תקציר: ד"ר תומר סיימון טוען - בגלל קיצור משכי ההכשרה במשטרת ישראל - כי יש קשר ישיר בין משך ההכשרה לרמת אלימות השוטרים. הוא צודק לגבי כל משטרה נורמאלית. לא לגבי משטרת ישראל!

[לאוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע] [לאוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מוקדש באהבה לאהובי, עו"ד שי פינס, שותף נאמן במסע אל נבכי המורכבות

עודכן ב- 26 באוגוסט 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 26 באוגוסט 2023, על רקע צמצום משך ההכשרות במשטרה, פרסם ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פוסט תחת השם: "מה בין הכשרה והשכלת שוטרים לבין אלימות משטרתית?".

בשורה התחתונה קובע סיימון כי יש קשר ישיר בין משך ההכשרה לרמת אלימות השוטרים. 
אז סיימון צודק? התשובה מורכבת. הוא צודק לגבי כל משטרה נורמאלית. לא לגבי משטרת ישראל!

[לפוסט המקורי של ד"ר תומר סיימון, לחצו כאן]

נתחיל מהעובדות:

ביוני 2022, הורה מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי על קיצור משמעותי של קורס ההכשרה לשוטרים שנמשך שבעה חודשים, ועל בנייתה של מתכונת הכשרה חדשה שתימשך שבעה שבועות בלבד. זאת, כדי למלא את השורות ולהביא שוטרים נוספים לשטח במהירות... 

קורס ההכשרה המקוצר של שוטרי הסיור הביא לכך ש-90% מהאירועים שהשוטרים היו מתרגלים בקורס - שבמסגרתם ביצעו סימולציות של תרחישים שונים שבהם הם עתידים להיתקל בשטח - יתבטלו. במתכונת החדשה והמקוצרת השוטרים לא יעברו סימולציות בכמה מהנושאים החשובים ביותר, בהם אלימות במשפחה, אירועי שוד ואירועי אלימות, והם ילמדו את הדברים באמצעות מצגת.

ההכשרות קוצרו והתקשורת געשה. אחת ההערות המשעשעות (אותי לפחות), ברשתות החברתיות הייתה: "הייתם רוצים שרופא ינתח אתכם או יטפל בכם, אחרי שאתם יודעים שקיצרו להם את הלימודים מ- 7 שנים ל- 4 שנים; ואז לומד דרך המחשב ותוך כדי תנועה רפואה... הייתם נותנים לו בידיים את היקרים לכם לטיפול?!?! למה משטרה כן?... "

כותב ד"ר תומר סיימון בטוויטר תחת הכותרת: "מה בין הכשרה והשכלת שוטרים לבין אלימות משטרתית?"

"אתמול התפרסמה כתבה של @ChenSror שמציגה את השפל אליה הגיעה המשטרה באיכות המגויסים שלה, ובעיקר בהתאמתם לסוג הפעילות הנדרשת. הבסיס לפעולת המשטרה הוא האמון שיש לה מהציבור אותו היא משרתת ושעליו היא באה להגן. היום, לפחות מ-30% מהציבור יש אמון במשטרה, ומגמת הירידה נמשכת [להרחבה על אמון במשטרה ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

לפני כשנה מפכ"ל המשטרה, כדי להתמודד עם גל העזיבות, החליט לקצר את משך הכשרת השוטרים ב-75%! כלומר, מהכשרה של 27 שבועות ל-7 בלבד. את מורכבות השיטור ואת עבודת השוטר לא ניתן ללמוד, להבין ובטח לא להטמיע ב-315 שעות הדרכה. הכנתי גרף עם הכולל את משכי ההכשרה ב-28 מדינות, כולל ישראל (מבוסס על נתוני The Institute for Criminal Justice Training Reform; ראו למטה). אתם יכולים לראות בבירור איפה ישראל ממוקמת. המדינה הבאה אחרינו היא ארה"ב בה הכשרת השוטרים היא קצת יותר ארוכה מישראל, אבל עדיין קצרה משמעותית משאר העולם.

באופן לא מפתיע, בארה"ב אלימות השוטרים כלפי הציבור היא הגבוהה ביותר בעולם. הגרף לא מציין זאת, אבל במדינות רבות מאוד ישנה בכלל דרישת קדם של תואר ראשון כדי להיות זכאים בכלל להתמודד לתפקיד במשטרה. בישראל, לא צריך אפילו תעודת בגרות.

מקרי האלימות של המשטרה בישראל במגמת עלייה ברורה, ובמקרים רבים בשנה האחרונה, בתמיכה מלאה של השר האמון עליה. שוטרים פועלים במציאות מורכבת מאוד ולעתים רבות גם אלימה. היכולת שלהם לשמור על עצמם, על הסיטואציה ועל האזרחים דורשת מורכבות גבוהה עוד יותר. כדי לדעת איך לנטרל סיטואציות אלימות או עם פוטנציאל אלים, נדרשת בגרות, אחריות והבנה עמוקה של תפקידם כשוטרים. את כל זה לא ניתן ללמוד, ובטח לא להבין כדי ליישם, בשבעה שבועות.

הגנרל האמריקאי ג'ון אביזייד אמר פעם ש"הכוח למנוע אלימות הוא כוח שנראה שלאף משטרה אין בשום מקום בארצות הברית". נראה שזה המצב שיש לנו בישראל, והוא רק ילך ויחמיר."

[לפוסט המקורי של ד"ר תומר סיימון, לחצו כאן]

למה סיימון לא צודק? כי עד שלא תשתנה התרבות, לא תעזורנה ההכשרות!

סיימון מגיע מעולם המקדש את הידע, והוא מניח מן הסתם, שכל ארגון הוא כזה, ולא כך. קל וחומר ארגון ביורוקרטי בסטגנציה קשה, שנשלט עדיין על ידי קוד תרבותי של המשטרה המנדטורית, שאחד מעיקריה הוא האנטי אינטלקטואליזם והבוז ללימוד ממוסד ולמקצוענות.

שתי תוצאות נובעות מכך:

• האחת, לא משנה מה תלמד וכמה תלמד, מרגע שתגיע לשטח תידרש לתפקד ע"י הקוד התרבותי (שהשימוש בכוח הוא חלק ממנו) ולא על פי החומר המקצועי ("לשטח יש חוקים משלו").
• השנייה: ממילא מלמדים נהלים משטרתיים כתחליף לחומר מקצועי. את הדברים ה'בעייתיים' כמו: עקרונות לתפקוד משטרה בחברה דמוקרטית, תרבות השקר וכדומה, לא מלמדים כלל.

לכן, למרות שעד הקיצוץ בהכשרות, בילה בהן שוטר שלוש שנים מחייו המקצועיים, סוגיית חוסר המקצועיות הייתה תמיד בעייתה הגדולה ביותר של המשטרה, בכל תחומי עבודתה, מאז היווסדה. היא עלתה בכל הועדות שבחנו כשלים במשטרה לאורך השנים, מועדת סירוטה איתן - שבדקה עוד ב- 1980 את הטענות, בדבר שימוש לא חוקי בכוח של שוטרים בזמן מעצר וחקירה - עד לוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, ועד בכלל. בעיית השימוש בכוח - אותה העלה סיימון - היא רק חלק קטן מהתמונה השלמה [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'למה המשטרה לא מקצועית?', לחצו כאן].

[להרחבה על הקוד התרבותי של השוטרים, לחצו כאן] [להרחבה על הקוד השביעי: אנטי אינטלקטואליזם: בוז ללימוד ממוסד ולמקצוענות ("לשטח יש חוקים משלו"), לחצו כאן]

'משטרת לואי דה פינס'

לא מאמינים לי? תשאלו את עו"ד פנחס פישלר, שבנה מותג לחוסר המקצועיות והשלומיאליות המשטרתית: משטרת לואי דה פינס, על שמו של שחקן קולנוע צרפתי ומצחיקן בינלאומי, הנחשב לאחד השחקנים הבולטים של הקומדיה הצרפתית של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, ושנהג לגלם מפקד משטרה שלומיאל... (ראו התמונה בראש המאמר).

פישלר תמיד טוען: בנו להם מכללה לאומית לשוטרים במיליארדי שקלים. האריזה מהודרת. מבחוץ זה נראה 'מרהיב'. אבל מה נשאר ממערכי השיעור? מהתכנים? מי יפיק לקחים ומתי? מי יסיק מסקנות? (פישלר, 2019) [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'משטרת לואי דה פינס': קלסיקה של תיוג ציבורי, לחצו כאן].

ואם טרם השתכנעתם, מפנה אתכם עו"ד פישלר לדוח הנזיקין השנתי של משטרת ישראל: הקנסות שמשלמת המשטרה - מכספי המיסים שלנו - כנזיקין על פעולות לא מקצועיות. לדוגמה, רק בשנת 2022, שילמה משטרת ישראל סך של 18,490,332 ש"ח מתקציבה, במסגרת תביעות נזיקין ודרישות פיצוי שהוגשו נגד המשטרה! [לדוח הנזיקין המשטרתי לשנת 2022, לחצו כאן; למאמרו של עו"ד פנחס פישלר: 'מפעל הזבל' של תשלומי הנזיקין המשטרתיים, לחצו כאן].

האם מפקדי השטח מעורבים בהדרכת אנשים? האם הם עצמם מקצועיים? הצחקתם! 

תפתחו עיתונים ותשפטו לבד. רוצים עוד הוכחה? תעבירו את המבחן - שאני נותן לכיתת האוניברסיטה שלי בנושא של סוגיות בשיטור - לפורומים שונים במשטרה, כולל ראשי ומדריכי המכללה הלאומית לקצינים, כולל סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, כולל המפכ"ל; ותגלו שרובם המכריע אינם יודעים ואינם מבינים משטרה.

הם אינם מכירים סוגיות בסיסיות בשיטור בחברה דמוקרטית; אינם מכירים טכניקות ודוקטרינות שיטור... והאמת, למשטרת ישראל יש מיליון נהלים אבל אין לה תורת הפעלה/דוקטרינה. אם נשתמש בדימוי שבתחילת המאמר, משטרת ישראל משולה לבית חולים, שרופאיו אינם מכירים את תורת הרפואה כלל, וממציאים לעצמם שפה אחרת... [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן]

אז מה הם למדו במכללה?

חשוב יותר מה הם לא למדו. הבאתי כבר כדוגמה את סוגיית תרבות השקר הינו התחום שבו עסקו כל ועדות החקירה שבדקו את המשטרה מאז שנות ה- 70 של המאה הקודמת. האם הנושא החשוב הזה מופיע בחומר הלימוד? כמובן שלא...

סוגיה נוספת היא סוגיית שיקול הדעת של השוטר, אחד התחומים החשובים ביותר בשיטור בחברה דמוקרטית:

שוטרים נדרשים להפעלת שיקול דעת אישי והם אינם מקבלים פקודת אש קבוצתית למשל, כמו בצבא. כשצריך, הם גם משלמים את המחיר לבד... [להרחבה על הפעלת שיקול דעת, לחצו כאן]

ידועה בהקשר זה אמירתו של השופט אהרן ברק: "כשעלי לומר לסטודנטים באוניברסיטה מיהו בעל שיקול הדעת הגדול ביותר, התשובה היא השוטר ברחוב. לא רק שהשוטר הוא בעל שיקול הדעת הגדול ביותר, אלא שגם היכולת להתערב בהחלטתו היא הקטנה ביותר, הן בגלל סופיות החלטותיו והן בגלל הפעלת שיקול הדעת... על מנת שנקיים את הדמוקרטיה, יש לעיתים לערוך איזון בין פגיעה והגנה על זכויות האדם, איזון אשר מחייב שיקול דעת. אני בעד לאפשר לשוטרים שיקול דעת, (אבל) לשם כך הם צריכים שיהיה להם המבנה הנפשי והמקצועי, על מנת שיוכלו לשקול את השיקולים השונים, הערכיים, וברגע העימות, יקבלו את ההחלטה הנכונה"

וראוי לשאול: האם מישהו באמת עובד בהכשרות על שיקול הדעת של השוטרים? האם במפגשים שוטר-אזרח אנחנו למדים על שיקול דעת ראוי מצד שוטרים ומפקדים? 

'מפעל זבל ארגוני' אחד גדול...

המשמעות היא, שתחום ההכשרות במשטרת ישראל בכלל והמכללה הלאומית לשוטרים בפרט הם פיל לבן ענקייייי. השוטרים לא לומדים שום דבר חשוב במכללה לשוטרים וגם אם למדו, הם שוכחים מיד עם הגיעם לשטח. למה? זו תרבות השוטרים טמבל! איך שמגיע שוטר חדש, לשטח מספרים לו לעזוב את הספרים והמחברות כי "לשטח יש חוקים משלו" [לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן].

בעשור שבו פיקדתי על תחנות, נהגתי לאמן מתנדבים במדים ולהכשיר אותם בעצמי. חלק מהם היה מקצועי יותר מחלק מהשוטרים שתחת פיקודי, כי הם למדו בדיוק את מה שרציתי מהם לבצע! 

נובע מכך, שהמכללה הלאומית השוטרים היא מה שמכונה בשפה הניהולית 'מפעל זבל ארגוני': כינוי למכלול פעולות הסרק המבוזבזות של ארגון, שאינן מייצרות ערך: כשלים ונפל בפס הייצור; בזבוז בחומר, באנרגיה, בזמן, במקום, ובמאמצים פקידותיים וניהוליים. ארגונים בריאים נאבקים בתופעה הזו של 'מפעל הזבל' עד חורמה (בעגה של יועצים ארגונים ואסטרטגיים זה "להרים כסף קל מהרצפה" - לא רק שחוסכים כסף אלא אף מגדילים פרודוקטיביות בהתאמה). אולם המשטרה נמנעה עד היום לעסוק בכך [להרחבת המושג של: 'מפעל הזבל' ול'מפעלי זבל' אחרים במשטרה, לחצו כאן].

אז, בשביל מה צריך מכללה לאומית לשוטרים?

משתי סיבות עיקריות:

• האחת, בשביל ה ביורוקרטיה: המכללה הלאומית לשוטרים היא לָטִיפוּנְדִּיָּה (אחוזה - ממלכה - ענקית) אדירת ממדים של תקנים ודרגות וקצינים בכירים ורכבים צמודים. מה שלומדים שם הוא רק תפאורה, כי את מה שצריך לא לומדים.
• והשנייה וחשובה יותר: החניכים הם כוח עתודה זמין לתגבור, הניתן להקפצה בכל עת.

[לאוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע] [לאוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הפוסט המקורי של ד"ר תומר סיימון בטוויטר;
• אוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות;
• אוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה';
• אוסף המאמרים על הדרכה ארגונית;
• אוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבת המושג: 'מורכבות';
• הרחבה על אמון במשטרה ולגיטימציה משטרתית;
• הרחבה על הקוד התרבותי של השוטרים;
• הרחבה על הקוד השביעי: אנטי אינטלקטואליזם: בוז ללימוד ממוסד ולמקצוענות ("לשטח יש חוקים משלו");
• הרחבת המושג 'ידע';
• דוח הנזיקין המשטרתי לשנת 2022;
• מאמרו של עו"ד פנחס פישלר: 'מפעל הזבל' של תשלומי הנזיקין המשטרתיים;
• אוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה);
• הרחבה על הפעלת שיקול דעת.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'למה המשטרה לא מקצועית?';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'משטרת לואי דה פינס': קלסיקה של תיוג ציבורי;
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו;
• אוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים;
• הרחבת המושג של: 'מפעל הזבל' ול'מפעלי זבל' אחרים במשטרה;
• הרחבה של המושג: 'פרודוקטיביות';
• הרחבת המושג: 'סטגנציה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), למה המשטרה לא מקצועית?, ייצור ידע, 25/6/19.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2021), הדרכה ארגונית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), למי שייכת המשטרה? – אמון במשטרה ולגיטימציה משטרתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/2/21.
• פנחס יחזקאלי (2021), פנחס יחזקאלי: הקוד התרבותי של השוטרים, ייצור ידע, 6/11/21.
• פנחס יחזקאלי (2015), פנחס יחזקאלי: אנטי אינטלקטואליזם מקצועי – מגן התרבות המשטרתית והסיבה לחוסר המקצועיות שלה, ייצור ידע, 28/9/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/7/18;
•  יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2010), פנחס יחזקאלי: למה הם מרביצים? על אלימות משטרתית וסיבותיה, ייצור ידע, 18/1/10.
• פנחס פישלר (2019), 'מפעל הזבל' של תשלומי הנזיקין המשטרתיים, ייצור ידע, 24/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), ייצור ידע, 10/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'משטרת לואי דה פינס': קלסיקה של תיוג ציבורי, ייצור ידע, 29/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפעלת שיקול דעת במקום העבודה והשלכותיה, ייצור ידע, 18/6/22. 
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), מיתוג, , ייצור ידע, 24/10/15.