[בתמונה: החתימה על מזכר בודפשט שבו התפרקה אוקראינה ממאגר הנשק הגרעיני השלישי בגודלו בעולם... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בזמן כתיבת שורות אלה מתעללים הרוסים באוקראינה (ובמדינות המערב) ומניידים כוחות לגבולותיה, בסדר גודל חסר תקדים, מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה.

מה הופך מדינה גדולה, מתועשת ועשירה יחסית לכלי משחק בידיה של מעצמה שכנה?

הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים או "התאוריה של הטריטוריה" גורסת כי היחסים הבינלאומיים נשלטים על ידי הגאוגרפיה, ולטריטוריה יש כוח עלינו, על תרבותנו ועל מסורותינו. 

כתוצאה מכך, יש מדינות שהגאוגרפיה הופכת אותן למעצמות; ואת אחרות, למדינות ואסליות, שתלויות בהן.

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

אבל, מה קורה כשמדינה וסאלית עומדת בפני הזדמנות של פעם בחיים להפוך למעצמה גדולה? האם היא ואנשיה ייטלו על עצמם את האתגר וייצאו נגד הגאוגרפיה; או יפעלו בהתאם ל- DNA הכנוע שלהם?  המקרה של אוקראינה ב- 1994 לימד אותנו שלפחות במקרה הזה (האמת היא שלדעתי, תמיד...) הגאוגרפיה וה- DNA מנצחים את ההזדמנות...

אוקראינה היא בכלל מדינה?

הטענה הרוסית - שאוקראינה מעולם לא הייתה באמת מדינה עצמאית, והיא בעצם החצר האחורית של רוסיה - יש לה על מה להתבסס.

אוקראינה שוכנת על שטחים שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, לאימפריה הרוסית ולברית המועצות. הישויות המדיניות הראשונות באזור היו רוס של קייב, נסיכות גאליץ'-וולין והאוטונומיה הקוזאקית. אוקראינה הפכה עצמאית בשנת 1917 בעקבות מהפכת פברואר ומלחמת העולם הראשונה, אך תוך שנתיים הצטרפה כאחת הרפובליקות לברית המועצות. היא קיבלה את עצמאותה המדינית המלאה לאחר התפרקות ברית המועצות, בשנת 1991.

עד 2014 לא היה בכלל לאוקראינה צבא ועד היום אין לה צי וגם לא חיל אוויר...

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

[בתמונה: מפת אוקראינה. המקור: Karte: NordNordWest, Lizenz: Creative Commons by-sa-3.0 de]

רוסים, אוקראינים ומה שביניהם

אוקראינים רבים מידי שונאים רוסים; ובצדק. די להזכיר את הרעב ההמוני שכפה הרודן הסובייטי, יוזף סטלין (ראו תמונה משמאל), על אוקראינה, בין השנים 1932–1933; שכתוצאה ממנו מתו, בין 3 ל-10 מיליון אוקראינים (מה שמכונה הוֹלוֹדוֹמוֹר (באוקראינית: Голодомор, "רצח באמצעות רעב" או "הרעבה עד מוות").

[בתמונה משמאל: "שמש העמים" יוזף סטאלין היה רחוק מלהאיר את שמיה של אוקראינה, וכפה על תושביה רעב כבד, שהמית בין 3 ל- 10 מיליון אוקראינים... התמונה היא ברשות הציבור]

אוקראינה הייתה, משך שנים רבות, 'שרוול הכניסה' הקבוע של הפולשים מדרום לרוסיה, והאוקראינים קיבלו אותם, בדרך כלל, בזרועות פתוחות...

הנה תמונה אחת למטה, שאומרת הכל: תושבי לבוב באוקראינה מקבלים את חיילי הוורמאכט הגרמני כמשחררים, במלחמת העולם השנייה (עבר להם, אגב, מהר מאוד...).

.

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

בתמונה: תושבי לבוב באוקראינה מקבלים את חיילי הוורמאכט הגרמני כמשחררים, במלחמת העולם השנייה. התמונה היא צילום מסך]

גם - ואולי בגלל שנאתם של האוקראינים לרוסים - רוסים רבים מידי שונאים אוקראינים. אוקראינה היא הבטן הרכה של רוסיה; והטראומה שלה מזה דורות; ואוקראינים יהיו תמיד חשודים בשיתוף פעולה עם אויביה של רוסיה.

מכאן ניתן לגזור שתי משמעויות ומסקנה אחת:

משמעות ראשונה: תנו לאוקראינה זמן, חופש ותנאים, להשתחרר מחיבוקה של רוסיה, והיא תהפוך עד מהרה למדינה אנטי רוסית. כך באמת קרה בסוף 2004, ב"המהפכה הכתומה" שהביאה להפלת הממשלה המושחתת, הפרו רוסית, של ליאוניד קוצ'מה והעלתה לשלטון את ויקטור יושצ'נקו ויוליה טימושנקו, בעלי נטיות פרו-מערביות, שתמכו בהצטרפות לאיחוד האירופי ולברית נאט"ו, על חשבון הברית עם רוסיה. הקשרים התרבותיים והכלכליים עם האיחוד האירופי ובמיוחד עם פולין התהדקו מאוד; והתחזקה התרבות הדמוקרטית באוקראינה.

[בתמונת ה- GIF משמאל: רק תתנו לאוקראינה זמן והיא תהפוך עד מהרה למדינה אנטי רוסית... הוא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

משמעות שניה: אוקראינה הייתה ותהיה תמיד - בעיני רוסיה ובעיני אויביה כאחד - מדינת מפתח, בניסיונות 'לקפל' את הדוב הרוסי. כך נוהג גם המערב מאז קרסה ברית המועצות; וזה הרקע לעימות הנוכחי בין רוסיה לאוקראינה.

והמסקנה המתבקשת: רוסיה אינה יכולה לעולם להשלים עם אוקראינה עצמאית, אנטי סובייטית; והיא תעשה הכול כדי שתישאר מדינת חיץ מכוחות עוינים. בעיניה, זו שאלה של חיים ומוות. ממש כך!

[בתמונה: רוסה זקוקה למדינות ניטראליות לפחות, שתחצוצנה בינה לבין המערב. על כן, אוקראינה ופולין בעלות אוריינטציה מערבית וחברות בנאט"ו הם סכנה מוחשית לביטחונה הלאומי. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי MT0 - File:Rzeczpospolita2nar.png. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ההזדמנות שהוחמצה: פירוק ברית המועצות

וכך, מדינה - שלא הייתה אף פעם מדינה ממש - נולדה עם קריסת ברית המועצות, וקיבלה הזדמנות חד פעמית, לנטרל את הדוב הרוסי השנוא, ולהפוך מוואסאל למעצמה בפני עצמה, כשבשטחה, מאגר הנשק הגרעיני השלישי בגודלו בעולם.

למען ההגינות צריך להדגיש שלוש עובדות כדי להבין את רצונה של אוקראינה לחתום

עובדה ראשונה: לאוקראינה לא הייתה לה יכולת לשלוט בנשק הגרעיני הזה, כיוון שהקודים לתפעולו נותרו על אדמת רוסיה.

האם בריקבון שפשה אז ברוסיה הייתה אוקראינה, עם כסף ונחישות, יכולה להשיג שליטה על קודי ההפעלה הגרעיניים ולהפוך בין יום למעצמה? יש הטוענים שכן. אבל בשביל זה היה צריך כוח רצון ויכולת הקרבה...

עובדה שנייה: צריך לזכור את המשבר הכלכלי העצום שחוו תושבי אוקראינה בשנות ה-90 של המאה הקודמת.

התמוטטות ברית המועצות פגעה בכלכלה המקומית יותר מבכל מדינה אחרת. התמ"ג הגיע לכ-40% מגודלו לפני פירוק ברית המועצות - ירידה גדולה יותר מהשפעת השפל הגדול על כלכלת ארצות הברית.

