[בתמונה: טנקים רוסיים באוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

הכרזת המלחמה הרוסית באוקראינה, מחייבת את מדינת ישראל ללמידה מקיפה. בשיח הפרשני, היטיבו לזהות כיצד המהלך הרוסי מטלטל את אדני היסוד עליו הושתתה בעשורים האחרונים, בשורת השלום העולמי.

אולם, בכל הקשור למשמעות ההתרחשות בממדיה הצבאיים, לא ניתנה לפי שעה תשומת הלב המקצועית הראויה.

עיון במאפייניה הצבאיים של ההתרחשות, מזמין בירור לכמה מהנחות היסוד שהפכו למקובלות במערב, ביחס לטבעה החדש של המלחמה במאה ה-21.

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן]

[בתמונה: איפה השלום... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי burtamus לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן]

סוף עידן המלחמות הגדולות?

להבנת הפער בין טבעה של ההתרחשות בגבול אוקראינה, לבין הנחות היסוד התפיסתיות, המקובלות במערב, מומלץ עיון מחודש בספרו של הגנרל הבריטי רופרט סמית: "התועלת שבכוח" (ראו תמונה משמאל).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של הגנרל הבריטי רופרט סמית: "התועלת שבכוח". אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

סמית, מפקד קרבי עטור תהילה - שפיקד על הדיביזיה הבריטית במלחמת המפרץ הראשונה; ושימש כסגן מפקד כוחות נאט"ו במערכה בקוסובו ב-1999 - פתח את המבוא לספרו בקביעה: "מלחמות אינן קימות עוד. עימותים, סכסוכים וקרבות מתחוללים ללא ספק בכל רחבי העולם... ומדינות עדין מחזיקות בכוחות מזוינים כסמל לעוצמה. עם זאת, מלחמה כמושג התודעתי הכולל, מלחמה בשדה המערכה בין אנשים מכונות וכלי נשק, מלחמה כאירוע מסיבי מכריע ביחסים בינלאומיים, מלחמה כזו אינה קיימת עוד." (עמ' 17)

משנתו של גנרל סמית על השינוי שחל בתופעת המלחמה, הפכה בהנהגת צבאות נאט"ו למוסכמה בלתי מעורערת.  החיבור שעשו במדינות מערב אירופה, בין אמונה משיחית בבשורת השלום העולמי, לבין תפיסתן את טבע המלחמה החדשה, כנמוך עצימות, הוביל אותן לצמצום מקיף בגודל הצבאות. לצבא גרמניה לדוגמה, אין כיום יותר מחמישים טנקים כשירים ללחימה. צבא רוסיה, לעומת זאת, מחזיק בימים אלה יותר מ- 20,000 טנקים בכשירות מבצעית מלאה - מרביתם חדשים ומשופרים.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: צבא רוסיה מחזיק בימים אלה יותר מ- 20,000 טנקים בכשירות מבצעית מלאה - מרביתם חדשים ומשופרים. התמונה היא צילום מסך]

שתי גישות לאימוץ חדשנות צבאית

בשעה שצבאות המערב, - בהמשך לקביעותיו של הגנרל רופרט סמית (ראו תמונה משמאל) - הפכו לצבאות בוטיק במוכוונות למלחמות קטנות, נמוכות עצימות, רוסיה שקדה על בניית צבא רחב היקף, שעל פניו מציב את צבאות נאט"ו בנחיתות מובהקת. 

בתפיסת היסוד להובלת השינוי, הניחו בצבאות המערב, כי צבאות קטנים עתירי קידמה טכנולוגית, יוכלו לפצות על אובדן המסה הכמותית ואף להיות יעילים יותר. בצבא רוסיה לעומת זאת, בצד מאמצים לפיתוח יכולות לחימה חדשניות, לא זנחו את פיתוח מערכי היבשה המסורתיים בהם טנקים, בסיוע צמוד של ארטילריה קנית מתנייעת ושפעת אש רקטית.

כמו בהתפתחות של עיר - שמשמרת מרקם אורבני ישן עם בנייה חדשה ומתקדמת - כך נבנה בעשורים האחרונים הצבא הרוסי. במקביל לשימור ופיתוח היכולות הצבאיות הקלאסיות ביבשה באוויר ובים, נבנו היכולות הצבאיות המתקדמות - בהן יכולות לוחמה אלקטרונית, סייבר ולוחמת תודעה - כאשר הן מוצבות על גבי הכוח המסורתי, כקומה חדשה נוספת.

במארג הכולל שולב גם מערך הנשק הגרעיני בתצורות טקטיות ואסטרטגיות. זה מה שהתייצב לתקיפת אוקראינה, בפריסה מערכתית מגוונת, מגובה גם במאמץ ימי של ספינות מלחמה בים השחור, ועליהן חטיבות נחתים, חלקן כבר נחתו בחוף אודסה. בגישה זו, הרוסים החזירו את עולם המלחמה לקלאסיקה של מלחמות המאה העשרים, כשהוא מתוגבר ומואץ בכל ממדי החדשנות הקיימים בצבאות המערב. מה שהתגלה עד כה בפער יחסיי הכוחות בזירה, מציג את תפיסת בנין הכוח של צבאות המערב במלוא מערומיה. הפערים לרעת צבאות נאט"ו, הם לא פחות מקריסת פרדיגמה.

[להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן]

גם צה"ל סובל מחסך בסדר הכוחות

צה"ל אמנם הצליח שלא להיסחף במגמה האירופית, אך אין זה סוד שכוחות היבשה שלו עברו בחצי היובל האחרון תהליך מתמשך של צמצום כמותי, בעיקר בהיקף המערך המשוריין. למרות זאת, בשיח הציבורי הישראלי עדין נשמעים קולות - מכיוונים שונים - הקוראים לצמצום נוסף בסדר הכוחות של צה"ל ואף לשינוי בשיטת גיוס החובה. האיום הרוסי בגבול אוקראינה, מעניק בהיבט זה, נקודת ייחוס חדשה לתמיכת התיזה שגם בעידן החדש, רווי חידושים טכנולוגיים, לא תם הצורך בכוח צבאי הנהנה בשדה הקרב מנוכחות יבשתית של מסה כמותית ממוכנת ומגוונת, יעילה ורחבת היקף.

מוכנות כוחות היבשה בצה"ל למצבי חרום ולמלחמה, נבחנה בעשורים האחרונים רק בחלקה. בכל המבצעים והמלחמות - שהתרחשו מאז סיום מלחמת יום הכיפורים - המטה הכללי אמנם המשיך להידרש לקשב לכלל הזירות, אך הלחימה העיקרית של צה"ל התמקדה בזירה אחת בלבד. כך היה גם בסבב הלחימה האחרון - מבצע שומר החומות במאי 2021. אולם משהו מהותי השתנה:

בהתפרצות הפרעות בערים המעורבות ובצירים הראשיים בנגב ובגליל, במקביל להתגברות הפרות סדר ביו"ש, ובהתעצמות מערכת האיומים מהזירה הצפונית, הומחשה היטב הסבירות הגוברת לתרחיש מלחמה כולל, רב זירתי. במציאות הזו, גם אם תתמקד הלחימה בזירה אחת בלבד, ידרשו כוחות נוספים במוכנות למענה לזירות הנוספות.  בכל דרך, במיוחד בכוחות היבשה, צה"ל יידרש להחזקת עתודות בהיקף משמעותי, מה שיכול להראות לכאורה כיתרות ועודפות בסדר הכוחות.

[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

[בתמונה: בהתפרצות הפרעות בערים המעורבות ובצירים הראשיים בנגב ובגליל, במקביל להתגברות הפרות סדר ביו"ש, ובהתעצמות מערכת האיומים מהזירה הצפונית, צה"ל יידרש להחזקת עתודות בהיקף משמעותי, מה שיכול להראות לכאורה כיתרות ועודפות בסדר הכוחות. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

בין כמות לאיכות

הצורך במענה לכמה זירות, מדגיש את הדילמה המתמדת - במיוחד בכוח היבשתי - בין כמות לאיכות. בניגוד לכוח האווירי - המגלם גמישות מהירה בהעברת המטוסים מזירה לזירה, ועל כן יכול להתמקד בטיפוח האיכות על חשבון הכמות - הגמישות בכוח היבשתי מסורבלת ותלויה באופן קריטי בכמות היחידות.

מאז הקמתו, צה"ל בנה את הכוח במענה לשעת חירום, בשאיפה לשילוב מאוזן בין כוח סדיר מובחר שיהיה תמיד מוגבל בהיקפו ביחס לדרישות המבצעיות, לבין מסה כמותית באיכות וכשירות בינונית, מבוססת גיוס מילואים. אולם בעשורים האחרונים, תהליכי ההתייעלות - שנערכו בצה"ל במיקוד לצבא היבשה - הובילו לקיצוץ אחר קיצוץ, ולצמצום מתמשך בסדר הכוחות. כשהתחילו בסגירת חטיבות ואוגדות, זה התאים למדי לדרג המדיני ולצבא. כי בעצם הבטיחו שאמנם צה"ל מצטמצם, אבל יוכל להתמקד בהקצאת רף משאבים משופר ליחידות שנותרו. אלא שבדינמיקה ארגונית מוכרת, גם בין החטיבות והאוגדות שנותרו נוצר מדרג איכות חדש, שהזמין בהמשך את הקיצוץ הנוסף.

ההיגיון המוביל לתהליך זה, הונע על ידי כשל מתודולוגי מוכר: תחת עיקרון הנכון ביסודו לניהול מפעלים וחברות כלכליות, מצפים גם ממפקדי צה"ל ליישום תהליכי התייעלות באמות מידה ניהוליות שאינן מותאמות לייחודיות בנין הכוח הצבאי. בעוד מבחנו העיקרי של עסק כלכלי מתממש בתחרות השוק הנוכחת ומתפתחת מידי יום, מבחנו העיקרי של בנין כוח צבאי למלחמה, מתממש במבחן המלחמה, שכל עוד לא פרצה הוא אינו נוכח במלוא משמעויותיו.  

בכל דרך, ההתרחשות באוקראינה מעניקה למדינת ישראל הזדמנות פז להתבוננות מחודשת בהנחות היסוד לבניין הכוח של צה"ל, למול סכנה ממשית למלחמה שעלולה להיות עוצמתית, ארוכה ורחבת היקף.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2021), שלום עולמי וסתם שלום באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 24/3/21.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ”א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.