[בכרזה: קשה למדוד בתנאי מעבדה עד כמה משפיע נאומו של יחיא סינואר על התעצמות התקפות הטרור, אבל בהחלט ניתן להסביר ולתאר כיצד השפעתו מתבטאת בהנעת פעולות הרצח בהגיונן ובצורתן. התמונה היא צילום מסך]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

למאבק הפלסטיני בירושלים, תכלית ברורה - באמצעות התפרעויות אלימות בנקודות מפתח עירוניות כמו שער שכם, מסמנים דה-פקטו את חלוקת ירושלים.

האזרחים היהודיים שנאלצים להסתגל למוקדי האלימות, נמנעים ממעבר בנתיבים עירוניים מרכזיים במזרח ירושלים או משהייה במוקדי החיכוך ובתוך כך מורגלים בהדרגה להכרה כי העיר מחולקת. בהדרת רגליהם ממרחבי החיכוך, הזיקה היומית של ישראלים למרחבים אלה מצטמצמת וכך מוטמעת בהדרגה בתודעה הישראלית ההסכמה לוויתורים על מרחבים משמעותיים בירושלים, בתירוץ שממילא כבר מזמן לא מבקרים שם.

בירושלים מתרחשת בחודשים האחרונים זירת מערכה מרובת משתתפים

פועלים בה כוחות מקומיים, בשילוב תנועות אסלאמיות ישראליות, בהשראת חמאס ובתמיכה בינלאומית. ממוקדים במערכה כוחות חיצוניים - כתורכיה וירדן - בתיאום עם סוכני פעולה בינלאומיים ובשילוב עמותות ישראליות כ"עיר עמים", "עמק שווה", "במקום", נתמכי מדינות האיחוד האירופי. כולם יחד במאמץ מקיף ורב ממדי, חותרים לביטול ריבונותה של מדינת ישראל בירושלים. את התכלית הפלסטינית והבינלאומית הזו חייבת מדינת ישראל לסכל.

בשנת 2000 בסמוך למועד המשא ומתן בקמפ דיויד בהזמנת הנשיא האמריקאי, ביל קלינטון, ליוויתי את הרמטכ"ל הבריטי בביקורו בארץ. בסיור בירושלים הצגתי לו את המציאות העירונית הסבוכה במיקוד לרעיון חלוקת העיר. כבעל ניסיון מפעילות הצבא הבריטי ארוכת השנים בבלפסט, התבונן על קווי התפר העירוניים בין השכונות ואמר "אכן זה רעיון משוגע".

[בתמונה משמאל: רעיון משוגע וחלום בלהות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי EriktheGreat לאתר Pixabay]

ממבט ראשון במבחן האפשרויות למשטר גבולות בחלוקת ירושלים לשתי בירות, ישראלית ופלסטינית, מתברר שממש לא מדובר בגבול עירוני מהסוג המתקיים בין גבעתיים לרמת גן, גם לא מהסוג המתקיים בין הוותיקן לרומא. מקורות ההנעה למאבק הפלסטיני במדינת ישראל, מצביעים בסבירות רצינית כי גם לאחר חלוקת העיר תוסיף להתקיים מוטיבציה חזקה בקרב פלסטינים רבים, להמשיך ולהוציא אל הפועל פיגועי טרור. גם אם תבוצע חלוקת העיר במסגרת הסכם ישראלי פלסטיני, אין לשלול אפשרות לפרעות מהסוג שפרצו לפני שנה בערים המעורבות דוגמת לוד ועכו.

[בתמונה: מדינת הוותיקן - ממבט ראשון במבחן האפשרויות למשטר גבולות בחלוקת ירושלים לשתי בירות, ישראלית ופלסטינית, מתברר שממש לא מדובר בגבול עירוני מהסוג המתקיים בין גבעתיים לרמת גן, גם לא מהסוג המתקיים בין הוותיקן לרומא. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jean-Pol GRANDMONT. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

במתאר האיומים הזה, נדרש בירושלים מתווה ביטחוני ייחודי שלמיטב הבנתי אינו אפשרי:

• מצד אחד, קשה לתאר את חלוקת העיר מתממשת במשטר גבולות קשיח בקווי תפר במתווה גדרות ומעברי גבול בלב העיר.
• מצד שני, עם כל הרצון הטוב וההבטחה לעיר משותפת - שיש בה תנועה חופשית - פוטנציאל האיומים הטמון באובדן שליטה ישראלית על העוברים לתחומה מתחומי הרשות הפלסטינית בלב העיר, אינו ניתן להכלה.

