[בתמונה: טנקים נושאים דגלים אוקראינים... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".

*  *  *

האטתי את קצב כתיבת הדיווחים כי קצב האירועים ירד ואין טעם לדווח על רוב המקומות: "הלחימה נמשכת, אבל אין שינוי ניכר במצב..."

הערות לגבי המפה: נודע לי שהסיכומים שלי הגיעו לערוצים של מדיה-חברתית ברוסיה, וזכו להתייחסות. אחת מהן טענה שאני "שמרן מדי", כי הכוחות הרוסיים התקדמו יותר ממה שסימנתי. לאחר בחינה מחדש של הנושא, נראה לי שאין זה כך – לפחות לא בוודאות. כאמור, אני מעדיף לדווח באיחור מאשר לדווח מוקדם מדי.

בכל מקרה, החיצים אינם מעידים על מיקום מדויק אלא על מגמה של תנות הכוחות הרוסיים; משום שאין ביכולתי להגיע לדיוק עד כדי כך. ראיתי מגוון פרסומים מערביים שמציגים פירוט הרבה יותר מהמפה שלי, אבל כיוון שאיני יכול לבדוק את האופן בו הסיקו את הדיוק המסוים של החיצים שלה, אני מעדיף להישאר בסגנון המפה שלי.

לגבי חץ אחד אפילו החלטתי הפוך – לקצר. אמנם היה דיווח, לפני מספר ימים, על כוחות רוסיים שהגיעו לאזור פולטבה, אבל מאז לא שומעים דבר על הלחימה שם; ולכן, אם הדיווח היה נכון, כנראה שהם נסוגו. לכן, מחקתי את החץ המוביל לפולטבה.

במפות רבות מציירים שטח כבוש; וצובעים מרחבים שלמים. לי נראה, שהם מגזימים – הכוחות הרוסים נעים בטורים ולא בקווים רחבים. הם חודרים עמוק ולא עוסקים בטיהור יסודי של כל המרחב שמאחוריהם או שעקפו אותו. לכן, הצביעה של שטחים שלמים מטעה יותר מאשר מועילה ובחרתי להמשיך להציג חצים שממחישים כיוונים ולא כיסוי מדויק שממילא לא ידוע לנו.

[המפה: עדו הכט]

גודל הכוח הרוסי שפלש לאוקראינה

לאחר שהפעילו כבר את כל הכוחות שצברו בסמוך לאוקראינה ערב המלחמה - סדר-גודל של כ-100 גדודים מתמרנים; ויש גורמים, שטוענים שהיו יותר, כ-120 גדודים - הרי שהבאת עוד כוחות רוסיים לאוקראינה תדרוש דילול הכוחות בגבולות רוסיה האחרים, או גיוס מילואים.

הסבירות לגיוס מילואים כנראה נמוכה, בהתחשב בכך שפוטין הכריז שגם חיילים בשרות חובה לא יישלחו לאוקראינה. הצבא הרוסי מורכב מחיילים בשרות חובה של שנה וחיילים שמתנדבים לשרות קבע בשכר למשך שנתיים (חלק ממשיכים וחותמים שוב, אבל ההיקף לא ידוע). ביחידות הלוחמות יש כנראה יחס של שני חיילים מתנדבים על כל חייב בשרות חובה. הם כנראה מוחזקים ביחידות נפרדות כך שאפשר להפריד ביניהם, אבל זה אומר שחלק מהעוצבות תפעלנה בחוסר יחידות.

בימים האחרונים החלו להגיע לחזית כוחות מגויסים מצ'צ'ניה ויש דיווחים על מאמץ לגייס שכירי-חרב מסוריה.

בכל מקרה – למרות ההצגה המקובלת שהצבא הרוסי הרבה יותר גדול מהצבא האוקראיני, הרי שזה נכון רק אם יגייס מילואים. נכון להרגע – הרוסים בנחיתות מספרית של כוחות היבשה שלהם בחזית. יש להניח שגם זו אחת הסיבות להאטת תנופת ההתקדמות הרוסית.

האוקראינים גם מציגים הגעה של מתנדבים רבים מרחבי העולם, לסייע להם: חיילים לשעבר מבריטניה, ברזיל ואפילו בלרוס שהיא בעלת ברית של רוסיה, אבל יש בתוכה מתנגדים רבים לשלטון הקיים שם ומדיניותו.

[לאוסף המאמרים באתר על 'שלטון האמהות', לחצו כאן]

[בתמונה: הרס - מראות המלחמה באוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

כללי

נראה שביומיים האחרונים, ההתקדמות הרוסית נעצרה והם עסוקים בעיקר בטיהור מרחבים בעורף הכוחות שהתקדמו ובצבירת כוחות ואספקה להמשך.

מקורות אוקראינים מדווחים על הפסקות בשרות האינטרנט באזורים שונים במדינה. המודיעין הבריטי טוען שהוא מזהה מיקוד של תקיפות רוסיות על תשתיות אינטרנט אזרחיות וטלוויזיה של אוקראינה. התקיפות מבוצעות על-ידי מטוסים ולא על-ידי תוכנות נוזקה. המטרה, לטענת המודיעין הבריטי, למנוע מאזרחי אוקראינה גישה ל-"מידע מהימן" (אמירה שהיא בעיתית בהתחשב בכמות התעמולה שמסתובבת ברשת מכל הצדדים).

בגלל היחסים - שבין גודל הכוחות הרוסיים לבין גודל השטח שעליו הם נלחמים וגודל כוח האויב שנגדו הם נלחמים - נראה שהם מתקרבים לנקודת המיצוי של התקפתם.

חזית קייב

ממזרח לקייב, ממשיכים הרוסים לזחול, אט-אט, לעבר העיר, תוך לחימה קשה וניצול פרצות בין יחידות אוקראיניות.

מצפון-מערב לא השתנה המצב מזה כמעט שבוע – הרוסים מצויים כ-15 עד 20 קילומטרים מפאתי העיר עם זרוע שמנסה לבצע עקיפה עמוקה ממערב.

[גשר שנהרס ע"י האוקראינים, על מנת לעכב את ההתקדמות הרוסית. התמונה היא צילום מסך]

חזית חרקוב

ביומיים האחרונים לא התרחש שינוי משמעותי בחזית זו. הרוסים בינתיים לא מתמרנים, אלא רק מפגיזים. עוצמת ההפגזות אינה מאד עוצמתית לעומת הפגזות דומות שירו על העיר גרוזני בשתי המלחמות בצ'צ'ניה – לא ברור, האם זה נובע מהחלטה או מחוסר בתותחים ומטולי-רקטות או מחוסר בתחמושת (קרי, שיירות התחמושת לא מצליחות להגיע בקצב מספיק מהר בכדי להגביר את האש).

נראה די ודאי, שהרוסים ויתרו על הניסיון לכתר את חרקוב וממוקדים בהתקפה לתוכה מצפון לדרום. שינוי זה הוא בניגוד לתורה הרוסית וגם בניגוד לאופן בו הם פועלים בערים האחרות שהם תוקפים. הוא נובע כנראה מכורח – הם ניסו אבל לא הצליחו לכתר את העיר. המטה הכללי האוקראיני הודיע שהוא מזהה תגבור של הכוחות הרוסיים מצפון לחרקוב.

חזית דונייצק ולוגנסק

בחזית זו מדווחים הרוסים על התקדמות יומית, בהיקף של מאות מטרים, עד שני קילומטרים לכל היותר. מהדיווחים משתמע שהלחימה מתקדמת מכפר לכפר; אבל, יתכן שרק משתמשים בשמות הכפרים כדי לסמן, בערך, איפה נמצאים הכוחות והלחימה אינה בהכרח בתוך ועל הכפרים הללו.

אתמול כתבתי, שנראה שהמגמה הרוסית היא לנסות להבקיע ולכתר את הכוחות האוקראינים, הערוכים מולם בחזית זו. אני משנה את דעתי – נראה ההיפך, שהם מנסים בעיקר 'לכרסם' ולרתק את הכוחות האוקראינים.

[בתמונה: טנקים רוסים באוקראינה]

חזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב

הלחימה בעיר מַרְיוֹפּוֹל גוברת. הרוסים הפגיזו מספר מוקדים בעיר, כנראה תשתיות, ובסרטונים נראו טנקים ו-נגמ"שים נוסעים לתוך פאתי העיר על רקע של קולות ירי אוטומטי בהיקף ניכר. לפי מפה מסוימת, שעלתה בערוץ רוסי, הכוחות נכנסים לעיר מחמישה כיוונים בו-זמנית. האוקראינים מדווחים שהדפו את כל ניסיונות החדירה, אולם, זה לא מתבטא בסרטונים שמראים רק כניסת כוחות רוסיים - ולא את נסיגתם - או טורים של רכבי-לחימה מושמדים, כפי שהציגו האוקראינים במקרים קודמים, שהצליחו לבלום כוחות רוסיים.

