[בכרזה: קשה למדוד בתנאי מעבדה עד כמה משפיע נאומו של יחיא סינואר על התעצמות התקפות הטרור, אבל בהחלט ניתן להסביר ולתאר כיצד השפעתו מתבטאת בהנעת פעולות הרצח בהגיונן ובצורתן. התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] 

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר שני העוסק בסוגיה של מרכוז מול ביזור. למאמר האחר, לחצו כאן:

• Jeppe Vilstrup Hansgaard: מרכוז או ביזור?

*  *  *

קשה למדוד בתנאי מעבדה עד כמה משפיע נאומו של יחיא סינואר על התעצמות התקפות הטרור, אבל בהחלט ניתן להסביר ולתאר כיצד השפעתו מתבטאת בהנעת פעולות הרצח בהגיונן ובצורתן.

כמו רבות מהתופעות האנושיות, כמו אהבה וקנאה - שאינן ניתנות למיצוי במדדים כמותיים - גם את השפעת נאום סינואר לא ניתן למדוד. נכון שאין דרך לאשש או להפריך במבחן אישוש מדעי, את טענת הזיקה הישירה בין נאום סינואר - בקריאתו לפלסטינים להשתמש בכל המצוי בידיהם גם בגרזינים - לבין אופן ביצוע התקפת הרצח באלעד. הקושי באישוש או הפרכה הוא תוצאת ההבדל המתודולוגי בין הדיון בתופעות ביולוגיות כמו דרכי התפשטות נגיף הקורונה, לבין הדיון בתופעות הרוח האנושית.

נאום יחיא סינואר; ולהבדיל, נאום וינסטון צ'רצ'יל

להבנת משמעות נאומו של סינואר בהשפעתו על האצת המאבק הפלסטיני, צריכים להציבו - עם כל ההסתייגות הערכית - במסגרת ההתייחסות של נאומו המכונן של וינסטון צ'רצ'יל במאי 1940, בדבריו הנוקבים לעם הבריטי: "לא אוכל להציע דבר מלבד דם, עמל, יזע ודמעות... המדיניות שלנו היא לקדש מלחמה ביבשה, בים ובאוויר...".

[בתמונה: נאום צ'רצ'יל לעם הבריטי: "לא אוכל להציע דבר מלבד דם, עמל, יזע ודמעות... המדיניות שלנו היא לקדש מלחמה ביבשה, בים ובאוויר...". צילום מסך מסרטון היו טיוב: "Winston Churchill "Blood, Toil, Tears and Sweat]

מערכת המתהווה מעצמה - כוחו של הביזור

בכוח נאומו ובעוצמת מנהיגותו, הניע צ'רצ'יל את המאמץ ההירואי לחילוץ מאות אלפי חיילים בריטיים מדנקירק, בהתנדבות אלפי אזרחים בסירות פרטיות. את כישלון הצי הבריטי בחילוץ הלכודים בדנקירק, שפעל בצורה צבאית ריכוזית, צ'רצ'יל המיר בפעולה מבוזרת של אלפי סירות קטנות בפעולת אזרחים מתנדבים ללא שליטה ריכוזית.

מבחינה ערכית, חובה להסתייג מהשוואת יחיא סינואר  עם צ'רצ'יל, שהוביל במנהיגותו את המאבק בגרמניה הנאצית. אולם העמדה כזו יכולה לסייע לתיאור מידת השפעתו של נאום סינואר. ההשוואה הזו יכולה לסייע גם בהבנת דפוס (Pattern) השפעתו בנתיבים הפסיכולוגיים הסמויים מן העין.

לישראלים שחונכו לפעול בעשרות השנים האחרונות, בדפוסי התארגנות מוסדיים, תחת שליטה ריכוזית ובשלטון החוק, קשה להבין את הגיונה ועוצמתה של התהוות מערכתית שאינה מתכנסת למתכונת ארגונית, בעלת צורה מובנית של פיקוד ושליטה ריכוזיים. מי שמבקש לבחון את זיקת נאום סינואר אל התרחשות הטרור בשטח, בהגיון חקירתי של דיני ראיות, לא ימצא ראיות תומכות. אין כנראה מסמך כמו פקודת מבצע והגדרת כוחות ומשימות לפעילים. זה בדיוק הביטוי להגיון פעולה מבוזר, במה שמכונה בתורת המערכות המורכבות: מערכת המתהווה מעצמה - Self evolving system. בשיטת הנעה כזו הפעילים לא זקוקים להוראות ישירות ומפורשות, הם מבינים לבד, ובפעולתם מחוללים את התהוות המערכת.

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]

[מקור הכרזה: חברת Innovisor אנו מאמינים שאנו עושים בכרזה שימוש הוגן]

הביזור מול עיקרון השליטה הריכוזית

לשיטת הנהגה על בסיס הגיון הביזור, קיים ביטוי מוכר ויעיל גם בהכוונת פעילות צבאית. הביזור כשיטת פעולה, זקוק בוודאי לתשתית רעיונית משותפת של כלל הפעילים ולהכוונה אסטרטגית ריכוזית אך כללית. את פרטי הביצוע, השיטה המבוזרת מותירה לחופש הפעולה המקומי של הפעילים. בהיגיון הזה נבנו דפוסי הלחימה הטקטיים של חמאס וחיזבאללה. הם אמנם התפתחו בשנים האחרונות לארגונים צבאיים ממוסדים בתפקוד כפוף לשרשרת פיקוד. בכל זאת, בכל הקשור ללחימה הטקטית בצורת הפריסה המרחבית ובתנאיי העצמאות של מערכי הלחימה, הם מבטאים מידה רבה של גמישות הנובעת מביזור.

במלחמה באוקראינה, במיוחד בשבועיים הראשונים, הלוחמים האוקראיניים, בהשתלבות לוחמים אזרחים, ביטאו היטב את התועלת המבצעית הטמונה בפעולה מבוזרת. הרוסים כשלו במהלומת הפתיחה בגלל התנגדות אוקראינית חפוזה ומאולתרת, שהתארגנה בתנאיי ביזור ופעלה תחת קשיי שליטה מול מאמץ רוסי מרוכז לחסימת אמצעי הקשר והשליטה. אבל אזרחים חמושים בלתי מזוהים, יחד עם יחידות משמר הגבול משטרה וכוחות אחרים פעלו ביוזמה מקומית, על פי הבנתם ותעוזתם ללא תיאום, וסיכלו את מרבית מאמצי ההתקדמות הממוכנים ומאמצי הנחיתה של כוחות צנחנים. הם פעלו במורשת החירות הקוזאקית כרוח המגיחה מן היער.

אין להתעלם מההשראה שמחוללת על הפלסטינים ההצלחה המאולתרת של הלחימה האוקראינית. יש לכך ביטוי גלוי ברשתות החברתיות הפלסטיניות.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] 

[בתמונה: אזרחים חמושים בלתי מזוהים, יחד עם יחידות משמר הגבול משטרה וכוחות אחרים פעלו ביוזמה מקומית, על פי הבנתם ותעוזתם ללא תיאום, וסיכלו את מרבית מאמצי ההתקדמות הממוכנים ומאמצי הנחיתה של... התמונה היא צילום מסך]

מדינת ישראל איבדה את גמישות הביזור

למול רוח המאבק הפלסטינית שמניעה פעילות טרור בדפוסי הגיון הביזור, המערכת הביטחונית הישראלית המוסדית, הולכת ומשתכללת בדפוסי תפעולה הריכוזיים. מתוך המחויבות הארגונית לשליטה ריכוזית בהפעלת הכוחות, ההנהגה הביטחונית מסתייגת מחימוש האזרחים הישראליים בדפוסי התארגנות הגנתית מקומית. התארגנות כזו נדרשת גם בתל אביב, גם בערים המעורבות גם ביישובי הספר בגליל ובנגב. במקום הזה, המערכת המוסדית הישראלית מתגלה כסובלת מנוקשות ארגונית. שנה תמימה עברה מאירועי הפרעות של ימי "שומר החומות" ועדין אין צעדי התחלה להקמת מערכי הגנה מקומיים כ"משמר לאומי". החרדה מהתארגנויות כאלה, טמונה במידה רבה מן החרדה הקיימת במערכת המוסדית מאובדן שליטה בהפעלת הנשק.

אירועי הטרור האחרונים, ובמיוחד הירי ברחוב דיזנגוף והתקפת הגרזינים באלעד, מבטאים את החסך בהתארגנות מקומית להגנת האזרחים. המבוכה הכרוכה בהימלטות המפגעים, נבעה באירועים אלה מחסך ביכולת תגובה מקומית, המגיחה למול המחבלים כמענה מפתיע מתוך מרחב החיים האזרחי.

אין ספק כי אירועי הטרור האחרונים, היו יכולים להסתיים אחרת אילו היו נפגשים מידית בתגובת אזרחים חמושים.

[להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

[בתמונה: הפיגוע בבאר שבע ב- 22 במרץ 2022: אין ספק כי אירועי הטרור האחרונים, היו יכולים להסתיים אחרת אילו היו נפגשים מידית בתגובת אזרחים חמושים. התמונה היא צילום מסך]

עם הידיעות על האירוע הרצחני באלעד, הייתי במפגש בו השתתף ניר ברקת. כראש העיר בירושלים, בהיותו חמוש, הוא מצא עצמו בתוך אירוע טרור, התערב בירי והביא לסיום האירוע. הוא גיבש בימים אלה רעיון להתארגנות בהרשאת המדינה, של אזרחים חמושים, לוחמים בעברם, שיעמדו הכן ככוח תגובה מקומי. העיקרון המנחה למתן אור ירוק להתארגנות מקומית כזו, הוא ההכרה בהכרח המענה המבוזר.

גם בתחום זה, עם ישראל חייב לשוב אל מורשתו מימים שקדמו להקמת המדינה. מיצוי מחודש של הגיון הביזור בהגנה המקומית על חיי היהודים ורכושם, הוא תנאי הכרחי בבניית מענה להתמודדות מול טרור ערבי המתארגן לפעולה גם בתפוצת נשק בלתי חוקי, והוא עלול לפעול נגדנו במיצוי מלוא הפוטנציאל לפעולה במערכת מבוזרת.

לסיום, בהתייחסות לשאלת האחריות המנהיגותית של יחיא סינואר, ראוי להדגיש כי גם מערכת מבוזרת זקוקה להכוונה אסטרטגית ריכוזית והיא מתגבשת בימים אלה בידיו. מהיבט זה יחיא סינואר כמנהיג רב עוצמה, הוא בוודאי מטרה צבאית ראשונה במעלה, במערכה הכוללת לסיכול הטרור.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.