בבית הלבן; ולוקחים חלק פעיל במבצע השפעה אמריקאי, אדיר ממדים. זאת, בלי שהם טורחים לידע את קהל היעד שלהם שכך הם נוהגים.

מספר הבאים והיוצאים ממשרדם של בן רוהדס כותב הנאומים של הנשיא אובאמה בכהונתו הראשונה, סגנה של היועצת לביטחון לאומי סוזאן רייס והאיש שאחראי על פרויקטי תקשורת בממשל בכהונת אובאמה השנייה, גדל אקספוננציאלית. מי שעוד סובל מגידול מעריכי בביקורי ישראלים הוא היועץ המיוחד של הנשיא למו"מ עם איראן רוברט מאלי והיועצת לביטחון לאומי סוזאן רייס.

ביום שלישי השלישי למרץ 2015, מזג האוויר בוושינגטון למיטב זכרוני הוא קר מעונן וגשום. לקראת 10:45, הגיעה פמליתו של נתניהו לקונגרס; וקצת אחרי 11 התחיל נאומו של נתניהו לפני שני בתי הקונגרס. הנאום נמשך 45 דקות.

[בתמונה: נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקני. מאחוריו, ג'ון ביינר, יו"ר בית הנבחרים דאז (משמאל); ואורין האץ', הנשיא הזמני של הסנאט דאז (מימין). התמונה היא נחלת הכלל]

ביום שישי ה- 27 לפברואר 2015, נציגת המועצה לביטחון לאומי האמריקאי סיכמה את ההתקשרויות שלה עם מספר כתבים בכירים ישראלים, והזמינה אותם לפגישה במשרדו של האיש שאחראי על האסטרטגיה התקשורתית של הממשל וסגנה של היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס. הפגישה נקבעה ליום הנאום עצמו.

בשעה 12:30 מגיע עיתונאי ישראלי למשרדו של בן רוהדס. אותו עיתונאי הוא שיאן הביקורים מקרב עיתונאי ישראל בבית הלבן. בשעה 12:45 מגיע עיתונאי ישראלי נוסף ובשעה 13:30 מגיע עיתונאי ישראלי נוסף. השלושה הם כותבי מאמרים מכובדים נחשבים למדי. הם שוהים במשרדו של בן רוהדס עד לשעה 14:20 בערך.

בשעה 14:30 בערך מגיע צוות בראשותו של אייב פוקסמן לבית הלבן למשרדו של רוהדס. פוקסמן הוא יו"ר הליגה נגד השמצה ואחד התומכים הגדולים בנאומו של נתניהו בקונגרס. תיבת התהודה האובאמית עבדה שעות נוספות.

חשוב לי להגיד משהו על מעשי העיתונאים: אין בכך שום דבר בלתי חוקי, רק קצת בלתי סביר לטעמי כמובן. שיחות רקע שכאלה מתנהלות כל הזמן מכל הכיוונים. אותם שלושה עיתונאים כתבו מאמרים חוצבי להבות בגנות נסיעתו של נתניהו לקונגרס, והיו מלאי ביקורת על ההתערבות שלו כביכול בענייניה של מעצמה זרה, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהזווית הישראלית בסיפור. כל זאת שעה שהם לא טורחים לספר לציבור שהם בעצם מדבררים את עמדת הבית הלבן, וזה קצת לא סביר בעיני.

כשעיתונאים ישראלים בכירים מרבים להגיע לתדרוכים לבית הלבן ואח"כ מפרשנים את המציאות, ומדקלמים את עמדת הממשל, כדעתם האישית, תוך התעלמות מהאינטרס הישראלי... יש בכך, לטעמי, טעם לפגם! [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

ב 12 לספטמבר 2015 מופיע שיאן הביקורים בבית הלבן לפגישה נוספת עם רוברט מאלי. בתיאור הפגישה שמופיע ברישומי הבית הלבן נכתב כך: " Mr. X has been to the WH many times before."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *