[בכרזה: בן גוריון לגמרי הבין, שעולי גרמניה שהגיעו אז זקוקים לתל אביב עם תזמורת פילהרמונית ראויה, ובתי קפה. אולם מצד שני, הבין לעומק גם עד כמה הוא זקוק למומנטום רדיקאלי של אנשי שליחות ואוונגרד כמו יצחק שדה... מקור התמונה: הצלם לא ידוע. באדיבות האתר נוסטלגיה און ליין, המועצה לקידום המורשת הישראלית]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים על הר הבית, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ביום ירושלים בערוץ 13, הגיבה שני ליטמן לדברי הפרשנות שלי; והדברים ראו אור גם בעיתון 'הארץ', ב- 30 במאי 2022.

את תגובת שני ליטמן לדבריי ביום ירושלים בערוץ 13, קיבלתי בהערכה. היא ביטאה דאגה רצינית בשאלת עתיד הקיום שלנו במדינת ישראל. החרדה שאנשים כמוני עלולים לקחת ממנה ומהעם את התקווה לשגשוג ויציבות במדינה שכיף לחיות בה, בהחלט ראויה לדיון ולברור.

ברור שביני לבין שני ליטמן יש מחלוקת המושתתת על השקפות עולם שונות.  ובכל זאת מה שכתבה הוא הזדמנות גדולה לשיח ענייני.

[לכתבה המלאה של שני ליטמן ב'הארץ', לחצו כאן]

הדיאלקטיקה של בן גוריון - גם וגם...

תשובתי לדאגה שהביעה שני, מתבססת על הדיאלקטיקה של מנהיגי תנועות הפועלים החלוציות ובמיוחד דוד בן גוריון. הוא היה מודע לשאיפות הלגיטימיות של הרוב לבשורת השגשוג והפיתוח של חיים בורגניים הגונים, כפי ששרו: "פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות".

אבל מצד שני הבין לעומק עד כמה הוא זקוק לחלוצים. במילה "חלוציות" הוא ביקש לבטא את הצורך במומנטום רדיקאלי של אנשי שליחות ואוונגרד כמו יצחק שדה (ראו תמונה משמאל). במכתב ששלח בן גוריון בתחילת מאורעות 1936, למנחם אוסישקין, תיאר תכנית להקמת "מושבי קוזאקים" לאורך הצירים בראשי ההרים.

[בתמונה משמאל: האלוף יצחק שדה. התמונה צולמה והועלתה לויקיפדיה על ידי טדי בראונר, ארכיון התמונות הלאומי, והיא נחלת הכלל]

הוא לגמרי הבין, שעולי גרמניה שהגיעו אז זקוקים לתל אביב עם תזמורת פילהרמונית ראויה, ובתי קפה, לא הם יממשו עבורו את תכנית "מושבי הקוזאקים". אבל הוא רצה גם וגם - זה יסוד המטפיזיקה של "הפשרה המפא"יניקית". זו גישה ייחודית שתופסת את מבחן המנהיגות הלאומית בסנכרון מתמיד של מתחים שביסודם אינם פתורים. אכן, בין החלום שנצליח לבנות כאן דנמרק שלווה, לבין הכרה שנדרשים לחיים במאבק מתמיד מתקיים מתח עמוק. אנשי הפשרה המפא"יניקית פעלו בתודעה שהמתח הזה מתמיד. כל תפיסת הביטחון של בן גוריון אחרי הקמת המדינה, הושתתה על המשגת מערכת המתחים בין השאיפה למדינה משגשגת ללא מלחמות, לבין ההבנה שמלחמה נוספת עלולה לפרוץ וחובה עלינו להשיג בה הכרעה.

[בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [להרחבת המושג: 'סנכרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]

[בתמונה: בן גוריון הבין לעומק, עד כמה הוא זקוק לחלוצים. במילה "חלוציות" הוא ביקש לבטא את הצורך במומנטום רדיקאלי של אנשי שליחות ואוונגרד כמו יצחק שדה.  במכתב ששלח בן גוריון בתחילת מאורעות 1936, למנחם אוסישקין, תיאר תכנית להקמת "מושבי קוזאקים" לאורך הצירים בראשי ההרים... התמונה היא נחלת הכלל. עוגן ברשת]

תבונת הסנכרון במערכת מתחים

מערכת המתחים בה פועל מנהיג, באופן בו הוא מסנכרן ביניהם, מכוננת עבורו את מאפייני הזהות לפעולתו. גם יצירה אדריכלית מתחילה עם אבחון המתחים בהם נתון הפרויקט והצבת נקודת הסנכרון. מבחינה זו כאדם שחי ופועל במערכות מתחים, ברור שאני מבין את החרדה של שני לילדתה על הספה שאני ושכמותי "חורצים את גורלה".

מתוך יסוד הגישה האסטרטגית לסנכרון במערכות המתחים, ברור לחלוטין שחלומות גדולים כמו גם שקיקה להר הבית חייבים בסנכרון ריאלי. כאן אולי טמון ההבדל ביני לבין שני ליטמן. חלומות גדולים מעוררים בה חרדה שמא לא ירוסנו כנדרש. בתפיסתי הציונית לחלום גדול יש תפקיד גם כאשר לפי שעה לא נראה שיש בו ממשות.

במקום הזה ניתן לשער, היה ברל כצנלסון כשעלה בשנת 1919 להר הבית וכתב: "היום הכי חשוב בשבילי בירושלים, היה יום לכתי אל הר הבית. היום שעוזר לי להבין את כל דבר ההתנדבות לגדוד העברי, הר הבית הוא המפעם את הלב ומעבירו על גדותיו".

[התמונה של ברל כצנלסון, משנת 1934, היא נחלת הכלל. הועלתה לויקיפדיה ע"י Kluger Zoltan מארכיון התמונות הלאומי. הכרזה: ייצור דע]

כיצד מתייחסים אויבינו לצורך שלנו לסנכרן בין מתחים סותרים?

הנה למשל תמלול הריאיון הטלוויזיוני של עבאס זכי הידוע גם בשם אבו משעל: פוליטיקאי פלסטיני, חבר הוועד המרכזי של פתח והאחראי על יחסי הוועד עם מדינות ערב. לשעבר נציג אש"ף בלבנון (ראו תמונה למטה). בריאיון הזה - שנתן זכי לרשת ANB TV, ב- 7 במאי 2009 - מדבר זכי בשבחו של הסדר קבע של הפלסטינים עם ישראל, המבוסס על רעיון שתי המדינות - שאליו חותרת היום הנהגת הרשות הפלסטינית:

עם פתרון שתי המדינות, לדעתי, ישראל תקרוס, כי אם הם יצאו מירושלים, מה יהא על כל הדיבורים על הארץ המובטחת והעם הנבחר? מה יהא על כל הקורבנות שהם הקריבו? - רק כדי שיגידו להם לעזוב? הם נותנים לירושלים מעמד רוחני. היהודים רואים ביהודה ושומרון את החלום ההיסטורי שלהם. אם היהודים יעזבו את המקומות האלה, הרעיון הציוני יתחיל להתמוטט... יתחיל לקרוס לתוך עצמו. אז נוכל להתקדם... ".

[בתמונה: עבאס זכי - כשהחלום הציוני יקרוס, "אז נתחיל להתקדם"... המקור: התקשורת הערבית. לחץ כאן]

וללא משוכנעים יש גם את ההיבט הפרקטי...

איש מאויבינו לא וויתר על 'החלום הגדול' שלו. מה ההיגיון - בטח בבזאר הים תיכוני - לוותר על שלנו בחינם, ומראש? ועוד - איך יתפוס איש המזרח וויתור כזה?

[בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), סנכרון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.