[תמונת הדגל הסעודי היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]
[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 34 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.
תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...
כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש המאמר: מי צריך יחסים ממוסדים עם סעודיה?
במזרח התיכון שלנו - שבו שלום נעשה עם ממשלים ולא עם עמים - ההיגיון לא ליניארי. השלום עם ירדן היה אופטימלי רק לפני שהסכמי השלום נחתמו. מאז, נאלץ בית המלוכה להתמודד עם אופוזיציה קשה, שמאתגרת אותו שוב ושוב בסוגיה הציונית. התוצאה היא שהמלך חייב להראות קיצוניות הולכת וגוברת; והפסדנו שטחים חקלאיים בבקעה ואת ארם נהרים, בשביל שגרירות נצורה בעמאן ושגריר מוחרם. איפה השכל?
את חוסר ההיגיון הזה אנחנו מפנטזים לחקות ביחסינו עם סעודיה. בשביל מה? למה? סעודיה היא מדינה מוסלמית קיצונית. ע"פ האסלאם כופרים כמונו - בני קופים וחזירים - יכולים לחיות פה רק כבני חסות ('דימי'). אז תקנים נוספים למשרד החוץ זה יופי. אבל בשביל זה לשלם, ולקבל פחות? ומי שחושב שהסכמי נייר במזרח התיכון שווים משהו, שירגיע. הם שווים רק כשיש אינטרס; והם לא שווים כלום כשאין. תיזכרו, איך ההסכמים הללו כמעט התפוררו, בתקופת הנשיא מורסי במצרים (ראו תמונה משמאל), כשבמערכת הביטחון שלנו כבר החלו לתכנן הקמת שלוש אוגדות משוריינות למלחמה הבאה בדרום... [בתמונה משמאל: ד"ר מוחמד מורסי - מה היו שווים הסכמי השלום אם היה נשאר בתפקידו? ... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Agência Brasil. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]- המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע: לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן.
כרזה שנייה: שוב, ושוב, ושוב מוכח: המפתח למענה אפקטיבי לטרור - אזרחים חמושים!
מה עוד צריך כדי שנבין שבעתות חירום, המענה האפקטיבי ביותר לטרור הוא האזרחים ולא כוחות הביטחון?
אם הייתה לנו משטרה חכמה - ולא כזו שסולדת מהפעלת מתנדבים - היא הייתה יכולה לאגד משוחררי צה"ל בגיל מילואים לכיתות כוננות, שתפקידן לשאת נשק בשגרה, והיינו יכולים להרוויח עוד 200 אלף איש חמושים ומפוקחים ברחובות. את הנשק הזה ניתן לאסוף בעתות שגרה.
אבל, דבר אל העצים ואל האבנים; ואין שומע...
המאמרים הרלוונטיים:
[למאמר של ילון ואח' בישראל היום, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שלישית: משרדי הממשלה קורסים לתוך עצמם
ישראל היום, 19/7/22: "... משרד החינוך הבטיח ייעול, אך זה לא קורה (זה גם לא יקרה, פ"י). תחת זאת קיים מטה מסורבל שמגביר את הביורוקרטיה ומקשה על קבלת ההחלטות... אגפים שונים עוסקים באותם תחומים - אך עובדים בנפרד. חוסר הסנכרון פוגע בתלמידים בסופו של דבר.
כבר שנים יש תוכנית לצמצם את המטה המסואב והיקר של משרד החינוך, שבו עובדים מעל 2,250 עובדים. קיימות תוכניות להעברת סמכויות לרשויות המקומיות, פחות פיקוח ויותר אוטונומיה למנהלים. אלא שהן מתנהלות בעצלתיים. המבנה עדיין כולל כפילויות, ואפילו תפקידים שכבר מזמן לא צריך ממשיכים להתקיים רק כי לאף אחד אין אומץ לעשות את השינוי.
כדאי להבין: זה לא משרד החינוך לבדו. כל משרדי הממשלה זקנים וחורקים ושקועים בסטגנציה; ומערכת בסטגנציה אינה מסוגלת לרפא את עצמה. דרושה רפורמה מקיפה במערך כולו ".
האם היא תקרה? חחח... הצחקתם!
המאמרים הרלוונטיים:
- ערוץ 7 (2022), מטה מסורבל, אגפים כפולים: הכסף האבוד של מערכת החינוך, 19/7/22.
