[בתמונה: הים ראה וינוס... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי FoxyOrange. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן]

עודכן ב- 24 באפריל 2024

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

כל שנה, בסדר פסח, אנחנו יושבים ושרים את פרק קיד. פזמון חביב שבדרך כלל באזור פסוק ו' אנחנו מאבדים את הקצב:

• א בְּצֵ֣את יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַעֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז ׃
• ב הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִשְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו ׃
• ג הַיָּ֣ם רָאָה וַיָּנֹ֑ס הַיַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר ׃
• ד הֶֽהָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּבָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן ׃
• ה מַה־לְּךָ֣ הַיָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַיַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר ׃
• ו הֶֽהָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּבָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן ׃
• ז מִלִּפְנֵ֣י אָדוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִלִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב ׃
• ח הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַלָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם ׃

הים, הנחל, ההרים והגבעות מתנהגים באופן בלתי רגיל. מתי? בזמן שישראל יוצאים ממצרים. ולמה? מתוך כבוד, או פחד מאלוהים.

למה ההתנהגות הזו יוצאת דופן?

שאלה: אלוהים קיים תמיד. מעולם עד עולם. הוא זה אשר יצר את העולם (אפילו כאן במזמור כתוב "מלפני אדון, חולי ארץ", כלומר מלפני האדון מחולל הארץ). אם כך – מדוע ההתנהגות היוצאת דופן הזו בזמן שישראל יוצאים ממצרים?

לי זה מזכיר את מכת בכורות. כן, אותה מכה איומה שהוריד אלוהים על מצרים. כך כתבתי על פרק יב' בספר שמות:

את מכת בכורות מבצע אלוהים ללא תיווך; אהרון לא עושה פלאים עם המטה; משה לא פושט ידיים לשמיים; אהרון ומשה לא מזהירים את פרעה מראש; אהרון ומשה לא זורקים פיח לשמיים... אלוהים מבצע את המכה הזו לבד.

[בתמונה: מכת בכורות... התמונה היא נחלת הכלל; והועלתה על ידי Frank Zimmerman לאתר flickr]

אחרי 9 מכות מפחידות ואיומות כשלעצמן, את המכה הקשה והאחרונה מבצע אלוהים בעצמו. מדוע?

כדי להעביר מסר ברור למצרים, לעברים ולאנושות כולה, עד עולם - כשעם שוחר חופש, כשעם שוחר יציאה מעבדות לחירות, כשעם שוחר להגדרה עצמית, הוא יעשה כמעט כל דבר לטובת המטרה הזו, ואף כוחות שמחוץ ל"טבע" יבואו לעזרתו. אין זה משנה אם באמת יש כוחות כאלה אם לאו. מה שחשוב הוא, שהתהליך של יציאה לחירות הוא בלתי נמנע!! אין שום כוח אנושי שיכול לעצור אותו, אפילו לא כוח כה חזק כמו פרעה! האם זה לקח הרלוונטי רק לעם ישראל? רק לתקופת העבדות במצרים? אני מעדיף פירוש אוניברסאלי. פירוש שמקנה תוקף לשאיפות חירות של כל עם בכל זמן. והינה, במזמור שלנו, שוב מקבלים את הקשר בין לכאורה התנהגות על-טבעית של הטבע בהקשר של יציאת מצרים, שהיא מיתוס היציאה מעבדות לחירות:

• ובימים רגילים, הים לא נסוג. להיפך, הוא אדיש ומסוכן ואנשים טובעים בו.
• ובימים רגילים נחלים לא נסוגים לאחור. להיפך, הם אדישים ולעיתים אף מדלדלים והופכים ליבשים.
• ובימים רגילים ההרים והגבעות לא רוקדים ולא רוקדות.

[בתמונה: בימים רגילים, הים לא נסוג. להיפך, הוא אדיש ומסוכן ואנשים טובעים בו... שלט סכנת טביעה עשוי PVC גודל 40/30 של דקר - רפואה, בטיחות חירום. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הנס, היופי והלא טבעי מופיעים, רק כאשר החירות מנצחת