[בתמונה: מצבה הנוכחי של המשטרה משתקף היטב במערך הדוברות שלה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן]

הכותב הוא חלק ממערך הדוברות של משטרת ישראל.

*  *  *

במהלך 15 השנים האחרונות, הלכה דוברות משטרת ישראל ותפחה, והפכה לחטיבה עצמאית באגד יחידות המטה הכפוף לסגן המפכ"ל (מערך הסמפכ"ל).

באופן בלתי מפתיע, ובהלימה לכל תיאוריה על התנוונותן של ביורוקרטיות, תוצריו והשפעתו של מערך הדוברות על אמון הציבור במשטרה נמצאים ביחס הפוך לחלוטין לתפיחתו ולהתעצמותו, ובפער רלוונטיות, שהולך ומעמיק.

את כל אלה אנחנו מרגישים במערך הדוברות במטה הארצי היטב; ואת הסיפור הזה אני מבקש לספר לכם:

[לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבה על 'אמון הציבור במשטרה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

למפכ"ל דודי כהן יש חלום, והוא מתפקשש לו...

ההיסטוריה, של הרס הדוברות המשטרתית, מתחילה ב- 2007, כאשר המפכ"ל דאז, דודי כהן (ראו תמונה משמאל), החל לפנטז בקול רם על הפיכת דובר המשטרה (דובר, עוזר ומזכירה) למערך נוסח דובר צה"ל.

בדרך לחלום הגדול, הוא שחרר - בטיפשות רבה - את הדובר המצוין שהיה לו, נצ"ם רפי יפה והגלה אותו לאגף הקהילה. תחתיו, מינה ראש מערך הסברה במשטרה בדרגת תת ניצב – את מאיר בן ישי; והכפיף אליו את דובר המשטרה, את ניצב משנה עינת צוברי.

[בתמונה משמאל: המפכ"ל דודי כהן - היה לו חלום, ואוי לחלום... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי levy dudy. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

התוצאה הייתה, לא פחות מרעידת אדמה. זו הפעם הראשונה שבה הרגשנו, במטה הארצי, את המלחמות הפנימיות הייצריות בזירת הדוברות. אין כמו ציטוט מכתבה מאותה על על מנת לתאר את שהתרחש: "חוץ מאשר ללכת מכות - הכל קרה כולל גידופים"... (אגב, כמעט מכות וגידופים לא הורגים אף אחד במטה הארצי שלנו, וכל זה לא הפריע לאחר מכן לעינת צוברי, להמשיך ולהתקדם לתפקיד ראש אכ"א).

[למאמר המלא של ליאור ליברובסקי ב'ביזפורטל', לחצו כאן]

המפכ"ל יוחנן דנינו לא מוותר על הזכות להעמיק את הטעות

אחת התכונות הבולטות של ביורוקרטיה בקיפאון הוא חוסר היכולת להפיק לקחים. שום דבר לא עוצר את שאיפת המנגנון להתרחב; וזה היה השלב שבו המפלצת הביורוקרטית שאני חלק ממנה נוסדה. מחליפו של דודי כהן, יוחנן דנינו, הפך את מערך הדוברות  למפלצת של 90 תקנים, שעוד תשמין ותגדל...

התוצאה: מעולם, עד אז, לא עשתה המשטרה שגיאות תקשורתיות גסות כמו בקדנציה שלו...

דנינו מינה דובר חיצוני לארגון - דובר עיריית ת"א לשעבר, הלל פרטוק (ראו תמונה משמאל) - שנכנס לתפקידו ביום הכניסה של דנינו לתפקיד, ללא היכרות וניסיון, בזמן שדנינו היה זקוק לו יותר מכל... הרעיון המוביל היה החלום הישן של המנגנון: דובר אחד מרכזי ובעל השפעה מוחלטת, שכל הדוברים האחרים כפופים ישירות אליו.

[תמונתו של הלל פרטוק משמאל היא צילום מסך]

אפשר להגיע ישר לסוף: פרטוק עף אחרי 56 ימים, מבלי שיבין אפילו מי ירה בו... במתכונת דוברי צה"ל, הוא הוחלף על ידי אלון לבבי. האחרון קודם לתפקיד סגן מפקד המחוז הדרומי אחרי שנה וחצי (2013); ו... רפי יפה - המקצועי והטוב – הוחזר לתפקיד וקודם, אבל הכאוס כבר בעיצומו: שלושה דוברים בקדנציה אחת וממלכה שורצת תככים... רפי יפה כבר לא יכול לעשות דוברות. הוא עסוק בפוליטיקה ארגונית ובניהול הממלכה...

וסיפור שהתחיל רע הסתיים רע... ביוני 2015, המפכ"ל דנינו מנע כניסת עיתונאים למסיבת הפרידה שלו, מה שהבטיח כיסוי עיתונאי שלילי אופטימלי (ואין טען להכביר מילים. הכל ברשת...)!