-
פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון / סטגנציה – הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח... ייצור ידע, 12/4/14…
[לכתבה המלאה בערוץ 7, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה רביעית: מדוע רוסיה - בעלת חיל אויר מהטובים בעולם - נזקקת למל"טים איראנים?
חיל האוויר הרוסי הוא אחד מחילות האוויר הוותיקים והטובים בעולם; ובשירותו פועלים מטוסי קרב משוכללים. ב- 2008 עבר רפורמה והתייעל. הוא מפעיל מטוסים, מהמשוכללים בעולם, כמו סוחוי 75 שחמט (Checkmate), שנאמר עליו שהוא עולה על ה- F-35 האמריקני. אבל, בימים הראשונים של מלחמת אוקראינה, ספג החיל אבדות כבדות, ולא השיג שליטה אווירית. הוא נמנע עד היום מסיוע לכוחות היבשה, מפחד הטילים האוקראינים. עכשיו, מחפשת רוסיה לתגבר עצמה במל"טים...
חיל האוויר הישראלי גם הוא מהטובים בעולם ומפעיל את מטוסי הקרב המשובחים הקיימים. בהשקעת עתק רכשה מדינת ישראל עבורו שלוש טייסות של מטוסי חמקן F-35. מה הם יהיו שווים במלחמה הבאה? האם גורלם יהיה כגורל מטוסי הסוחוי הרוסיים; וישראל תצטרך להסתמך על המל"טים שלה בלבד, כסיוע לכוחות היבשה?
ואם כן, מה היה הטעם ברכישה היקרה כל כך של מטוסים מלכתחילה??
- המאמר הרלוונטי: אלי בר און: העתיד שייך דווקא לחיל האוויר של העניים…
כרזה חמישית: הסכסוך הערבי-ישראלי הוא סכסוך דתי ולא פוליטי, טמבל!
מוחמד בן עבד אל-כרים אל-עיסא (محمد بن عبد الكريم العيسى) הוא פוליטיקאי סעודי, המזכיר הכללי של הליגה המוסלמית העולמית, נשיא ארגון החלאל האסלאמי הבינלאומי, ושר המשפטים לשעבר. הוא מוכר כזה שקרא ליהודים ולמוסלמים להתאחד ולשלב כוחות, כדי להילחם באנטישמיות ואף יצא נגד הכחשת השואה והוביל משלחת לביקור במחנות ריכוז. לכן הוא מכונה גם בפי מוסלמים "האימאם הציוני".
לרגל חג הקורבן 2022, החליט יורש העצר מוחמד בן סלמאן שדווקא אל עיסא יישא את הדרשה העיקרית בעלייה לרגל, בחג הקורבן על "הר ערפאת". מה זה אומר?
אם מישהו עדיין חושב, שהסכסוך הערבי-ישראלי הוא, בראש ובראשונה, סכסוך לאומי, ולא דתי, כדאי לו לחשב מסלול מחדש...
- המקור: ויקפדיה: מוחמד אל-עיסא.
כרזה שישית: תהיה מלחמה בסוף הקיץ?
הפרשנים שלנו - המגובים במערכת הביטחון - מספרים לנו (כדרכם, כרגיל...) כמה אין לאף אחד מאויבנו אינטרס במלחמה. זוהי שטות גמורה. מעולם לא היו התנאים בשלים למלחמה כמו עתה. מי שפורס על הלוח את השתלשלות האירועים הביטחוניים עם איראן - כולל גזרות לבנון ועזה - יכול להבחין במדרון תלול של גלישה, בדרך למלחמה. האם תהיה מלחמה בסוף הקיץ?
-
היתרון האסטרטגי האיראני מוגבל בזמן: העובדה שארצות הברית וישראל התעוררו; והן עובדות עתה במרץ על תכנית הלייזר - ופריצת הדרך שהושגה בתחום הלייזר החשמלי - מחייבות את האיראנים להזדרז, אם ברצונם לממש את היתרון האסטרטגי, שאפשרנו להם לפתוח, בטיפשותנו.
-
תקופת בחירות היא, לכאורה, תקופה מצוינת ליזום מלחמה; וראש ממשלה, חדש ולא מנוסה, הוא תמיד הזדמנות (תשאלו את אהוד אולמרט...). קל וחומר, ראש ממשלה, שרשם ברקורד שלו פעולות, שנתפסות בצד השני כטעויות אסטרטגיות (למשל: יצירת עוינות רוסית גלויה לישראל; אבדן הגב הפולני באיחוד האירופי; הכניעה לאמריקנים בשטחי C שתוקעת טריזים ברצף היהודי סביב ירושלים; הבחירה לא להתעמת עם האמריקנים בסוגיית ההסכם האיראני; ההבטחה לאמריקה לא להפתיע; ועוד...).
-
איראן בטוחה שפרויקט הדיוק שלה הוא כלי 'שובר שוויון', ומשתוקקת לנקמה; פרויקט הדיוק של טיליה כבר בשל דיו למלחמה. ביכולתם לעשות שמות בתשתיות הישראליות ובסמלי השלטון שלה; ולהשפילה כמו שלא הושפלה לעולם. כדאי גם שנראה מה קרה לחיל האוויר הרוסי המפואר במלחמת אוקראינה; ונהרהר על כספי העתק שהשקענו במטוסי חיל האוויר, במקום בטילי קרקע-קרקע, ובפיתוח מואץ של הלייזר.
-
ללבנון ולחיזבאללה במצבם, אין מה להפסיד... אין חשמל, אין מים... מה כבר יכול להיות גרוע יותר? והניסיון מלמד שהסכם אחרי המלחמה, יהיה תמיד נדיב ויזרים כספים אירופאים - ואולי גם ערביים - רבים למדינה, שיחלצו אותה ממצבה.
-
אבדן הדרך הפוליטית הישראלית משדרת חולשה: תשומת הלב הישראלית מופנית לבחירות; והמקסימום הצפוי מהבחירות הללו, הוא ממשלה חלשה, על כרעי תרנגולת, של 61 מנדטים.
-
אבדן הדרך המנהלית הישראלית יקשה עליה להתאושש: שלטון הפקידים והפרוצדורות הישראלי גורם לשליטת הפרוצדורה על המהות; וגורר בעקביות את המדינה, בניגוד לרצונה, להתפוררות הזהות יהודית הקולקטיבית שלה.
-
פרויקט המשמר הלאומי הישראלי מתנהל בעצלתיים, ואין טעם לחכות עד שיתפתח ויצבור כוח.
-
אל תשכחו: הרמדאן אמנם עבר, אבל נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר - שמטריפה את העולם הערבי בכלל ואת הפלסטינים הישראלים בפרט - עדיין בתוקף...
-
וקיים עוד נשק חדש שאיראן להוטה לנסות: הפלסטינים תושבי ישראל מעולם לא היו מאורגנים טוב יותר, בנשק, במוטיבציה; ובתחושה שהמדינה ממילא מתפוררת מבפנים. חלקם להוט מאוד להגיע כבר ליום המבחן, שבו יוכל לממש את הדומיננטיות שלו בפריפריות הישראליות, בכוח הנשק (ראו את הפרק הבא).
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: בדרך למלחמת לבנון השלישית.
כרזה שביעית: מקשקשים את עצמנו לדעת!
מערכות שלובות: מעצר של מבוקש ביהודה ושומרון מוביל לסגר של יומיים בעזה; ואנחנו ממשיכים בהונאה העצמית, שאנחנו החזקים ושאם רק נרצה...
כותב ד"ר מרדכי קידר: החזיתות (של האויב) כבר מאוחדות. הם מבינים שכוחם באחדותם; וצריך להתמודד מול האחדות הזו כמקשה אחת; כי 'שומר חומות' ופרעות תשפ"א הוכח להם שה'יחד' הוא הכוח! לכן, החשיבה בישראל צריכה להיות יותר כוללנית. לא כוח פה וכוח שם, אלא תיאום מערכתי כולל. אבל אצלנו תקועים על הקונספציה של 'לבדל': לבדל את יהודה ושומרון מעזה, את שנהם מישראל גופא, וכדומה - כשהם כבר כולם מאוחדים. אז איך נבדל אותם? אלה חלומות באספמיא...".
[מקור תמונתו של ד"ר מרדכי קידר משמאל: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]
וצריך להודות: כנופיה של 30,000 איש ניצלה עשור של זחיחות ופער רלוונטיות של הממסד הביטחוני, והצליחה להשיג שוויון אסטרטגי עם ישראל! האמת היא, שאנחנו לא יכולים לפעול, כי המחירים שנשלם גבוהים בהרבה מאלה שישלם היריב, מה עוד שזה לא יישאר בזירה אחת כמו פעם. כלים שלובים, זוכרים?
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: מרדכי קידר: מה הקשר בין חודש הרמדאן לפיגועים?
[בכרזה: מקשקשים את עצמנו לדעת... כותרת ישראל היום, ה- 3 באוגוסט 2022... הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שמינית: תפסיקו 'להכיל' את דם השוטרים!
שוב זה קרה: בליל ה- 17-16 ביולי 2022, דרס גנב רכב פלסטיני למוות, שוטר במחסום ברעננה במהלך מרדף. רק מת וכבר פצחה התקשורת בשיר המוכר, "אירוע פלילי"...
רק שאירוע - שבו בן לעם אחד עושה דברים שלא היה עושה לבני עמו - איננו אירוע פלילי אלא לאומני!
די עם ה'הכלה'. נמאס. ודי להתייפייף. יש לשנות מיידית את הוראות הפתיחה באש!
- המאמר הרלוונטי באתר 'ייצור ידע': הכלה והשלכותיה באתר ייצור ידע.
[בתמונה: את מחיר ההכלה משלמים, בין היתר, השוטרים... התמונה היא חלק מכרזת מחאה שערכו שוטרים במחאת הרשת שלהם אחרי שהותקפו בכפר קאסם ב- 2 באוקטובר 2021. מקור הכרזה: פייסבוק. הצלם אינו ידוע. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה תשיעית: ההטעיה הגדולה...
ה"מומחים" מרבים להזכיר כי המפתח לקואליציית ימין של 61 ח"כים הן מפלגות ימין קטנות המהוות לשון מאזניים - שיכולות לעביר קולות מצד אחד למשנהו - כמו מפלגתה של איילת שקד.
אבל, האמת היא שהקואליציה של בנימין נתניהו תלויה, לא בחסדיה של שקד, אלא בקולות הערבים. ככל שרבים יותר מהם יבואו להצביע, כך ייעלמו סיכוייו להקים ממשלה.
אז למה לא עוסקים בזה כמעט בתקשורת? כי זה היה מסכל את כלכלת הבחירות האפקטיבית ביותר שנערכה עד היום בישראל: ראו את המיליארדים הרבים - שמושקעים עתה במגזר הערבי, למרות שמדובר בממשלת מעבר - ותבינו...
כרזה עשירית: השיטה הפוליטית שלנו מתה מזמן....
מערכות מורכבות אינן חיות לנצח, ומערכת פוליטית היא מערכת מורכבת, שמתה מוות קליני, אם אינה עוברת רפורמות תקופתיות והתאמה למציאות המשתנה...
ראו כיצד חברת הכנסת מיכל שיר דוהרת לה, בלי בושה, ממפלגה למפלגה ומאידיאולוגיה לאידיאולוגיה - בשביל עוד קדנציה ועוד כסא, וגם בשביל פנסיה טובה בסוף הדרך... ח"כ שיר מציבה לנו 'תמונת מראה' לגבי מצבה של המערכת הפוליטית שלנו:
- האידיאולוגיה מתה. אי אפשר להאמין למילה שיוצאת מפיו של פוליטיקאי, והערך היחידי שבאמת עובד הוא אופורטיוניזם...
- חברי כנסת מחליפים מפלגות כאילו החליפו רכבות בדרך ליעד, ומתפקדים כעושי דברם הנאמנים של הלוביסטים. אנחנו האחרונים בסדר העדיפות שלהם (האם זו באמת דמוקרטיה?);
- משילות וריבונות הפכו מילים גסות;
- האיזון בין מערכות השילטון עורער לחלוטין; ופקידי הציבור - חדורי אג'נדות פוליטיות ואחרות - מנצלים את חולשת המערכת הפוליטית; כשהם בטוחים, שהפוליטיקאים שלהם מטומטמים (מה שממש לא תמיד שגוי...), ושרק הם יודעים את הדרך הנכונה (מה שממש לא תמיד נכון...).
המערכת הפוליטית שלנו משולה לגופה רקובה שאנו נאלצים לחלוק איתה את יצוענו... כל יום שהיא נשארת איתנו - כל יום שחברי הכנסת הללו 'מוכרים' אותנו, את כספנו ואת גורלנו הלאומי - מקרב בצעדי ענק את סופנו כאומה, וכמדינה דמוקרטית. האם נתעורר בזמן?
- המאמר הרלוונטי: טל שלו (2022), עזיבה שנייה בתקווה חדשה תוך ימים: ח"כ מיכל שיר עוברת ליש עתיד, חדשות וואלה, 31/7/22.