[התמונה המקורית: תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 32 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר: אוי למדינה, שמתמסרת מרצונה לידי אויביה, שימשלו בה!

שיתוף מיעוטים בשלטון הוא ערך נעלה. אבל מתן המפתחות למיעוט אירידנטי - שיחליט בשבילנו אם תהיה ממשלה ואיזו - זה סיפור שונה לחלוטין! ב- 11 במאי 2022, מצפה מדינה שלמה להחלטת מועצת השורא על גורל הממשלה...

לשפשף את העיניים ולא להאמין... מדינה שרק לפני עשור הייתה המעצמה הדומיננטית במזרח התיכון, מתפרקת מבפנים וקורסת לתוך עצמה, כשהרוב היהודי שבה איננו מסוגל להתעלות מהמלחמות הפנימיות ולהתאחד; והוא מוסר את עצמו, מרצון, לידי אויביו, שישחקו בו.

• המאמר הרלוונטי: רפאל כהן (2022), ממתינים להחלטת מועצת השורא; בליכוד תקפו בחריפות, כיכר השבת, 10/5/22.

כרזה שנייה: 'חיסול' יחיא סינואר - מי שרוצה לירות יורה. לא מדבר...

מדינה שלמה - שאיבדה את יכולת היוזמה שלה, ושנגררת למלחמה בעל כורחה על ידי אויביה - מברברת את עצמה לדעת בשאלה אם צריך לחסל את יחיא סינואר; כאילו זה פתרון הקסם לסכסוך שלא יגמר לעולם על הזכות לחיות בארץ המובטחת.

עצוב... "If you want to shoot shoot don't talk"!

כרזה שלישית:  ככה מגיבים להפרת ריבונות...

אצלנו הפכה השחתת דגלי ישראל לספורט לאומי בחג העצמאות... אם מישהו הסתקרן, איך מדינות בשכונה שלנו מגיבות להפרת ריבונות, אז הנה...

• המאמר הרלוונטי: שמעון איפרגן (2022), שני ישראלים נעצרו לאחר שצילמו הנפת דגל ישראל בסיני, מאקו, 8/5/22.

[לכתבה המלאה של שמעון איפרגן ב'מאקו', לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה רביעית: "כל הארץ דגלים..." אבל של מי?

"כָּל הָאָרֶץ דְּגָלִים דְּגָלִים" - כתב חברו הטוב של אבי, רפאל ספורטה... "עַם רוֹקֵד גַּלִּים גַּלִים; עַם שָׂמֵחַ, טַף צוֹהֵל - חַג הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל."

אכן כל הארץ דגלים; וחג ביום בישראל, אבל לא לעם ישראל; ודומה שספורטה מתהפך עתה בקרבו, לראות כיצד מאבד דור (היעדר ה...) ההנהגה הנוכחי, ברוב סכלות, את מה שהפקידו בידיו הדורות הקודמים...

האם נתעורר בזמן? האם באמת ויתרנו?

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה חמישית: תושבי מזרח ירושלים עם 'הקיר האיתן'

לאן נעלמה הישראליזציה שאפיינה את תושבי מזרח ירושלים עד לפני שנים אחדות?

התשובה נעוצה בחוכמת ההישרדות עתיקת היומין, במיוחד עבור קבוצות מיעוט במזרח התיכון, הנדרשות לבריתות בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות. היא גלומה באמירה, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זהו פתגם ערבי ידוע, המשמש מפתח להבנת הדינמיקה של מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו, לאורך שנים.

עד לפני מספר שנים היינו אנחנו הקיר האיתן. לא עוד. הקריסה הפנימית מורגשת לעין כל והמיעוטים מחשבים את דרכם מחדש. אם לא נתעורר, יהיו הדרוזים הבאים תור להסיק את המסקנות...

מאמרים רלוונטיים האתר ייצור ידע

• גרשון הכהן: "הקיר האיתן" במערכת האזורית המתהווה מחדש;
• גרשון הכהן: "הקיר הניצב איתן" ומשמעותו במזרח התיכון;
• אורי בר לב: לא כל כך נעים לאוזן, לא פוליטיקלי קורקט, אבל אין ברירה!

[תמונת מזרח ירושלים נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי lehava nazareth Pikiwiki Israel. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5] הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שישית: "חבר מביא חבר"...

אלה שתהו, מדוע בכירי מערכת הביטחון משתייכים, ברובם המכריע, לגוש פוליטי מסוים, בא האלוף במיל' יצחק בריק וסיפר את כל מה שיועץ ארגוני אסטרטגי אמור לדעת.

זו הפוליטיקה הארגונית טמבל! היא תמיד תדאג לכך (לפעמים יש 'תקלות'...), שהבכיר שיתמנה יהיה "משלנו". יהיו לו אותן נאמנויות; אותן דעות; אותם רצונות... הסיסמאות תוחלפנה. המהות לא. וכבר אמר על כך האלוף (במיל') עמוס ידלין: "במקום שכולם חושבים אותו הדבר, אף אחד אינו חושב!"

כדאי להבהיר: הנאמנויות אינן בתחום הפוליטי, אלא בתחום הפוליטיקה הארגונית. אולם, אם אנשים דומים בכל, הם יהיו, בין היתר, דומים גם בדעותיהם הפוליטיות...

• המאמר הרלוונטי: יצחק בריק (2022), הממשלה הבאה תעבוד מול הרמטכ"ל - ולכן עליה למנותו, ישראל היום, 4/7/22.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שביעית: בתורכיה, כרגיל, הכל כלול. גם המעצר... 

כמה אנחנו כמהים ל"נרמולי" יחסים מזרח התיכון; וכמה אנחנו מוכים לשלם עבורם... אז הנה: שלחנו את הנשיא שלנו לנרמל לנו את תורכיה (במקום שארדואן יבוא לכאן לבקש); ושוב נורמליזציה, ושוב הכל כלול, כולל מעצר תיירים...

רק חצי שנה עברה, מאז נעצרו בני הזוג, מורדי ונטלי אוקנין - והואשמו בריגול, לאחר שצילמו את מעונו של הנשיא רג'יפ טייפ ארדואן - והנה, שוב נעצר תייר ישראלי. הפעם ע"פ התקשורת, כיוון שהחזיק - בעצת הדיילת - בטלפון שנשכח במטוס.

אז סעו חברים סעו... תורכיה מחכה לכם, וכרגיל, הכל בה כלול, כולל מעצר!

• המאמר הרלוונטי: יואב איתיאל (2022), "רעולי פנים קפצו עליו ואזקו אותו": תייר ישראלי נעצר בטורקיה ושוחרר כעבור יממה, חדשות וואלה, 27/5/22.

[למאמר המקורי של יואב איתיאל ב'וואלה', לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שמינית: לקבע, דה פקטו, את חלוקת ירושלים!

האלוף גרשון הכהן: למאבק הפלסטיני בירושלים, תכלית ברורה - באמצעות התפרעויות אלימות בנקודות מפתח עירוניות כמו שער שכם, מסמנים דה-פקטו את חלוקת ירושלים. האזרחים היהודיים שנאלצים להסתגל למוקדי האלימות, נמנעים ממעבר בנתיבים עירוניים מרכזיים במזרח ירושלים או משהייה במוקדי החיכוך ובתוך כך מורגלים בהדרגה להכרה כי העיר מחולקת. בהדרת רגליהם ממרחבי החיכוך, הזיקה היומית של ישראלים למרחבים אלה מצטמצמת וכך מוטמעת בהדרגה בתודעה הישראלית ההסכמה לוויתורים על מרחבים משמעותיים בירושלים, בתירוץ שממילא כבר מזמן לא מבקרים שם.

בירושלים מתרחשת זירת מערכה מרובת משתתפים. כולם יחד במאמץ מקיף ורב ממדי, חותרים לביטול ריבונותה של מדינת ישראל בירושלים. את התכלית הפלסטינית והבינלאומית הזו חייבת מדינת ישראל לסכל.

• המאמר הרלוונטי: גרשון הכהן: חלוקת ירושלים – חלום בלהות!

[בתמונה: התפרעויות בשער שכם. התמונה היא צלום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה תשיעית: גם ליהדות עיראק יש נכבה משלה...

בעוד כולנו מתעסקים ב"נכבה הפלסטינית", כדרי לזכור כי גם ליהדות ערב בתפוצותיה נכבות משלהן, שבעטיין נאלצו לעזוב את רכושם ומדינתם ולהגיע לכאן; רק שבמקום לעסוק כל העת באומללותם, הם בנו להם חיים חדשים!

פַרְהוּד משמעו, בתרגום חופשי: ביזה, שוד והפחדה ברוטלית של בני חסות. זהו שמן של פרעות, שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים (הערכת חסר), 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. חוזר מודיעין מיום 17.7.1941 של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י מעריך כי למעלה מ-1,000 יהודים נרצחו, ומציין כי 120 חולים יהודים נרצחו בזריקות רעל בבית החולים. חוזר המודיעין מעריך כי הנזק ברכוש שנשדד עומד על לפחות מיליון לא"י (לירה ארץ ישראלית- שוות ערך ללירה שטרלינג). מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד (ראו תמונה למטה). במהלך ההתערבות המאוחרת של הצבא לעצירת הפרעות נהרגו כמה עשרות, עד כמה מאות, מוסלמים ולא-יהודים אחרים (ויקיפדיה: הפרהוד).

לזכותה, יהדות עיראק - שעד לאותו יום היוותה את השמנא והסלתא של המדינה - הבינה את המסר מהר מאוד. בעיראק אין לה יותק קיום. האסימון נפל באותה מהירות גם בקרב ההנהגה הציונית בארץ ישראל. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן.

[בתמונה: הגלעד שעמד על קבר האחים של הנרצחים, אזור כראג' אל-נהד'ה, בגדאד. הגלעד הוסר ובמקום עומד מגדל משרדים... התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה עשירית: האם הם צודקים? האם נתעורר בזמן?

ב- 8 ביוני 2022 התגלו כתובות נאצה במוזיאון השואה שבהר ציון בירושלים. אחת מהן משכה את עיני במיוחד: "ציונים ארורים, הסוף שלכם קרוב"! בזמן שאנו עובדים במרץ על הרס עצמי, בין שני חלקים חצויים של העם; בזמן שהכנסת שלנו מבזה את עצמה (ואותו) לדעת; בזמן שבכירי השירות הציבורי חושבים שהם חכמים יותר מכולנו, ומפתחים אג'נדות משלהם; בזמן שמערכת הביטחון מתנהלת בעצלתיים מול מרד מסלים והולך למגזר הפלסטי הישראלי - באותה עת, אויבינו הופכים נחושים יותר ויותר ובטוחים, לא רק בצדקת דרכם; אלא גם בסיכוייהם למוטט את הפלא הזה שיצרה הציונות, ושאנחנו הורסים במו ידינו. "ציונים ארורים" - הם כותבים לנו - "הסוף שלכם קרוב"! האם הם צודקים? האם נתעורר בזמן?

• המאמר הרלוונטי: אלון חכמון (2022), "ציונים ארורים": כתובות נאצה התגלו במוזיאון השואה בירושלים, מעריב, 8/6/22.

[התמונה: דוברות המשטרה. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]