המשבר הביא לירידה משמעותית באיכות החיים של אזרחיה, תוחלת החיים ירדה, מספר הלידות והתוצר המקומי הגולמי ירדו גם כן. כל מי שיכול היה, עזב את המדינה (בעיקר: רוסים, בילורוסים ויהודים רבים).

ועובדה שלישית: צריך לזכור את אסון צ'רנוביל, על אדמתה של אוקראינה

[בתמונה משמאל: הכור הגרעיני בצ'רנוביל אחרי האסון... התמונה מובאת בשימוש הוגן]

האסון, שהתרחש ב-26 באפריל 1986 בצפון מערב אוקראינה, הוא כפי הנראה האסון האקולוגי החמור ביותר במאה העשרים. גם האוקראינים וגם המערב חששו שרמת התחזוקה של המתקנים הגרעיניים תביא לאסונות נוספים; והעולם כולו - מערב ומזרח - התמקד ברצון למנוע אסון נוסף כזה.

רוסיה וסין מצידן, הבינו היטב את המשמעות של מעצמה גרעינית חדשה, פרו מערבית באזורן, ודחפו - ביחד עם המערב - את האוקראינים להסכם.

התוצאה: מזכר בודפשט 

מזכר בודפשט (נקרא גם הסכם בודפשט ומסמך בודפשט) הוא שנחתם בעיר בודפשט בהונגריה ב-5 בדצמבר 1994. לפיו, התפרקה אוקראינה מנשקה הגרעיני; וחתמה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. בתמורה, התחייבו ארצות הברית, רוסיה ובריטניה, לכבד את עצמאותה של אוקראינה ואת ריבונותה בשטחיה, ולהימנע מאיום או שימוש בכוח צבאי כנגדה או פגיעה בעצמאות האוקראינית, כמו גם הימנעות מפגיעה בבלארוס וקזחסטן (מה שווים הסכמי נייר אנחנו כבר יודעים...) (ויקיפדיה: מזכר בודפשט).

[לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן]

[שמחים אחרי חתימת מזכר בודפשט... מימין לשמאל: נשיא אוקראינה, לאוניד מקרוביץ' קראבצ'וק; נשיא רוסיה בוריס ילצין; והנשיא האמריקני ביל קלינטון. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

להלן סעיפי ההסכם (ויקיפדיה: מזכר בודפשט):

• ארצות הברית רוסיה ובריטניה יכבדו את הגבולות הקיימים ואת השלמות הטריטוריאלית האוקראינית ויימנעו מאיום או שימוש בכוח מול אוקראינה.
• להימנע משימוש בלוחמה כלכלית על מנת להשפיע על הפוליטיקה האוקראינית.
• פירוק הנשק הגרעיני באוקראינה.
• איסור שימוש בנשק גרעיני נגד אוקראינה.
• אם יעלו שאלות בנוגע להסכם זה המדינות החתומות רשאיות להפנות שאלות בנוגע להסכם למדינות חתומות אחרות במזכר.
• לחתימה התלווה גם סיוע כלכלי אמריקני.

והתוצאה

בטווח הקצר היה יופי. סיוע אמריקני סייע לאוקראינה ותוך עשור היא יצאה מן המשבר. בשנים הראשונות של המאה ה-21, חוותה אוקראינה פריחה כלכלית, שהתבטאה בצמיחת התוצר המקומי, שהייתה גבוהה אף מזו של רוסיה.

אבל בטווח הארוך... מרגע שאיבדה אוקראינה את המאגר הגרעיני שלה - ואת עוצמתה - אין סעיף בהסכם הזה שלא הופר על ידי השותפים לו, ונגזר עליה לחיות בצילה של רוסיה, במקרה הטוב כמדינה ניטראלית ובמקרה הרע, כמדינה בובה!

הלקח: מי שמתפתה להחליף עוצמה מוחשית בהסכמי נייר, ימצא את עצמו בערבו של יום חשוף לרצונותיהם של אלה, שפיתו אותו לעשות זאת!

[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: מזכר בודפשט.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הגישה הגאוגרפית, גאו-אסטרטגיה וגאו-פוליטיקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), הסכמי נייר וביטחון לאומי, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/1/20