[בתמונה: הרס בוולנובאחה, אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".

*  *  *

האטתי את קצב כתיבת הדיווחים כי קצב האירועים ירד ואין טעם לדווח על רוב המקומות: "הלחימה נמשכת, אבל אין שינוי ניכר במצב...".

איכות המקורות: כאמור, איכות המקורות בעיתית מאד. המקורות 'העצמאיים' ו-'התמימים' ירדה מאד וכעת אני נאלץ להסתמך יותר ויותר על מקורות רשמיים שממוקדים בתעמולה וקשה לפענח מתי הם דוברים אמת, מתי מגזימים או ממעיטים ומתי משקרים באופן בוטה.

גודל הכוח הרוסי שפלש לאוקראינה:

יחסי הכוחות בשטח טרם השתנו. הרוסים מיצו את הכוחות שהכינו למלחמה והחלו להעביר כוחות שלהם, שיושבים דרך-קבע בחזיתות אחרות (ארמניה, גיאורגיה, המזרח-הרחוק). הם כנראה מגייסים לוחמים אבחזים ואוסטים מהמחוזות שהם 'שחררו' מגיאורגיה ב-2008 [1] כמו-כן, הם מנסים לגייס שכירי-חרב מסוריה ואולי גם מלוב – אבל אלה טרם הגיעו, וגם אם יגיעו יידרש זמן להכין אותם ללחימה באוקראינה במסגרת הצבא הרוסי.

[בתמונה: מסוריה באהבה... מיליציות סוריות בדרך לאוקראינה... התמונה היא נחלת הכלל]

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים

הערות לגבי המפה: במפות רבות מציירים שטח כבוש וצובעים מרחבים שלמים. לי נראה שהם מגזימים – הכוחות הרוסים נעים בטורים ולא בקווים רחבים. הם חודרים עמוק ולא עוסקים בטיהור יסודי של כל המרחב שמאחוריהם או שעקפו אותו. לכן, הצביעה של שטחים שלמים מטעה יותר מאשר מועילה ובחרתי להמשיך להציג חצים שממחישים כיוונים ולא כיסוי מדויק שממילא לא ידוע לנו.

עם זאת, אחד השינויים המתרחשים בימים האחרונים הוא השקעה רבה יותר של הרוסים בטיהור המרחבים האחוריים שלהם עקב פשיטות של כוחות אוקראינים שנעקפו על שיירות התחזוקה של הצבא הרוסי. כלומר, בחלק מהמקומות מתחילים להרחיב את השטח הנשלט משני צדי החיצים הללו.

[בתמונה: מפת ההתקדמות הרוסית - 14-13 למרץ 2022. המפה: עדו הכט]

כללי

אין שינוי מהותי במצב שתואר בעדכון הקודם. אין מאמצים התקפיים גדולים. באזורים מסוימים המאמצים ההתקפיים הם לעיבוי פרוזדורי התנועה שדרכם מביאים הספקה וכוחות מרוסיה ובאזורים מסוימים יש התקפות ליעדים מוגבלים. בנוסף, נמשכים קרבות המצור על מספר ערים: מריופול, סומי, קונוטופ, צ'רניהיב.

הרוסים מנסים לתגבר את כוחותיהם בחזית על-ידי העברת כוחות מאזורים אחרים (העברת חיילים מהכוח הרוסי החונה דרך-קבע בארמניה, בדרום אוסטיה ואבחזיה) והבאת שכירי-חרב ממדינות אחרות (בעיקר סוריה אבל יש שמועות גם על לוב ויתכן שגם מאוסטיה ואבחזיה).

בחלק מהערים שנכבשו במהלך השבועיים הקודמים מתנהלים מדי יום הפגנות נגד הנוכחות הרוסית. אבל הפגנות אלה בסופו של דבר כוללות מעט אנשים (עשרות עד מאות בכל אירוע, יתכן שהיו כמה יותר) ואינם משפיעים יותר מדי על הרוסים או יכולתם לפעול בערים הללו או בסביבתם. האוקראינים מדווחים על יותר ויותר הפגנות והשתתפות של יותר ויותר אנשים בכל הפגנה. לגבי התרבות ההפגנות זה כנראה נכון, אבל לגבי הגידול במספר המשתתפים אין עדות מצולמת שמוכיחה טענה זו.

