[בתמונה: פסל החירות - חירות למי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Ronile לאתר Pixabay]

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

*  *  *

מי שסבור שמעצמות דמוקרטיות וטוטליטריות נבדלות ביניהן בתשוקת הכוח ובברירת האמצעים להשגת מטרותיהן האסטרטגיות, טועה ומטעה. ראו את ארצות הברית:

מאז הכרזת העצמאות ב-1776, התאמצה הדמוקרטיה הגדולה בעולם להרחיב את שטחה ואת השפעתה.

הגישה הזו התעצמה מאז תום מלחמת העולם השנייה. מאז, היא לא חוסכת במאמץ כדי להמשיך ולשמור על ההגמוניה הגלובלית שלה, בתחילה כמנהיגת הגוש המערבי ב'מלחמה הקרה' מול ברית המועצות; לאחר מכן, כ'מעצמת על' יחידה לאחר קריסת ברית המועצות; וגם היום בעידן ההתעוררות של מעצמות המזרח. לשם כך, היא מנצלת את עליונותה המוחלטת במגזרים הצבאיים, הכלכליים, המדעיים, הטכנולוגיים והתרבותיים.

[להרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'האמריקנים מערבים מוסר ביחסים בינלאומיים?', לחצו כאן]

בסרטון: נאום פרל הארבור של הנשיא האמריקני פרנקלין רוזוולט, בפני שני בתי הקונגרס ב-8 בדצמבר 1941, שהכניס את ארצות הברית כצד לוחם במלחמת העולם השנייה:

מטרה אסטרטגית זהה - אמצעים זהים

אם מטרותיהן של המעצמות הזונות - דמוקרטיות ואחרות - זהות, הגמוניה והשפעה; הרי למרבה ההפתעה (או שלא...), גם השיטות להשגת המטרות זהות: התערבות לעתים קרובות בענייני הפנים של מדינות אחרות; הפחדה ושליטה; והכל תחת הדגל של חופש, דמוקרטיה וזכויות אדם.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, הממשל האמריקאי - הדמוקרטי והרפובליקני כאחד - נקט באסטרטגיות הגמוניות:

• החל מדוקטרינת טרומן (ראו תמונה משמאל) - או מדיניות הבלימה (בלימת התפשטות הקומוניזם בעולם), שנולדה על רקע מלחמת קוריאה, ושסיבכה את אמריקה במלחמת ווייטנאם...
• וכלה במדיניות החוץ של ממשלי ארה"ב האחרונים, כמו: "אסטרטגיית העוצמה החכמה" של ברק אובמה; "אמריקה תחילה" של דונלד טראמפ; ו- "בנייה מחדש טובה יותר" של ג’ו ביידן.

[בתמונה משמאל: הנשיא האמריקני הארי טרומן ומדיניות בלימת הקומוניזם שלו... התמונה היא נחלת הכלל]

המטרה האסטרטגית הסופית היא תמיד להבטיח את ההגמוניה האמריקאית.

[להרחבת המושג: 'השפעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט: נושאת מטוסים כמשל לכולת האמריקנית להתערב בכל מקום בעולם, בפרק זמן קצר יחסית... התמונה המקורית היא נחלת הכלל]

פיצוץ מטוס נוסעים הוא פעולת טרור?

מנהל המודיעין המרכזי של ארצות הברית בתקופת הנשיא קרטר (1977-81), האדמירל סטנספילד טרנר, לשעבר מנהל השירות החשאי האמריקני, העיד פעם בפני הקונגרס האמריקני ואמר: אני חושב שהרבה מפעולות הגרילה הן טרוריסטיות במהותן והן פעולות טרור הנתמכות על ידי ארה"ב, וזה בלתי ניתן להפרכה.

[בתמונה: מנהל המודיעין המרכזי של ארצות הברית בתקופת הנשיא קרטר (1977-81), האדמירל סטנספילד טרנר. התמונה היא נחלת הכלל]

דוגמאות לכך לא חסרות:

• לאחר המהפכה הקובנית, ארה"ב ארחה על אדמתה כמה קבוצות חמושות שמתנגדות לממשלת קובה, ואף אפשרה להן להקים מחנות אימונים בדרום קליפורניה. באוקטובר 1976, התפוצץ מטוס נוסעים קובני מעל ברבדוס, מדינת אי הממוקמת באוקיינוס האטלנטי, ו- 73 הנוסעים שהיו בו נהרגו. ‘לואיס פוסאדה קארילס’, גולה קובני בארצות הברית, נחשד בארגון המתקפה הזו, והיה מבוקש על ידי קובה, אך הממשל האמריקאי סירב תמיד להסגירו לקובה.
• בשנות ה-80, ארצות הברית תמכה מאוד בלוחמי הגרילה האנטי-ממשלתיים בניקרגואה.
• תמיכה דומה בקבוצות דומות נעשתה גם בקולומביה, בגואטמלה, באל סלבדור ועוד. היא תמכה בהפלתו פוליטיקאים, שנבחרו באופן דמוקרטי, כמו: פינושה נגד אליאנדה בצ'ילה; מובוטו נגד לומומבה בזאיר; ובשאה נגד ממשלתו של ראש ממשלת איראן, ד"ר מוחמד מוסדק ב- 1953.
• וגם בניקרגואה, באנגולה,באינדונזיה ובמזרח טימור.

[בתמונה: חברים... שר החוץ האמריקני, הנרי קיסינג'ר עם הרודן הצ'יליאני, אוגוסטו פינושה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ministerio de Relaciones Exteriores. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

הפלישה לגרנדה 1983

במסגרת המלחמה הקרה, פלשה ארצות הברית ומספר אומות אחרות מהקריביים, ב- 25 באוקטובר 1983. הרקע לפלישה היה הדחה ורצח של ראש ממשלת גרנדה מוריס בישופ ותפיסת השלטון על ידי מפקד הצבא הדסון אוסטין. בישופ עצמו תפס את השלטון בהפיכה מספר שנים קודם לכן ויצר יחסים קרובים עם קובה של פידל קסטרו, למורת רוחה של ארצות הברית ('מבצע זעם דחוף' - Operation Urgent Fury) (ויקיפדיה: מבצע זעם דחוף).

בבריטניה (בראשות מרגרט תאצ'ר), טרינידד וטובגו וקנדה נמתחה ביקורת על הפלישה, שגם גונתה בעצרת האו"ם (ויקיפדיה: מבצע זעם דחוף).

[בתמונה: הריינג'רס צונחים בגרנדה במהלך הפלישה... התמונה היא נחלת הכלל]

הפלישה לפנמה 1989

על רקע אי שביעות רצונו של הממשל הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש מהסדרי השליטה על תעלת פנמה, פלשה ארצות הברית, בין 20 בדצמבר 1989 ל-31 בינואר 1990, לפנמה ("מבצע מטרה צודקת" - Operation Just Cause), והדיחה את השליט בפועל של פנמה, הגנרל מנואל נורייגה הודח מתפקידו.

ע"פ הערכות שונות, בפלישה נהרגו כמה מאות עד כמה אלפים מאזרחי פנמה. נורייגה עצמו הועמד למשפט בארצות הברית, וכוחות צבא פנמה פוזרו (ויקיפדיה: הפלישה האמריקאית לפנמה).

[בתמונה: כוחות אמריקנים בפנמה במהלך בפלישה. התמונה היא נחלת הכלל]

במהלך העשורים האחרונים, הייתה דווקא ארצות הברית, המקעקעת הגדולה ביותר של החוקים והסדר הבינלאומי...

היא הייתה מקור ההולך וגובר של אי ודאות, מתח וחוסר יציבות בעולם. למשל:

• עידוד מהפכות הצבע או מהפכות הפרחים: התנועות - שהתפתחו, בעיקר במדינות שהיו שייכות בעבר לברית המועצות במרכז ובמזרח אירופה, ובמרכז אסיה - נגד הממשלות, כדי לקרוא לדמוקרטיה, לליברליזם ולעצמאות מדינית, תוך שילוב של ארגונים לא ממשלתיים ובמיוחד ארגוני סטודנטים. על המדינות הללו ניתן למנות את יוגוסלביה (במיוחד בסרביה - מהפכת הבולדוזר בשנת 2000); הפיליפינים (מהפכת ESDA בשנת 2001), גאורגיה (מהפכת הוורדים בשנת 2003), אוקראינה (המהפכה הכתומה בשנת 2004; ראו תמונה משמאל) קירגיזסטן (מהפכת הצבעונים בשנת 2005 - אף שהייתה מהפכה אלימה יותר מקודמותיה). בכל המקרים שלעיל, בחירות שנויות במחלוקת גררו אחריהן הפגנות רחוב מסיביות שהביאו להתפטרות או להדחה של מנהיגים שנתפסו על ידי יריביהם כמושחתים וסמכותניים (ויקיפדיה: מהפכות הצבע).

[בתמונה משמאל: סמל המהפכה הכתומה באוקראינה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי MesserWoland. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

• עידוד מהומות 'האביב הערבי' נגד שליטים בני ברית כחוסני מובארק במצרים (ראו תמונה למטה); דחיפת נאט"ו להתפשטות מזרחה לכיוון רוסיה (יחזקאלי, 2015).

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'מי התחיל את המלחמה הקרה החדשה?', לחצו כאן]

[בתמונה: השליט שהיה סמל היציבות קרס בעידוד אמריקני... חוסני מובארק אחרי מעצרו. התמונה היא נחלת הכלל]

• פתיחה במלחמות והפלה של ממשלות זרות בכוח (אפגניסטן, עיראק). על פי נתונים סטטיסטיים של מכון ווטסון לעניינים בינלאומיים וציבוריים, נהרגו במלחמת עיראק 180,000 עד 200,000 אזרחים עיראקים.
• יישום סטנדרטים כפולים תוך התעלמות מהחוקים והכללים הבינלאומיים, כמו למשל: שימוש בתחמושת אורניום מדולדל וזרחן לבן, במלחמת עיראק (אלטמן, 2014).

[בתמונה משמאל: השאה הפרסי, מוחמד רזא שאה פהלווי, נבגד ע"י האמריקנים... התמונה היא נחלת הכלל]

כדי להשיג את מטרותיה האסטרטגיות. היא נטשה, באכזריות, לא רק את אלה שהתריסו נגד האינטרסים שלה; אלא אפילו את בני בריתה (למשל: השאה הפרסי (ראו תמונה משמאל); חוסני מובארק במצרים; הכורדים (יחזקאלי, 2018) ...).

.

.

.

.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'יאללה, בוגדים!', לחצו כאן]

[בכרזה: על מוסר וצביעות ביחסים בינלאומיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי iirliinnaa לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית: התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), השפעה - הכוח השקט, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), האמריקנים מערבים מוסר ביחסים בינלאומיים?, ייצור ידע, 16/6/22.
• ויקיפדיה: מבצע זעם דחוף.
• ויקיפדיה: הפלישה האמריקאית לפנמה.
• ויקיפדיה: מהפכות הצבע
• קלמן אלטמן (2014), אורניום מדולל: מלחמה גרעינית בדרכים אחרות, הבמה השמאלית. במה ביקורתית לחברה ותרבות, 4/3/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), יאללה, בוגדים!, ייצור ידע, 23/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), מי התחיל את המלחמה הקרה החדשה?, ייצור ידע, 7/10/15.