אבי הראל: עם האמורי

[בתמונה: תיאור דמויות של רועים אמורים מציור קיר שהתגלה בעיר מארי, בשטחי סוריה (צילום: הלובר). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Rama ועוד יוצר אחד. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[בתמונה: תיאור דמויות של רועים אמורים מציור קיר שהתגלה בעיר מארי, בשטחי סוריה (צילום: הלובר). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Rama ועוד יוצר אחד. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

סיפור המרגלים בפרשת שלח, מפגיש את מרגלי בני ישראל במהלך מסעם בעם האמורי. מסתבר מכלל האמור כי השם אמורי בהוראתו הגיאוגרפית הכוללת, הושאל וניתן לתושבי סוריה וארץ כנען, כבר באלף השני לפני הספירה. גם בני ישראל קיבלו שם זה מהם, וקראו לעמים בני היישוב הקדומים בהוראה כפולה, או באופן מצמצם...

[לקובץ המאמרים על פרשת 'שלח לך', לחצו כאן]

עודכן ב-24 ביוני 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת שלח עוסקת בתחילתה במסע המרגלים אשר שלח משה לתור את הארץ. על דפוסי הריגול במקרא עסקנו במקום אחר [1], ובדברינו הבאים נתמקד בפגישת המרגלים עם אנשי האמורי: "עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן" [2]. האמורי הוא אחד השמות לתושבי הארץ שקדמו לבני ישראל. האמורי נבדל מיתר העמים האחרים משתי בחינות.

  • 1 – השם אמורי הוא כללי יותר ושכיח יותר במקרא משמות העמים האחרים (מלבד השם כנען).
  • 2 – החוקרים מתלבטים אם השם או השמות אמורי או ארץ האמורי הם שמות כוללים לגוש ארצות מסוים כלומר לסוריה וארץ ישראל, או להפך מכך, המושג הגיאוגרפי הגיע מעם קדום או מקבוצת עמים כאלה, שהיו רחוקים מהעמים השמיים, אולם במרוצת הזמן הם התבוללו באוכלוסייה השמית המקומית בסוריה ובארץ ישראל [3].

[בתמונה: "חורבן הצבא האמורי" - ציור של גוסטב דורה למסופר בספר יהושע, פרק י', פסוק י"א. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: "חורבן הצבא האמורי" - ציור של גוסטב דורה למסופר בספר יהושע, פרק י', פסוק י"א. התמונה היא נחלת הכלל]

במקרא משמש השם אמורי בהוראה כפולה:

[בתמונה משמאל: דמות של איש אמורי מתקופתו של רעמסס השלישי. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Captmondo. התמונה נחתכה מקובץ אחר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

  • א – האוכלוסייה שישבה בארץ עד הכיבוש של בני ישראל.
  • ב – אחד העמים מלפני כיבוש הארץ, כלומר תושביהם של חבלי ארץ שונים משני עברי הירדן, שמקצתם הוכחדו בזמן הכיבוש הישראלי, ומקצתם נכנעו לישראל ונבלעו בהם.

כבר בתקופה קדומה, הפך השם אמורי למציין את כיוון המערב בתעודות שנמצאו בבבל. בין המאות העשרים ושלושה לעשרים ואחת לפני הספירה, חדרו האמוריים ככול הנראה למסופוטמיה, ואחר כך לדרום מסופוטמיה, ובכך עזרו למוטט את ממלכת אור. האמוריים המשיכו להיות יסוד אתני נפרד בתוך אוכלוסיית בבל עד לסוף המאה השבע עשרה לפני הספירה. לאחר מכן אין בנמצא אזכור של האמוריים כקבוצה אתנית ייחודית. ייתכן שעם תהליך ההתנחלות שלהם, החל תהליך התפוררותה של המסגרת השבטית ועמו גם פסקה הזהות והזיהוי בשם השבטי. אשר על כן, מכן ואילך מציין השם אמורי ככינוי כללי לנוודים שנמצאים במערב ממלכת בבל [4].

[בתמונה משמאל: דמות של איש אמורי מתקופתו של רעמסס השלישי. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Captmondo. התמונה נחתכה מקובץ אחר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

במקרא נשתמר זכר כינויו של הר הנגב כהר האמורי: "פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" [5], ושל ארץ הגלעד כארץ האמורי: "וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת סִיחוֹן וְאֶת כָּל עַמּוֹ, בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם; וַיִּירַשׁ יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא. וַיִּירְשׁוּ אֵת כָּל גְּבוּל הָאֱמֹרִי מֵאַרְנוֹן, וְעַד הַיַּבֹּק, וּמִן הַמִּדְבָּר וְעַד הַיַּרְדֵּן" [6].

