[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן]
"אין חריש עמוק בלי נשק" (יחיאל מוהר)
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.
* * *
להסתכל על עצמנו ולא להאמין. האם זו המדינה שרכשה לעצמה ריבונות בחרב? שניצחה את מלחמת קדש ואת ששת הימים? חזרנו לתיסמונת הגלותית, של לא להתעמת עם הפורעים, לקבל את הפוגרומים 'בהבנה' או לברוח לעיר או למדינה אחרת...
מערכת הביטחון שלנו רועדת מפחד ומאיימת על הדרג המדיני במלחמה עקובה מדם בצפון, אם לא נוותר על נכסים אסטרטגיים חיוניים.
והדרום? - זה שהמפכ"ל סיפר עליו שמעולם לא נראה טוב יותר - שם כלואים תושבי העוטף ביישוביהם וממתינים למה?
התקשורת מצידה משדרת לנו (את מי היא מייצגת?) כמה כבר ברחו לפורטוגל ולברלין, וכמה זול להם לחיות שם...
האם מקבלי ההחלטות אינם קולטים מה התמונה הזו משדרת לאויבינו מחוץ? לאויבינו מבית? האם אינם מבינים שאין ארוחות חינם, והתשלומים הגדלים והולכים עבור עוד יום של שקט, רק מקרבים את המלחמה ולא מרחיקים אותה?
אם נגזר עלינו להילחם ולשלם מחיר בדם, עדיף לעשות זאת כאומה גאה שקצה במצב הנוכחי, ולא להיגרר למלחמה על ידי אויבינו, הבזים לנו, בתנאים ובמועד הנוח להם!
ההגיון הצרוף תומך בכול מילה, ואין איש במערכת הביטחון החושב אחרת, אלא שמאז ומתמיד מעורבים שיקולים אחרים בהחלטות הביטחוניות של ישראל כפי שלמדנו היטב מהתנהלותו של משה דיין ואחריו אריק שרון שנחשבו רוב ימיהם ל"מר ביטחון" ומסיבה זו בלבד זכו להערצת העם
לכן, כאשר תציג את הסוגיה הנוכחית התורנית לאיש מערכת הביטחון- תשובתו הוודאית תפתח במשפט האלמותי "זה ענין מורכב מאד" כדי להצדיק את ההמשך בו מנמק מדוע לא עושים את המתחייב. הפעם יש לנו את תשעה באב והבחירות שבפתח- שאף פוליטקאי בישראל , ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית- לא יעז להרוס לעצמו את הבחירות בגלל עניין פעוט כמו איום הג'יהאד האיסלמי, ותמיד אפשר לסיים את הדיון במשפט המנצח "איפוק זה כוח" …. וכאשר גם שר הביטחון וגם ראש הממשלה מתמודדים על מקומם בפוליטיקה- התשובה ברורה. אלא אם תיפול רקוטה על גן ילדים- או אז תראה מה זאת מלחמה- אבל אלילת המזל מונעת זאת.