[הכרזה: ייצור ידע]
[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 35 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.
תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...
כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש המאמר: איפה ייגמר תשלום דמי החסות תמורת שקט?
תחת איומי חיזבאללה, ישראל מתנהגת כ'דימי' - 'כופר' בן חסות, המשלם דמי חסות למוסלמים תמורת חייו לצידם - נותנת ללבנון נכסים ימיים - שטחים שאמורים להפוך אותה למעצמה אנרגטית - אפילו לא תמורת הסכם נייר של שלום (יש כבר הסכם שלום מנייר עם לבנון. זוכרים?); וזאת, תמורת הסרת האיום של חיזבאללה לתקוף...
מי שחושב, שבכך קנינו שקט לזמן ארוך עם לבנון, חי בלה לה לנד. את מי שפחד ושילם פעם אחת באיומי הטילים, יסחטו עוד, ועוד ועוד!
המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע:
- פנחס יחזקאלי: הפכנו בני חסות – 'דימי' גם ביחסינו עם לבנון;
-
פנחס יחזקאלי: דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי') באתר ייצור ידע.
כרזה שנייה: בשביל מה נתניהו היה צריך את התוכנית הכלכלית המופרכת זהו?
בנימין נתניהו חשף בשידור חי ב- 3 באוגוסט 2022, תכנית כלכלית כחלק ממסע הבחירות שלו. כל מי שבינה בקודקדו מבין, שהתוכנית הזו איננה יותר מתעמולה גרידא, משום שהיא פשוט איננה ישימה. חלק ההוצאה אינו מסתדר עם חלק המקורות לכסף... תקציב מדינת ישראל לא יוכל לעולם להשיג את המקורות הדרושים ליישומה.
ונשאלת השאלה, מדוע נתניהו מזלזל בבוחריו? האם הוא מאמין לתעמולת הצד השני, שבוחריו אינם יותר מבבונים? האם לא למד שיש מחיר לכך, שאי אפשר לשקר לכולם כל הזמן?
חבל. יש מספיק עילות אמיתיות לקמפיין הבחירות הזה גם בלי קמפיין מדומיין של תוכנית כלכלית, התלושה מן המציאות!
- המאמר הרלוונטי: אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי (2022), נתניהו הציג תוכנית כלכלית - "משבר עולמי זה לא תירוץ לאי-עשייה", ישראל היום, 3/8/22.
כרזה שלישית: תפסיקו להיגרר אחריהם!
ב-2 לאוגוסט 2022, נעצר בכיר הג'יהאד האיסלאמי באסם א-סעדי, ביהודה ושומרון. התגובה בעזה הייתה מיידית והג'יהאד האסלאמי החליט לנקום. התוצאה: צה"ל הכניס את יישובי עוטף עזה, לסגר של מספר ימים, מה שהתגלגל לבסוף למבצע עלות השחר. היום כבר ידוע, מקורות ביטחוניים סיפרו לנו שצה"ל לא העריך נכון מראש, את השלכות המעצר...
אלי בר און - מספיק להיגרר אחריהם...: "אם נגזר עלינו להילחם ולשלם מחיר בדם, עדיף לעשות זאת כאומה גאה שקצה במצב הנוכחי, ולא להיגרר למלחמה על ידי אויבינו, הבזים לנו, בתנאים ובמועד הנוח להם!". הנסיבות הוכיחו שצדק. מערכת הביטחון נגררה למבצע 'עלות השחר' עקב הנסיבות; וזה הצליח לה, ולנו, מאוד...
- המאמר הרלוונטי באר 'ייצור ידע': אלי בר און: הרפיסות הזאת תעלה לנו ביוקר!
כרזה רביעית: מי יצילנו מטכנאי מערכת הביטחון...
ד"ר פנחס יחזקאלי בעקבות שיתוק עוטף עזה בשל איומי הג'יהאד האסלאמי, שקדם למבצע 'עלות השחר':
"אם ב"שומר החומות" הענקנו לאויב את ההבנה, שכוחו באחדותו; ולכן, נהפכו כל החזיתות למערך של כלים שלובים... הרי שעתה לימדנו אותו, בסכלותנו, איך משתקים אזורים שלמים בלי לירות ולו כדור אחד...
ונשאר רק לשאול, מי יציל אותנו מטכנאי הביטחון שלנו..."
[ד"ר פנחס יחזקאלי על הדוגמטיות של מערכת הביטחון... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה חמישית: צעד ראשון להשבת הריבונות המתמסמסת (?)...
אנחנו מתאבלים בתשעה באב על אבדן הריבונות הישראלית במשך 2000 שנים. בואו נקווה שמבצע 'עלות השחר' יהיה הצעד הראשון להשבת הריבונות, שדומה ומתמסמסת בין ידינו בעשור האחרון...
[בתמונה: תשעה באב... יוצרת התמונה המקורית: מלכות וקסברגר. אתר זו דרכנו]
כרזה שישית: מרוב התפעלות מהמצוינות התפעולית הטקטית שלנו, שכחנו את האסטרטגיה...
מלהיבה ככל שתהיה הטכנולוגיה המשוכללת והשימושים הטקטיים שלה במבצע 'עלות השחר' - כמו גם במבצעים קודמים - הדפוס החוזר (Pattern) של התנהגות מערכת הביטחון באירוע מלמדת שוב, שמצוינות תפעולית טקטית היא, לעיתים, המכשול הגדול ביותר של אומה בהשגת המטרות הלאומיות שלה. כי מרוב טקטית, שכחנו את האסטרטגיה: במה קידם המבצע הזה את האינטרסים הלאומיים שלנו? אנחנו בכלל יודעים מהם?
- המאמר הרלוונטי באתר 'ייצור ידע': פנחס יחזקאלי: כדאי להרגיע עם שביעות הרצון העצמית.
[לכתבה המלאה של ישי טולדנו ב'בחזית', לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שביעית: האם מורחים אותנו בסוגיית הלייזר?
רק לאחרונה הגיע אלינו הנשיא האמריקני ג'ו ביידן, והוצגו לפניו, ברעש ובצלצולים (ראו תמונה משמאל) נפלאות הלייזר הישראלי.
אם הלייזר הזה היה משתתף בהצלחה במבצע 'עלות השחר', היה המוניטין שלו - ושל התעשיות הביטחוניות הישראליות - נוסק לשמים... הכיצד החמיצו כולם הזדמנות פז כזו, לנסות אותו בתנאי אמת?
[בתמונה משמאל: גנץ מציג לביידן את היכולות הצבאיות של ישראל. קרדיט: קובי גדעון/לע"מ]
תסתכלו טוב על התמונה משמאל: מה שמראים לנשיא ביידן הוא חתיכת מתכת מכנף של כטב"ם שיורט בלייזר, ולא של טיל. האם זה בגלל שהלייזר הישראלי לא מיירט רקטות מטווח משמעותי? האם הוא מסוגל ליירט כטב"מים, אבל לא טילים ורקטות?
- על הצורך בלייזר חזק קראו באתר ייצור ידע: עודד עמיחי: מבצע 'עלות השחר' האיר את הצורך בלייזר עוצמתי.
[בכרזה: למה לא שותף הלייזר הישראלי במבצע 'עלות השחר'?... הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שמינית: שוטפים את מוחותינו לפני הבחירות...
אל תקנו עשירית ממה שהולכים להאכיל אותנו משני קצות הקשת הפוליטית: כך למשל, אין "מפלגות דמוקרטיות" ואין "מפלגות פשיסטיות". יש מפלגות אפקטיביות ולא אפקטיביות; ויש הנדסת תודעה לפני הבחירות!
מהן מפלגות אפקטיביות? מפלגות בדמוקרטיה הן כלי בידי מצביעיהן להשיג את מטרותיהם. כדי שזה יקרה הן צריכות להיות גמישות, מיומנות פוליטית ולשחק בתוכן 'משחק קבוצתי'. ביטוי המפתח הוא משמעת קואליציונית: הקואליציה מצביעה יחד כאיש אחד, ומשיגה את מטרותיה, בשיטות של "תן וקח". כך למשל, המפלגות האפקטיביות ביותר בעשורים האחרונים הן המפלגות החרדיות. שם אין פריימריז ואין דמוקרטיה מזויפת.
כיום, ברוב המפלגות - בלי קשר לשיטה שבה הם נבחרים - חברי הכנסת מייצגים, לא את מפלגותיהם, בטח לא את האזרחים, אלא בעלי הון וקבוצות לחץ. הפריימריז ה"דמוקרטיים" לכאורה, הוא אחד הכלים להשיג שליטה עליהם.
המאמרים הרלוונטיים באתר 'ייצור ידע':
[בכרזה: אל תאמינו - אין מפלגות דמוקרטיות ואין מפלגות פשיסטיות. יש הנדסת תודעה לפני הבחירות! הכרזה: ייצור ידע]
כרזה תשיעית: במקום להודות לו תראו במה אנחנו מתעסקים...
כמעט לא יוצא לי לכתוב דברים טובים על צה"ל; אבל אני זוכר רק לפני שנה וקצת, כיצד חיפשתי את תגובות דובר החמאס כדי להבין מה קורה. ועכשיו - סוף סוף קיבלנו במבצע עלות השחר תמונת מצב אמינה ורציפה ונכונה. זה תפקידו של דובר צה"ל ותא"ל רן כוכב עושה זאת טוב בהרבה מקודמיו בעשור האחרון.
לדובר צה"ל ולארגון שבראשו הוא עומד, היה חלק גדול בירידת האמון הציבורי בצבא, וכמו כל ארגון ביורוקרטי, הוא תפח בגודל עבר הסתיידות וסטגנציה, ופתח פער רלוונטיות מהמציאות, כשהוא מזהה את תפקידו בטעות כיחסי ציבור, על חשבון תפקידו כדובר צבא העם... (להרחבה על שקיעת מוסד דובר צה"ל, לחצו כאן). בשנה האחרונה זה נראה אחרת!
אבל לעיתונאים אין עניין בכל אלה. הם בטוחים שההצגה היא חזות הכל; ושהדובר צריך להיות שחקן קולנוע רהוט וחתיכי ולזכור את השם של מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי, תייסיר אל-ג'עברי (למה באמת צריך לזכור אותו??).
אז בשם אלה ששמחים סוף סוף שוב לקבל מידע אמין - וממש לא אכפת להם שאתה לא מדקלם מטלפרומפטר - תודה לך רנכו. מבחינתנו אתה יכול לשכוח גם את שמות העיתונאים שמנסים 'לגזור קופון' על חשבונך!
כרזה עשירית: הדיסוננס הקוגניטיבי של יאיר גולן
מה קורה לקצין מוערך, שכמעט נגע בתפקיד הרמטכ"ל, פנה אחרי השחרור לפוליטיקה, הצטרף לפי נטיות ליבו למרץ ומתמודד עתה על הנהגתה? הוא מואשם כעת, על ידי חלקים בתוכה, במיליטריזם; וטוענים נגדו כי: "מי שביצע נוהל שכן בניגוד לפסיקת בג"ץ ובניגוד לפקודות מפקדיו, והשתמש בפלשתינים כמגן אנושי - לא ראוי להנהיג אותנו"...
תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive Dissonance Theory) גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה. תחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות.
אז איך פתר יאיר גולן את הקונפליקט הפנימי הזה? הוא מתייג את צה"ל - את הארגון הזה, שרצה כל כך לעמוד בראשו - כ"צבא כיבוש"...
אז רגע, עכשיו אנחנו מתבלבלים: כיבוש זה טוב או רע, אם גולן בחר לעבוד בו שנים רבות כל כך? וגם: נקווה שהוא מרגיש טוב יותר עם עצמו וגם בסדר עם הפנסיה השמנה שהוא מקבל תמורת שירותו ב"צבא הכיבוש" הזה...
- המאמר הרלוונטי: דיסוננס קוגניטיבי והשלכותיו באתר ייצור ידע.
[בכרזה: הדיסוננס הקוגניטיבי של יאיר גולן. לכתבה המלאה ב'מעריב', לחצו כאן... הכרזה: ייצור ידע]