[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
יום רודף יום, פיגוע רודף פיגוע ובתקשורת מנסים למצוא את החיבור שבין הפיגועים הללו. רק שהשאלות הללו אינן שאלות בפיזיקה, שבודקים במעבדה ומוכיחים שיש חיבור. הן גם אינן שאלות בנוסח הקורונה: "מי הדביק את מי". זו השראה. אלה תופעות של רוח!
השאלה הזו אופיינה בראשיתה על ידי מאמינים מוסלמים, כשנת המפלה של העם היהודי בארץ ישראל. הם סימנו את זה בכל מיני חישובים מיסטיים. לא צריך לזלזל בכך, כי גם בלי להאמין במיסטיקה, צריך להכיר בכוח המניע של אמונה כלפי האדם. ולמאמינים יש תודעה שהם מצוין עתה בשעה שהדברים מתרחשים והם מצווים לתת את חלקם; ולא להחטיא את השעה. זה בא לידי ביטוי בחישובים של איש חמאס שכתב על חישובי שנת השמיטה שעם ישראל לא שמר; וכמו שכתוב בקוראן, כמו שאלוהים העניש את בני ישראל על חטאיהם בעבר, עתה הוא ישלח את המאמינים המוסלמים להענישם על חטאיהם העכשוויים; ואסור לזלזל בזה.
אנחנו בטיפשותנו, בחוסר אחדותנו ובהפגנת החולשה המדהימה שאנחנו מפגינים לאורך שנים - בעיקר בעצימת העיניים שלנו במה שהתרחש ברחובותינו במאי 2021 - עזרנו להם מאוד להבין שאכן, הגיע הרגע!
[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר', לחצו כאן]
האמונה ככוח מניע
אתן דוגמה שונה לחלוטין: כשתלמידי הגאון מילנה (ראו תמונה משמאל) עולים לארץ ישראל, בראשית המאה ה- 19, זה התבצע מחישובים רציונליים; אבל גם מחישובים מיסטיים של הגאון מוילנה. מרגע שהם עולים, מאמינים נוצרים שרואים אותם עולים, אומרים כנראה שזה מתחבר לאמונה שישו עתיד לחזור; וכך מגיעים בעקבותיהם גם גרמנים ורוסים וצרפתים וקונים פה אדמות במאה ה- 19. גם האמונה של האנגליקנים התחדדה בסוגיה זו וסייעה לנו לאחר מכן לקבל את הצהרת בלפור.
[בתמונה משמאל: אחת התמונות המיוחסות לגאון מווילנה... התמונה היא נחלת הכלל]
אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה!
כדאי לחזור לדבריו של דוד בן גוריון על מטרת הציונות... המטרה איננה להקים מדינה. המדינה היא אמצעי והוא חוזר ומדגיש שלוש מטרות: גאולת ישראל, קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית. משמע, אנחנו צריכים ללכת כאן בקוממיות ובזקיפות קומה.
בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה...