[בתמונה: הפלישה לאוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

מבחינה צבאית, המהלך הרוסי באוקראינה הוא פרק חדש בתולדות המלחמות. מה שהוצג עד כה במערכה הרוסית, מזמין למידה צבאית לצבאות העולם. מדובר במופע משמעותי באמנות המלחמה, לא פחות במשמעותו מהמופע האמריקאי במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991.

אז במדבר כווית, הציג צבא ארה"ב שיטת לחימה חדשנית, שהכריעה במהלך צבאי משוכלל את צבא עיראק, שנבנה ופעל בדוקטרינה סובייטית מיושנת. הצבא האמריקאי הגיע לאותה מלחמה בהבשלת תהליך ליישום לקחי משבר וייטנאם, יחד עם למידה מעמיקה מלקחי צה"ל במלחמת 1973.

[עוד על מלחמת המפרץ הראשונה, לחצו כאן]

[בתמונה: מלחמת אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

באופן דומה, הצבא הרוסי מגיע למלחמה באוקראינה ביישום לקחי המשבר הגדול של קריסת בריה"מ...

הוא חדור שאיפה לאומית להשיב לרוסיה את כבודה הלאומי ואת מעמדה המעצמתי. הצבא העומד לרשות הנשיא ולדימיר פוטין, נבנה בתהליך שיטתי בעשרים השנים האחרונות בניצול מיטבי של הזדמנויות החיכוך וההתנסות בלחימה בצ'צ'ניה, בפלישה ב-2008 לגיאורגיה, בסיפוח קרים, בכניסה למעורבות בסוריה ובזירות נוספות.

פרק למידה לא מבוטל, חייב הצבא הרוסי להתנסות שרכש מתצפית קרובה, על שיטות הפעולה ואמצעי הלחימה שהופעלו בתקיפות חיל האוויר הישראלי בסוריה. מפקדי הצבא הרוסי ומומחי פיתוח הנשק הרוסי לסוגיו, זכו בסוריה להתבוננות מקצועית במפגשי מערכות נשק, שהעניקו להם מעבדת נשק משוכללת, בעיקר בתחום ההגנה האווירית, הלוחמה האלקטרונית (ל"א) והמודיעין. לקחים אלה מוצגים עכשיו ביישום מערכתי בצעדי הפתיחה של המערכה הרוסית.

ובינתיים כמו במלחמה של ממש, התוצאה נתונה להתהוות, שאינה ניתנת לחיזוי.

[להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חיזוי', לחצו כאן]

[בתמונה: פרק למידה לא מבוטל, חייב הצבא הרוסי להתנסות שרכש מתצפית קרובה, על שיטות הפעולה ואמצעי הלחימה שהופעלו בתקיפות חיל האוויר הישראלי בסוריה. התמונה היא צילום מסך]

כיצד בשלב זה אוקראינה מתמודדת לבדה; וכוחות נאט"ו מחוץ ללחימה

במרחבי מזרח אירופה, יש לצבא הרוסי עליונות למול צבאות נאט"ו. היא נובעת ביסודה מפער תרבותי בסיסי בגישת היסוד לתופעת המלחמה. בספרו רב ההשפעה של הגנרל הבריטי רופרט סמית -"התועלת שבכוח" (ראו תמונה משמאל), מצוי ביטוי מובהק לתודעה שעיצבה את הנחות היסוד של מדינות המערב על תופעת המלחמה בעידן החדש, ואחראית בשעה זו למצב הנחיתות של צבאות נאט"ו.

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של הגנרל הבריטי רופרט סמית: "התועלת שבכוח". אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הספר נפתח בקביעה: "מלחמות אינן קיימות עוד... מלחמה כקרב בשדה המערכה, בין אנשים מכונות וכלי נשק, מלחמה כאירוע מסיבי מכריע ביחסים בינלאומיים, מלחמה כזו אינה קיימת עוד."

הגנרל סמית שפיקד במלחמת המפרץ הראשונה על הדיביזיה המשוריינת הבריטית, הוסיף ופרט: "השימוש בטנק כבמכונת מלחמה המאורגנת במסגרות משוריינות, המיועדות להילחם ולהשיג הכרעה, לא התרחש בשלושים השנים האחרונות וככל הנראה גם לא יקרה יותר" (שם, עמ' 17).

בהשראת קביעה זו בעשורים האחרונים, צבאות המערב צמצמו כמעט לחלוטין את מערכי הלחימה המשוריינים ביבשה וכך הגיעו לאתגר שהעמיד מולם הצבא הרוסי, בנחיתות כמותית מובהקת בעיקר במערכי היבשה.

