[בתמונה: תותח יורה לעבר רצועת עזה במבצע 'עלות השחר'... התמונה: דובר צה"ל]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ראוי לברך על ההחלטה לפתיחת מבצע 'עלות השחר' ביוזמה ישראלית התקפית. לא פחות מכך, ראוי לברך על סיום המבצע בזמן קצר. כל אלה, מבליטים את ייחודו של המבצע, אלא שכבר קדמו לו מבצעים דומים שנפתחו ביוזמה ישראלית דוגמת מבצע "עמוד ענן" ב- 2012, שנפתח בסיכולו של ג'עברי רמטכ"ל חמאס.

מה שהיה חדש הפעם, הוא פעולת מנע בהקשר אסטרטגי חסר תקדים. הנהגת הג'יהאד האסלאמי, הציבה איום למול יישובי עוטף עזה, כמנוף השפעה אסטרטגי לשלילת חופש הפעולה של ישראל בזירת יו"ש.

אילו האיום היה מוסר כפי שביקשו בתחילה באמצעות תיווך מצרי, באופן שהיה חוסך את ההתדרדרות לסבב הלחימה, היה הג'יהאד זוקף לזכותו הישג שהיה משפיל את מדינת ישראל. הסרת האיום בדרך של שתדלנות, ללא פעולת מנע ישראלית, היה לוכד את מדינת ישראל בדימוי הבעייתי של 'דימי', כופר, ע"פ האסלאם, המשלם למוסלמים דמי חסות תמורת הזכות לחיות בקרבם... בהקשר הזה, ההחלטה ליזום פעולת סיכול נגד הפיקוד הבכיר של הג'יהאד האסלאמי, הייתה מילוי של ציווי ריבוני, שההיענות לו על ידי הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה, ראויה להערכה.

[לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מנוף השפעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

משוואת האיום שהציב הג'יהאד למול מדינת ישראל

ספרו החדש של תא"ל ערן אורטל, "המלחמה שלפני" (ראו תמונה משמאל), מציע מבט עומק להתפתחות תפיסת הלחימה הישראלית למול השתנות תופעת המלחמה במאה ה-21.  בתיאורו את היגיון וצורת המערכה שבין המלחמות (מב"מ) שצה"ל מנהל - אבחן אורטל כי פעילות המב"מ מוגבלת לזירות, שבהן אין לאויב יכולת משמעותית לאיים בתגובה מידית על העורף הישראלי בירי רקטות או נ"ט, ולהחזיקו כבן ערובה:

• כאשר צה"ל פועל בסוריה למניעת התבססות איראנית, או כשהוא פועל ביו"ש לסיכול התארגנות טרור, האויב בזירות אלה אינו יכול לפי שעה, להגיב באיום משמעותי כנגד שגרת החיים בעורף הישראלי.
• כאשר מדובר לעומת זאת בפעולה כנגד חיזבאללה בלבנון, או ארגוני טרור ברצועת עזה, במאמץ דומה למניעת התחמשות, האיום הטמון בתגובת נגד לעבר העורף הישראלי, מציב משוואת איומים, בחשש להסלמה ואף התדרדרות למלחמה, המונעת במידה רבה את חופש הפעולה הישראלי.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של תא"ל ערן אורטל, "המלחמה שלפני. סיפור ההשתנות של צה״ל", שראה אור בהוצאת משרד הביטחון ב- 2022. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כאן בדיוק טמונה המשמעות האסטרטגית באיומו של הג'יהאד האסלאמי בעזה. ביצירת משוואה חדשה, הוא ביקש לאיים על העורף הישראלי בהתייחסות תגובתית לפעילות צה"ל בכלל הזירות, ובעיקר ביו"ש. במילים פשוטות: באיום שהוטל מרצועת עזה, ביקש הג'יהאד לשלול ממדינת ישראל את חופש הפעולה ביתר הזירות. תחת האיום הזה, היכולת הישראלית לקיום משימות הביטחון השוטף, ללא חשש מהסלמה והתדרדרות למלחמה, הייתה מצטמצמת מאוד.

[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

מבחינה מעשית, חופש הפעולה הישראלי ניכר בהבדל שבין פעולה לסיכול טרור באחת מערי יו"ש, לבין פעולה לסיכול טרור ברצועת עזה:

• ככל שתהיה מורכבת מבחינה טקטית, הפעולה ביו"ש, נתונה, ברוב המקרים, לסמכות הפיקוד המרחבי והאוגדה. ללא דרישה להתלבטות מיוחדת בדרג המדיני.
• מבצע ברצועת עזה מעבר לגדר, כרוך לעומת זאת בדיון מדיני מורכב.

אילו לא יזמה מדינת ישראל את המהלך ההתקפי נגד הג'יהאד, במוכנות לכניסה לסבב לחימה, חופש הפעולה של כוחות הביטחון ביו"ש עלול היה להיות מוצמד, כפי שציפו בהנהגת הג'יהאד, לאילוצי חופש הפעולה הישראלי בעזה ובלבנון. בכך מסתכמת תכליתו הייחודית של מבצע 'עלות השחר' כמאמץ להגנת חופש הפעולה המבצעי של מדינת ישראל. בשל כך, מרגע שהושגה מהלומה מערכתית משמעותית כנגד הנהגת ארגון הג'יהאד, והודגש המסר כי מדינת ישראל מוכנה להילחם למען חופש הפעולה שלה, התכלית הושגה והיה נכון לסיים בהקדם את סבב הלחימה.

[להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'מהלומה מערכתית' או 'מכה מעצבת', לחצו כאן]

[בתמונה: תכליתו הייחודית של מבצע "עלות השחר" היא מאמץ להגנת חופש הפעולה המבצעי של מדינת ישראל - מזל"ט רוכב שמים בהמראה. המקור: דובר צה"ל]

תפיסת מבצעי ההרתעה

אלה שציפו להמשך המבצע, ביניהם רבים מתושבי היישובים הסמוכים לרצועת עזה, נאחזו בתקווה שאולי הפעם בהרחבת המבצע, יביא צה"ל להכרעת ארגוני הטרור ברצועת עזה ולעיצובו של סדר חדש. אלא שלמערכה כזו נדרש סדר כוחות רחב פי כמה ומשך לחימה ארוך.

למדינת ישראל השואפת להתפתחות כלכלית וחברתית, חשוב לסיים מלחמה במשך זמן קצר ובהישג משמעותי. הכרעת האויב במשך זמן קצר, התאפשרה במלחמות המאה הקודמת, שהתנהלו בין צבאות סדירים במרחבים הפתוחים. צורת ההתארגנות הצבאית ותפיסת המלחמה של חמאס וחיזבאללה, בהיערכותם במרחב הבנוי בריכוזי האוכלוסייה האזרחית, גובשו לעומת זאת, במטרה למנוע ממתקפת צה"ל את היכולת לסיום המערכה בהישג משמעותי ובמשך זמן קצר.

המלחמה באוקראינה מלמדת על גודל האיום הטמון במלחמה מתמשכת. בהבנה הזו כבר בשלהי המאה הקודמת, במבצעים בדרום לבנון, דוגמת "ענבי זעם", פנה צה"ל להגיון פעולה של מבצעי הרתעה. לא שניתן להסיק כי תמה הדרישה מצה"ל להכרעה מקיפה במלחמה רחבה, אלא שראוי לתאם ציפיות ולהבהיר לעם ישראל כי מלחמה במתכונתה הנרחבת, כל עוד לא נכפית בנסיבות מובהקות, היא אירוע דרמטי, להחלטה לאומית כבדת משקל.

[לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]

[בתמונה: המלחמה באוקראינה מלמדת על גודל האיום הטמון במלחמה מתמשכת... התמונה היא צילום מסך]

פעולות גמול ומבצעי הרתעה

להבנת ייחודו של מבצע 'עלות השחר' נדרש מבט היסטורי. כבר בשנים שקדמו להקמת המדינה, בפלוגות השדה בפיקודו של יצחק שדה, נדרש היישוב להגן על קיומו במבצעי גמול והרתעה. בהשראת הפעילות הזו, בה נטל חלק משה דיין (ראו תמונה משמאל) כמ"מ צעיר, הוביל בהיותו רמטכ"ל את פעולות התגמול. בסיכומו לפעולות אלה הסביר: "הצבא הערבי יתעורר להילחם בהסתננות רק אם יוכח לו שגניבת פרה ברמת הכובש, עשויה לפגוע בקלקיליה, ורצח יהודי ברוחמה, מסכן את תושבי עזה... לא היה בידינו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן, אולם היה בכוחנו לקבוע לדמנו מחיר. "

[בתמונה משמאל: משה דיין. אתר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר]

בהיגיון הזה, ביקשה מדינת ישראל לתבוע מחיר ממדינות ריבוניות אשר משטחן יצאו פעולות הטרור. בהיגיון הזה גם למול "מדינת חמאס" בעזה, בהתייחסות לחמאס כריבון, נהגה מדינת ישראל להגיב כלפי הטרור מעזה בפעולה כנגד שלטון חמאס ומתקניו. במבצע האחרון, לעומת זה, כמו במבצע "חגורה שחורה" ב-2019, מוקדה פעולת צה"ל כנגד ארגון הג'יהאד האסלאמי בשאיפה להותיר את חמאס מחוץ ללחימה. היכולת ליישומה של מדיניות מבדלת כזו, נובעת בעיקרה מדיוק מודיעיני ומפוטנציאל מבצעי שלא היה בעבר בידי מערכת הביטחון. בוודאי לא היה אפשרי בהוויה המבצעית של משה דיין. מיקוד המבצע האחרון בהנהגה הצבאית ובפעילים של ארגון הג'יהאד, הוא הישג מבצעי שהאויב מיטיב להכיר בעומק משמעותו.

במבט לעתיד, עם כל שביעות הרצון ממבצע הרתעה מוצלח, על צה"ל להתכונן ליום בו יידרש ברצועת עזה למתקפה רחבה מוכוונת לתכלית הכרעה וליצירת סדר חדש.

[לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא סדר חדש - 'כאורדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), מנוף השפעה: הדרך להשיג הרבה בפחות…, ייצור ידע, 25/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי') באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/8/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2017), המערכה שבין המלחמות: מרחיקה את המלחמה הבאה; ולעתים, מקרבת אותה…, ייצור ידע, 27/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.