[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [אוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה]
אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.
* * *
בפלישה הרוסית לאוקראינה ב - 2022, פלש הצבא הרוסי לצפון אוקראינה, דרך גבולותיה הדרומיים של בלארוס. אחד המהלכים הראשוניים של הקרבות היה פלישה לכיוון קייב, ויחד עם שיירה גדולה של כלי רכב משוריינים, הצבא הרוסי התקדם לאוקראינה מצפון לקייב.
בתאריך 27 לפברואר 2022 התקדמו כוחות הצבא הרוסי לעבר העיר בוצ'ה, מה שהפך אותה לאחד מהאזורים המרוחקים הראשונים של קייב שאליהם הגיעו כוחות צבא רוסיים. לקראת סוף מרץ, החלו הכוחות הרוסיים לסגת, ובתאריך 2 באפריל פורסמו ברשתות החברתיות, צילומי וידיאו ראשוניים לאחר הנסיגה הרוסית, המציגים המוני אזרחים פצועים או הרוגים. לדברי ראש עיריית בוצ'ה, אנטולי פדורוק, התגלו עדויות לפשעי מלחמה שביצעו כוחות רוסיים בזמן שכבשו את האזור. נראה שחלק מהקורבנות נהרגו בשגרת יומם. בצילומים נראו אזרחים מתים כשידיהם או רגליהם כבולות, הרוגים אחרים עברו התעללות קודם מותם, ונאספו עדויות על אונס סיטונאי שבוצע על ידי חיילים רוסים. ב-5 באפריל פורסם תחקיר של הניו יורק טיימס [1] שבדק צילומי לווין המראים שרבים מהאזרחים נהרגו כאשר הצבא הרוסי שלט בעיירה, וכי לפחות חלק מהנרצחים שכבו ברחובות מאז 9 במרץ.
[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]
פשעי מלחמה היו לחזיון נפרץ דווקא בעת החדשה, חרף עידן הנאורות
"עידן הנאורות" הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית [2]. מנהיגי התנועה ראו בעצמם אליטה אמיצה של אינטלקטואלים המובילים את העולם לעבר קידמה מתוך תקופה ארוכה של חוסר רציונליות, חוסר בגרות ועריצות, שהחלה בתקופת ימי הביניים, אותה כינו העת החשוכה. מקוצר היריעה לא נדון מדוע למרות האמור האנושות התדרדרה למעשים מחרידים של טבח עם בעת החדשה, ודי להזכיר את הטבח התורכי בעם הארמני במהלך מלחמת העולם הראשונה [3], ואת שואת יהודי אירופה במהלך ימיה של מלחמת העולם השנייה [4].
בדברינו הבאים נעסוק בטבח ננקינג, אירוע רצח ואונס המוני אשר בוצע על ידי הצבא האימפריאלי היפני בעיר ננקינג שבסין ובסביבתה, במהלך מלחמת סין-יפן השנייה [5], בדצמבר 1937.
[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
רקע
שורשיה של מלחמת סין-יפן השנייה נעוצים בתוצאות מלחמת סין–יפן הראשונה שהתחוללה בשנים 1894–1895, ובה סין, שהייתה תחת שלטון שושלת צ'ינג, [6] הובסה על ידי יפן, ואולצה לוותר על טאיוואן ולהכיר בעצמאות קוריאה בהסכם שימונוסקי. [7]
עשור לפני מלחמת סין יפן השנייה, בחר צִ'יאַנְג קַאי-שֵׁק [8] (ראו תמונה משמאל) את ננקינג, כעיר הבירה של הרפובליקה, עיר שהייתה בעלת מורשת ארוכה, ושכנה על גדות נהר היאנגצה [9]. להלן נתמקד במהלכים הצבאיים של מלחמה זו בקיצור נמרץ, וכל מי שלבו חפץ להרחיב מוזמן לעיין בספרות המחקר הצבאית הענפה בנושא [10].
[בתמונה משמאל: המנהיג הסיני: צ'אנג קאי שק. קרדיט: 中華民國總統府(總統玉照由國史館提供)]
בחודש אוגוסט, 1937, תקפו היפנים את העיר שנגחאי, שם נערך אחד הקרבות הגדולים של המלחמה. במקביל החלו היפנים לתקוף מהאוויר גם את ננקינג, בהפצצות כבדות, שהסבו אבדות קשות בעיקר לאוכלוסייה האזרחית. בנובמבר אותה שנה, לאחר נפילתה של שנגחאי בידי היפנים, לאחר קרבות קשים ונפגעים רבים, פנו היפנים לטפל צבאית, בעיר ננקינג. באמצע דצמבר, הבקיעו הכוחות היפניים את קווי ההגנה של העיר, וציאנג קאי - שק ברח עם חלק מכוחותיו.
בשל הבריחה הלא מאורגנת, נלכדו יחידות צבאיות סיניות בעיר, והפיקוד היפני הורה לחסלם, על פי המדיניות היפנית האומרת שאין לקחת שבויים. למרות ההוצאות להורג ההמוניות, היפנים לא הצליחו לחסל את כל החיילים הסינים, והנותרים, בהבינם את העתיד לקרות, פשטו את מדיהם וניסו להתמזג באוכלוסייה האזרחית של ננקינג. היפנים פתחו במצוד רחב היקף, וניסו לזהות את החיילים הללו, זאת על פי חקירה שטחית ורופפת. בפועל הם החלו להוציא להורג כל אזרח שהיה בגיל גיוס, או שנראה ככזה.
לאחר גל ההרג האמור, התופעה הידועה ביותר לשמצה לאחריו, היו מעשי אונס קבוצתיים של היפנים, אונס שהסתיים בדרך כלל במות הקורבן. קשה להאריך כמה נשים ונערות נאנסו, וההערכה הייתה שבין עשרים אלף לשמונים אלף נשים נאנסו בידי היפנים.
[בתמונה: חייל יפני עומד לצד גופות של קורבנות הטבח. התמונה היא נחלת הכלל]
שלושה שלבים בהתפתחות הטבח בננקינג
לסיכום עד כאן, ניתן להבחין בשלושה שלבים בהתפתחות הטבח בננקינג:
השלב הראשון נמשך ימים ספורים לאחר נפילת העיר בידי היפנים. אלה האחרונים ריכזו בעיר את שרידי היחידות הלוחמות של הצבא הסיני, והוציאו אותם להורג. היה זה פועל יוצא של המדיניות היפנית שלא לקחת שבויים, אלא להוציאם להורג בזמן הקצר ביותר. שלב ראשון זה מהווה לדעת חלק מהחוקרים, את המסה העיקרית של טבח ננקינג.
השלב השני החל כאשר סיימו החיילים היפנים להוציא להורג את החיילים הסינים שנפלו לידיהם. בשלב הזה, פתחו החיילים היפנים במצוד לאחר חיילים סינים שהתערו באוכלוסייה האזרחית. היות והמדובר היה בכמות גדולה יחסית של חיילים שהסתתרו, הצבא היפני הוציא להורג לאחר בירור קצר שטחי ולא מחייב כל אזרח שהיה בגיל המתאים לגיוס.
השלב השלישי, שנמשך עד חודש פברואר 1938, בוצע על ידי יחידות קטנות של חיילים יפנים, שבזזו ואנסו את נשות העיר, אונס שהסתיים בדרך כלל במות הקורבן.
מספר הנספים
מספר הנספים בטבח בננקינג נתון במחלוקת עזה בין סין ליפן (מזכיר את האמירה האוקראינית בדבר הטבח בבוצ'ה, ואת ההכחשה הרוסית). היפנים טוענים שלכל היותר נהרגו בעיר ננקינג כמה מאות אזרחים. מנגד, הסינים טוענים כי נרצחו במהלך הטבח כשלוש מאות אלף איש. כמה חוקרים יפנים הגיעו למסקנה שמספר הנרצחים נע בין 100,000 ל-200,000.
המספר 200,000 נקבע בסופו של דבר בפסק הדין של בית הדין הבינלאומי בטוקיו, בנובמבר 1948. מנגד, היכל הזיכרון הסיני בננקינג נוקב במספר 300,000. מספר זה מקובל ברחבי העולם בעיקר הודות לספרה של איריס צ'אנג (ראו תמונה משמאל) [11], האונס של ננקינג:
[בתמונה משמאל: איריס צ'אנג. המקור: יח"ץ של הוצאת הספרים]
.
.
סיבות אפשריות לטבח
טבח ננקינג בדומה להרג אזרחים אוקראינים על ידי חיילי הצבא הרוסי, לא בא ללא סיבה או סיבות:
הסיבה הראשונה שעלתה במחקר לגבי ננקינג היא התסכול הרב שחשו חיילי צבא יפן, נוכח ההתנגדות והלחימה הסינית העזה עוד בקרב על שנחאי. כוח צבאי סיני נחות, הצליח לגרום לצבא היפני אבדות כבדות, והאריך מאוד את משך המלחמה, מה שלא היה צפוי כלל. זאת נקודת דמיון למצב גם באוקראינה. הצבא הרוסי חשב שעוצמתו הרבה, תגרום לקריסתה המהירה של אוקראינה, תוך אבדות זניחות. בפועל, בשדה הקרב, האוקראינים לחמו בגבורה, עצרו את ההתקדמות הרוסית, ואף הסבו לכוחותיהם אבדות כבדות.
סיבה עמוקה יותר לרוע האנושי האמור נעוצה בערך העליונות. היפנים, הגם שלא ראו בסינים גזע שונה מהם, חשבו כי הציביליזציה היפנית מתקדמת יותר, חכמה יותר וטובה לאין ערוך ממה שהם מצאו בסין. לאחר כחמישים שנים של לחימה מול האויב הסיני אך הגבירו את תחושת העליונות היפנית. לדעת היפנים השפה היחידה שהסינים הבינו היא שפת הכוח, והם השתמשו בה בכל העוצמה נגדם. מנגד, היפנים ידעו לשמור, כשרצו, על מוסר לחימה, כלפי שבויים רוסיים או גרמנים במהלך מלחמותיהם נגדם.
עובדה זו מובילה אותנו לגורם אפשרי נוסף לטבח בננקינג. המדובר היה בהוראות מהדרגים הגבוהים ביותר, כדוגמת הצו המלכותי שהוציא הקיסר הירוהיטו [12]ב-5 באוגוסט 1937לבקשת הצבא, המתיר לחיל הכיבוש היפני בסין לטפל בשבויי המלחמה הסינים שלא בהתאם למגבלות החוק הבינלאומי. האם זה נכון גם לגבי הצבא הרוסי באוקראינה? למרות שלא נמצאה פקודה רוסית שכזאת עד כמה שידיעתי מגעת, הרי הלך הרוח בצבא הרוסי הושפע ככול הנראה מרוח המפקד או מדרגי השלטון במוסקבה.
[בתמונה: אזרחים סינים שנטבחו בהסווצ'ו. התמונה היא נחלת הכלל]
גורם נוסף היה היעדרם של קווי אספקה סדירים ללוחמי צבא יפן, ואלה האחרונים נאלצו להשיג את הדרוש להם באמצעות ביזה והרג עוד קודם לכיבוש ננקינג. חוסר האספקה גם גרם שצבא יפן לא הקים מחנות שבויים לחיילי הצבא הסיני, והם הרגו בהם, בדומה לצבא בימי הביניים. באוקראינה, הצבא הרוסי סבל מבעיה דומה של חוסר אספקה סדירה, והחיילים הרוסים בדומה לחיילי יפן בננקינג, בזזו את החוסרים הלוגיסטיים שלהם, תוך הרג באוכלוסייה האזרחית.
הרג חיילי או אזרחי אויב, תלוי כמובן בסמכות המפקדים, ובלגיטימציה של סמכות זו. חיילי צבא יפן הודרכו על ידי מפקדיהם להרוג בסינים, ואיש לא ערער על סמכות זו או ביקש פטור ממעשי ההרג. עובדה מעניינת שדווקא בעוצבות המבצע הגרמניות, האיינזצגרופן, במהלך מלחמת העולם השנייה, אשר שימשו כגורם מרכזי בהשמדת יהודי אירופה, היו חיילים שביקשו פטור והם הורשו שלא ליטול חלק ברצח היהודים. כאמור בצבא יפן פטור שכזה לא עלה על הדעת כלל.
אחרית דבר
הרג האזרחים במהלך מלחמת רוסיה אוקראינה בשנת 2022, מציף את התופעה של הרג שכזה במהלך מלחמות העבר. למרות שהמחשבה האנושית מתקופת הרנסנס ואילך, התקדמה לכאורה, עסקה ודיברה על מוסר אנושי, שיווין וקידוש חיי הפרט, הרי שבמהלך המאה הקודמת, נעשו מעשי טבח מחרידים באוכלוסייה אזרחית, מהטבח התורכי בארמנים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, עבור בטבח בננקינג בשנת 1937, ועד שואת יהודי אירופה, במהלכה של מלחמת העולם השנייה.
