[בתמונה: מלחמה באוקראינה. איך לא ראיתם את זה בא?? התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

אז הרוסים - אם לשפוט לפי המרחב הגאוגרפי שנפגע - הולכים על כיבוש כל השטח ממזרח לדנייפר פלוס אודסה וקייב.

מה שמדהים בכל סיפור המלחמה הזה ששיש כל כך הרבה ישראלים, שלא רצו להאמין והעריכו שלא תהיה מלחמה; וזה למרות, שהכל היה להם מתחת לאף. ראש וראשון לטועים הוא שר החוץ, יאיר לפיד; אחריו, שר הביטחון, בני גנץ; ועוד לא מעט אנשים, במעלה ובמורד שדרת הניהול המדינית - ביטחונית הישראלית.

שלושה לקחים מידיים נוגעים לנו, כישראלים:

לקח ראשון: העולם נראה אחרת מהצד השני!

את ההיגיון המסדר - שסידר לנו את העולם בנוחות - מסתבר שלא כולם רואים באותה צורה.

מתוך ההיגיון המערבי - שטוב כלכלי לשני הצדדים ותלות הדדית, תמנע מאחד הצדדים לפעול ולסכן את הטוב הזה - בנה המערב לוולדימיר פוטין ייתרון אדיר: במהלך 30 השנים האחרונות: פרויקטים הנדסיים אדירים העבירו גז רוסי ממזרח למערב, והפכו את המערב לתלוי בגז הרוסי; כשמקביל, מהפכת האנרגיה הירוקה מפחיתה את הפקת האנרגיה במערב.

ובכן, מסתבר שיש שיקולים, שגוברים על אותו טוב כלכלי שהופך לנקודת חיסרון אדירה בעבור הצד שלא מוכן להפעיל כוח.

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

ההיגיון המסדר הזה הוא אותו היגיון, שעומד מאחורי ההסכמים בין המערב לאיראן;

גם במקרה האיראני, הוא לא שווה את האוויר, שנושמים אלו שחתמו עליו ב- 2015 ואלו שעומדים לחתום עליו היום. איראן תחזיק נשק גרעיני - כתלות בהחלטה איראנית - והשאלה היחידה, שישראל חייבת לשאול את עצמה, היא: עם איזה איראן היא רוצה להגיע לסוף התהליך: איראן שהמנופים שלה על המערב גדולים או איראן חסרת מנופים שמגיעה לשם על ארבע.

על ישראל מוטלת החובה לעכב, ככל האפשר, את הנקודה שבה איראן תחזיק בנשק גרעיני, כולל במחיר עימות מתוקשר מאוד עם ארה"ב; ועדיין, למרות שאנחנו בדקה ה- 99, לא מאוחר מדי בשביל זה. אבל, מי שחושב שהמערב יוציא לנו את הערמונים האיראנים מהאש, הולך לקבל פחות או יותר כוויה בכל הגוף.

[בתמונה: השאלה היחידה - שישראל חייבת לשאול את עצמה - היא עם איזה איראן היא רוצה להגיע לסוף התהליך: איראן שהמנופים שלה על המערב גדולים או איראן חסרת מנופים שמגיעה לשם על ארבע מקור התמונה: העיתונות האיראנית]

הלקח השני: הערכת היכולת חשובה תמיד יותר מהעיסוק הטיפשי בכוונות

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: מבצע 'צוק איתן' - אלה שלעגו לאותו ראש אמ"ן - שהעריך 7 פעמים במהלך צוק איתן, שהחמאס לא רוצה עימות - היו מספיק עיוורים בכדי לראות, שזו בדיוק הערכה שלהם בהתייחס לאיראן... התמונה: דובר צה"ל]

הלקח השלישי והאחרון חייב לעסוק בבניין הכוח

במערב, הצבא הוא כלי פוליטי. תוכניות המערב עוסקות בעיקר בהשגת מטרות פוליטיות, שמקודמות דרך מה שמכונה, תכנית נאט"ו 2030, שמה לה את השוויון המגדרי במרכז למשל, והם רחוקים מלהיות היחידים...

את ההכרה - שחובה למקסם את תקציב הביטחון - החליפו מילים יפות על טכנולוגיה ושלום עולמי. האמיתות שביסוד ההכרה הזאת, עולות בעשן עכשיו באוקראינה. חובה להפיק מהם לקחים.

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן]

[בתמונה: הצבא ככלי פוליטי: "נאטו - נשים הופכות אותנו חזקים יותר... למקור, לחצו כאן]