[בתמונה: עשן עולה מסיירת הטילים 'מוסקבה' לפני טביעתה. התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".

*  *  *

מה תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

לא פרסמתי עדכונים במשך כשבוע כיון שקצב החידושים לא הצדיק זאת.

'שטח בשליטה רוסית' מוגדר בשטח שעבר טיהור ולא רק מעבר דרכו של כוחות רוסיים. עם זאת, עדיין מדווחים מעת לעת תקריות בחלק מהמקומות הללו – הגם שבכמות קטנה מאד ובעוצמה מצומצמת מאד.

האירוע המרכזי בשבוע החולף היה הארגון-מחדש של הכוחות הרוסיים להמשך המלחמה במזרח אוקראינה בלבד. ארגון-מחדש זה כולל שיקום הכוחות שנסוגו מחזית קייב ותגבור של הכוחות הרוסיים במזרח אוקראינה.

הופצו סרטונים שבהם נראים גם כוחות רוסיים בעומק רוסיה הנוסעים על רכבות לעבר אוקראינה – כנראה מדובר ביחידות שטרם השתתפו בלחימה עד כה. לא ברור היכן הרוסים מתגברים – בינתיים לפני כשבוע אותר תגבור רק בגזרה של חרקוב, אבל הכוח שאותר שם לא היה גדול מספיק כדי לכלול את כל הכוחות המתגברים שנראה שנשלחים לחזית.

נראה שצבא אוקראינה מנסה לבצע מהלך מקביל של תגבור המזרח וכדי לעכב תגבור זה הצבא הרוסי תקף מסילות ותחנות רכבת.

אירוע בולט, הגם שפחות חשוב ממה שהוא מוצג, היה הטבעת סיירת-הטילים הרוסית 'מוסקבה' על-ידי טילים חוף-ים (פירוט האירוע בהמשך).

[בתמונה: אוקראינה - תמונת מצב עדכנית ל- 18 באפריל 2022. המפה: עדו הכט]

חזית חרקוב

הרוסים ממשיכים להיערך להגנה בחלק המערבי של חזית זו ואילו בחלק המזרחי, במאמץ שעקף את חרקוב ממזרח והתקדם לעבר לוגנסק, הם ממשיכים לתקוף דרומה ומדווח על תגבור ניכר של הכוחות שם, אם כי הכוחות המתגברים טרם נראו או הורגשו בקו החזית.

חזית לוגנסק ודוניצק

בחזית זו נמשכת ההתקדמות ההדרגתית של הרוסים. הרוסים מדווחים מעת לעת על הצלחות קטנות – עוד מתחם מבוצר בשטח הפתוח או עוד כפר או עוד שכונה באחת הערים או העיירות המצויות במרחב שנכבשו, ואילו האוקראינים מדווחים מעת לעת על הדיפתם בהצלחה של התקפות רוסיות ועל התקפות-נגד שהטילו שלטענתם הצליחו לכבוש חזרה שטחים שהרוסים כבשו קודם.

בכל מקרה מדובר בהישגים קטנים בלבד לכל צד.

[בתמונה: פגעי המלחמה באוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

חזית דרום-מזרח אוקראינה

הלחימה במריופול נמשכה גם בשבוע זה. נראה שרוב העיר כבר נכבשה, רוב הלוחמים האוקראינים כבר נהרגו או נכנעו. לטענת הרוסים נותר רק אזור אחד, חלק מאזור התעשייה של מריופול, שטרם נכבש והם החלו להפגיז ולהפציץ אזור זה בעוצמה רבה – כולל שימוש במפציצים גדולים מסוג טופולב-22 (יכולת נשיאה של כ-12 טונות של פצצות, כולל שני דגמי פצצות גדולות במיוחד – של 3 טונות ושל 5 טונות).

הרוסים מציגים יותר ויותר סרטים של לוחמים אוקראינים שנכנעים או מנסים להסתנן החוצה כדי להמלט. בין היתר דיווחו על בלימת ניסיון של כוח אוקראיני להבקיע החוצה בהתקפה על-גבי רכב-משורין (טנקים ו-נגמ"שים), על ניסיונות הסתננות רגליות שנתגלו ונחסמו. בכל אירוע כזה הם מדווחים על הריגת כמה עשרות לוחמי אויב ולכידת עשרות שבויים.

בשאר החזית, הן ממזרח לדניפר והן ממערב לדניפר, נראה שהרוסים לא ניסו להתקדם, אלא לכל היותר לצורך 'שיפור עמדות'.

גם האוקראינים אינם מדווחים על התקפות-נגד של ממש בחזית הזו, כך שנראה שגם הם כנראה הפסיקו לנסות לתקוף-נגד אלא לכל היותר באופן נקודתי, גם כן לצורך 'שיפור עמדות' להמשך.

[בתמונה: מראות ממלחמת אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

חזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

בחזית זו הרוסים ערוכים בהגנה מזה 4 שבועות ממערב לעיר חרסון. בשבועות הראשונים היו ניסיונות אוקראינים לתקוף-נגד אבל מזה כשבועיים אין דיווחים על התקפות-נגד נוספות.

הרוסים נערכים לביצוע משאל-עם במחוז חרסון שבו האוכלוסייה אמורה לבחור האם היא רוצה להשאר חלק מאוקראינה או להפוך למדינה עצמאית בחסות רוסיה – כמו דוניצק ולוגנסק.

הפצצת תשתיות

אחרי שהשלימו את החרבת כמעט כל תעשיית הנשק של אוקראינה, עברו הרוסים לתקיפת תעשיית הנפט והדלק וכן מצבורי דלק רבים וממשיכים בכך גם כעת.

בתקיפת תעשיית ומחסני הנפט והדלק יש שני הישגים: צמצום המלאים להם זקוק צבא אוקראינה ללחימתו ופגיעה קשה בכלכלה האוקראינית עקב צמצום הדלק שנדרש לתחנות חשמל, לתעשייה ולהובלת סחורות.

יש עדויות לא חד-משמעיות שהרוסים החלו לתקוף גם תשתיות תחבורה שבין מזרח-אוקראינה לבין מרכז אוקראינה – במסגרת זו כנראה הותקפה תחנת הרכבת בעיר קְרָמָטוּרְסְק שבה נהרגו עשרות אזרחים ונפצעו עשרות רבות נוספים. אם עדויות אלה נכונות, זה כנראה מתחבר לכוונה הרוסית להעצים את מתקפתם במזרח אוקראינה ובאותה עת להאט את העברת הכוחות האוקראינים שקודם נלחמו בחזית קייב למזרח.

[בתמונה: מראות ממלחמת אוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

החזית הימית: הטבעת סיירת הטילים 'מוסקבה'

סיירת הטילים 'מוסקבה' הרוסית טבעה לאחר שהתפוצץ בה מחסן התחמושת שלה. התפוצצות זו נגרמה משריפה שפרצה בספינה. אמנם הרוסים לא מודים בכך, אבל השריפה ככל הנראה נגרמה על-ידי פגיעה של טיל או שני טילים חוף-ים אוקראינים שחדרו לתוכה (האוקראינים טוענים ששיגרו שני טילים, אבל לא ידוע אם שניהם פגעו או רק אחד).

היבטים טכניים

הספינה, שמשקלה כ-12,790 טונות (כלומר, בערך פי 10 מה-סטי"ל הישראלי מסוג סער-5), היא דוגמא אופיינית למצב הצי הרוסי בכלל. היא תוכננה באמצע שנות ה-70 ונכנסה לשרות בצי הסובייטי ב-1983. היא הוצאה משרות ב-1990 והוחזרה לשרות בשנת 2000 במסגרת המאמץ להקים מחדש את זרוע הים הרוסית לאחר שקרסה לחלוטין בעקבות קריסת ברית-המועצות (ב-1990 מנה הצי הסובייטי: 275 צוללות, 322 ספינות-לחימה בגדלים שונים, 42 ספינות-נחיתה וכ-425 ספינות-סיור).

נכון להיום, על הנייר, לאחר מאמץ שיקום שנמשך כשני עשורים, עומדים לרשות הצי הרוסי בערך שליש מהספינות שהיו בידיו ב-1990, אבל בפועל רובן לא כשירות ללחימה או כשירות רק חלקית. רק מעטות מהן הן חדשות – רובן נבנו בעידן הסובייטי ועברו שיפוץ כדי להחזירן לכשירות להפלגה ושדרוגים מסוימים במערכות האלקטרוניות כדי לשאת גרסאות משופרות של טילים נגד-ספינות, טילים נגד-מטוסים או, בעיקר, טילים נגד-מטרות על היבשה. רק מיעוט מהצי הקיים נמצא בים השחור, וכיון שמיצרי הבוספורוס והדרדנלים המחברים בין הים השחור לבין הים התיכון מצויים בשליטה של טורקיה (חברה ב-נאט"ו) והיא מסרבת לתת רשות מעבר לספינות-מלחמה רוסיות להיכנס מהים התיכון (מותר לה על-פי ההסכמים הימיים לשימוש במיצרים הללו), הרוסים אינם יכולים לתגבר את צי הים השחור שלהם על-ידי ספינות מאזורים אחרים.

.

ה-'מוסקבה' הייתה חמושה ב-16 טילים נגד-ספינות, 64 טילים נגד-מטוסים לטווח ארוך ו-40 טילים נגד-מטוסים לטווח קצר, מגוון תותחים ונשק נגד-צוללות. מערכת ההגנה נגד-טילים שלה כללה 6 תותחים אוטומטיים המכוונים על-ידי מכ"מ שמגלה התקרבות של טיל ומכוון אותם אליו באופן אוטומטי (מערכת דומה למערכת ה-'פלנקס' מתוצרת ארצות-הברית, אשר מותקנת גם בספינות ישראליות). בכל מקרה, לדברי חוקרים אמריקנים של טכנולוגיה ימית, גם אם הושבחה מאז הותקנה בשנות ה-80, מדובר במערכת מיושנת. לדברי קצין ים אמריקני לשעבר שהיום עובד במכון מחקר אזרחי – הספינות הסובייטיות חומשו בעיקר לתקיפה ופחות להגנה וגם יכולת בקרת הנזקים שלהן (אמצעי ההתמודדות עם שריפות ועם הצפות) היתה מוכרת כחלשה יחסית.

הטילים האוקראינים, מדגם 'נפטון', הם גרסה משופרת של טיל סובייטי. ראש-הנפץ של כל טיל שוקל בערך 150 קילוגרמים וטווח המעוף המרבי שלהם הוא עד כ-300 קילומטרים. בעת שיגור המשגר יכול לעמוד עד כדי 25 קילומטרים בעומק היבשה, כדי לצמצם את חשיפתו לגילוי.

אין לי יותר פרטים על המפרט הטכני של הטילים האוקראינים. הטיל הסובייטי המקורי משוגר לכיוון המטרה שאותרה עבורו גם מעבר לאופק ונושא מכ"מ פעיל שמאתר את המטרה וננעל עליה. במהלך מעופו הטיל טס בגובה של 10 – 15 מטרים מעל פני הים כדי להקשות על המטרה לגלותו וכשהוא מתקרב למטרה הוא יורד לגובה 4 מטרים מעל פני הים. השדרוג שביצעו האוקראינים בגרסה שלהם ממוקד כנראה בשיפור ה-מכ"מ עצמו.

לטענת האוקראינים כדי לגבור על מערכת ההגנה של ה-'מוסקבה' הם ירו שני טילים במקביל. כמו-כן, דווח ממקורות לא-רשמיים שלפני התקיפה נשלחו כטמ"מים לעבר הספינה כדי להעסיק את מערכת ההגנה האווירית שלה ולמשוך את תשומת הלב של הצוות עד להגעת הטילים.

[הטיל נפטון. המקור: היצרן]

לא ברור אם שני הטילים שירו האוקראינים פגעו או רק אחד. כך או כך, מה שהטביע בסופו של דבר את הספינה הייתה אובדן השליטה על השריפה שנגרמה על-ידי הטילים, התפשטותה לאזור אחסון התחמושת והתפוצצות תחמושת זו שככל הנראה גרמה לבקיעת דפנות הספינה מתחת לפני-הים ובהדרגה לטביעתה. לדברי הרוסים הם ניסו לגרור אותה לנמל והספינה טבעה בגלל הים הסוער.

יוזכר שבמלחמת פולקלנד ב-1982 התרחשו אירועים דומים לספינות של הצי הבריטי שנפגעו מפצצות או טילים ארגנטינאים. שתיים מהספינות שנפגעו נדלקו והצוותים לא הצליחו לעצור את התפשטות השריפה והצוותים נאלצו לנטוש אותן. בהמשך שתיהן טבעו.

עד כאן הטכנו-טקטיקה.

[בתמונה: מראות ממלחמת אוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

המשמעות הטקטית – מוסקבה שימשה לשתי משימות:

• ספינת הפיקוד של הצי בים השחור.
• ספינת הגנה-נגד מטוסים לספינות האחרות.

אין שום בעיה טכנית להגדיר ספינה אחרת לשמש כספינת הפיקוד. לעומת זאת, המשימה השנייה קשה יותר להעברה לספינות האחרות המצויות בים השחור. יש עוד שלוש ספינות בעלות מערך טילים נגד-מטוסים, אבל על שלושתן יחד מורכבים רק 72 טילים (24 על כל אחת) לעומת ה-104 שעל ה-'מוסקבה'. כלומר, הספינות הרוסיות תהיינה פגיעות יותר לתקיפות ממטוסים. יתר על כן, לכל הספינות האחרות יש מערך הגנה נגד-טילים דומה לזה של ה-'מוסקבה' אבל חלש יותר (פחות תותחים על כל ספינה), כך שהן עוד יותר פגיעות ממנה לטילים.

לצי הרוסי יש עוד שתי ספינות מקבילות ל-'מוסקבה', אולם הן לא נמצאות בים השחור; וכיון שטורקיה, כפי שצוין לעיל, סגרה את המעבר, הרוסים לא יכולים להחליף את הספינה שטבעה.

ה-'מוסקבה' נפגעה בעודה מפליגה בטווח של כ-100 קילומטרים מהחוף האוקראיני. הטווח המרבי של הטיל האוקראיני הינו, לפי טענת היצרנים, כ-300 קילומטרים. לפיכך יש להניח שספינות צי הים השחור תתרחקנה מהחוף האוקראיני לטווח שיאפשר להן להימנע מפגיעה נוספת.

המשמעות המערכתית

המשמעות הטקטית היא איום מוגבר על הספינות הרוסיות אם תתקרבנה לחוף האוקראיני וממשמעות טקטית זו נובעת המשמעות המערכתית של אובדן ה-'מוסקבה' – במהלך המלחמה הנוכחית שימש צי הים השחור של רוסיה שימש לשתי משימות:

• הפגזה מרחוק באמצעות טילי שיוט של מטרות ברחבי אוקראינה.
• הנחתת כוחות נחתים בחוף.

[בתמונה: מראות ממלחמת אוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

על משימת ההפגזה אין משמעות רבה לתוספת הטווח בלב ים – טווח הטיל הרוסי, 'קליבר', מאפשר לפגוע בכל שטחה של אוקראינה גם לאחר התרחקות של כמה מאות קילומטרים של הספינות המשגרות מהחוף. יתר על כן, חלק מהשיגורים מבוצעים מצוללות שאינן פגיעות לטילים האוקראינים כל עוד הן מתחת לפני-הים. לצי האוקראיני אין צוללות ומעט הספינות שלו שמסוגלות לצוד צוללות חוששות לצאת לים עקב נחיתות מוחלטת מול ספינות הצי הרוסי בלחימה ים-ים.

לעומת זאת, ללא התקרבות לחוף לא ניתן להנחית עליו כוח.

ביום השלישי של המלחמה הרוסים הנחיתו כוח אחד בחוף ים אזוב – מאז משתתף כוח זה בקרב לכיבוש העיר מריופול.

במהלך השבועות הראשונים של המלחמה הרוסים תמרנו בים מספר פעמים באופן שמרמז על כוונה להנחית כוח גם בקרבת אודסה, אבל בפועל לא עשו זאת ואפילו לא ניסו לנחות. להערכתי, מרגע שנבלמה תנועת הכוחות הקרקעיים שיצאו מקרים וניסו להגיע לאודסה בדרך היבשה, ויתרו הרוסים על מהלך הנחיתה, אלא השתמשו באיום לנחות אך ורק כדי לרתק כוחות קרקעיים אוקראינים להגנת אודסה ושאר חוף הים השחור של אוקראינה (אורך החוף בערך 220 קילומטרים, אבל לא כולו מאפשר נחיתה וגם יש קטעים שאין בהם ערך רב לנחיתה, כך שבפועל היעד הטוב ביותר הוא לנחות בטווח של עד כמה עשרות קילומטרים מהעיר אודסה עצמה).

ללא ה-'מוסקבה' גובר מאד האיום האווירי על מהלך של נחיתה. אולם, האיום האווירי האוקראיני הוחלש מאד בינתיים. החשש העיקרי לכוח הנחיתה יהיה פגיעה בספינות הנחיתה על-ידי טילי חוף-ים. אם ממילא ויתרו הרוסים על כוונתם לנחות ליד אודסה, הרי שאין לכך משמעות רבה. אם הם בכל זאת יחליטו לנחות, יש להניח שיקדימו זאת במבצע צייד של סוללות הטילים חוף-ים האוקראינים באמצעות כטמ"מים ומטוסי-קרב.

[הכרזה: ייצור ידע]

מגמות

לאחר שהשלימו את נסיגתם מחזית קייב, החלו לתגבר את כוחותיהם במזרח אוקראינה והגדירו מפקד עליון אחד משותף לכל הכוחות הרוסיים הנלחמים כרגע באוקראינה – שהיה קודם מפקד הכוחות שתקפו מחצי-האי קרים ואשר קצרו את ההצלחות הרבות ביותר בכל המלחמה, נראה שאנו עומדים בפני העצמת המתקפה הרוסית במזרח-אוקראינה בכלל. יש לשער שמטרת המתקפה היא להשלים את כיבוש מרחב צפון הדונבס – המרחב שבין לוגנסק ודוניצק לבין נהר הדניפר ומדרום לחרקוב.

יש להניח שאחרי שוידאו שאכן לא נותר איום על קייב, גם האוקראינים החלו להעביר כוחות מחזית קייב למזרח אוקראינה – הגם שיש רק רמזים לכך במידע המתפרסם עקב מאמץ ביטחון-מידע אוקראיני ואי-נכונות של סוכנויות מודיעין, מכוני-המחקר והתקשורת המערביים לחשוף את המידע שיש בידיהם בנושאים הללו כפי שהם חושפים את המידע על המהלכים הרוסיים.

תחרות השיקום וההתעצמות של שני הצדדים נמשך גם בשבוע האחרון.

לפי-כך, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים תתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים של עדיפות המאמצים:

המאמץ העיקרי:

במידע הקיים לא ניתן לדעת האם הרוסים מתכננים לעת עתה רק לשמר מתח התקפי במתכונת שתקפו עד עכשיו ולצבור כוחות במשך כמה ימים ואז לצאת למתקפה-רבתי מתואמת בכמה גזרות בבת-אחת, או שרק יתגברו בהדרגה את ההתקפות שהנחיתו עד עכשיו וימשיכו באותה מתכונת של 'כרסום' הדרגתי בשטח האוקראיני. אם יבחרו להמתין לצבירת הכוחות ורק אז להנחית מתקפה כוללת, איני יודע כמה זמן יידרש לצבא רוסיה להשלים את צבירת הכוחות ואת נוהל-הקרב למתקפה הזו ולכן אני לא יכול להעריך מתי תחל המתקפה.

