[בתמונה: להציל את עם ישראל, דרך המיטה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ivanovgood לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף הכרזות על אכיפת חוק, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם אוסף שביעי אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; והפעם בהקשרים של החוק ואכיפתו.

אתם מוזמנים לתרום עוד...

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר: בין אסתר המלכה לשופטת בדימוס, אסתר אתי כרייף

אולי מישהו יכול להסביר לי את ההיגיון, בלשבח ולקלס אישה אחת שהתקדמה דרך המיטה (אסתר המלכה) ולשפוך זפת ונוצות על האחרות?

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: להציל את עם ישראל, דרך המיטה…

כרזה שנייה: בפשיעה אין ארוחות חינם!

סן פרנסיסקו ידועה כ"אתר הניסויים החברתיים והמשפטיים" של ארה"ב, ואין ארוחות חינם... כבר ב 2014 אימצה קליפורניה חוק המחריג את הגניבה מהחנויות מקטגוריה פלילית, אם ערכו קטן מ- 950 דולר; והפקיעה ממערכת השיטור והמשפט את הסמכות לעצור גנבי חנויות. התוצאה הייתה זינוק ברמת הפשע - הרגיל והמאורגן - הצפת העיר בחסרי בית, שימוש גובר בסמים קשים, וחדירה מסיבית חסרת שליטה של מהגרים מדרום אמריקה.

• המאמר הרלוונטי באתר: גדעון שניר: הפכנו לסאן פרנסיסקו…

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שלישית: מה, יושבים טיפשים בפרקליטות?

מצבו של תיק 4000, נגד בנימין נתניהו, מעורר תהיות לגבי מצב הפרקליטות ושיקוליה...

אומר השר והמשנה לראש הממשלה לשעבר, חיים רמון, על תיק 4000, אחרי עדות פילבר: "יש שתי אפשרויות - או שבפרקליטות יושבים אנשים לא רציניים, לא מקצועיים, חובבנים שעושים טעויות נוראיות או שהפרקליטות יושבים אנשים מאוד מתוחכמים שהבינו שבלי שוחד התיק יהיה לא חזק או חלש, ואז הם הלכו והוסיפו את אשמת השוחד כאשר ברור היום וודאי שבמקרה הכי טוב הוא תיק חלש."

הביטוי דיפ סטייט איננו מבטא קונספירציה. זהו מצב טבעי בכל ביורוקרטיה זקנה, שהתקבעה בה קבוצה שלטת בתהליכי קבלת ההחלטות, שבטוחה שהיא יודעת טוב יותר מהעם, ו'מסדרת', לכאורה עבורו, את העניינים.

• המאמר הרלוונטי: 103FM (שנה: 2022), חיים רמון מעריך: זה המועד שבו ישראל תלך שוב לבחירות, מעריב, 12/5/22.

[בכרזה: בעיה של חוסר מקצועיות? ממש לא! התמונה המקורית: פייסבוק]

כרזה רביעית: השר בר לב, את מי אתה רוצה לחקור?

בעקבות בעיות באבטחת הלוויית העיתונאית, שירין אבו עקלא, שנהרגה כפי הנראה מירי צה"לי בשוגג, דרש השר לביטחון הפנים, בר לב, לחקור את השוטרים שהשתתפו באבטחה.

ועדת זמיר (1990), ו- ועדת אור (2003) והפרקטיקה הנוהגת מאז מלמדת שהשר לבט"פ הוא האחראי לתפקוד המשטרה בתחום הסדר הציבורי. אז כבוד השר בר לב, את מי בעצם אתה רוצה לחקור?

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: השר בר לב התבלבל, אבל ממש!

[מקור התמונה: פייסבוק. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה חמישית: הפשע המאורגן, והזרמת הכסף הגדול למגזר הערבי!

עוד בינואר 2020, כך צוטט עו"ד רסול סעדה - שריכז במשך שנים את תחום המלחמה בפשיעה ברחוב הערבי ביוזמות אברהם - בכתבה של סוהא עראף באתר 'שיחה מקומית':

"בשנים האחרונות, ובעיקר אחרי החלטת הממשלה 922 שמעבירה תקציבים גדולים למועצות ערביות, גדל העניין של ארגוני הפשיעה בהן – ובעיקר במכרזים שלהן. בחודשים האחרונים התרבו מקרי הירי על ראשי מועצות, ואווירת הטרור השתלטה על יישובים רבים... בסוף המדינה משלמת יותר על מכרזים, והכסף עובר לפושעים... ארגוני הפשע הערביים חדרו לחלק גדול מהמועצות המקומיות ושולטים בהן. ארגוני פשע ישבו במטות הבחירות אצל חלק מהמועמדים ביישובים הערביים ואף מימנו קמפיינים. עכשיו הם רוצים את המכרזים".  אז אם מוגרו משפחות הפשע הערביות מאז 2020, אין בעיה. אבל אם לא... הרי שמאז קריסת הבנק למסחר, לא הייתה הזרמת כספים מאסיבית כזו לפשע המאורגן בישראל, ועוד למיליציות שמתכוננות להפוך ל'לוחמי חירות' חמושים...

• המאמר הרלוונטי באתר: סוהא עראף (2020), איך הפכו רשויות מקומיות ערביות למכרה זהב של ארגוני פשיעה, שיחה מקומית, 14/1/20.

[לכתבה המלאה של סוהא עראף ב'שיחה מקומית', לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שישית: ככה יעשה לשוטרים, כי אין להם וועד!

• כשהצוותים הרפואיים במצוקה הם שובתים, כי יש להם ועד.
• כשהמורים במצוקה הם שובתים, כי יש להם וועד.
• כשהשוטרים במצוקה, מבטלים להם גם את הזכות לכבוד, כי אין להם ועד!

ישראל ידעה ניסיון אחד של התאגדות שוטרים, שראשיתו בתחילת 1978 וסופו בשלהי 1979. ניסיון זה דוכא בתקיפות ונבלם בחקיקה. בתמורה, קיבלו השוטרים את החלטת ממשלה ש’ 33 שמורה על השוואת תנאים של שכר השוטרים ושכר הסוהרים לאנשי קבע בצה”ל - לכאורה, לא למעשה.

מרגע שסולק איום ההתאגדות, החל משרד האוצר להפר בשיטתיות את ההסכם, כשתוספות שונות שקיבל צה"ל הוסלקו מעיני המשטרה, ונדרשו פעולות בילוש ממש כדי להציג תלושי שכר של אנשי קבע ולדרוש את מה שהיה צריך להגיע באופן אוטומטי...

השוטרים גם מנוצלים על ידי מפקדיהם, שחושפים אותם לסכנות, ששום ועד עובדים לא היה מתיר...

והיום, כשדנים בביטול "סעיף העלבת עובד ציבור", קשה שלא לתהות, מי היה מעז לעשות זאת, אם היה לשוטרים ועד...

• המאמר הרלוונטי באתר: ועד שוטרים – התאגדות השוטרים באתר 'ייצור ידע'

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שביעית: הפרדוקס של עמוס דב סילבר וטלגראס

בימים אלה, עדיין יושב עמוס דב סילבר בבית הסוהר, בהמתנה למשפטו באשמת ניהול ארגון פשיעה, תיווך לסחר בסמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, והדחת קטין לסמים מסוכנים וסחיטה באיומים. בחודש כתיבת שורות אלה, יולי 2022, עתיד להתקיים דיון על תנאי המעצר שלו בבית המשפט העליון, לאחר שמעצרו הוארך בפעם השמינית בחודש אפריל האחרון.

החיים הם פרדוקס ואין אמיתות מוחלטות וחד משמעיות: פרדוקס (Paradox) מוגדר כסדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו. הסיפור - של טלגראס בכלל ושל עמוס דב סילבר בפרט – הוא פרדוקס קלאסי:

• מצד אחד סילבר התריס נגד המערכת; הוא עבר על החוק והוא ייענש... הניסיון מלמד שיקשה על מערכת האכיפה מאוד לגלות סלחנות; ומה עוד שהחשבון של סילבר עם המשטרה פתוח ומדמם. הוא התריס נגדה; גימד אותה; ועשה אותה לצחוק; והיא נחושה לגרום לו לשלם.
• אבל מהצד האחר, סילבר עשה דברים שבגינם הייתי ממליץ עליו, בשיא הרצינות וללא הגזמה, להשיא משואה ביום העצמאות...

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: הפרדוקס של עמוס סילבר וטלגראס.

[בכרזה: פרדוקס עמוס דב סילבר... מקור התמונה: דף טלגראס בפייסבוק. שם הצלם אינו ידוע... הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שמינית: הטמטום הלאומי בנושא תאונות הדרכים...

קיץ, חם ותאונות הדרכים עולות. הן עולות ויורדות באופן מחזורי, בכל שנה; אבל בחודשי אוגוסט החמים והמשעממים בדר"כ, זהו אייטם שראוי ללבות בו בתקשורת, 'פניקה מוסרית' בקרב הציבור...

שוב ושוב מזומנים קציני משטרה לאולפנים, נשאלים מה בכוונתם לעשות (כאילו שיש ביכולתם לעשות...) ומייבבים על מיעוט האמצעים והשוטרים (אם רק יהיו לנו יותר שוטרים ויותר אמצעים...), והכל שקר, והכל פייק, ואנחנו נגררים; ואין קצין משטרה אחד שמעז לומר את האמת הפשוטה: המשטרה אינה יכולה להוריד תאונות דרכים!

המשטרה הלחוצה מגבירה את האכיפה, וכרגיל היא עושה זאת בקרב אזרחים נורמטיביים, ולא מתעסקת עם המסוכנים... למה?

כולם מכירים בכביש 6 את אלה המגיעים בדהרה מימין ושוברים שמאלה בינינו לבין משאית שנמצאת במסלול הימני, כשהם סומכים עלינו שנבלום... באלה לא יטפלו. למה? כי כדי לעצור אותם תידרשנה שלוש ניידות, ולעיתים מסוק, לפרק זמן ארוך... וכל זה בשביל דוח תנועה אחד? 

מתי נבין שתאונות הדרכים מתנהגות באופן עונתי, סטטיסטי, שלמשטרה אין שליטה עליו?

המאמרים הרלוונטיים באתר:

• פנחס יחזקאלי: שקר הסטטיסטיקה של ההרוגים ותאונות הדרכים;

• פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית – הכל מותר כדי להשיג מטרה!

[בתמונה: מיצג מחאה מפורסם של תושבי מזמט (Mazamet) בצרפת, ב-17 במאי 1973, נגד גל תאונות הדרכים. צילום: AFP. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה תשיעית: המפכ"ל הכשיל את אדוניו הפוליטיים!

בדצמבר 2020, הכריז השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, על מועמדו לתפקיד המפכ"ל, ניצב קובי שבתאי; וניכר היה בו שהוא שבע רצון: "תוך חצי שנה תראו משטרה אחרת לגמרי", הבטיח (שטיינמץ, 2020).

אוחנה כמובן לא התכוון ברצינות. הוא לא חשב לרגע שנראה משטרה טובה יותר. לאורך שנים נוהגים שרים לביטחון פנים בישראל למנות מפכ"לים צעירים וחלשים, כדי שיהיו תלויים בהם. בשל הסמכויות הסטטוטוריות שנתן החוק בידי המפכ"ל על פני השר הממונה עליו, מעדיפים השרים מפכ"לים חלשים וממושמעים, שנזקקים לגיבוי מיניסטריאלי מול הניצבים; ושלכן, "ניתן לגנוב איתם סוסים ביחד".

אבל וועדת החקירה לאסון מירון אמורה ללמד את האדונים הפוליטיים לקח חשוב: בעולם של פוליטיקה באושה, שבה ועדות חקירה הפכו - בין היתר - לכלי לגיטימי לסגירת חשבונות פוליטיים, התפקיד החשוב ביותר של מפכ"ל, מבחינת הפוליטיקאים הבכירים, הוא לשמור על ישבנם הפוליטי מהסתבכויות שתפגענה בקריירה שלהם, ולא 'לגנוב סוסים ביחד'; מה עוד, שהניסיון מלמד, שגם "גניבות הסוסים", ברוב המקרים, לא היו מי יודע מה אפקטיביות...

[בכרזה: וועדת החקירה לאסון מירון אמורה ללמד את האדונים הפוליטיים לקח חשוב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי pixel2013 לאתר Pixabay]

כרזה עשירית: פער הרלוונטיות של היועמ"שית בהרב מיארה

מערכת אכיפת החוק שקועה כל כך בסיפור שהיא מספר לעצמה על "מלחמת בני אור בבני חושך", עד שהיא שוכחת שאין חוק ואין ינויים בעלי ערך ללא לגיטימציה ציבורית, היא פותחת פער רלוונטיות הולך וגובר עם המציאות הציבורית והפוליטית בישראל, מה שיחיש כנראה, הן את פיצול תפקיד היועמ"ש והן את ביטול "הועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה".

חלק מהסימפטומים של החלשת הרשות המבצעת לטובת המחוקקת, הייתה הקמת "הועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה" שבה אמור להחליט שופט, בין היתר, בשאלה האבסורדית, אם קצין בכיר - שהיה ראוי דיו להגיע לתפקיד סגן רמטכ"ל - ראוי להיות רמטכ"ל. הוועדה הזו יצרה מצב אבסורדי לכשעצמו - כפי שנוכחנו בשאלת מינוי מפכ"לים - שהשיקול העיקרי למנות אדם הופך להיות יכולתו לעבור את הוועדה ופחות כישוריו להוביל את הארגון. מ-2018 תקופת המינוי של חברי הוועדה קצובה לשמונה שנים, לכאורה, ליצור מצב של חוסר תלות הוועדה בפוליטיקאים.

עתה, כדי לאשר את תפקיד הרמטכ"ל, נדרש יו"ר לוועדה. היועצת המשפטית לממשלה - שסובלת בעצמה מהיעדר לגיטימציה בקרב קבוצה גדולה של אזרחים, מתעקשת למנות לתפקיד יו"ר הוועד שופט עליון לשעבר שאיבד לגיטימציה בקרב אותה קבוצה. המועמד, השופט העליון בדימוס מני מזוז, איננו מעוניין כנראה במינוי זמני, והיועמ"שית נסחפת עם הממשלה לקרב שלא תוכל לנצח בו, גם אם יפסוק בג"ץ לטובתה.

כלל בסיסי באסטרטגיה גורס: לעולם אל תבחר באופציה שאינך יכול להרשות לעצמך את מחיר כישלונה... בג"ץ - שתמיד היה רגיש למתרחש בזירה הציבורית, הציע ליועמ"שית, בתבונה, לרדת מהעץ ולהסכים למינוי זמני (שבו, כאמור, לא חפץ כנראה מני מזוז). אבל, בסערת המלחמה מאבדים לעיתים כיוון.

ונשאלת השאלה: איזה ערך יש למינוי חסר לגיטימציה? כמה זמן הוא יחזיק? האם אין זה זרז לביטול הוועדה בכלל? האם אין זה זרז לפיצול תפקיד היועמ"ש?

• המאמר הרלוונטי: ברוך קרא (2022), יועמ"ש טוב צריך לדעת להילחם אך גם לבחור את מלחמותיו. בהרב מיארה בחרה במלחמה הלא נכונה, חדשות וואלה, 8/9/22.

[בכרזה: כשהיועצת המשפטית מתעקשת למנות אדם ללא לגיטימציה, היא מאבדת בכך את הלגיטימציה שלה... תמונת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי תומר יעקובסון. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף הכרזות על אכיפת חוק, לחצו כאן]