[הגנרל רופרט סמית. התמונה הא צילום מסך]

צורת המלחמה

ביממות האחרונות, חדרה מסת השריון הרוסי בתמיכת כוחות מוטסים - במאמצים מקבילים - אל מרחבי מפתח באוקראינה. אולם, עדין מגמות המערכה לא לגמרי ברורות. ניתן לסמן מאמץ מרכזי לכיוון קייב הבירה, אולם השלב הבא עדיין פתוח לאפשרויות מגוונות. ההתרחשות יכולה להיראות לעין בלתי מקצועית בתור חזרה אחורה בזמן, לשדות הקרב של מלחמת העולם השנייה...

אולם מדובר במבט שגוי. הרוסים אמנם הפעיל מסת שריון שלא הופעלה מאז מלחמת יום הכיפורים בסיני ובגולן - לרשותם 11 ארמיות - אולם מה שהופעל עד כה, מבטא הגיון מערכתי מותאם למלחמת המאה ה-21. במקביל להתקדמות השריון והאש הממוכנת, הרוסים מפעילים ממדי לחימה חדשים, בהם לחימת סייבר ולחימת תודעה, בהיקף חסר תקדים. המסה העיקרית משמשת בשלב זה כמהלך מהלומה יבשתי ראשוני, מלווה במאמץ מערכתי לשלילה מקיפה של מערכי ההגנה האווירית האוקראינית, ומאמץ ימי לשלילת השליטה האוקראינית בנמלים באודסה ובמריאופול. בתוך כך, ממוקדים מאמצי תקיפה באש ובלחימה אלקטרונית לשלילת יכולת התפקוד של מרכזי הפיקוד והשליטה של הפיקוד העליון האוקראיני. כל זה לפי שעה, הוא רק מהלך הפתיחה, שמותיר ללא תשובה ברורה את השאלה, עד להיכן פוטין חותר.

שאלת היסוד להתפתחות המשך המערכה ממוקדת בצורת הפעולה הרוסית לכיבוש הערים המרכזיות בהן קייב. בינתיים, המומנטום ההתקפי נראה כמתארגן למה שידוע בדוקטרינה הרוסית במושג 'עצירה אופרטיבית', כהמתנה לגיבוש ההחלטות להמשך.

[להרחבת המושג: תורת לחימה - דוקטרינה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עצירה אופרטיבית', לחצו כאן]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

מה המטרה הסופית של פוטין?

הפרשנים והמנהיגים במערב מתחבטים בשאלת המטרה הסופית של תכנית הפעולה של פוטין, כאילו שיש לה תשובה מונחת באיזושהי כספת. יש לשער כי גם עבור הפיקוד העליון הרוסי, השאלה הגדולה הזו עדין פתוחה. קבלת ההחלטות של הנשיא פוטין מתנהלת בהיגיון תרבותי רוסי, שמוכן לצאת למסע מבלי להתחייב מראש ליעד סופי מוגדר. ההתרחשות נתונה ביסודה לגמישות, התלויה במבט על מרכיבי ההתהוות הכוללת, בידיעה שהיא אינה ניתנת לשליטה מלאה ויכולה גם לצאת משליטה; כמו רמי לוי, שלא באמת הייתה לו תכנית עסקית, בדרך הבלתי ניתנת לתכנון, מהתחלה עד הסוף, מבסטה בשוק מחנה יהודה אל האימפריה העסקית המצויה בידיו כיום.

הרעיון הרוסי הוא שפשוט מעזים ומתחילים לפעול, ומכניסים למערכת וקטור, שמחולל התהוות חדשה, שיכולה בטבעה גם להיות בלתי צפויה. בצד הזדמנויות אותן יבקשו למצות, עלולות להתפתח גם תהפוכות, שתחייבנה עצירה ונסיגה לאחור. הכול פתוח!

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כך, במידה רבה, פועלים אנשי עסקים מצליחים. בזה טמון הגיון המערכה של הנשיא פוטין:

• מצד אחד, הוא מוכוון על ידי חזון לאומי ברור: לחולל שינוי בסדר העולמי שבו יהיה לרוסיה מעמד ראוי יותר.
• מצד שני הוא מעצב את המהלכים. בתודעה שהם תלויים בתנאים מתפתחים שאינם בשליטתו.  מבחינה זו הכול פתוח, והמהלכים להמשך עדין לא ידועים לאיש.

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• עמר דנק (2020), למה קשה לסיים מלחמות? מלחמת המפרץ, ייצור ידע, 11/6/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי – ניבוי – איך יראה אירוע עתידי?, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), תורת לחימה - דוקטרינה, ייצור ידע, 25/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2022) עצירה אופרטיבית היא חלק מכל מתקפה, ייצור ידע, 1/3/22.