[לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]
ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.
זהו מאמר רביעי, מתוך ארבעה, על תופעת השוטרים במסיכה. המאמרים האחר:
- פנחס יחזקאלי: בגידת הפיקוד העליון בשוטרים הקריסה את המשטרה מבפנים.
- שלומי קעטבי: ליבי עם השוטרים במסכות!
- פנחס יחזקאלי: האווילות התקשורתית של המשטרה.
* * *
בספרו האייקוני, מי הזיז את הגבינה שלי, (ראו את תמונת הכריכה משמאל) מספר לנו ספנסר ג'ונסון על שני עכברים ושני גמדים, המחפשים אחר הגבינה שלהם, שהוזזה ממקומה הקבוע.
ההבדלים בתגובותיהם מייצגים את הגישות השונות להתמודדות עם שינוי: העכברים מתרוצצים במבוך, שבו הם נמצאים, כדי למצוא גבינה אחרת; והגמדים ממתינים באותו מקום, בתקווה שהגבינה תשוב לשם.
בשביל להגיב לשינוי צריך להבין שהתחולל שינוי. מתגובות המפכ"ל לתופעת השוטרים במסכה ניתן לומר, שלאופציות ההתמודדות שהציג ג'ונסון צריך הוסיף אופציה נוספת, שנכונה תמיד בארגונים שסובלים מקיפאון -סטגנציה:
פיקוד המשטרה פשוט לא הרגיש ש'הזיזו לו את הגבינה'. הוא לא הבין שהמציאות השתנתה...
.
[לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [להרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה, לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
פיקוד המשטרה, הלכוד ב'פער רלוונטיות' עמוק, איננו תופס ש:
- קוד הנאמנות - אותו ערך בתרבות המשטרה, שאפשר להנהגה הבכירה של המשטרה להתנהג כפי שהיא מתנהגת - התאדה ונעלם.
- שהשוטרים מאסו בתרבות השקר.
- שהם אינם מאמינים יותר למפקדיהם; ואינם סומכים על יכולתם לנווט את הספינה בסערות הקיימות ובאלה הצפויות;
- ושהם מבינים, שכמו שהוכיחו בהסכם השכר האחרון, בברירה בין לדאוג לשוטרים לדאוג לעצמם הם בחרו - כמה מפתיע... - בעצמם!
[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות של שקר', לחצו כאן]
[בתרשים: כשהפיקוד לכוד בפער רלוונטיות... הכרזה: ייצור ידע]
שהרי, פרשת 'השוטרים במסכה' יכולה הייתה להיות ההזדמנות הגדולה של פיקוד המשטרה...
יכול היה המפכ"ל, במקום אותה שיחה קשה, שמוטב היה שלא הייתה באה לעולם - הוא, אגב, עדיין יכול... - לצאת אל השוטרים במסר ברור:
- לומר להם, שהוא מבין ומקבל את כאבם ואת תחושות הבגידה שחוו על הסכם השכר הבעייתי;
- שהוא רואה עצמו כראש וועד השוטרים שלהם;
- לתת להם את מספר הטלפון שלו, ולבקש מכל שוטר שחפץ בכך, ליצור איתו קשר ישיר על כל בעיה; ושהוא מבטיח לדבר איתו, אישית.
תחשבו איזה אפקט צעד כזה היה משיג מול שרשרת הפיקוד. איזה שינוי ביחס זה היה גורר מצד המפקדים, שהיו ממהרים לעשות כמוהו; להבין שהכל השתנה ולהשתנות בעצמם!
הסדרה מנאייכ מסבירה את כל הסיפור מצויין.
משטרה כמו שמתואר פה, ואצל גיא לרר ובסדרה ההיא – פשוט לא יכולה לתפקד.
צריך ניעור רציני מאד במשטרה – זה נושא של "חיים ומוות" וזה בידינו.
אכן התפיסה במשטרה שמעל לכל החובה:
נאמנות לפיקוד ואין "לבגוד במערכת".
תפיבה זו גורמת לאי-נאמנות ליעוד המשטרה ולבגידה בציבור.
בכך גם כורתת המשטרה את הענף שעליו היא יושבת & אין לה זכות קיום באין מימוש מיטבי של "להגן ולשרת".