האם הוא התייעץ על קיום המסיבה? על ההחרמה של העיתונאים? עם מי? ואם כך נראית קדנציה של מפכ"ל מבחינה תקשורתית, בשביל מה הקימו את המפלצת הביורוקרטית הזאת? למי היא הועילה?

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן]

[בתמונה: לא למד לקח: המפכ"ל לשעבר, יוחנן דנינו... הצילום הועלה לויקיפדיה על ידי משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ומה דעתכם? המפכ"ל רוני אלשיך למד לקח?

כמובן שלא. שהרי, מפלצות ביורוקרטיות לא לומדות לקחים לעולם, ואין להן שכל גם להצטער... 

עם כניסתו של המפכ"ל הקודם רב ניצב רוני אלשיך (ראו תמונה משמאל) לתפקידו, גם הוא מינה דובר מבחוץ לדובר המשטרה: את נצ"ם מירב לפידות - אשת תקשורת ש'יובאה' מבחוץ, שירתה בעברה בדובר צה"ל - ניסתה ליצור מודל, המתבסס על דובר צה"ל ומותאם למשטרת ישראל:

[בתמונה משמאל: המפכ"ל רוני אלשיך... מקור הצילום: חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה: CC BY-SA 3.0]

לא עוד כל יחידה ומפקדים ידבררו בשם עצמם, אלא משטרת ישראל היא זאת שתופיע בכל הודעת דוברות, ובכך תמותג המשטרה מחדש בגוון אחיד יותר. בדומה לצה"ל, מפקדים לא עלו עוד לשידור, ודוברים עמדו בחזית התקשורת כשנצ"ם לפידות כדוברת המשטרה עומדת בראש, ומתראיינת בהתאם לצורך.

ושוב, אין צורך להכביר מילים, על "תרומת" הצמד אלשיך - לפידות, לדמוקרטיה הישראלית בכלל ולאמון הציבור במשטרה בפרט. אבל, לפידות לפחות שיחררה את דוברי השטח לעבודתם. היא ביקשה לדעת הכל, אבל לא הפריעה להם (תכונה חשובה לאיש מנגנון...).

[בתמונה: דוברת המשטרה, מירב לפידות, מקבלת דרגה. מהפטרון, רוני אלשיך. צילום: דוברות המשטרה]

רע במטה, טוב בשטח: התקשורת המקומית כמשאב להשגת מטרות המשטרה

בניגוד לסערה התקשורתית שליוותה את הקדנציה הזו במטה הארצי, ולנזקיה הבולטים, דוברות המחוזות והמרחבים דווקא ידעה עדנה. הדוברים בשטח טענו, שהדוברות סוף סוף רלוונטית לאזרחים ולהשגת מטרות המשטרה. השיטה של שליחת הדוברים למיקרופונים ולא את המפקדים, הקהתה את מאבקי היוקרה שבין היחידות; התחרות, מי מקבל יותר פרסום, הפכה ללא רלוונטית, וניתן דגש על הדוברות המקומית מתוך הכרה בחשיבות שיש להכרות הבלתי אמצעית לתושבים עם המשטרה באיזורם.

בתקופה זו פעלו דוברי המשטרה בשטח בהלימה מלאה עם מה שכונה, תוכנית האמון שהנהיג המפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך (ראו תמונה משמאל): מתן דגש לעבירות שמטרידות את "האזרח הנורמטיבי" - עבירות שונות באזורים שונים. כן הונהגה תפיסת "המניעה המצבית", שרואה את תפקיד המשטרה לא רק באכיפת החוק, אלא גם במניעת העבירות. גם מערך המודיעין שולב במסגרת זו; ובסך הכל, ניתן היה לראות שחלקי המשטרה - על שלוחותיה השונות - משתפים פעולה להשגת מטרה משותפת.

לצורך השגת המטרה הזו, נתפסה התקשורת המקומית כמשאב. לטעמי, זה העיד אז על ההבנה עמוקה, מיהו קהל היעד של המשטרה, שבפניו היא מבקשת להביא את העשייה שלה; בדרך זו להביא לשיפור האימון בינה לבין האוכלוסייה אותה היא משרתת.

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

[בתמונה: מדיניות הדוברות השתלבה בגישת המניעה המצבית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הרס דוברות השטח: מדוברות המשטרה ליחסי ציבור אישיים

עם מיניו לתפקיד מ״מ מפכ"ל המשטרה ניצב מוטי כהן, אחת הפעולות הראשונות שלו הייתה לשחרר מתפקידה את נצ"ם לפידות ולמנות את תת ניצב סיגל טולדו לתפקיד ראש חטיבת הדוברות.

כמו בהיפוך תפקידים, היה מינויו של כהן טוב למטה הארצי ולמשטרה בראייה ארצית, אבל רע לדוברות השטח.

לגבי המטה, המפכ"ל התרחק בעצמו מתקשורת, והקפיד לשלוח קצינים זוטרים - וקצינות נשים - לאולפנים, מתוך הבנה, שטעויות של זוטרים תמיד תתקבלנה בציבור באהדה. אחד הבולטים שבדוברי המשטרה שצמחו מתוך הקורונה היה נצ"ם (אז סגן ניצב) רועי ולדמן (ראו תמונה משמאל).

[תמונתו של רועי ולדמן משמאל היא צילום מסך]

מצב זה הביא לרגיעה יחסית במלחמות המטה, אך אז החלו להישמע יותר ויותר טענות מדוברי השטח. לא הייתה המשכיות למתודה אותה הביאה נצ"ם בדימוס לפידות; ואט אט, מקומה וחשיבותה של התקשורת המקומית החל להתפוגג, אל מול התקשורת הארצית, מגמה שנמשכת עד היום, תחת פיקודה של תת ניצב הדס שפירא מדמוני.

כמו חצר מלכות רקובה ומנותקת, הפך מערך הדוברות מגוף שמטרתו להשיג את מטרות המשטרה, לגוף שאמור ליחצ"ן שני אישים: את ראש מערך הדוברות ואת המפכ"ל!

[בתמונה: מ"מ המפכ"ל, מוטי כהן. מינויו סימן את התפוגגות חשיבותה של התקשורת המקומית; והדגש עבר ליחצ"נות אישית... התמונה היא צילום מסך]

הריעו לראש מערך הדוברות... סקר הדוברים הגדול - מקרה בוחן

אם יש נושא שהביא את דוברי השטח לכמעט פיצוץ, היה סקר הדוברים השנתי של הלע"מ, המתקיים מידי שנה ולראש מערך הדוברות דאז, סיגל טולדו היה רעיון איך להיות דובר מצוין בלי להיות דובר בכלל:

היא אילצה את דוברי השטח לקיים השתדלות אצל כתבי המשטרה לדרג את דוברות המשטרה במקום גבוה.

[תמונתה של סיגל טולדו משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הנה דוגמה לווטצאפ ששלחנו לדוברי השטח:

"ערב טוב לכולם,

בוסט אחרון לסקר הדוברים הממשלתיים,

בהמשך לויעוד האחרון והנחייתה של סיגל, באחריות כל דובר מרחבי לבחור 4 כתבי מקומונים שמסקרים את עשיית המשטרה בתחומו, לשלוח להם את הסקר המצורף ולתדרך אותם על החשיבות למלא את הסקר (לוקח בדיוק 3 דקות).

את שמות הכתבים שלהם שלחתם את הסקר יש להעביר עד מחר 1.1.20 בשעה 17:00 לקמ"ד תקשורת (מור בכבוד).

המשך ערב מקסים! נא לאשר קבלת ההודעה 🙏🏼"

התוצאה - שכל אדם מבחוץ יתגלגל מצחוק למשמעה, אבל שזיכה את ראש מערך הדוברות ברוב כבוד - היא לפניכם:

[לכתבה המלאה של רועי בהריר-פרל ב- ICE, לחצו כאן]

[בתמונה: הריעו לסיגל טולדו... לכתבה המלאה, לחצו כאן]

המפכ"ל קובי שבתאי: הוא לפחות למד לקח?

ממש לא. הוא יכול היה למנות כדובר, למשל, את רועי ולדמן, אבל העדיף לעשות טובה לחבר ולסדר עבודה לכתב אפור לענייני משטרה גם הפעם הובא דובר מבחוץ: כתב משטרה אפור בשם אלי לוי. מה הוא עושה אצלנו? השד יודע. דבר אחד ברור: כולנו יודעים מה הוא לא עושה: דוברות ומדיניות דוברות אפקטיבית!

[התמונה: דוברות המשטרה. הכרזה: ייצור ידע]

ככל שעובר הזמן הופך מערך הדוברות לשרת, במקום את המשטרה, את המפכ"ל לבדו:

המפכ"ל זוכה לדוברות אישית, ע"י דובר בדרגת סגן ניצב, הדואגת לאייטמים חיובים אודותיו, כדוגמת הכתבה המפרגנת באולפן שישי, עם דני קושמרו, בעוד המשטרה נחבטת על ידי כלי התקשורת השונים וכאילו המאמץ המושקע הוא ביצירת ההבחנה בין המפכ"ל לגוף שהוא עומד בראשו. 

כדאי לציין שכיוון שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ה'מתקתקות' של הכתבות הללו רק מגחיכה, בטווח הארוך, את המפכ"ל; ככל שמידרדר מצב המשטרה ומצבו האישי, בעקבות וועדת נאור, לבחינת אירועי מירון.

[בתמונה: דבש ניגר כמי נהר... כתבות אישיות מתקתקות על המפכ"ל בצד תדמית ארגונית מרוסקת... דני קושמרו מראיין את המפכ"ל שבתאי. לכתבה, לחצו כאן]

התוצאה: הנתק - של המשטרה, על מפקדיה, מהציבור אותו היא אמורה לשרת, משתקף היום, יותר מכל, בדוברות המשטרה

בשביל מי עובדים דוברי השטח? 

[לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמון הציבור במשטרה, ייצור ידע, 24/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2015), פוליטיקה ארגונית - מאבק עוצמה חסר רחמים, ייצור ידע, 29/11/15.