לאחר כיבוש תחנת הכוח הגרעינית בקרבת העיר ז'פורוז'יה, התקדמו כוחות רוסים לעבר העיר עצמה ויש דיווחים ראשונים שיחידות החוד חדרו לעיר. כוח רוסי נוסף התפצל מהכוחות שכיתרו את מריופול והמשיך להתקדם צפון-מערבה במקביל לכוח התוקף את ז'פורוז'יה וממזרח לו בכ-100 קילומטרים.

חזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

אין חידושים בלחימה בחזית זו.

האוקראינים טוענים שתקפו-נגד באזור ניקולאיב והדפו לאחור כוחות רוסיים, אבל לא ניתן לבדוק טענה זאת מהמידע הקיים. בכל אופן, גם אם כן, הם לא הדפו אותם למרחק משמעותי. הכוח האוקראיני, שמגן על העיר, הוא שרידים של חטיבה שהייתה ערוכה מול חצי-האי קרים, הובסה שם ונסוגה. לדברי מפקד החטיבה, שהתראיין בעיתון ניו-יורק טיימז, הוא איבד כוחות רבים כל-כך שלא יכול היה להגן על העיר חרסון, אלא נטש אותה; והמשיך לסגת עד לניקולאיב. רק שם, לאחר שניתק לחלוטין מגע עם האויב, וקיבל כמה ימים להתארגן. עקב הלחימה של הרוסים לכבוש את חרסון מול כוחות קטנים - שהקריבו עצמם לשם כך (משמר עורפי לכוח העיקרי שנסוג) - הוא הצליח לסדר את החטיבה שלו להמשך הקרב, אם כי נותרו בידיו פחות מחצי מהאנשים ואמצעי-הלחימה שלו.

בינתיים כוח רוסי עוקף את ההתנגדות באזור ניקולאיב מצפון. דווח על כמה היתקלויות אבל לא ברור מה מתרחש שם.

בעיה שמסתמנת בחזית זו – גודל הכוח הרוסי לעומת גודל המרחב. ככל שהרוסים מתקדמים מערבה כוחותיהם דלילים יותר בשטח. יהיה קשה יותר לטהר את השטח מאחוריהם ויהיה קשה יותר לתספק אותם.

[התמונה היא צילום מסך]

אבדות

הצגתי רק פעם אחת את אומדן האבדות של היריבים; כי לדעתי, הנתונים שהאוקראינים והרוסים מפרסמים, כל אחד על אבדות האויב, מאד לא אמינים ויש להתייחס אליהם בספקנות. היום פרסם המודיעין האמריקני אומדן זהיר, לפיו נהרגו עד כה כ-2,000 עד 4,000 חיילים רוסיים ולא 12,000 כפי שטוענים האוקראינים. האמריקנים הוסיפו שאמינות הנתון שלהם גם היא נמוכה.

ככלל, לדעת כמה חללים ופצועים יש לאויב אפשר, רק אם מצליחים לחדור לדיווחי הנפגעים של האויב, כפי שהוא מדווח אותם. כשיורים לעבר מישהו והוא נופל, בדרך-כלל אי-אפשר לדעת אם הוא נהרג, נפצע או שמע את הקליע חולף קרוב אליו, והפיל עצמו כדי להסתתר מירי נוסף...

לגבי כלי-רכב, לרוב אפשר לדעת שהם הושמדו, אם הם נדלקו ובוערים; אבל, פגיעה שאינה מציתה את המטרה בדרך-כלל אינה מאפשרת לדעת את מידת הנזק שנגרם, אלא אם נצליח להגיע לכלי כדי לבחון אותו מקרוב (ואם זה אפשרי, ממילא הוא נלקח שלל, אז זה לא משנה). לפעמים, אפילו לא ניתן לדעת אם פגענו במטרה או לידה.

אולם, יש בעיה נוספת: לעתים קרובות, כשכלי פגוע נשאר בשטח כעבור זמן; מישהו אחר, שאינו יודע שהכלי פגוע, יירה בו שוב וידווח שוב על פגיעה בכלי נוסף. לשם המחשה: באנדרטת גדוד 77 ברמת-הגולן, עומד טנק טי-62 שהושמד בקרב עמק הבכא. לפי הפגיעות בו, הטנק הזה נפגע מלפחות ארבעה טנקים ישראלים שונים, ויתכן חמישי (יש שם סימנים אפשריים אבל לא ברורים לפגיעה נוספת). כל אחד מהם בוודאי דיווח על השמדת טנק סורי נוסף וכך ברישומי אבדות האויב נרשמו לפחות ארבעה טנקים מושמדים במקום אחד.

בין החוקרים העוסקים במלחמה ישנו צוות שמכונה אוריקס, שכבר ציינתי בסיכום קודם. הם אוספים צילומים של כלים פגועים ומשווים ביניהם, כדי לוודא שלא מדובר בצילומים שונים של אותו כלי. המספרים שהם מגיעים אליהם, כמובן הרבה יותר נמוכים מאלה שהיריבים טוענים להם; אבל, בגלל השיטה שהם נוקטים בה, כנראה שמספר הכלים הפגועים בעצם גדול יותר, כי אין להם צילומים של כולם. אליה וקוץ בה – הם תלויים לחלוטין בצילומים שמועלים למרשתת, על-ידי מי שנמצא בשדה-הקרב. כרגע, רוב מוחלט של הצילומים והסרטונים הם מהצד האוקראיני. לכן, יש הטיה גדולה מאד בהיקף הפגיעות, שמוצגות לכל צד.

המודיעין האמריקני דיווח שלהערכתו, הרוסים איבדו כ-5% מכל כלי-הרכב הקרביים והרכים ושאר אמצעי-הלחימה, שהוכנסו לתוך אוקראינה. אולם, כיון שאינם מספרים פירוט וגם לא 5% מכמה לא ניתן לדעת כמה כלים הושמדו.

אוריקס מציינים שיש הוכחות ודאיות לאובדן של כמעט 1,000 פריטים מסוגים שונים של הצבא הרוסי: מושמדים, ניזוקים, נטושים ושלל. מהם 156 טנקים, 300 נגמ"שים מסוגים שונים, 68 תותחים ומטולי-רקטות – סך-הכל כ-525 אמצעי-לחימה יבשתיים עיקריים. כמו-כן 11 מטוסי-קרב ו-24 משגרי טילים נגד-מטוסים ממגוון סוגים. כל השאר הם ציוד-עזר (מכ"מ, דחפורים, וכו') ומשאיות.

לגבי האוקראינים אוריקס מציינים כ-275 פריטים מושמדים, ניזוקים, נטושים או שלל, מהם 46 טנקים, כ-90 נגמ"שים ממגוון סוגים, 23 תותחים ומטולי-רקטות, 9 משגרי טילים נגד-מטוסים ו-8 מטוסים. המספרים שפרסם היום משרד ההגנה הרוסי גבוהים פי 6 עד פי 14 מאלה של אוריקס.

לעומת זאת, משרד ההגנה הרוסי הרבה יותר צנוע ממשרד ההגנה האוקראיני, באשר לגרימת אבדות לחיילי האויב – נכון ל-2 במרץ (כלומר, לפני שבוע) דיווחו הרוסים שהרגו כ-2,870 חיילים אוקראינים.

בכל מקרה, מספר האבדות עד כה בשני הצדדים אינם נראים מספיקים כדי שהצבאות יתקשו להמשיך להילחם.

[התמונה היא צילום מסך]

מגמות

לא נראים שינויים במגמות המאמצים הרוסיים:

• כיתור קייב.
• התקפה לתוך חרקוב.
• כיבוש מריופול.
• כיבוש הגדה המזרחית של נהר הדנייפר – אם יצליחו זה יכתר שיעור ניכר מהכוחות האוקראינים שבמזרח אוקראינה.
• כיבוש רצועת חוף הים השחור של אוקראינה.

אולם, בימים האחרונים, יש מעט מאד התקדמות של כוחות רוסיים – באזורים מסוימים לא מאותרת התקדמות בכלל – אם כי עצרו ואם כי נבלמו, ובאזורים אחרים ההתקדמות איטית מאד.

בסרטונים ובדיווחים אנחנו מזהים יותר ויותר חזרה ללחימה לפי תורת-הלחימה, הן בציוות הכוחות (טנקים, רגלים ב-נגמ"שים, תותחים ו-מטולי-רקטות), הן בתבניות התנועה (שמירת מרווחים בין כלים, לא רק פריסה טורית, אלא גם פריסה רוחבית כדי לאפשר ליותר כלים להשתתף בלחימה).

מזג האויר הצפוי בימים הקרובים מועיל ופוגע ברוסים: צפויה ירידה חדה במידות החום, הרחק מתחת לאפס. פירוש הדבר כמובן קושי רב יותר לתפקד מבחינת הקור ועננות רבה יותר שתמנע סיוע אווירי כולל של מסוקים. מנגד, האדמה עצמה תקפא; ולכן, באותם אזורים שזה קורה הרוסים, יוכלו לפרוס יותר כוחות שלא על כבישים ודרכי-עפר, אלא לחצות שדות רחבים ואף לפרוס כוחותיהם לרוחב ולא רק בטורים.

[בתמונה: לוחמים אוקראינים... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]