תקציר: קרימינליזציה (Criminalization) היא הפיכת מעשים מסוימים לפליליים, מסיבות שונות. אחת מהן היא 'הלבנת טרור': הצגת אירועי טרור כמעשים פליליים, כדי לטשטש את מהותם האמיתית. מסתבר שאנחנו אלופים בזה, אבל מתעצבנים כשאחרים עושים את זה לנו…

[לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

עודכן ב- 11 בנובמבר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני מתוך שלושה על הקשרים המורכבים שבין טרור לפשיעה. למאמרים האחרים לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: טרור ופשיעה;
• פנחס יחזקאלי: קרימינליזציה ודה קרימינליזציה – הפיכה של מעשים לפליליים; ולהיפך.

*  *  *

ב- 9 בנובמבר 2022 פרסם בית המשפט המחוזי בבאר שבע את גזר דינו של צעיר בדואי, שפרץ עם אחרים לבית בישוב מבודד בנגב, נכנס למיטתה של בת 10 ותקף אותה מינית באכזריות. הוא הורשע בעבירות מין קשות אך נדון ל-5 שנות מאסר בלבד, כשאחד הנימוקים הה שהביע חרטה, ושהוא עובר תהליך שיקום מוצלח.

האמנם עבריין מין שמשתקם? אם הצעיר היה נתפס בסביבתו לעבריין מין, משפחתו הייתה מתנתקת ממנו מן הבושה והוא היה נאלץ להיפרד משבטו לעד. אבל הצעיר ממש לא הראה בבית המשפט בושה. הוא הפך לדמות פופולרית מאוד במגזר הבדואי ובני משפחתו ורבים אחרים באים לעודדו ולתמוך בו בבית המשפט. הכיצד?

כי הצעיר ממש לא ביצע עבירה פלילית. הוא קיים מצווה דתית של השפלת כופרים בני חסות ועל כך זכה לתהילת סביבתו. במונחים שלנו הוא ביצע טרור. אז למה בית המשפט התייחס אליו כאל עבריין שזקוק לשיקום?

אורח לרגע, שפותח את דפי העיתונים בישראל, יתרשם שהגיע לסיציליה בשיא ימי הפשע המאורגן:

- צעיר תוקף מינית ילדה בת עשר במיטתה;

- חבורת שיכורים, ספוגי אלכוהול, דורסת למוות שוטר במחסום;

- אדם רוצח את בת זוגתו ונפטר מגופתה בשטח.

- 18 אוטובוסים בחניון מוצתים, בגלל סירוב לשלם דמי חסות.

אבל מי שחי בישראל ורגליו נטועות בקרקע; מי שחי פה במאי 2021 ולאחריו יודע: לא עבירות פליליות ולא גרביים. המשותף לכל המעשים הללו הוא שהקורבנות יהודיים; והמבצעים פלסטינים אזרחי ישראל. המרד הפלסטיני ניטש כאן במלוא עוזו; ואנחנו עסוקים בפוליטיקה הישראלית העלובה; ו'מלבינים' את הטרור בדרך של קרימינליזציה: הצגתו כרצף מעשים פליליים (ראו פירוט בהמשך).

נא להכיר: קרימינליזציה של מעשי טרור

קרימינליזציה (Criminalization) היא הפיכת מעשים מסוימים לפליליים, מסיבות שונות. אחת מהן היא 'הלבנת טרור': הצגת אירועי טרור כמעשים פליליים, כדי לטשטש את מהותם האמיתית. 

השאלה איננה אקדמית גרידא אלא נוגעת ישירות לכמות המשאבים שתושקע במניעת אירועים ו/או בחקירתם:

- כאשר מדובר בטרור הפיגוע נתפס כפגיעה בביטחון הלאומי של מדינה. מי שמטפל במקרים הללו במגוון תחומי הטיפול הם השירותים החשאיים והמשטרה רק מסייעת. גם המבצע מתויג כטרוריסט (ובצד השני – כלוחם חופש). כאשר המעשים מוגדרים כעבירות פליליות, הם מטופלים על ידי המשטרה, שלה אמצעים נחותים בהרבה משל השירותים החשאיים, שאמצעיהם גדולים בהרבה – הכספיים והחוקיים גם יחד; והמבצע מתויג כעבריין.

- ויש כמובן גם את הסוגייה המדינית: הכרזה על פיגוע כפיגוע טרור משרתת אינטרסים של לאומים ומדינות בזירה הבין לאומית.

למדנו את זה ממשטרת המנדט הבריטי

לא בכדי מוצגת פעמים רבות משטרת ישראל, כממשיכת דרכה של משטרת המנדט. 'הלבנת טרור' - והצגתו כמעשה פלילי ואת מבצעיו כעבריינים פליליים - הייתה דרך עבודה מקובלת על משטרת המנדט הבריטי, מטעמים של פוליטיקה של משרד המושבות במדינת האם - בריטניה. ממשלת המנדט - בפני הציבור הבריטי - טרור ערבי ויהודי כמעשים פליליים, שטופלו על ידי המשטרה ככאלה ונשפטו ככאלה. כל למשל הוצג מפקד לח"י אברהם שטרן, יאיר (ראו תמונה משמאל), כראש כנופיית שודדים.

[בתמונה משמאל: אברהם שטרן (יאיר). הוא נרצח על ידי הבולשת הבריטית בדירה בשכונת פלורנטין בתל אביב, ב- 1942. התמונה: ארכיון הארווארד]

אז כמו היום, אימץ הממסד היהודי את הנרטיב הזה וסייע בהעצמתו. כך למשל הציג "דבר", ביטאונה של ההסתדרות הכללית, דיווח על מותו של שטרן: "אברהם שטרן, ראש הכנופייה שעסקה בזמן האחרון במעשי שוד ורצח ואשר אנשיה גרמו למותם הטראגי של שלושה קצינים בתל אביב, נהרג אתמול ב-11.45 בהתנגשות עם המשטרה... בנסותו להימלט נאלצה המשטרה לירות בו" [ויקיפדיה: אברהם שטרן (יאיר)]

.

כאז כן עתה, וככל שהמצב רע יותר - ה'הלבנות' אינטנסיביות יותר...

משתוללים שיכורים על הכבישים ודורסים שוטרים

על פי התקשורת, אחרי ארבע לפנות בוקר, שוטרים זיהו כמה מעורבים מחוץ לרכבים שלהם שרוקדים בכביש ומסכנים את משתמשי הדרך. מדובר בקבוצה שלחלק מחבריה עבר מפוקפק בהתעמתות ובתקיפת אנשי ביטחון (אז מה? חבורת שיכורים סתם?). כשהמשטרה מגיעה הם נמלטים בשלוש מכוניות בנהיגה פרועה ומסכנת אחרים (תופעה, שאנחנו מכירים כל כך טוב בכבישי הדרום...). הרכבים מגיעים למחסום שם היו מספר ניידות ותאורה. אחד הרכבים חותך שמאלה מסתחרר ופגע בשוטרי המחסום" (תורג'מן, 12/6/22).

קו ההגנה של החשודים הולך להיות "לא הייתי ברכב בזה ובטח לא נהגתי בו". "לאחר שהתייעצה עם פרקליטות מחוז מרכז, המשטרה מייחסת לחשוד המרכזי - שיש לו עבר בתקיפת שוטרים (ממניעים פליליים גרידא, כמובן...) עבירת רצח ועוד שורה של חשדות כמו סיכון אדם בנתיב תחבורה, קשירת קשר לביצוע פשע, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ועוד. גורם במשטרה המעורב בחקירה אמר אמש כי "יש בידינו ממצאים שעלו מהחקירה לבסס את העלאת החשד מהמתה בקלות דעת לחשד לרצח" (תורג'מן, 12/6/22).

מה עם פיגוע דריסה? למה לא יורים על רכבים שנמלטים מהמשטרה ומסכנים את הנוסעים בכביש, וגם את השוטרים? למה השוטרים במחסום לא מקבלים פקודה לירות? כי זה סתם אירוע פלילי כמובן. לא יותר... (תורג'מן, 12/6/22).

שורפים אוטובוסים

בשבת לפנות בוקר, ה- 10 ביוני 2022, מעט אחרי 03:00, הוצתו 18 אוטובוסים ונשרפו בליל שבת בתחנה המרכזית בצפת. המשטרה אישרה את המובן מאליו - שמדובר בהצתה. 

רוב האוטובוסים שייכים לחברות עפיפי מנצרת (16 מתוך האוטובוסים) ונתיב אקספרס - ששייכת גם היא לעפיפי. משפחת עפיפי - למרות היותה מוסלמית - מזוהה עם הדו קיום הישראלי ערבי ויש לה קשרים הדוקים עם הנוצרים, שמהווים גם הם, ברובם, חלק מהקבוצה הערבית ישראלית החותרת להשתלבות במדינה.

רק שבועיים לפני כן, הוצתו בקריית שמונה שבעה אוטובוסים ומיניבוס אחד של חברת "מטיילי קריית שמונה".

רק פרוטקשן של משפחות פשיעה? או מאבק מאורגן של מיליציות חמושות על השליטה בצפון ישראל, מסיבות ככליות ולאומניות כאחת?

בין רצח בן זוג במשפחה לעבירה לאומנית

לכאורה, רצח 'קלאסי' של בת זוג המבקשת לעזוב, עם הילדים. למעשה, ממש לא בדיוק.

בן הזוג החשוד ברצח הוא וואלא רובין חלאילה, בן 34 מעכו - 'כוכב' טיקטוק שהתפרסם בהתרסה ובהשפלת יהודים ושוטרים - שהוביל את ההתפרעות הלאומנית בקיבוץ כפר מסריק לפני כמה שבועות". אז, הוא נעצר נחקר ושוחרר באותו יום! 

.

ואפשר להוסיף תבלין נוסף: באסלם אין דבר כזה אשה העוזבת את בעלה ופותחת בחיים חדשים, זוהי השפלה קשה למשפחה. עכשיו, תחשבו על גודל ההשפלה כשמדובר ביהודייה! אז מה אתם אומרים? ניתן להוציא מהפרשה הזו את ההיבט הלאומני?

כשאנחנו עושם את זה לעצמנו זה בסדר. כשאחרים עושם לנו את זה, זה מרגיז מאוד...

כך היה, למשל, בפיגוע הירי בדלפק 'אל על' בנמל התעופה של לוס אנג'לס, ב-4 ביולי 2002: בפיגוע נרצחו שני אזרחים ישראלים ונפצעו ארבעה. האירוע הוגדר על ידי רשויות האכיפה - למרבה הרוגז בישראל - לא כפיגוע טרור, אלא כ'פשע שנאה':

[לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי').
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'רצח מתוך שנאה ומערכת אכיפת החוק';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'טרור ופשיעה';
• הרחבת המושג: 'קרימינליזציה';
• הרחבת המושג: 'רצח שנאה'.

מקורות והעשרה

• מאיר תורג'מן (2022), בילו בפאב - ודרסו למוות שוטר: החוקרים משחזרים את מסלול החשודים מרהט, 12/6/22, ynet.
• פנחס יחזקאלי (2014), פשע שנאה – מחירה של דעה קדומה, ייצור ידע, 4/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2009), רצח מתוך שנאה ומערכת אכיפת החוק, ייצור ידע, 2/8/09.
• פנחס יחזקאלי (2014) טרור ופשיעה, ייצור ידע, 24/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020) קרימינליזציה ודה קרימינליזציה – הפיכה של מעשים לפליליים; ולהיפך, ייצור ידע, 20/7/20.