ירושלים כבירה פלסטינית בוודאי תדרוש שהמעבר אליה ממרחבי יהודה שומרון ועזה יהיה חופשי. אם ירושלים המשותפת תהיה פתוחה למעבר חופשי, כל פלסטיני שיגיע אליה יוכל לנוע בחופשיות בכל רחבי העיר, וכך גם כל אזרח זר אורח הרשות הפלסטינית. פלסטינים מלבנון סוריה וירדן יהיו רשאים לתנועה חופשית בחצי העיר הפלסטינית ובתנועה חופשית ינועו לכל רחבי העיר ומשם לכל מדינת ישראל. מבחינת ביטחונית מדובר בסיוט.

[בתמונה: מבחינה ביטחונית מדובר בסיוט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי magwood_photography לאתר Pixabay]

במציאות הזו לא ניתן יהיה לוותר על הדרישה ההזויה לגדרות ומעברי גבול בלב העיר.

בעיות מערכתיות דורשות פתרונות מערכתיים. ביטחון במרחב עירוני הוא קודם כל סוגיה מערכתית ורק אחר כך סוגיה טכנית וטקטית. כך לדוגמה, הגדר ומערכות מכשול שיעצבו את חלוקת המרחב העירוני, לכשעצמם הם לא יותר ממענה טכני שעד מהרה ימצה את עצמו על ידי מעקפים: במנהרות, בפרצות בגדר, או בסולמות ואמצעי הרמה לסוגיהם. כמו בחומת ברלין. כמובן יש לקחת בכובד ראש איומיי נשק תלול מסלול ונשק צליפה, שהגדר או החומה אינן מעניקות לגביו כל הגנה. שימור אפקטיביות הגדר, מצריך סדר כוחות רחב, במשטר ביטחון שוטף שגרתי ומקובע. הקפת שכונותיה הערביות של ירושלים בגדרות, לאורך קווי התפר העירוניים, תדרוש משאבים בסדר כוחות בלתי אפשרי ביחס לסדר הכוחות המושקע כיום.

ניסיון הלחימה בטרור בשני העשורים האחרונים לימד שהמאבק בו אינו יכול להיעשות מ'בחוץ', אלא בעיקר 'מבפנים', תוך נוכחות רצופה ושמירה על נגישות מבצעית, מודיעינית וסיכולית בתוך השטח עצמו. בחלוקת העיר, אפשרות הסיכול של ירי ופיגועים תהיה נמוכה בהרבה וקשה פי כמה, בעוד שנגישות הפלסטינים לנשק ולאמצעי לחימה תגדל אף היא.

סוגיית הביטחון שזורה בסוגיות הקיום האחרות במרקם העירוני: תחבורה, תעשייה ותעסוקה, מסחר ושווקים, וכמובן אמצעי שרות ותמיכה כמו בתי חולים ומרפאות. כל רעיון לחלוקת העיר בהתייחסות למכלול היבטים אלה יחד עם פוטנציאל הטרור הכרוך בממשקי החיים בקווי החיכוך של כל מרכיבי הקיום הדינאמיים, המתקיימים במרחב העירוני, יקלע לסבך בעיות בלתי פתור.  כל דרך לחלוקה מרחבית שמעניקה ביטחון הרמטי, תעשה את ירושלים למרחב המאורגן כמו גן חיות: מכלאות מוקפות גדרות בתוכן החיות וסביבן דרכים ושבילים לאורחי הגן.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[בתמונה: הגדר ומערכות מכשול שיעצבו את חלוקת המרחב העירוני, לכשעצמם הם לא יותר ממענה טכני שעד מהרה ימצה את עצמו על ידי מעקפים: במנהרות, בפרצות בגדר, או בסולמות ואמצעי הרמה לסוגיהם. כמו בחומת ברלין... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Noir. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כבר היום הימנעות מחיכוך במרחב הספר המצוי בשכונות הערביות, במיוחד בשכונות שמצאו עצמם מחוץ לחומת הביטחון, מתפרשת כביטוי חולשה ומעצימה את תקוות המאבק הפלסטיני. המאבק על ריבונות בירושלים, יקבע לא רק בתוככי השכונות הערביות בעיר, אלא גם במרחב הריק מחוץ לירושלים. שליטה ישראלית במרחב המקיף, בהתיישבות נרחבת ממזרח מצפון ומדרום, תחולל את התנאים להשלטת חוק סדר וביטחון גם בשכונות הערביות במזרח ירושלים. כל עוד לא הוכרע המאבק על מרחב הפוטנציאל הפתוח מרכס הר הזיתים בואכה ים המלח, השכונות הערביות במזרח העיר הן ראש גשר למאמץ הפלסטיני הכולל.

בנוסף, העיר ירושלים כמרחב מטרופוליני אחוד בגב ההר, מהווה מרחב גישור חיוני, צומת מרכזית למזרח לבקעת הירדן, לדרום לכיוון חברון ולצפון לכיוון רמאללה ושכם.  ירושלים כעיר מטרופולין המשתרעת במרחב הרחב של עוטף ירושלים, היא מפתח לשליטה בארץ ישראל. חלוקת ירושלים לא רק תהפוך את ירושלים לעיר קצה, פרבר של גוש דן, היא גם תשמוט מידי מדינת ישראל את התנאים הגיאוגרפיים לשליטה בגב ההר ובבקעת הירדן; תצמצם את מדינת ישראל למדינת חוף ברצועה הצרה לאורך הים, עליה כבר כיום מרוכז רוב מוחלט של האוכלוסייה היהודית בארץ.  ללא מרחב ירושלים הנתון באחיזה ישראלית במלוא היקפו, לרצועת החוף הצרה הנשלטת מרכסי ההרים ממזרח אין יכולת קיום ממשית. משיקולים אלה, חלוקת העיר, כפי שסוכמה במתווה קלינטון. לא זו בלבד שאינה מאפשרת תנאים להגנת קווי התפר העירוניים שישתרגו זה בזה ביישום חלוקת העיר בין שתי ישויות מדינתיות, אלא שתיפגע מאוד היכולת הישראלית להשתמש במרחב ירושלים כמרחב עומק אסטרטגי להגנת מישור החוף.

[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

[בתמונה: חלוקת העיר ירושלים, כפי שסוכמה במתווה קלינטון, לא זו בלבד שאינה מאפשרת תנאים להגנת קווי התפר העירוניים שישתרגו זה בזה ביישום חלוקת העיר בין שתי ישויות מדינתיות, אלא שתיפגע מאוד היכולת הישראלית להשתמש במרחב ירושלים כמרחב עומק אסטרטגי להגנת מישור החוף... צילום מסך מסרטון היו-טיוב: 2 דקות על ישראל]

בהיבטים אלו חלוקת ירושלים היא חלום בלהות!

מעטפת השיקולים המצביעה על העדר כל מודל ריאלי לקיום ירושלים בחלוקתה על פי מתווה קלינטון - שהוסכם על ידי ראש הממשלה אהוד ברק - מחייב את מדינת ישראל לסכל כל איום לחלוקת העיר. בינתיים הפלסטינים מובילים בירושלים מערכה לביטול ריבונותה של מדינת ישראל בעיר המאוחדת. במערכה הזו מדינת ישראל חייבת לנצח.  היא נדרשת לשם כך למאמץ מערכתי מקיף באיחוד העם בשבועה המלכדת:  

"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

[בתמונה: התפרעויות בשער שכם. התמונה היא צלום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים אודות ירושלים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.

.