בחזית של קייב

הן מצפון-מערב והן ממזרח לקייב הרוסים עצרו למעט התקפות קטנות וממוקדות. האוקראינים מטילים התקפות-נגד קטנות אל מול ההתקפות הרוסיות. האוקראינים מדווחים שהם מזהים תגבור של הכוחות הרוסיים במרחב.

בחזית של חרקוב

ביומיים האחרונים לא התרחש שינוי משמעותי בחזית זו.

הרוסים בינתיים לא מתמרנים, נראה שויתרו על הניסיון לכתר את העיר, אלא רק מפגיזים.

הכוחות שעקפו את חרקוב ממזרח ממשיכים להתקדם לאט בכיוון דרום-מערב לעבר הכוחות המתקדמים צפון-מערב מלוגנסק.

בחזית דונייצק ולוגנסק

ביומיים האחרונים דיווחו הרוסים על התקדמות מוגברת בקטע הצפון-מערבי של חזית זו – התקדמות זו מכוונת לעבר הכוח שהוזכר לעיל שתוקף מכיוון חרקוב. אם שני הכוחות הללו יצליחו לחבור זה לזה, הם יכתרו כוחות אוקראינים שעדיין מחזיקים במרחב שמצפון ללוגנסק נגד התקפות ישירות עליהם ממזרח. יש עדיין מרחק של עשרות קילומטרים רבים בין שני הכוחות הרוסיים, אבל בקצב ההתקדמות הנוכחי האוקראינים יצטרכו להחליט בקרוב אם הם ממשיכים להתעקש להחזיק בשטח שיכותר או יסיגו את כוחותיהם ממנו כדי שהם לא יכותרו.

נמשכת לחימה בלתי-פוסקת נמשכת בכמה ערים קטנות בחזית זו.

[בתמונה: ההרס בוולנובאחה, אוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

חזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב

הלחימה בעיר מַרְיוֹפּוֹל נמשכת. עוצמת ההפגזה הרוסית על העיר גוברת. לטענת האוקראינים הצליחו לבלום סדרת התקפות רוסיות שניסו להתקדם לעומק העיר והלחימה נמשכת בשכונות החיצוניות שלה. מצד שני לא ברור שהרוסים בפועל מנסים לכבוש את העיר ממש או שרק מגששים את ההגנות האוקראיניות.

הרוסים עוסקים בחיזוק פרוזדור היבשה בין דוניצק לבין קרים. ההתקדמות הרוסית לעבר העיר ז'פורוז'יה נמשכת, אבל נראה שהיא מאד איטית ויתכן שהם מעדיפים לכתר אותה ולעקוף אותה ולאו דווקא לכבוש אותה. העיר החשובה הבאה, בערך 150 קילומטרים מצפון לז'פורוז'יה, היא דניפרו שהזכרתי לעיל.

בינתיים, כוח שצלח את הדניפר ליד העיר חרסון פנה צפונה על הגדה המערבית של נהר הדניפר. אם יצליח להתקדם ולישר קו עם הכוחות הרוסיים התוקפים בגדה המזרחית זה עלול להציב התלבטות קשה לאוקראינים מול איזה מאמץ לרכז את כוחותיהם, זה התוקף ישירות לעבר ז'פורוז'יה על הגדה המזרחית של הדניפר, או זה שעוקף עיר זו על הגדה המערבית ומאיים לכתר אותה ולנתק אותה משאר אוקראינה. בהמשך תעלה שאלה זהה, גם לגבי העיר דניפרו המצויה מצפון לז'פורוז'יה.

חזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

אין חידושים בלחימה בחזית זו. נראה שגם הכוח הרוסי שניסה לעקוף את ניקולאיב מצפון נעצר – אם בגלל בעיות תחזוקה ואם בגלל עוצמת ההתנגדות או שילוב של השתיים. האוקראינים טוענים שהדפו התקפה רוסית נוספת ישירות אל העיר ניקולאיב.

האוקראינים מצויים כל הזמן בכוננות להנחתת כוחות רוסים מהים באודסה ומחזיקים כוחות בעיר, הרחק מחזית הלחימה, ערוכים בעיר ובסביבתה כנגד נחיתה כזו. בפועל, אל אף התראות חוזרות ונשנות לא נעשה שום ניסיון רוסי לנחות. פירוש הדבר שכוח אוקראיני משמעותי מרותק הרחק מהחזית מעצם החשש לנחיתה. לא ברור אם בכלל יש באמת כוונה רוסית לנחות ואם כן באיזה סדר-גודל של כוח – ספינות הנחיתה שהו כמה עשרות קילומטרים מהחוף מתחילת המלחמה עד שתנאי מזג-האויר אילצו אותן לחזור לנמל סבסטופול בקרים ואחרי שנרגעו הרוחות חזרו לים. גם אם הרוסים מתכננים נחיתה מהים ספק אם יבצעו אותה לפני שיצליחו להבקיע את מערך ההגנה החפוזה האוקראינית בניקולאיב וצפונה ממנה. עם זאת, ללא תגבור הכוחות הרוסיים במרחב זה קשה לראות כיצד יצליחו להמשיך מערבה כדי לכבוש את חוף הים השחור ואת העיר אודסה.

[בתמונה: הרס בוולנובאחה, אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

מגמות

לא נראים שינויים במגמות המאמצים הרוסיים ביחס לשבוע האחרון. כמובן שאין לי מידע מודיעיני מתוך דיוני הפיקוד הבכיר הרוסי. אני מסתמך על היקפי הפעילות שעולים מהשטח וכיון שאמינותם של אלה אינה מובהקת יש לקחת בחשבון אפשרות ניכרת של טעות בהערכתי.

ככל שחולף הזמן פחות ופחות ברור אם המאמץ לכיתור קייב נותר מאמץ 'רציני' (כפי שרוב הפרשנים המערביים ממשיכים לטעון) או שמא הרוסים מתיחסים למאמץ זה לעבר עיר-הבירה של אוקראינה כמאמץ-מרתק לכוחות אוקראינים ושינו את סדר העדיפות האסטרטגית שלהם. אין ספק שבימים הראשונים של המלחמה קייב הייתה יעד ראשי. יש לשער שקיוו שכיתורה המהיר וחדירה לתוכה תאפשר למוטט את המשטר האוקראיני ויקל עליהם 'לסדר מחדש' את אוקראינה לטעמם. אולם, כעבור שבועיים של מלחמה והקושי להשלים משימה זו, ספק שאפילו אם פתאום תקרוס ההגנה האוקראינית על העיר והרוסים יכבשו אותה, שהם יוכלו לתרגם הישג צבאי זה להישג המדיני המבוקש על-ידם וממילא נראה שההגנה האוקראינית על העיר לא רק שאינה קורסת אלא ההיפך – מתחזקת. מצד שני, האוקראינים כנראה לא יסכימו לסכן את העיר כדי להעביר ממנה כוחות לחזיתות אחרות ולכן המשך האיום עליה משמש אמצעי נוח למנוע תגבור אוקראיני של חזיתות אחרות שאולי הפכו חשובות יותר בראייה המדינית והאסטרטגית של רוסיה.

[בתמונה: הרס בוולנובאחה, אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

המאמץ עבר למזרח אוקראינה

לאור חלוקת מאמצי הלחימה בימים האחרונים אני מעריך, שהמאמץ העיקרי הרוסי עבר למזרח אוקראינה – הבטחת החיבור בין קרים לבין דוניצק וכיבוש המרחב שבין דוניצק ולוגנסק לבין נהר הדניפר ויתר המאמצים הפכו למשניים. אציין שהפרשנים המערביים שאני עוקב אחרי פרסומיהם ממשיכים לטעון שקייב היא המאמץ העיקרי. הערכתי זו מתחברת לרשימת הדרישות הרוסיות לסיום המלחמה כפי שהאוקראינים פרסמו אותה (בהנחה שזו הרשימה האמיתית – ואין לי סיבה לחשוב שבמקרה זה הם משקרים), אשר חוץ מהבטחה שאוקראינה לא תצורף ל-נאט"ו דורשים את העברת דרום-מזרח אוקראינה לידי רוסיה. יש דיווח שהרוסים מנסים לארגן משאל-עם במרחב שבין חרסון לבין קרים על הקמת 'רפובליקה עצמאית של חרסון' – כלומר, הקמת משהו שדומה לרפובליקות העצמאיות של דוניצק ושל לוגנסק.

גם אם אני צודק לעת עתה, זה לא אומר שהרוסים לא יוכלו בעתיד לשנות שוב את סדר העדיפות ולהחזיר את קייב לראש רשימת היעדים שלהם. לפיכך, אני מעריך את חלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים כדלהלן לפי סדר החשיבות שלהערכתי הרוסים מקנים לכל מאמץ נפרד:

• עיבוי הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק.
• השלמת כיתור הכוחות האוקראינים הערוכים מול לוגנסק.
• המשך ההתקדמות מדרום לצפון על שתי הגדות של נהר הדניפר.
• הכנעת מריופול באש בליווי התקפות קטנות לכיבוש נתחים ממנה.
• לחימה בעורף 'החצים' במרחב שבין חרקוב לבין קייב כדי לטהר את המרחב ולהגן על שיירות האספקה.
• המשך הלחץ 'המתון' לעבר קייב.
• המשך ההפגזה על חרקוב. יתכן שיהיו שם מבצעים קטנים לכיבוש שכונה כזו או אחרת בפאתי העיר.

[בתמונה: טנק שרוף בוולנובאחה, אוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

בעיית יחסי-הכוחות בין היריבים הולך ומתעצם לרעת הרוסים!

זה קורה, הן בגלל האבדות שהם סופגים והן משום שככל שהם כובשים יותר שטח הכוחות שלהם נהיים יותר ויותר דלילים ביחס לגודל המרחב. זוהי בעיית נמיגות הכוח התוקף עד לנקודת מיצויו; שהוא נחלש כל-כך שלא רק שאינו יכול להמשיך לתקוף, אלא הוא אפילו חשוף להתקפת-נגד של המגן – אם למגן נותרו כוחות רעננים לכת.

אולם, בהינתן שאין מידע אמין על היקף האבדות הרוסיות (בין 'הרבה' לבין 'המון' – רוב הנתונים המספריים שפורסמו בלתי-אמינים והנתונים שיש להם גיבוי ודאי במידע אינם כל-כך גרועים לצבא בגודל כזה) אל מול קצב הזנת כוח-אדם וציוד חדשים להחליף אותם (עצם הפנייה לשכירת לוחמים מחוץ לרוסיה מעידה על בעיה התקרבות רוסיה למיצוי מאגרי כוח-האדם הזמין שלה); וגם אין לנו מידע אמין על היקף האבדות האוקראיניות (כנראה שלא פחות מהרוסים, אבל להם הרבה יותר קל למלא את השורות, על-ידי גיוס המוני בתוך אוקראינה והתחלת זרימה של מתנדבים רבים מרחבי העולם – אם כי אנחנו לא יודעים אם במספרים משמעותיים או רק סמליים) – לא ניתן להעריך מתי יגיעו הרוסים לנקודת המשבר. בכל מקרה, הם יצטרכו לשים לב באופן מדוקדק לסוגייה זו.

הערות

[1] האוסטים והאבחזים היו מיעוטים שחיו בשטח שנקבע לגיאורגיה עם התפרקות ברית-המועצות, אולם לא שבעו נחת מכך. הם מרדו נגד גיאורגיה ורוסיה סייעה להם להקים ולקיים את עצמאותם. הניסיון הגיאורגי האחרון להשיב את המחוזות הללו לשליטתם היה ב-2008 כשבאותה שנה גיאורגיה ניסתה להתחבר ל-נאט"ו. רוסיה הגיבה בכיבוש המחוזות מידי גיאורגיה והעניקה להם אוטונומיה עם כוחות רוסיים שממשיכים לשהות שם כדי הגן עליהם מניסיון גיאורגי חוזר לכבוש אותם. לכן אוסטים ואבחזים רבים מרגישים מחויבות לעזור לרוסיה – ובמיוחד אם רוסיה תשלם להם משכורות נאות במושגים מקומיים.