[בתמונה: "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ; וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי darksouls1 לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מסעי', לחצו כאן]

עודכן ב- 11 ביולי 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת מסעי, המסיימת את ספר במדבר, עוסקת בין שאר נושאיה בחובה להוריש את תושבי ארץ כנען, כדלקמן:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם,  כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם; וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ, וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ, כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה, לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ. וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם; וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם" [1]. על פי האמור בפסוקים אלה, הציווי להוריש את יושבי הארץ הכנעניים באה ממניעים מדיניים – ביטחוניים. והיה אם הדבר לא יעשה, הרי יושבי ארץ כנען יהוו גורם עוין לבני ישראל.

הורשת ארץ כנען מופיעה במקרא בצורות נוספות, לדוגמא - גירוש תושבי הארץ על ידי ה' בעצמו: "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "וְגַם אָמַרְתִּי, לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ" [2], או גירוש באמצעות מלאך ה': "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ; וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" [3]. יש גם אזכור של גירוש אנשי כנען על ידי הצרעה שה' שולח בהם:" וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה, וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ"; "כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ, וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ" [4].

[בתמונה: "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ; וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Couleur לאתר Pixabay]

יש מקורות מקראיים נוספים האומרים כי השארת אנשי כנען בארצם, תהווה בעיה מבחינה דתית, היות ואלוהיהם יכשילו את בני ישראל, לדוגמה: "וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ, וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם. פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ; לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם, וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא" [5].

לפי הנאמר בספר דברים, נצטוו בני ישראל להחרים [6] את הכנענים, ולהשמידם:" וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם.  הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם" ;"  רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה"[7]. הטעם להחרמה זו הוא זה:" לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם; וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם"[8]. המונח החרמה כלפי אנשי ארץ כנען, מופיע רק בספר דברים, וכוונתו הינה השמדה טוטאלית.

האם בני ישראל עמדו בסופו של דבר במשימה של השמדת הכנענים? לא ממש. השקפה זו יש בה היבט אוטופי, והמקרא מספר בהמשך כי בני ישראל לא יכלו להחרים את הכנענים והם היו למס עובד לבני ישראל:" בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם; וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה"; "וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל, וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס; וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.  וְאֶפְרַיִם לֹא הוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר; וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ בְּגָזֶר. זְבוּלֻן, לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן, וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל; וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס" [9].

[בתמונה: בני ישראל לא עמדו בסופו של דבר במשימה של השמדת הכנענים... התמונה היא נחלת הכלל]

קודם שנסיים ראוי להתעכב של שתי מילים שאחת מהן היא יחידאית במקרא. המדובר במילים שכים, וצנינים, כדלקמן: "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם; וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ" [10].

שִׂכִּים – מילה יחידאית במקרא. קרובה למילה Sikkatu באכדית, ומשמעותה - מסמר או חוד [11]. בקטע דומה בספר יהושע מופיעה במקום המילה שכים המילה שטט: "יָדוֹעַ תֵּדְעוּ, כִּי לֹא יוֹסִיף יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ, וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם, עַד-אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" [12], שמשמעותה כאן – שרביט דוקרני. ככלל יתכן ולמילה זו כמו גם למילה צנינים, כוונה נסתרת, היות שבקטעים מקבילים נוספות למילים אלו המילים פח ומוקש, או שהן מחליפות אותן: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ, פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ"; "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ" [13]. הכוונה בכל הביטויים הללו היא שהגויים יושבי ארץ כנען יסיטו את בני ישראל לעבודת אליליהן.

ְְְצנינים – לדעת רוב פרשני המקרא פירוש המילה היא קוצים, אך לעומתם תרגום השבעים מתרגם את המילה אחרת ומשמעותה לפי התרגום היא הברזל החד שקיים בקצה הרומח או החץ.

[בכרזה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ, פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JerzyGorecki לאתר Pixabay]

אחרית דבר

פרשת מסעי, החותמת את ספר במדבר, עוסקת בין שאר נושאיה בציווי להוריש את עמי ארץ כנען. בפרק ל"ג בפרשתנו, ניתן להבחין בשלוש אפשריות להורשה זו, ונראה כי הן מבטאות התפתחות כרונולוגית. בתחילה מדבר הפרק אודות גירוש או הורשה. ברם, בתקופה מאוחרת יותר, לאחר ששוב הכנענים לא היו בנמצא, התפתחה התפיסה שהכנענים צריכים להיות תחת חרם טוטאלי, שמשמעותו הריגתם ללא רחם, כפי שהיה נהוג במלחמה בזמן הקדום.

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מסעי', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[1] במדבר, פרק ל"ג, פסוקים: נ' – נ"ו.

[2] שמות, פרק כ"ג, פסוק ל'; שופטים, פרק ב', פסוק ג', בהתאמה.

[3] שמות, פרק ל"ג, פסוק ב'.

[4] יהושע, פרק כ"ד, פסוק י"ב; תהילים, פרק מ"ד, פסוק ד', בהתאמה.

[5] דברים, פרק ז', פסוקים: כ"ד – כ"ה.

[6] על החרם ראה – אבי הראל, החרם במקרא ומשמעותו, ייצור ידע, מאי 2021.

[7] דברים, פרק ז', פסוק ב'; פרק כ', פסוק ט"ז, בהתאמה.

[8] שם, פרק כ', פסוק י"ח.

[9] מלכים א', פרק ט', פסוק כ"א; שופטים, פרק א', כ"ח – ל', בהתאמה.

[10] במדבר, פרק ל"ג, פסוק נ"ה. ההדגשה שלי.

[11] עולם התנ"ך, במדבר, דודזון – עתי, ת"א, 1997, עמוד: 195.

[12] יהושע, פרק כ"ג, פסוק י"ג, ההדגשה שלי.

[13] שמות, פרק כ"ג, פסוק ל"ג; דברים, פרק ז', פסוק ט"ז בהתאמה.