[בכרזה: על מוסר וצביעות ביחסים בינלאומיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי iirliinnaa לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 16 ביוני 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחרי עימות מתמשך בין קיסרי הקיסרות הרומית הקדושה לבין האפיפיורים - באשר לזכות למנות אנשי דת לכהונות כנסייתיות שהקנו להם עוצמה, עושר וכבוד - התכנסו ראשי הכנסייה, בשנת 1059, והחליטו להקים מועצת קארדינלים, שתחליט מי יעלה לכס האפיפיור; ובכך, להוציא את הסמכות הזו מהקיסר. ראש הקבוצה נבחר לאפיפיור, גרגוריוס השביעי, שב-1075 חיבר מסמך בשם "דיקטטוס פפה"; שקבע, בין היתר, שמותר לאפיפיור להדיח קיסרים (ויקיפדיה: הליכה לקנוסה).

הקיסר היינריך הרביעי ניסה לסכל את ההחלטה ונכשל. בתגובה, נידה האפיפיור את היינריך ב־22 בפברואר 1076, ושחרר את הוואסאלים שלו מחובת הנאמנות כלפיו (ויקיפדיה: הליכה לקנוסה).

לאחר שהאפיפיור סרב לאורך זמן לקהתפייס עימו, בא היינריך בעצמו, ב-25 בינואר 1077 בלוויית אחדים מאנשיו, אל שער טירת כנוסה שם שהה גרגוריוס השביעי. במשך שלושה ימים ניצב שם בשלג, כורע ברך לפני שערי הטירה, כשהוא יחף ולבוש בגדי צמר של איכר וביקש מהאפיפיור רחמים ומחילה. בסופו של דבר ניאות האפיפיור להסיר את החרם ולמחול לו; ואנחנו הרווחנו את הביטוי "הולך לקנוסה" כדוגמה לאדם שמתפשט מערכיו כדי להציל את כסאו (ויקיפדיה: הליכה לקנוסה).

[בתמונה: ההליכה המקורית לקנוסה - הקיסר היינריך הרביעי מבקש מחילה בפני האפיפיור גרגוריוס השביעי, בטירת קנוסה. ציור של קרלו עמנואל, המאה ה-17. התמונה היא נחלת הכלל]

הנשיא ביידן 'הולך לקנוסה'

הממשל האמריקני הדמוקרטי מרבה להזכיר מוסר בנשימה אחת עם יחסים בינלאומיים. אחת מ'ספינות הדגל' של עירוב מוסר ביחסי חוץ, היה לכאורה שינוי היחס לסעודיה בעקבות רצח העיתונאי חשוקג'י בפקודת יורש העצר הסעודי, בן סלמאן (ראו בתמונה למטה, מימין), בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, ב-2 באוקטובר 2018.

עתה, 'הולך המנהיג האמריקני ביידן (ראו בתמונה למטה משמאל) לקנוסה', לחלות את פניו של בן סלמאן, שיואיל לשחרר קצת נפט, ולהקל את עניבת החנק שהניח המערב, במו ידיו, על צווארו בחרם הנפט שהטיל על רוסיה; ועכשיו מדברים על השבר של הצורך להעמיד את האינטרסים מעל המוסר.

רק שהמוסר לא היה מעולם מרכיב מרכזי בנחלטות הממשל, לא לצאת נגד סעודיה ולא בחזרה לחיקה. האירועים הללו רק מחזקים את הקביעה, שמוסר איננו רלוונטי ביחסים בין לאומיים. צביעות בהחלט כן! (ראו הכרזה שבראש המאמר).

[בתמונה: ממשל הנשיא ביידן (משמאל) טען ש'נכנס בכל הכוח' בסעודיה וביורש העצר בן סלמאן, מסיבות של זכויות אדם (לא באמת...) אבל עכשיו הרוח שינתה את כיוונה וביידן הולך לקנוסה (לריאד) לבקש סליחה, ולבקש טובה... שתי התמונות הן נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

אבל בואו נתחיל מההתחלה...

עם עלייתו לשלטון, הנחית ממשל ביידן, שוב ושוב, מכה אחר מכה על סעודיה בכלל, ועל יורש העצר, בן סלמן, בפרט:

• הסרת המורדים החות'ים - 'החיזבאללה התימני', שותפי איראן ו'צדיקים גמורים' כשלעצמם - מרשימת ארגוני הטרור;
• 'ייבוש' ההנהגה הסעודית, בהמתנה לשיחה ראשונה עם נשיא ארצות הברית (בן סלמאן גמל לנשיא על כך, כשסרב לקבל ממנו שיחות בהמשך, כש'התהפך הגלגל'...);
• והשיא: פרסום דוח המודיעין, לפיו בן סלמאן אחראי לרצח חאשוקג'י (ראו תמונה משמאל), אחד מל"ו הצדיקים בעצמו, שכל קשר בינו לבין מוסר מקרי בלבד...

