פיל בחנות חרסינה: מחברים נקודות בבית הקלפים

[בתמונה: סיפור דמיוני על אנשים אמיתיים, וגם על פגסוס... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Oregongal לאתר Pixabay]

הסיפור הדמיוני הזה מוקדש באהבה רבה לכל החברים שלי, שהקש - שתקעו להם בראשי הכרוב שלהם - הביא אותם להסתובב במשך שנה בבלפור, עם צוללות על הכתף. אוהב את כולכם; אבל בחיי, שאני מקווה שכאב לכם.

משורה ישחרר רק המוות...

[פיל בחנות חרסינה. תמונת הסופר של הכותב תחת שם זה]

אפרוס בפניכם סיפור דמיוני על אנשים אמיתיים...

בנימין נתניהו הוא אדם מורכב: איש ספר ואסטרטג מחד גיסא; וחמדן בלתי נלאה מאידך גיסא. חולשותיו ידועות לציבור; ובכללן, החיבה שלו לחיים הטובים, על חשבון תורמים עלומי שם. אליקים רובינשטיין כבר סגר לו הרי תיק מתנות אחד, עם פרישתו מהחיים הפוליטיים בשנת 1999.

מי שעובד עם נתניהו מודע לחולשותיו; וזה כולל אחד בשם בוגי יעלון שנהג להסתובב עם נעלים גבוהות בקריה; ולהתעלם ממעשיהם של רמטכ"לים, שבסוף עסקו בסחר במניות על בסיס מידע פנים וצריכים היו, לטעמי, לשבת בכלא (ראו הכתבה למטה). משורה ישחרר רק המוות והחונטה קודמת לכל.

יעלון גם מכיר, לפני ולפנים, את ההתנהלות בלשכת נתניהו, ומודע כפי הנראה למעשיה של אחת, פרח לרנר לטובת בעלה; ולעזרה, שאחד בשם הארי הארו מנסה לארגן לארנון מילצ'ן בבעיה שיש לו עם האמריקאים. גם ראש השב"כ - אחד, שהחבילות ששולח ארנון מילצ'ן לבית הרשמי של נתניהו עוברות שיקוף במכונות, שתחת אחריותו - מודע, כפי הנראה, לחיבתו של נתניהו למתנות. הדבר כנראה מגיע לידיעתו; ואני מניח, שכמו כל מעשה אחר - הגורם לרכילות כזו או אחרת - זה מתפזר במערכת. את מעללי מילצ'ן ואת תרומתו הגדולה לביטחונה של מדינת ישראל מכירים, כננראה, גם בבית על הגבעה. חזקה על תמיר פרדו, שהארגון שבראשו הוא עומד מודע לתרומתו של מילצ'ן לביטחון ישראל ומודע לבעיה של מילצ'ן בארה"ב. זיכרונות מהעבר הלא כל כך רחוק... גרינברג וגולדשטיין ב- ynet: מדוע מכר הרמטכ"ל את מניותיו לאחר החטיפה? בצה"ל מאשרים את הפרסום לפיו רב אלוף חלוץ מכר את תיק המניות שלו שעות ספורות לאחר חטיפת החיילים בצפון. נראה כי חלוץ היה חלק מגל מימושים ששטף את הבורסה ביומיים הראשונים למלחמה, אולם בכירים בצה"ל מביעים פליאה: "הוא לא איש פרטי, לכל פעולה שלו יש משמעות לכל המדינה". אנליסטים: כשר, אבל מסריח. דובר צה"ל: חפירה בענייניו הפרטיים אינה ראויה

[זיכרונות מהעבר הלא כל כך רחוק... לכתבה המלאה של גרינברג וגולדשטיין ב- ynet, לחצו כאן]

הנה לכם סיפור דמיוני: איך מספרים את הסיפור בלי להסתבך?

[בתמונה: ארנון מילצ'ן. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב: מי אתה, ארנון מילצ'ן?]

הימים הם ימי מאבק הסמכויות שבין משרד הביטחון ללשכת רה"מ והמל"ל - הידועה בשם פרשת הצוללות. בסיפור הדמיוני שלנו, שניים מבין השלושה משוכנעים, שנתניהו בוגד בביטחון המדינה. יעלון יעמוד אחרי זה על במה, עם עוד שני רמטכ"לים, ויגיד בדיוק את זה; ופרדו יתראיין (נדמה לי שלעובדה) וירמוז לזה. ומי שבוגד בביטחון המדינה, יש לעשות הכל בשביל לעצור אותו.

הסיפור של ארנון מילצ'ן (ראו תמונה משמאל) ידוע לכל המעורבים, ואפשר להוכיח באמצעותו עבירה פלילית של קבלת מתנות ומתן תמורה כנגדם; אבל, איך מספרים את הסיפור הזה בלי להסתבך?

[בתמונה משמאל: ארנון מילצ'ן. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב: מי אתה, ארנון מילצ'ן?]

לפי השמועה, פרדו כבר היה מעורב בסיפור כזה פעם. קצת לפני שפרשת הרפז פורצת לחיינו, תמיר פרדו הוא אחד משורה של אנשים שנפגשים במטרה לטכס עצה. בין הנוכחים: גדי אייזנקוט גבי סיבוני אמנון אברמוביץ ורוני דניאל המנוח.