אמנם, מעשי הצבא הרוסי באוקראינה אינם שווי ערך, בהיקפם או באינטנסיביות שלהם לטבח בננקינג, אבל קו משותף עובר ביניהם. כאשר השלטון המרכזי או רוח המפקד, משדרים שיש להרוג את האויב ללא לקיחת שבויים, כאשר קיימת שנאה בין העמים, או תחושת עליונות ותסכול מאי הצלחה נוכח המציאות. סיבות אלה יכולות לגרום להרג חסר אבחנה שיכול להוביל עד לרצח עם.
[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [אוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה]
מקורות והעשרה
[1] Browne, Malachy; Botti, David; Willis, Haley (2022-04-04). Satellite images show bodies lay in Bucha for weeks, despite Russian claims, The New York Times, 04.04. 2022.
[2] לוגוצנטריות, (Logocentrism) בהגדרה כללית, היא ההנחה המקובלת בתורת הספרות, כי ישנה אמת בלתי-תלויה הקודמת לייצוגה באמצעות השפה או הלשון, ואמת ומציאות זו מתקיימים למעשה מחוץ לגורם השפה.
[3] דרור זאבי ובני מוריס, לילה ללא סוף, השמדת הקהילות הנוצריות בטורקיה, 1924 – 1894, עם עובד, ת"א, 2021.
[4] ישראל גוטמן(עורך), האנציקלופדיה של השואה, ידיעות אחרונות, ת"א, 1990 ; לוסי דווידוביץ', המלחמה נגד היהודים, זמורה ביתן, ת"א, 1982 ; ראול הילברג, חורבן יהודי אירופה, יד ושם, ירושלים, 2012.
[5] מלחמת סין–יפן השנייה, התחוללה בין 7 ביולי 1937 ל - 9 בספטמבר 1945 בין הרפובליקה הסינית לבין האימפריה היפנית. מרבית המלחמה התנהלה במקביל למלחמת העולם השנייה, והיא נחשבת כאחת הזירות במסגרת מלחמה זו.
[6] שושלת צ'ינג, הייתה השושלת אשר שלטה בסין בין השנים 1644 ל – 1911, והאחרונה בשושלות הקיסריות של סין.
[7] הסכם שִימוֹנוֹסֶקֵי נחתם ב-17 באפריל ,1895 בין האימפריה היפנית לאימפריה הסינית של שושלת צ'ינג. הסכם זה, אשר הושג בתום חודש של דיונים, חתם את מלחמת סין–יפן הראשונה, בה הובסה סין בידי יפן. ההסכם נערך בעיר היפנית שִימוֹנוֹסֶקֵי.
[8] צִ'יאַנְג קַאי-שֵׁק , היה מנהיג צבאי ופוליטי סיני , מראשי המדינאים הסינים לאורך שנות קיומה של הרפובליקה הסינית (1912–1949) .
[9] יַאנְגְּצֶה , הוא הנהר הארוך ביותר באסיה והשלישי באורכו בעולם אחרי הנילוס באפריקה והאמזונאס בדרום אמריקה. אורכו: 6380 ק"מ.
[10] אנטוני ביוור, מלחמת העולם השנייה, ידיעות ספרים, 2014, פרקים: 5, 17-16, 23, 30, 37, 45, 50 ; אהרון שי, ממלחמת האופיום עד יורשי מאו, כנרת, 1981, עמודים: 111 – 101 ; רתם קובנר, בניסיון להבין את טבח ננקינג, זמנים, 105, 2009, עמודים: 91 – 76.
[11] איריס צ'אנג , הייתה סופרת ועיתונאית אמריקאית, שעמדה בראש קבוצת פעילים קטנה שלחמה נגד מה שכינתה קשר השתיקה האופף את הטבח והאונס ההמוניים בננקינג. כבת למשפחה סינית שנמלטה מאימי הכיבוש היפני, היא תיעדה את הסיפורים מהטבח, ופרסמה ב-1997 ספר שזכה לתהודה עולמית רבה: האונס של ננקינג .צ'אנג התאבדה בשנת 2004, בגיל 37.
[12] הירוהיטו, היה קיסר יפן, ה-124 במספר, אשר שלט ביפן משנת 1926 ועד למותו ב-1989. שישים ושתיים שנות שלטונו היו תקופת שלטון היחיד הארוכה ביותר בהיסטוריה של יפן, וכן התקופה שבה עברה החברה היפנית את אחד השינויים הגדולים בתולדותיה.
- פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
- פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
- פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
-
פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.