[תמונתו של ג'מאל חשוקג'י משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי April Brady / POMED - Mohammed bin Salman's Saudi Arabia: A Deeper Look. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

אחרי הצעדים הללו, סיפרו לנו שמדובר בטהרנות ובנאיביות אמריקנית דמוקרטית, שמעמידה את זכויות האדם לפני כל עניין אחר. די לראות את אלה שהאמריקנים מעדיפים על פני הסעודים כדי להבין שלא זכויות אדם ולא גרביים. זו מדיניות מסורתית של מחלקת המדינה האמריקנית לאורך שנים, לראות באחים המוסלמים בצד הסוני ובשיעים באיראן את השותפים העתידיים לעיצוב המזרח התיכון; ואת ישראל והמדינות הסוניות כאלה המבצעות פרובוקציות ומסלימות, כדי למנוע מארצות הברית לנטוש את המזרח התיכון... אבל, אם זה מסתדר עם הממבו ג'מבו בנושא זכויות האדם, אז למה לא...

[בכרזה: לא זכויות אדם ולא גרביים... הכרזה: ייצור ידע]

ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, היה פיקח דיו, לגבות את יורש העצר הסעודי, אחרי רצח חאשוקג'י 

שעור במוסר וביחסים בינלאומיים נתן לנו ראש ממשלתנו לשעבר, בנימין נתניהו, כאשר יצא בגלוי לתמוך ביורש העצר הסעודי, לאחר אותו רצח המזוויע שבוצע בעיתונאי חאשוקג'י. ראש הממשלה אמר כי "יש לטפל ברצח "באופן הראוי", אך הוסיף כי יציבות המשטר בריאד חשובה לביטחון האזור והעולם: "הבעיה הגדולה יותר היא מצד איראן" (לנדאו, 2018).

[למאמר המלא של נועה לנדאו ב'הארץ' לחצו כאן]

ארצות הברית עוצרת את ייצור הנפט מפצלי שמן, המלחמה באוקראינה פורצת, המחירים מזנקים והגלגל מתהפך...

עד עליית הממשל הדמוקרטי לשלטון, בזכות טכנולוגיות הפקת הנפט מפצלי השמן, הגיעה ארצות הברית לעצמאות אנרגטית עם רזרבות ענק. בין השנים 2011–2015 ייצור הנפט בארה"ב כמעט שהכפיל את עצמו. כמובן, שזרם כה גדול של נפט לשוק גרם לעודף ההיצע העולמי וכן לירידה ניכרת במחירי הנפט; ושחרר את ארצות הברית מתלותה בנפט זר. אבל אז הגיעו הדמוקרטים לשלטון; ועימם האג'נדות הירוקות שלהם...

דווקא בזכות יכולות הפקת הנפט והרזרבות הגדולות, יכול היה הנשיא האמריקני ג'ו ביידן להתנער מסעודיה ואף הבטיח לנדות אותה בגין רצח העיתונאי חשוקג'י בתורכיה בפקודת יורש העצר, בן סלמאן. אבל הדמוקרטים עצרו את הייצור; ובדיוק אז הגיעה מלחמת רוסיה-אוקראינה; ועימה עליות המחירים הדרסטיות, שהפכו את הגלגל. הקשר עם סעודיה הפך להכרח עבור הממשל האמריקני, המתכונן לבחירות האמצע. עכשיו, ביידן 'הולך לקנוסה' ומקווה שיורש העצר יבליג ויסלח ויסייע... 

ואגב, הנשיא התורכי, ארדואן, שרצח חשוקג'י בוצע בארצו, כבר "סלח" מזמן לבן סלמאן, ועלה לרגל לריאד... הנה שוב: ביחסי החוץ ולא רק בהם, הכל אינטרסים!

אין ארוחות חינם, ועכשיו, מועד התשלום הגיע.

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[הכרזה: ככה ייעשה לאיש שהעז לערב - רק במילים כמובן - מוסר ומדיניות חוץ... נדב איל (2022), ביידן הבטיח לסעודים שישלמו את המחיר - ושילם אותו בעצמו, 15/6/22, ynet. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: הליכה לקנוסה.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.