[בתמונה: הר הנגב, תצפית מעבדת. במקרא נשתמר זכר כינויו של הר הנגב כהר האמורי... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Andrew Shiva. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[בתמונה: הר הנגב, תצפית מעבדת. במקרא נשתמר זכר כינויו של הר הנגב כהר האמורי... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Andrew Shiva. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

מתערבבים...

כאמור לפי הסיפור המקראי יירשו בני ישראל את האמוריי, בימי כיבוש ארץ כנען. אולם בתקופת ההתנחלות החלו בני ישראל להתערב באמוריים שלא הושמדו, ואף החלו לעבוד את אלוהי האמורי תוך שהם מזניחים את עבודתו של אלוהי ישראל: "וַיִּשְׁלַח יְהוָה אִישׁ נָבִיא, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים. וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם, וּמִיַּד כָּל לֹחֲצֵיכֶם; וָאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת אַרְצָם. וָאֹמְרָה לָכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי" [7].

האמורי נזכר באופן תדיר בסיפורי אבות האומה, כשם העם או השבט אשר בקרבתו חנו האבות. כך לדוגמא מסופר על אברהם כי הוא שכן באלוני ממרא האמורי: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד  לְאַבְרָם הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם" [8].

[בתמונה: אלוני ממרא - ""וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד  לְאַבְרָם הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yywilk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[בתמונה: אלוני ממרא - ""וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד  לְאַבְרָם הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yywilk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

בסיפורים אודות כיבוש הארץ בספר יהושע, כלל התושבים הלא ישראלים נקראים בשם אמורי, כפי המסופר כדלקמן: "וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר, אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ.  עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ, כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר" [9], כלומר בני ישראל כינו תושבים שאינם ישראליים כאמורי, והכוונה כאמור לתושבים שישבו בארץ כנען עוד מהזמן הקדום.

[בתמונה: חמורבי וקוד החוקים שלו. התמונה היא נחלת הכלל]

הד לדבר אנו מוצאים ברשימות היחס בספר דברי הימים, הכוללות שמות של משפחות או בתי אב מבני השעיר החורי, והכוונה היא למשפחות קדומות שנטמעו לימים בארץ יהודה ובשבטי ישראל האחרים.

המקור לשם אמורי, נמצא בתעודות שונות הכתובות בכתב היתדות. כבר בכתובות שומריות, מהמחצית הראשונה של האלף השלישי לפני הספירה, מצוי השם אמורי, ופירושו הוא צד מערב, לפי השקפתם של השומריים אודות ארבע כנפות הארץ.

בכתבים אלה וגם במקורות אכדיים, נזכרים לעיתים תכופות האמוריים בחינת צבא כובש המחריד את שלום הארץ.

השושלת הראשונה של בבל, שעמה נמנה גם ח'מורבי [10], הם בעלי שמות שמיים – מערביים, ולעיתים הם גם נקראים בשם כללי אמורי, עדות המעידה על מוצאם מעם זה.

[בתמונה: חמורבי וקוד החוקים שלו. התמונה היא נחלת הכלל]

כותבי התעודות בכתב היתדות, הן הבבליים והן האשוריים, מכנים בכל השנים הבאות, כל זמן שעסקו בכתיבתם, את הארצות אשר ממערב לפרת בשם הכללי אמורי.

אחרית דבר

סיפור המרגלים בפרשת שלח, מפגיש את מרגלי בני ישראל במהלך מסעם בעם האמורי. מסתבר מכלל האמור כי השם אמורי בהוראתו הגיאוגרפית הכוללת, הושאל וניתן לתושבי סוריה וארץ כנען, כבר באלף השני לפני הספירה. גם בני ישראל קיבלו שם זה מהם, וקראו לעמים בני היישוב הקדומים בהוראה כפולה. או באופן מצמצם, ואז המדובר על אוכלוסייה נקודתית, או בהוראה רחבה יותר, ככינוי לכל תושבי הנכר בחבלי ההר או בארץ כנען כולה. פרט מעניין בו נקראת ארץ כנען כארץ האמורי במקורות חיצוניים, ידוע לנו מכתובת סרגון השני [11] מלך אשור (ראו תמונה משמאל), בו נקראת ארץ ישראל ארץ האמורי שפירושה ארץ המערב.

בנוסף, שימשה המילה אמורי במקרא בהוראה כללית של ענק, או גבה קומה ומורם, וכך אכן מתואר עוג מלך הבשן, אחד משני מלכי האמורי, כענק אגדי:" כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ" [12].

[בתמונה משמאל: סרגון השני מימין עם אחד מהנכבדים, תבליט מארמון סרגון השני בדור שרוכין. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על פרשת 'שלח לך', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *