[בתמונה: הלווייתו של תייסיר אל ג'עברי בעזה... התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

שר הביטחון בני גנץ היטיב להגדיר את מבצע 'עלות השחר' במיקוד לתכלית שימור חופש הפעולה של צה"ל בכלל הזירות.

זו תכלית מופשטת, שמידת השגתה קשה להערכה מידית. האיום שהציב ארגון הג'יהאד ביקש להציב להנהגה הישראלית משוואת הרתעה חדשה, שתגביל ותרסן את חופש הפעולה של צה"ל בפעילותו ההתקפית בכלל הזירות, בדגש על פעילותו בעומק המרחב הפלסטיני ביהודה ושומרון.

את משוואת ההרתעה שהשיגו ארגוני חיזבאללה וחמאס בזירות לבנון ועזה - באמצעות איום בירי רקטות ונ"ט לעורף מדינת ישראל, בתגובה לכל פעולה ישראלית התקפית בשטחם, תוך איום להסלמה עד כדי התדרדרות למלחמה - ביקשה הנהגת ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני -הגא"פ - להרחיב גם לפעילותו ההתקפית של צה"ל בזירת יו"ש. לאיום הזה משמעות אסטרטגיה, שעל פי טבעה חורגת מעבר לממדים הטקטיים. את האיום הזה - שחתר לחיבור בין פעילות צה"ל ביו"ש, לבין תגובת טרור מרצועת עזה - ביקש הדרג המדיני להסיר ולבטל.

[להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]

הממד הטקטי-הפיזי מול הממד האסטרטגי

בממד הטקטי-הפיזי, האיום שהציב ארגון הגא"פ, מוקד כנגד יישובי עוטף עזה באיום בירי טילי נ"ט על כלי רכב בצירי התנועה או על הרכבת בקו שדירות, כפי שנעשה למשל, בנובמבר 2018 (ראו סרטון יו טיוב למטה). מבחינה פיזית, פעולת צה"ל המוצלחת לחיסול שני מפקדי החטיבות של הגא"פ, בתוספת כלל הישגי צה"ל בתקיפת המטרות ובהישגי הגנת כיפת ברזל, לא סיכלה סופית את איום חוליות הנ"ט נגד המרחב הישראלי.  בידי הגא"פ ברצועת עזה נותרו כמובן משגרי נ"ט וחוליות שיגור כשירות. מה שצה"ל הצליח, אם כך, להשיג במהלך הלחימה, אינו מסתכם בהישג הפיזי המרשים בדיוקו, כמו בהישג התודעתי שסודק, ואפילו מרסק את משוואת ההרתעה החדשה שביקש הגא"פ לקבע.

לשם ההשוואה, בבוקר 9 יוני 1967, כשעלו כוחות צה"ל לרמת הגולן ההישג המיידי בכיבוש הרכס השולט, בממשותו הפיזית, הוא שביטא את ההישג להרחקת איום התותחים הסורים משליטתם בתצפית ואש על יישובי עמק החולה. מבצע 'עלות השחר', בבסיס הגיונו המערכתי, לא כוון להישג מהסוג הזה. לשבחם של הרמטכ"ל (ראו תמונה משמאל) ואלוף פיקוד הדרום ראוי לציין כי תכליתו הייחודית של המבצע, הייתה בהירה להם מראשית המבצע וניתבה את צורת הפעולה עד לבחירה הנכונה בנקודת היציאה מסבב הלחימה. בהירות זו הביאה גם להשלמת המבצע במשך זמן קצר. המשימה המתמדת להגנת היישובים בדגש על נח"ל עוז וכרם שלום, הייתה מונחת כמובן בבסיס תכנון המבצע, אולם עיקר הפעילות להשגתה לא מומש באופן הפיזי הישיר. זו תמצית האתגר המערכתי ליצירת הזיקה במבצעים מסוג זה, בין תכלית מופשטת לבין הישג טקטי מוחשי ומעשי.

[בתמונה משמאל: תכליתו הייחודית של המבצע, הייתה בהירה לרמטכ"ל כוכבי מראשית המבצע, וניתבה את צורת הפעולה עד לבחירה הנכונה בנקודת היציאה מסבב הלחימה... תמונתו של רב אלוף אביב כוכבי משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Operationalcow48. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

בסרטון: השימוש בטילי נ"ט נגד רכבים בצד הישראלי. דוגמה מנוב' 2018:

משחק הצ'יקן

לעבריינים - שמתמודדים מידי יום במאבקי שליטה של ארגוני פשיעה - קל להסביר את היגיון הפעולה הישראלי, כפי שהובא לביטוי במבצע 'עלות השחר'. הדינמיקה המתרחשת במשחק האימה המכונה "משחק צ'יקן" מדמה היטב את דפוס קבלת ההחלטות במצבי מאבק, שאליו נקלעת הנהגת מדינה רציונלית למול איומי ארגוני טרור.

במשחק הצ'יקן  שני נהגים נוסעים במהירות אחד מול השני, ומתקרבים לנקודה בדרך המתכנסת למעבר מכונית אחת. על מנת למנוע התנגשות, אחד מהנהגים חייב לרדת לשוליים. אף אחד מהנהגים לא רוצה התנגשות ובכל זאת זה שיורד לשוליים נחשב למפסיד במשחק.

האיום שהציבה הנהגת הגא"פ למול מדינת ישראל, נבע ככל הנראה מההנחה שההנהגה הישראלית, בשאיפתה להימנע מהסלמה ומסבב לחימה, היא זו שתרד לשוליים. על פי משל משחק הצ'יקן, ברגע המבחן, בעצם היוזמה ההתקפית הישראלית ההנהגה הישראלית במקום לרדת לשוליים, בחרה להתנגש עם המכונית ממול, תוך הסתמכות על עליונות "המכונית הישראלית"  למול "המכונית הגא"פית".

[בתמונה: משחקים צ'יקן... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MabelAmber לאתר Pixabay]

פוטנציאל אסטרטגי חדש

ההישג הישראלי טמון קודם כל בגילוי המוכנות להתנגשות, בתוך כך לפגוע בנהג המכונית הנגדית; ומיד לאחר מכן, לשלוט בהבאת העימות לידי סיום.

אילו היה נמנע סבב הלחימה מתוך תיווך מצרי או קטארי, הייתה בכך מידה לא מבוטלת של השפלה לישראל, שהייתה נקלעת בהתנהלותה השתדלנית להשגת השקט, בחזרה לדימוי היהודי כבן חסות - 'דימי'.  הסתייעות בתיווך המצרי לסיום פרק זה של ההתנגשות, מתוך הפעלת כוח וביטוי עליונות מבצעית ומודיעינית, זה סיפור אחר - המפגין עצמה וריבונות.

בהיבטים אלה, מתייחד סבב הלחימה האחרון בהקשר שונה מסבבים קודמים, ובכך פותח אופק ליצירת פוטנציאל אסטרטגי חדש, לא רק ברצועת עזה.

[לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי') באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/8/22.