[בתמונה: האם הגיע זמן המשמר הלאומי? "תמיד מוכנים, תמיד שם" - סמל המשמר הלאומי של ארצות הברית]

[לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

תודות לאלי בר און שליבן וסייע

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

מאמר זה הוא שלישי בסדרת מאמרים על משמר לאומי בישראל. המאמרים האחרים:

• גרשון הכהן: הגיע זמנו של המשמר הלאומי בישראל!
• אלי בר און: אם המשטרה לא יכולה, אז הגיע זמן המשמר הלאומי!

*  *  *

הקריאות להקמת משמר לאומי בישראל גוברות, ככל ש'יורד האסימון' לציבור - וממנו להנהגה - כי בעיות הפריפריה אינן פשיעה לשמה אלא מאמץ רב מערכתי לשחוק את ישראל לגבולות 1947; וכי במלחמה הבאה נילחם גם בערים המעורבות ובצירי התנועה.

רק שבגיהינום הביורוקרטי המאפיין את מדינת ישראל, הקמת מפקדה נוספת עם רמטכ"ל/מפכ"ל נוסף, ואלופים/ניצבים וחצרות מלכות, רק יטביע אותנו בביצה שממנה אנחנו צריכים להיחלץ. הגענו לכאן בגלל האימפוטנציה הקשה של צה"ל והתנהגותו השערורייתית בפריפריה; ובגלל קוצר ידה של המשטרה והריקבון הפנימי הקשה השורר בה. איך עוד ביורוקרטיה תפתור זאת?

הצעת החוק של ח"כ יואב קיש

בינואר 2021 הוגשה הצת חוק ע"י ח"כ יואב קיש (ליכוד) למסד משמר לאומי בישראל (ראו מצ"ב למטה). הצעת החוק מוסדה, בעקבות פרעות תשפ"א, שהמשטרה לא הצליחה להשתלט עליהן, בין היתר בשל מחסור בכוח אדם. "ניתן לשער - כך נכתב - כי גם אם יורחב כוח האדם המיומן של המשטרה, באירועים רחבי היקף לא תוכל המשטרה לספק מענה בכל הגזרות".

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של דניאל רוט-אבנרי ב'ישראל היום', לחצו כאן]

ח"כ יואב קיש לא לבד...

האלוף גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) יצא גם הוא בקריאה להקמת משמר לאומי: "מרגע שהאיום הוא מכת מדינה ראוי למדינה להיענות לאיום במלוא משאביה" - כתב הכהן באתר ייצור ידע. "אם מעוניינים להימנע ממליציות יהודיות חמושות, יש לארגן את המענה על בסיס גיוס ממלכתי."

[מקור תמונתו של האלוף גרשון הכהן משמאל: אוסף התמונות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל]

גם אלי בר און כתב באתר ייצור ידע כך: "ב'מקרה הכל' (לחימה בכל חזית אפשרית, חיצונית ופנימית), צה"ל יהיה עסוק בגבולות ולא יוכל לטפל בבעיות בתוך גבול המדינה. ביכולות המשטרה וברצונותיה חזינו כבר בפרעות תשפ"א.

"הגורם היחידי - ע"פ בר און - שיוכל להתמודד עם המצב - מתקיפות יישובים יהודיים ובתי יהודים בערים מעורבות ועד ביזה וטיפול בפליטים שבתיהם נהרסו - הוא משמר לאומי בנוסח האמריקני..."

[להרחבה על 'מקרה הכל', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

איך יראה המשמר הלאומי, ומה תהיינה משימותיו?

המשמר הלאומי אמור להיות מורכב מבסיס קטן של סגל קבע; המעובה בשני סוגי חיילים:

• מתנדבים;
• וחיילי מילואים; שבעת שגרה, מתגייסים לתקופות קצרות בסבב; ובעת חירום, מגויסים בהמוניהם בצו 6.

הוא אמור להתנייד בכלי רכב ממוגנים, ובנגמשי 'זלדה' לפתיחת צירים, ולפעול, בעיקר, בטיפול בבעיות של המרדה ופשיעה לאומנית בערים המעורבות ובפריפריה.

[בתמונה: חסימת כביש ב"ש ערד במהלך פרעות תשפ"א. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

פעולות בשגרה

• קיום כיתות כוננות חמושות בערי ישראל, בדגש על ערים מעורבות (כמו לוד, עכו וכדומה); וערים שבדרך להיות מעורבות (כמו באר שבע למשל). נציין כי האימפוטנציה השלטונית מולידה התארגנויות ספוראדיות ועירוניות; שקמות היום, למשל, בבאר שבע, בברכת עיריית באר שבע, ותוך מתן כתף קרה מצד המשטרה.
• קיום נוכחות שגרה בצירים ובמקומות רגישים; ומארבים במקומות מועדים (למשל במסלולי ריצה של אזרחים בלילה בערים מאוימות; בסיורי מניעה של פגיעה באוטובוסים וברכבים קטנים שנעים בצירי הדרום; וכדומה).
• אבטחה - ביום ובלילה - על נכסי שלטון המשלמים היום פרוטקשן בריש גלי: מתקני מקורות, חברת החשמל וכדומה.
• אבטחה - ביום ובלילה - על אתרי בניה ועסקים מאוימים ודחיקת הפרוטקשן.
• מניעה אקטיבית של הצתות ביערות.

[בתמונה משמאל: חסימת כביש ב"ש ערד במהלך פרעות תשפ"א. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: איך יראה המשמר הלאומי, ומה תהיינה משימותיו? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי modovisible לאתר Pixabay]

פעולות בחירום

• התערבות אקטיבית במהומות בערים מעורבות והגנה על שכונות בסיכון, עד יעבור זעם.
• פתיחת צירים שנחסמו במהלך פרעות עתידיות (כמו ציר ערד באר שבע, שנחסם בכל פעם שהמגזר הבדואי 'מתעורר').

[בתמונה: איך יראה המשמר הלאומי, ומה תהיינה משימותיו? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי modovisible לאתר Pixabay]

למה, לכאורה, משמר לאומי זה טוב?

גם האלוף גרשון הכהן וגם אלי בר און נימקו היטב ואין טעם לחזור על קביעותיהם. התחושה בפריפריה - הן של האוכלוסייה היהודית והן הערבית - היא של אבדן אמון במערכות הקיימות. כניסתו של גוף חדש שחפץ להוכיח את עצמו תכניס דינמיקה חיובית לתהליכי החזרת המשילות והריבונות ואולי תרגיע את מורדי השטח מחד גיסא; ואת ההתארגנויות היהודיות הספורדיות - שנוצרו בשל האימפוטנציה המערכתית - מאידך גיסא.

[להרחבת המושג: 'אמון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

[בתמונה: כשאובד האמון... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידיLisaLove2Dance לאתר Pixabay]

אבל, זוהי הטעות הקלאסית בניהול: מתן פתרון לבעיה מהמעלה השנייה, בעזרת פתרון מהמעלה הראשונה...

אחת הטעויות הקלאסיות של מנהלים, אובחנה כבר בתחילת החצי השני של המאה העשרים בספרם הקלאסי של ואצלאוויק, ויקלנד ופיש - שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות.

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: 'שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן לווצלוויק ואח'. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הספר ראה אור בעברית ב- 1979 (ראו תמונת כריכה למעלה), והביא גישה רעננה לפתרון בעיות, המבוססת על ההבנה של מורכבות. מעטים ספרי הניהול שהצליחו לשמור על הרלוונטיות שלהם כל כך הרבה שנים. זהו, בהחלט, אחד מהם!

ואצלביק ואח' מבדילים בין מה שהם מכנים: 'שינוי מהמעלה הראשונה' ל- 'שינוי מהמעלה השנייה':

• 'שינוי מהמעלה הראשונה', המטפל ב'בעיות מהמעלה הראשונה', שיש קשר ישיר בינן לבין הפתרון, שמבוסס על הוספת 'עוד מאותו דבר'. זהו שינוי המתרחש בתוך מערכת נתונה, כאשר המערכת עצמה אינה משתנה.
• ל- 'שינוי מהמעלה השנייה', המטפל ב'בעיות מהמעלה השנייה', שלכאורה לא נראה קשר בינן לבין הפתרון הנכון להן. במקרים כאלה, שינוי מהמעלה הראשונה אינו מביא לתוצאה הרצויה, כיוון שמבנה המערכת עצמה הוא החייב לעבור שינוי (שינוי בגוף החוקים השולטים במערכת, במבנה שלהם או בסדר הפנימי.

מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיה מהמעלה השנייה מקלה אמנם בהתחלה על הסימפטומים לבעיה; אולם, מהר מאוד המצב מחמיר למצב גרוע יותר מאשר בנקודת ההתחלה! פתרון בעיית הריבונות והמשילות היא בעיה מורכבת. לא נפתור אותה בעזרת פתרון של עוד מאותו דבר נוסח: הגופים הקיימים אינם מתפקדים, אז בואו נקים גוף נוסף...

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

עד היום לא הוכרעה סוגיית האחריות על ביטחון הפנים; וכל אחד מהגופים הקיימים יפעל 'מתחת לרדאר', לשמר את עוצמתו!

בשנת 2002 קבע השר לביטחון הפנים לשעבר, משה שחל (ראו תמונה משמאל), כי "בנושא של ביטחון פנים וחלוקת האחריות, המצב הנוכחי היום הוא תוהו ובוהו".

מאז, המצב רק הסתבך. הכנסת גורם ביורוקרטי נוסף לתסבוכת הקיימת ממילא רק תגביר את חלוקת תחום ביטחון הפנים לרסיסי נושאים, ותמנע טיפול מערכתי כולל בתופעה.

היא תקבע את האימפוטנציה הארגונית של צה"ל ומשטרת ישראל בנוגע לפריפריה...

וגרוע אף יותר: יוצאי הארגונים הללו, שיאכלסו אותו יביאו אותם את המחלות הביורוקרטיות מארגוניהם הקודמים; ועד מהרה נגיע למצב בעייתי אף יותר מזה שבנקודת המוצא.

[בתמונה משמאל: השר לביטחון הפנים, לשעבר, עו"ד משה שחל. הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Arie Gal. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כדי לקבל רושם ראשוני על רמת התסבוכת, הנה תרשים המתאר את גורמי בטחון הפנים בשנת 2002, הזיקות ויחסי הגומלין למשרדי הממשלה בתחומי ההנחיה והתקצוב:

[לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

[מתוך החוברת: ביטחון-הפנים בדמוקרטיה הישראלית בהוצאת המכללה לביטחון לאומי - 2002, ע' 93]

על כן, העמדת הגופים הקיימים - משטרת ישראל וצה"ל במקומם וביצוע רפורמה בשניהם - לפחות בתחומים הללו - תועיל הרבה יותר מהשקעת הון עתק במפקדות של ביורוקרטיה נוספת, מתחרה!

[לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו כאן] [לחצו להורדת החוברת: בטחון הפנים בדמוקרטיה הישראלית] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), פעולה מתחת לרדאר, ייצור ידע, 10/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על אסטרטגיית העשייה מתחת לרדאר, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…, ייצור ידע, 12/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…, ייצור ידע, 15/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי, דפנה קנטי (עורכים) (2002), עיונים בביטחון לאומי, גיליון מס' 3, ביטחון-הפנים בדמוקרטיה הישראלית, גלילות: המכללה לביטחון לאומי, צה"ל ואוניברסיטת חיפה, ע' 93.