יש הטוענים, שהגיע הזמן - שלפני שאייזנקוט רוקד פסדובלה, בצעד תימני, אל תוך המערכת הפוליטית, שמישהו ישאל אותו כמה שאלות בנושא...

[בתמונה: על מה דיברו החבר'ה במפגש ההוא? מקור תמונתו של הרמטכ"ל אייזנקוט משמאל, באדיבות דובר צה"ל]

[בתמונה: על מה דיברו החבר'ה במפגש ההוא? מקור תמונתו של הרמטכ"ל אייזנקוט משמאל, באדיבות דובר צה"ל]

החולייה החלשה...

[בתמונה משמאל: פרח לרנר - החולייה החלשה... מקור התמונה: יח"ץ. שם הצלם אינו מוזכר]

נמשיך בסיפור הדמיוני שלנו... לאחר מיפוי האנשים, הסובבים סביב נתניהו, ומתוך הבנה - שתלונה נגד אחד מהם תגרום לשימוש באמצעים מיוחדים נגדו; וכתוצאה מכך, גם נגד שאר אנשי הלשכה - מסומנת, על פי הסיפור, פרח לרנר (ראו תמונה משמאל) כחוליה החלשה. לרנר היא קרובת משפחתו של אחד, ארי הארו.

[בתמונה משמאל: פרח לרנר - החולייה החלשה... מקור התמונה: יח"ץ. שם הצלם אינו מוזכר]

הארו הוא הרל"ש של נתניהו בשנים בהם מילצ'ן מבקש את עזרתו של נתניהו בפתרון הבעיה שלו בארה"ב. עדות מהארו והסיפור של המתנות, יכול לחסל את נתניהו פוליטית.

ההזדמנות מגיעה ב- 2015 לרנר מבקשת להתמנות לתפקיד מנכ"לית משרד הקליטה (אאל"ט); וחייבת לעבור דרך מסרקות הברזל של נציבות שרות המדינה. טיפ קטן - שנמסר על פי הסיפור הדמיוני שלנו - ליועמ"ש דאז, ווינשטיין גורם לנציבות שרות המדינה לסרוק קצת יותר. בסיפור הזה, הטיפ מועבר לווינשטיין באמצעות התנועה לאיכות השילטון.

בחודש אוקטובר 2015 נפתחת חקירה באישור היועמ"ש ויינשטיין נגד פרח לרנר. בסיפור הדמיוני הזה, באותו מועד למשטרה כבר יש גיבוי פגסוסי של כל הטלפונים הניידים של משפחת לרנר; ועל הגיבוי יש תיעוד שפרח - בתור קרובת משפחתו של הארו - מבקשת ממנו טובות כאלה ואחרות, הנוגעות לקידום עסקיו של בעלה. בינגו.

[בתמונה: החוליה החלשה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Yuri Samoilov לאתר flickr]

[בתמונה: החוליה החלשה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Yuri Samoilov לאתר flickr]

בואו של רוני אלשיך

בשלישי לדצמבר 2015 מתמנה רוני אלשייך למפכ"ל משטרת ישראל. אחת ההחלטות הראשונות שהוא צריך לקבל היא החלטה, על המעבר מחקירה סמויה לחקירה גלויה נגד הארו. לפי הסיפור הדמיוני שלנו, בשבוע הראשון לכהונתו של אלשיך הוא נפגש עם ויינשטיין מציג לפניו את החומרים שנאספו מהסלולארי של הארו; והיועץ מאשר לעבור לחקירה גלויה נגד הארו שמוזמן אחר כבוד למסיבת הלבנת חומרים במשטרת ישראל ב- 14 לדצמבר 2015. בטלפון של הארו מוצאים חומרים על מכירה פיקטיבית של חברת יעוץ שהייתה בבעלותו לפני שהצטרף ללשכת רה"מ.

הארו בניגוד לאחד בשם אהוד ברק מועמד על הסיפור הזה לדין; שהרי, ברק - כשהוא חוזר לחיים הפוליטיים - מעביר את המניות שברשותו לביתו מיכל. לאף אחד זה לא נראה אז פיקטיבי, וברק לא עומד לדין; אבל הארו כן. המידע שנמצא בטלפון של הארו מספיק בשביל לשכנע אותו לחתום על הסכם עד מדינה, והשאר היסטוריה.

אה, ותיזכרו בעוד סיפור דמיוני: שפעם הייתה פרשת הרפז שתמיר פרדו היה, לכאורה, מעורב בה עד צוואר; ושנתניהו תקע גול עצמי, ומינה אותו, למרות זאת, לראש המוסד; ושאף אחד מעולם לא הועמד בפרשה ההיא לדין.

לבסוף, האישומים נגד לרנר ונגד הארו מופחתים אל מתחת לרף הפלילי. בסוף הם היו רק כלים. המטרה - בסיפור שלנו - הרי הושגה!

הסיפור הדמיוני הזה מוקדש באהבה רבה לכל החברים שלי, שהקש - שתקעו להם בראשי הכרוב שלהם - הביא אותם להסתובב במשך שנה בבלפור, עם צוללות על הכתף. אוהב את כולכם; אבל בחיי, שאני מקווה שכאב לכם 🙂.

רביעיית מועדון התיאטרון אמנם הקדישה את זה לשמעון פרס אבל אני חושב שעוד כמה אנשי חוק מכירים ייהנו. מגיע להם הם הרוויחו את זה ביושר!

.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *