[בתמונה: המרוץ לתפקיד הרמטכ"ל - אסור לזהם אותו במיתוג בעל הטיה פוליטית... התמונות: דובר צה"ל. שמות הצלמים אינם מוזכרים]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

החלטת שר הביטחון בני גנץ לסכם בימים אלה את ההמלצה על מועמדו לתפקיד הרמטכ"ל, נכונה ולגיטימית. המועד לסיום תפקידו של הרמטכ"ל אביב כוכבי בינואר 2023 הולך ומתקרב, ורצוי לאפשר לרמטכ"ל הנבחר תקופת הכנה טרם כניסתו לתפקיד.

בסביבה אסטרטגית בלתי יציבה, בתוספת הטלטלה הפוגעת במערכת הפוליטית הישראלית, צה"ל הוא עוגן של יציבות שחובה לשמרו כמוקד ממלכתי מאחד.  כל המועמדים לתפקיד ראויים, ואיש מהם אינו מזוהה פוליטית. מותר לשיח הציבורי לברר את משמעות ההבדל ביניהם לעתיד צה"ל, אבל בכל דרך אסור לזהם אותם במיתוג בעל הטיה פוליטית.

גם אם עתידה של הממשלה לוט בערפל, אין בכך כדי לכבול ידיה מחובתה לבחירת רמטכ"ל. כדאי להזכיר את הנזק שנגרם למשטרת ישראל, בהימנעות פוליטית שעיכבה במשך שנתיים מינוי מפכ"ל למשטרה.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: בכל דרך אסור לזהם את המועמדים במיתוג בעל הטיה פוליטית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

שיקולי סף ושיקולים אחרים בבחירת הרמטכ"ל

בבחירת רמטכ"ל ישנם כמובן שיקולי סף מקצועיים מובהקים, אבל היא איננה בחירה מקצועית נקייה משיקולים נוספים.  היא כוללת באופן לגיטימי גם שיקולים הכלולים בטמפרמנט אישי, בשאלות של השקפת עולם והחזון הכולל, שמביא עמו כל אחד מן המועמדים לעתיד צה"ל. סמכות הבחירה נתונה במלואה בידי הדרג המדיני, שחזקה עליו בסוגיה כה גורלית, לבחור מצביא שלא רק ממשלת ישראל, אלא גם עם ישראל ישליכו עליו את מבטחם.

בסופו של תהליך, יש בבחירה גם ממדים של אמון בין אישי:

• כאשר בחר דוד בן גוריון במשה דיין לרמטכ"ל, הכיר את היבטי אישיותו השנויים במחלוקת וידע כיצד ובמה הוא המתאים ביותר להובלת צה"ל למול אתגרי התקופה.
• כאשר בחר שר הביטחון עזר וייצמן ברפאל איתן כמועמדו לרמטכ"ל, העדיף אותו על פני האלוף הרצל שפיר שהתאמתו לתפקיד הייתה לגמרי מובהקת.

בשונה מנהג קטר המוביל רכבת על מסילה קבועה, רמטכ"ל מעצב אישית את המסילות המתאימות לאתגרי התקופה. בהיבט זה, ניתן להסביר כיצד צה"ל בפיקוד הרצל שפיר אילו מונה לרמטכ"ל, היה מונהג ככל הנראה בכמה מגמות אחרות מאלו שהונהגו בפיקודו של רפאל איתן. שאלת ההבדל בין אופני המצביאות שמביא כל אחד מן המועמדים חייבת להיבחן לעומק בקבלת החלטה של הדרג המדיני על מינוי הרמטכ"ל הנבחר. ובכל זאת, הגם שהבחירה נעשית על ידי הנהגה פוליטית, שיש לה גם שיקולים פוליטיים, הרמטכ"ל צריך להיכנס לתפקידו נקי מכל זיהוי פוליטי.

[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן] 

[בתמונה: שר הביטחון עזר וייצמן בחר ברפאל איתן (משמאל) כמועמדו לרמטכ"ל, העדיף אותו על פני האלוף הרצל שפיר (מימין) שהתאמתו לתפקיד הייתה לגמרי מובהקת. מקור תמונת רפאל איתן: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר. מקור תמונת הרצל שפיר: אישי, באדיבות המשפחה]

בסופו של תהליך, מכל שלושת המועמדים, שכל אחד בדרכו ראוי לתפקיד, רק אחד יבחר והוא יהיה רמטכ"ל של כולנו. אין במדינת ישראל תפקיד תובעני וגורלי יותר מרמטכ"ל, אין תפקיד מאחד וממלכתי יותר מרמטכ"ל, ולכך חייבת החלטת שר הביטחון והממשלה לכוון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.