• המשך ההתארגנות-מחדש וההערכות-מחדש של הצבא הרוסי כדי לתגבר את כוחותיו במזרח-אוקראינה.
• המשך ההתקפות במרחב לוגנסק ודוניצק שמטרתן כיבוש צפון הדונבס במתכונת שהיתה עד כה. בהמשך או שיתגברו התקפות אלה או שיפתחו במתקפה גדולה.

[בתמונה: לוחמים לצד אזרחים במלחמה באוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

מאמצים משניים:

• • השלמת כיבוש מריופול.

לטענת הרוסים נותר רק אזור אחד של התנגדות ממשית ואילו יתר העיר כבר נכבשה ולכל היותר נותר צורת להשלים טיהור של שרידים של לוחמי אויב שמסתתרים אחרי שסוכלו ניסיונות שלהם לחבור לעמיתיהם או להסתנן החוצה ממריופול.

• תמשך ההפגזה חרקוב כדי לשמר את הלחץ עליה.
• הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב.
• השלמת ההשמדה של אתרי הדלק וזיקוק הנפט של אוקראינה באמצעות טילים קרקע-קרקע ומטוסים. יש להניח שאחר-כך יבחר הצבא הרוסי תשתית חשובה אחרת כדי למקד בה את התקפותיו.

אבדות עד כאן

להלן טבלה של טענות היריבים לגבי האבדות שכל אחד גרם ליריב. אבדות מוכחות באמצעות צילומי כלים מושמדים או שלל הרבה יותר נמוכות.

אל המספרים המדווחים יש להתיחס כאל חסם עליון ואל המספרים שיש לגביהם הוכחה יש להתיחס כאל חסם תחתון. לא ניתן לדעת מה בדיוק המספר הנכון.

פריט	לטענת אוקראינה אבדות  רוסיה הן:	לטענת רוסיה אבדות אוקראינה הן:
כוח-אדם	20,100	23,000
מטוסי-קרב	163	136
מסוקים	145	- (לא דווח)
כטמ"מים	138	471
משגרי טילים נגד-מטוסים	66	249
טנקים	762	2,308 (הרוסים לא מפרידים בין אבדות האוקראינים בטנקים לבין אבדותיהם בשאר סוגי ה-רק"ם)
רק"ם שאינו טנקים	1,982   (טנקים ו-רק"ם אחר יחד: 2,744)
מטל"רים רב-קניים	125	254
תותחים ומרגמות	371	998
משגרי טק"ק קצרי-טווח	4	- (לא דווח)
כלי-רכב מכל הסוגים	1,534	2,171

יצוין שגם אם המספרים שכל צד מדווח על יריבו קרובים לאמת, הרי שכמות אבדות בהיקף כזה במסגרת לחימה בעצימות כזו בין צבאות בגודל כזה במשך 6 שבועות של לחימה אינן חריגות.

כמו-כן, לעת-עתה, בהנתן גודל הצבאות ויכולתם להחליף ציוד שאבד, לא נראה שצד זה או האחר עומד בפני אובדן יכולת להמשיך להלחם.

בשני הצדדים נהרגו ונפצעו גם אזרחים.

מטבע הדברים, כיון שרוב הלחימה מתרחשת בשטחה של אוקראינה ורק מעת לעת מתבצע ירי מהצד האוקראיני לעבר השטח הרוסי, רוב האזרחים ההרוגים והפצועים הם בצד האוקראיני. אין ספק שמדובר באזרחים רבים, אבל המספרים שמתפרסמים בלתי-אמינים לחלוטין (ולו רק כי חלק מהם מבוססים על אמירות של גורמים שאין להם שום יכולת לאסוף נתונים אמיתיים) ולכן לא אצטט אותם.

[בתמונה: מראות ממלחמת אוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]