פנחס יחזקאלי: שירי נצח – בלדת אלף הנשיקות

[בתמונה: אבשלום פיינברג - כותב המכתב המופלא, שעל בסיסו נכתב השיר "אלף נשיקות". מקור התמונה אינו ידוע והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: אבשלום פיינברג - כותב המכתב המופלא, שעל בסיסו נכתב השיר "אלף נשיקות". מקור התמונה אינו ידוע והיא נחלת הכלל]

סיפורה של "בלדת אלף הנשיקות" המופלאה, שכתב אבשלום פיינברג לאשה לא ידועה והקדיש לבסוף לארוסתו, רבקה אהרונסון. את הבלדה הזו לקחה לידיה כלת פרס אקו"ם, הפזמונאית והסופרת הישראלית, מירית שם אור, ועיבדה אותו לשיר, שהולחן על ידי צביקה פיק. היתר- ובעצם הכל - היסטוריה...

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מוקדש לענק הזמר העברי, צביקה פיק, שעזב אותנו באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מוזיאון ניל"י ("נצח ישראל לא ישקר") - הנמצא בבית אהרונסון בזיכרון יעקב - מוקדש לאותה מחתרת יהודית, שהוקמה בשנת 1915 בתקופת מלחמת העולם הראשונה, נגד העות'ומנים שליטי הארץ לטובת בריטניה, על מנת לקדם את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בנוסף לפעילות הריגול, עסקו אנשי ניל"י גם בהברחת כספים מחו"ל לכלכלת היישוב (ויקיפדיה: ניל"י)

אחד האוצרות שבבית אהרונסון הוא מכתב אהבה אחד של אבשלום פיינברגבנם של זוג הבילויים פאני וישראל פיינברג, אשר נחשב ל"צבר" הראשון והיה אחד ממייסדי ניל"י. אתר המוזיאון מעיד עליו שהיה "רומנטיקן, לוחם, הרפתקן ואיש חזון מרחיק ראות" (בית אהרונסון, מוזיאון ניל"י, זיכרון יעקב, ללא תאריך). המכתב כונה על ידי מחברו בשם: "בלדת אלף הנשיקות":

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

עמוד שני:

[דפי הבלדה המקוריים כפי שהם מוצגים באתר מוזיאון ניל"י. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונות שימוש הוגן]

הלוגו של בית אהרונסון - מוזיאון ניל"י [בתמונה: חן מלול. מקור התמונה: אתר הספרייה הלאומית. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הסיפור הרווח על הבלדה הוא, שהיא נכתבה לארוסתו של אבשלום פיינברג, רבקה אהרנסון - אחותם של אהרן, אלכסנדר ושרה אהרונסון, חברי מחתרת ניל"י.

אולם, חן מלול - אחד מעורכי וכותבי הספרייה הלאומית (ראו תמונה משמאל) - כותב כי לא כך הדבר; "וזהותה של הנמענת המקורית של המכתב לא התגלתה מעולם. אבל, לאחר פגישתם של פיינברג ואהרונסון, ידוע שהקדיש לה את המכתב. 

[בתמונה משמאל: חן מלול. מקור התמונה: אתר הספרייה הלאומית. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

התאריך שעל המכתב מלמד כי לא ייתכן שמכתב ה"אלף נשיקות", נכתב באמת לרבקה, כי התאריכים פשוט לא מסתדרים:

המכתב חובר על ידי פיינברג ב-18 באוקטובר 1910 בעשת שהותו בפריז, אך הוא הכיר את רבקה אהרונסון רק בדצמבר של אותה שנה. אהבתם של השניים לא מומשה מעולם: רבקה אהרונסון נשלחה על ידי משפחתה אל מחוץ ליישוב העברי עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ואבשלום פיינברג נהרג בסיני בינואר 1917 בעודו בשליחות סודית עבור ארגון ניל"י (מלול, 2017).

[בתמונה: אבשלום פיינברג ורבקה אהרונסון, שלה הוקדשה, לבסוף, הבלדה... מקור התמונה: אתר הספרייה הלאומית. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: אבשלום פיינברג ורבקה אהרונסון, שלה הוקדשה, לבסוף, הבלדה... מקור התמונה: אתר הספרייה הלאומית. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בתמונה: הלוגו של הספרנים - בלוג הספריה הלאומית

הנוסח המלא של הבלדה

הנוסח המלא של המכתב

"אלף נשיקות לך, אהובתי.

כך גומרים האוֹהבים את כל כל המכתבים שלאהוּבותיהם

הם כותבים.

אלף נשיקות לך אהובתי.

כך מתחיל אני את מכתבי אליך, אהובתי.

ומה-מאד מתאווה אני לנשקך:

אלף נשיקות, אהובתי.

ראשית-כל הייתי שם נשיקה גדולה על מצחך הלבן, כמו קשר באמצע המצח.

ומהנשיקה הזאת היו יוצאות הרבה-הרבה נשיקות אחרות בעיגול על המצח הזך ועל התלתלים השחורים כמו כותרת של נשיקות כמו ששׂמות למען התיפּוֹת היפות מחרוזה של פנינים.

ואחרי-כן הייתי לוחש לך בשני פרחי צדף ורוֹד, אזניך, שני סודות קצרים ומתוקים שהדם מצלצל עד אמצע הלב.

ובשפתי הייתי מחליק את ריסיך ועפעפּיך.

ואחרי זאת אני שם שתי נשיקות עגולות ומהירות ומצלצלות על שתי עיניך, כאשר שותים למען רווֹת כוס-יין בצמא בקיץ.

ועתה צריך להעמיק בגומות לחייך, לחפור ולחפור, וגם את הצלוחית הקטנטונת שבּקצה סנטרך הקטן.

ואחר צריך לאסוף את שפתותיך הוורודות אל תוך פי, ולשאוף ולשאוף ולנשום נשיקה עד אפס-כוח, עד שימלא החזה ולא ישאר שם מקום גם כחוט-השערה.

ועל צווארך השלגי, הזך, הרם והגמיש כצוואר הבּרבּוּר, ושתנועותיו מושכות ועדינות כתנועות ילדות-המים, צריך לשים חוטים-חוטים, מחרזות-מחרזות של נשיקות עד כדי לכסותו, וצריך לרדת עד השוּחה הקטנה שבּקצה הצוואר, שם במקום שהשמלה הטיפשה והמרשעת מכסה את הכל…

ועל מפרקתך זכת-אור וכתפיך, ברד של נשיקות.

[בתמונה: ועל צווארך השלגי, הזך, הרם והגמיש כצוואר הבּרבּוּר, ושתנועותיו מושכות ועדינות כתנועות ילדות-המים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ChiemSeherin לאתר Pixabay]

[בתמונה: ועל צווארך השלגי, הזך, הרם והגמיש כצוואר הבּרבּוּר, ושתנועותיו מושכות ועדינות כתנועות ילדות-המים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ChiemSeherin לאתר Pixabay]

ועתה שים אשים ראשי על חזך ומצאתי את הנקודה המדויקה אשר שם דופק לבּך, ושמתי שפתי מולו, ודרך שמלותיך והעור והבּשר והדם והגידים אשאב בכוח את הלב ואמשכנו אלי ואַמהיר דפיקותיו, ריקודיו, כירכוריו: תק, תק-תק, תק-תק-תק.

ועל מסגרת חגורתך נשיקה.

ובגניבה על ברכיך הקטנות נשיקות.

ונשיקה על כל פרקה מפרקות אצבעותיך הלבנות והקטנות, שאין מקום עליהן בעד כל גודל שפתי הזוללות, וצמידי נשיקות על ידיך; ואל השרווּלים אתגנב ונשיקות על זרועותיך המבושמות והרעננות, חבלי אהבה לבנים.

ונשיקות לכל אחת מתנועותיך המקסימות, מצהלותיך המרנינות וגם נשיקות תנועות בלי מטרה ובלי תאוה בוערת, כאשר ישליכו פרחים על כלה עוברת.

והנה כוּסית בנשיקות, אהובתי, והנשיקות תשע-מאות תשעים-ותשעה נשיקות.

ועוד אחת נשארה נשיקה, רק אחת, וצריך שאֶשק הנשיקה האחרונה הזאת, ויהי-מה!

ועכשיו רום התאוה, פסגת החשק. איה, איה אהובתי מעיין האור המותח על כל אבריך, על כל תנועותיך, על כל מבטיך, את עדנת השמיים וקסם האור, אייהו מלא-אור מעיין האור?

את המעיין הזה הייתי רוצה למצוא ולשים שפתי בו, להדביק פי במעיין האור ולשתות עד רווֹת, וזאת היתה נשיקת האלף. אבל השמיים אינם בעד עיני החוטאות, האור איננו בעד שפתי הטמאות, הארציות, הסובאות, ועל כן תצרב נצח הנשיקה האי-אפשרית הזאת את שפתי ותעיק עד מוות את חזי התאֵב.

ועל כן אלף הנשיקות חסרות הן אהובתי, רק תשע-מאות תשעים-ותשע נשיקות יפתי.

ובכל-זאת!

אלף נשיקות לך כוכבי!   ".

[בתמונה: אלף נשיקות לך, כוכבי... התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels]

מבלדה לשיר

את הבלדה הזו לקחה לידיה כלת פרס אקו"ם, הפזמונאית והסופרת הישראלית, מירית שם אור, ועיבדה אותו לשיר, שהולחן על ידי צביקה פיק. השיר זכה למספר ביצועים, כשהמפורסם שביניהם הוא של יהורם גאון (ראו סרטון למטה). גם צביקה פיק עצמו הקליט גרסה לשיר (ראו בסוף המאמר למטה).

אלף נשיקות

[בתמונה משמאל: כלת פרס אקו"ם, הפזמונאית והסופרת הישראלית, מירית שם אור. קרדיט: צלם: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית / CC BY 4.0]

מילים: אבשלום פיינברג. עיבוד המילים לשיר: מירית שם אור (ראו תמונה משמאל). לחן: צביקה פיק.

[בתמונה משמאל: כלת פרס אקו"ם, הפזמונאית והסופרת הישראלית, מירית שם אור. קרדיט: צלם: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדניהספרייה הלאומית / CC BY 4.0]

נשיקה ראשונה על מצחך הלבן

כמו קשר באמצע דמותך

וממנה יצאו בשפעת זוהרה

נשיקות, נשיקות לשערך

כותרת פנינים עשויה מנשיקות

על שחור תלתלייך אמטיר

שתהיי לי ילדה היפה בנסיכות

המושלמת בכל בנות העיר.

*

אלף נשיקות לך אהובתי

אלף נשיקה ונשיקה

אלף נשיקות לך חמודתי

היפה, הקטנה, המתוקה.

*

וגם את צווארך השלגי, הבתולי

הגמיש כמו צוואר הברבור

אכסה בנשיקות מחרוזות מחרוזות

ילדת מים, קטנטונת שלי

ועתה שום אשים את ראשי על כתפך

כדי למצוא בו את דופק הלב

וגם סתם נשיקות בלי תאווה ותכלה

כמו פרחים מושלכים על כלה.

אלף נשיקות...

*

השמיים אינם בעד עיני החוטאות

ואינני שותה בך עד רוות

האור אינו בעד שפתי הטמאות

[בתמונה משמאל למעלה: צביקה פיק. הפורטרט נוצר, הועלה לויקיפדיה ואושר לשימוש ע"י מיכל כהנא]

וחזי נצרב לו עד כלות

נשיקת האלף אינה אפשרית אהובה

חסרה נשיקה אחרונה

רק תשע מאות תשעים ותשע נשיקות לי

סוערות אוהבות ומתוקות

ובכל זאת אנשקך אלף נשיקות

אלף נשיקות...

[בתמונה משמאל למעלה: צביקה פיק. הפורטרט נוצר, הועלה לויקיפדיה ואושר לשימוש ע"י מיכל כהנא]

והנה הביצוע של יהורם גאון

וגם זה של צביקה פיק:

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *