דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת ניצבים

תקציר: שני חלקים לפרשת ניצבים, שמתחילה את פרק הסיום של מסעות בני ישראל עד לשובם לארצם: החלק הראשון שעניינו כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל; והחלק השני שהוא חזון אחרית הימים…

[בתמונה: אחרית הימים - הפסוק "וגר זאב עם כבש ..." מצוטט בעבודת קרמיקה בצלאל בבניין בית הספר העירוני שנבנה בתל אביב בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Deror Avi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: אחרית הימים - הפסוק "וגר זאב עם כבש ..." מצוטט בעבודת קרמיקה בצלאל בבניין בית הספר העירוני שנבנה בתל אביב בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Deror Avi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

עודכן ב- 25 בספטמבר 2024

דוד א' פרנקל (ראו תמונה משמאל) הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחבר הספר "תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל"

דוד א' פרנקל (ראו תמונה משמאל) הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחבר הספר "תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל" בהוצאת ראובן מס, ירושלים.

*  *  *

פָּרָשַׁת נִצָּבִים מתחילה את פרק הסיום של מסעות בני ישראל עד לשובם לארצם שבו ארבע פרשות.

בפרשה זו שני חלקים:

  • החלק הראשון שעניינו כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל
  • והחלק השני שהוא חזון אחרית הימים.

[בתמונה: כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Stain_Marylight לאתר Pixabay]
[בתמונה: כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Stain_Marylight לאתר Pixabay]

כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל

משה ער לכך שיום פטירתו קרב. הוא מכנס את כל העם, את ראשי השבטים, הזקנים והשוטרים נציגי העם. הוא אוסף את כולם - כל איש ישראל, כל הטף, כל הנשים, ואף את כל הגרים והעוסקים במלאכות הנחותות כמו חטיבת עצים ושאיבת מים. 

לאחר שהגיעו כל הנאספים, מבהיר להם משה את מטרת הכינוס: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם, שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (כט, ט-יא)ָ

משה כורת עם כולם את הברית שאלוהים ציוה עליו כעת, בהיותם בארץ מואב, לכרות בשמו עם בני ישראל, כחיזוק או כתוספת לברית שכרת איתם בחורב. הוא מבהיר כי הברית שהוא כורת כעת אינה רק עם הנוכחים אלא עם כל בני ישראל, לרבות אלה שלא הגיעו לאותה אספה: "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת־הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת־הָאָלָה הַזֹּאת, כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" (יט, יג-יד).

[ציורי תנ"ך/ "אתם ניצבים היום"/ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד]
[ציורי תנ"ך/ "אתם ניצבים היום"/ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד]

זוהי ברית נצחית, אך משה מכיר את בני עמו

למרות כל מה שאלוהים עשה ויעשה עבורם, תמיד יימצאו כאלה שירצו לפרוש מן הציבור בעניין זה או אחר, או שירצו לפרוש מכל הציבור במחשבה או בהרגשה שייטב להם אם יפרשו. משה מזהירם כי זוהי רק תקוות שווא, הפורש ייענש בכל מקרה ולעיתים אפילו יותר, כי גם תקוותו נכזבה:

"פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ־שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם;  פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת­־דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה־לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת־הַצְּמֵאָה. לֹא־יֹאבֶה יְהוָה סְלֹחַ לוֹ. כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף־יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל־הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, וּמָחָה יְהוָה אֶת־שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְהִבְדִּילוֹ יְהוָה לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת־תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר־חִלָּה יְהוָה בָּהּ" (כט, יז-כא).

שנאה לבני ישראל, שבעתיד תכונה כשנאה ליהודים הידועה כ"אנטישמיות" למרות שהיא מתייחסת רק ליהודים ולא לכל צאצאי שם, היא מחלה אנושה – אחת מ"מחלות האנושות" – בבחינת מגפה שאין נגדה חיסון. היא אינה מסתיימת – היא תרחב גם אם תיראה כאילו מצטמצמת, אך לעולם לא תגיע לקיצה גם כלפי המתכחשים למקורם היהודי. אדם אינו יכול לברוח מגורלו. ראינו זאת במהלך הדורות, וביחוד בעת השואה. רבים מאלה שהתכחשו למוצאם וקיוו שיצליחו להינצל בעזרת התכחשותם, לרבות אלה שלא ידעו קודם לכן על מוצאם היהודי – לא ניצלו. גם צאצאיהם של יהודים שהמירו את דתם דורות לפני השואה והתכחשו למוצאם היהודי – הושמדו לרגל מוצאם. גם היום, כאשר מתקנאים באדם, יהיה זה פוליטיקאי, שחקן, ספורטאי, איש רוח או כל בן תמותה שירצו להתנקם בו – מתנגדיו יבדקו בארכיונים וברשימות נעלמות, כדי לברר אם בדמו זורם דם יהודי מלפני דורות, אף אם הוא אף לא ידע זאת. אם ימצאו זאת ואפילו על קשר דל מלפני דורות רבים (או אפילו ימציאו זאת), תמיד יימצאו אלה שיצביעו על עובדה זאת ויציגו אותה לא באורח חיובי, כדי לעורר שנאה, הנובעת לעיתים קרובות גם כתוצאה מקנאה.

[בתמונה: שנאה לבני ישראל, שבעתיד תכונה כשנאה ליהודים הידועה כ"אנטישמיות" למרות שהיא מתייחסת רק ליהודים ולא לכל צאצאי שם, היא מחלה אנושה – אחת מ"מחלות האנושות" – בבחינת מגפה שאין נגדה חיסון... המקור:  באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב]
[בתמונה: שנאה לבני ישראל, שבעתיד תכונה כשנאה ליהודים הידועה כ"אנטישמיות" למרות שהיא מתייחסת רק ליהודים ולא לכל צאצאי שם, היא מחלה אנושה – אחת מ"מחלות האנושות" – בבחינת מגפה שאין נגדה חיסון... המקור:  באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב]

חזון אחרית הימים

לאחר פתיחה קשה זו, עובר משה (ראו תמונה משמאל) לחזון אחרית הימים – הגאולה בעתיד. משה ער לאפשרות שעם ישראל יסבול וידע כאב וייסורים, אך גם אם יסבול, בסופו של דבר כאשר יחזור לדרך הנכונה, יזכה לחזור לארצו וכל נידחיו יתקבצו לעם בארצם. 

גם אם עקב התנהגותו של העם תבוא עליו גם הקללה, הרי בסופו של דבר:

"וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ,

וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.

אִם־יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם –

מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.

וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ

וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.

וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־לְבָבְךָ וְאֶת־לְבַב זַרְעֶךָ

לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

וְנָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל־הָאָלוֹת הָאֵלֶּה

עַל־אֹיְבֶיךָ וְעַל־שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ,

וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה

וְעָשִׂיתָ אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" (ל, ג-ח).

[בתמונה: פרסקו המתאר את אחרית הימים, מעשה ידי מיכלאנג'לו. הפרסקו נמצא בקפלה הסיסטינית שבותיקן. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: שנאה לבני ישראל, שבעתיד תכונה כשנאה ליהודים הידועה כ"אנטישמיות" למרות שהיא מתייחסת רק ליהודים ולא לכל צאצאי שם, היא מחלה אנושה – אחת מ"מחלות האנושות" – בבחינת מגפה שאין נגדה חיסון... המקור:  באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב]

משה מבהיר שאין צורך להרחיק לכת כדי ללמוד כיצד להתנהג בדרך הנאותה...

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת,

אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם,

לֹא־נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ

וְלֹא רְחֹקָה הִוא.

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר:

מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה

וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.

וְלֹא־מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר:

מִי יַעֲבָר־לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם

וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.

כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד

– בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ"

(ל, יא-יד).

[בתמונה: מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה... צילום של חוף בצת ראש הנקרה. צולם ושותף בפייסבוק ע"י Irit Hovich. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה... צילום של חוף בצת ראש הנקרה. צולם ושותף בפייסבוק ע"י Irit Hovich. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

עצתו של משה לבני ישראל ברורה. הוא מסכם אותה במשפטים אלה:

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ:

הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה.

וּבָחַרְתּ בַּחַיִּים, לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ

לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ"

ומבהיר את הסיבה לכך -

"כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה,

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם"

(ל, יט-כ).

[בתמונה: "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ"... (תחילתו של יום במצפה רמון. התמונה נוצרה ושותפה בפייסבוק על ידי Sheffi Moshe. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]
[בתמונה: "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ"... (תחילתו של יום במצפה רמון. התמונה נוצרה ושותפה בפייסבוק על ידי Sheffi Moshe. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים על פרשת ניצבים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וילך, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

[בתמונה: כריכת ספרו של פרופ' דוד א' פרנקל, 'תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל', שראו אור בהוצאת ראובן מס, ירושלים, ב- 2022]
[בתמונה: כריכת ספרו של פרופ' דוד א' פרנקל, 'תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל', שראו אור בהוצאת ראובן מס, ירושלים, ב- 2022]

[לאוסף המאמרים על פרשת ניצבים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *