[בתמונה: הזורע רוח קוצר סופה... ויתור היועמ"שית על 'עמוד השדרה המקצועי' שלה כדי לרצות את ממניה הפוליטיים, שם הן את הפרקליטות והן את הוועדה למינוי בכירים על המדוכה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 0fjd125gk87 לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 22 באפריל 2022 - אחרי ששופטי בג"ץ ניסו להציל לשווא את היועצת המשפטית, גלי בהרב מיארה מעצמה - הם נאלצו לבטל את מינויו של השופט העליון לשעבר, מני מזוז, ליו"ר הוועדה למינוי בכירים.

הפתעה? ממש לא. לא היה כתב או פרשן משפטי אחד, שעיניו בראשו, שלא הבין לאן מכוונים שופטי בג"ץ, אבל הצורך לרצות את ממניה גבר אצל היועצת המשפטית על השיקול המקצועי.

אין להמעיט בחשיבות תוצאותיה של החלטה זו: היא תחיש, כפי הנראה, הן את פיצול תפקיד היועמ"ש והן את ביטול "הועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה"; ובמידה רבה של צדק.

[למאמר המלא של יובל אראל ב- N12, לחצו כאן]

נתחיל עם הועדה למינוי בכירים:

חלק מהסימפטומים של החלשת הרשות המבצעת לטובת המחוקקת, הייתה הקמת "הועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה" שבה אמור להחליט שופט, בין היתר, בשאלה האבסורדית, אם קצין בכיר - שהיה ראוי דיו להגיע לתפקיד סגן רמטכ"ל - ראוי להיות רמטכ"ל.

הוועדה הזו יצרה מצב אבסורדי לכשעצמו - כפי שנוכחנו בשאלת מינוי מפכ"לים - שהשיקול העיקרי למנות אדם הופך להיות יכולתו לעבור את הוועדה ופחות כישוריו להוביל את הארגון. המינוי העצוב של קובי שבתאי (ראו תמונה משמאל) למפכ"ל מוכיח זאת שחור על גבי לבן...

[בתמונה משמאל: קובי שבתאי. מינוי עצוב שמוכיח... התמונה היא צילום מסך מכתבת כאן 11]

מ-2018 תקופת המינוי של חברי הוועדה קצובה לשמונה שנים, לכאורה, ליצור מצב של חוסר תלות הוועדה בפוליטיקאים.

[הכרזה: ייצור ידע]

הגענו לפרקליטות ולמוסד היועמ"ש...

כדרכן של מערכות ביורוקרטיות בסטגנציה וסיאוב (שמאפיינים את רובו המכריע של השירות הציבורי בישראל), הפרקליטות שקעה בשנים האחרונות באבדן דרך מוחלט, ופתחה פער רלוונטיות הולך וגובר עם המציאות הציבורית והפוליטית בישראל. היא שקעה כל כך בסיפור שהיא מספרת לעצמה על "מלחמת בני אור בבני חושך", עד שהיא שכחה עקרונות בסיסיים בחוק ובממשל: שלגיטימציה ציבורית קודמת ללגיטימציה חוקית (ראו כרזה למטה), ושאין חוק ואין מינויים בעלי ערך, ללא לגיטימציה ציבורית, אפילו אם יש דרך חוקית לתרץ אותם.

בניגוד לפרקליטות וליועמ"שית, לבג"ץ תמיד היו חושים פוליטיים מפותחים. הפרקליטות נמצאת היום על המוקד הפוליטי (היא תמרנה את עצמה לשם במו ידיה...) ואם היה המינוי מאושר, היה בית המשפט מזוהה עימה באותה קליקה, ומתנדב לעלות על המוקד הציבורי ביחד איתה. הבידול ממנה הוא אקט הישרדותי ממש עבורו, והיועמ"שית - בסכלות מנהלית - שאופיינית למערכות בסטגנציה - הגישה אותו כשי לבית המשפט.

כשמונתה גלי בהרב מיארה (ראו תמונה משמאל) לתפקידה אמרה בין היתר: "אני מתכוונת לשים את אמון הציבור במערכת המשפטית בראש סדר העדיפות שלי".

[תמונתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה משמאל היא צילום מסך]

אבל, יועצים משפטיים ממונים כבר שנים רבות, כדי לרצות את ממניהם: מיוסף חריש שמונה לסגור את פרשת קו 300 ועד מני מזוז שסגר עבור אריק שרון את פרשת האי היווני.

מינוי גלי בהרב מיארה איננו שונה. היועצת המשפטית לממשלה - שסובלת בעצמה מהיעדר לגיטימציה בקרב קבוצה גדולה של אזרחים - סגרה עבור הממשלה את פרשת פגסוס (שבה רב עדיין הנסתר על הנגלה...); וכשעלה הצורך לאשר את תפקיד הרמטכ"ל, וכשנדרש יו"ר לוועדה, היא נדרשה להכשיר את מינויו של הסמן הליבראלי הבולט ביותר בבית המשפט העליון, מני מזוז - שאיבד לגיטימציה בקרב אותה קבוצה - לראשות הועדה למינוי בכירים, לשמונה השנים הבאות. 

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סטגנציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]

[בכרזה: בלי לגיטימציה ציבורית אין לגיטימציה חוקית! הכרזה: ייצור ידע]

לא צריך להיות תמימים...

פוליטיקאים רוצים להיבחר ומינוי מני מזוז היה ללא ספר צעד פוליטי שבונוס בצידו. העובדה - שמיד לאחר שבג"ץ ביטל את מינויו, מונה אליקים רובינשטיין (ראו תמונה משמאל) לראש זמני לוועדה - מוכיחה, שניתן היה להעביר את מינוי הרמטכ"ל בקלות, בדרך המלך (ואת זה גם הציע בג"ץ, לפני שאולץ להחליט...).

[תמונתו של אליקים רובינשטיין משמאל באדיבות הרשות השופטת של ישראל]

אבל, בתקופת בחירות מתנהגים כמו בתקופת בחירות, והמערכת המשפטית מתבוססת בביצה הפוליטית לא מהיום. כך נסחפה היועמ"שית לקרב שלא תוכל לנצח בו והחישה במו ידיה את מה שנשאר מהלגיטימציה הציבורית של המוסד שבראשו היא עומדת.

כלל בסיסי באסטרטגיה גורס: לעולם אל תבחר באופציה שאינך יכול להרשות לעצמך את מחיר כישלונה... אם היה ליועמ"שית עמוד שדרה מקצועי, הייתה חוסכת מעצמה וגם מממניה את ההתבזות הזו, גם כשבג"ץ ניסה 'להוריד אותה ואת ממניה מהעץ' ולהסכים למינוי זמני, אבל בסטגנציה כמו בסטגנציה. לא שומעים כלום ולא רואים כלום...

.

[בכרזה: כשהיועצת המשפטית מתעקשת למנות אדם ללא לגיטימציה, היא מאבדת בכך את הלגיטימציה שלה... תמונת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי תומר יעקובסון. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ברוך קרא (2022), יועמ"ש טוב צריך לדעת להילחם אך גם לבחור את מלחמותיו. בהרב מיארה בחרה במלחמה הלא נכונה, חדשות וואלה, 8/9/22.
• יובל אראל (2022), מהלומה ליועמ"שית: בג"ץ קיבל את העתירה נגד מינוי מזוז, 2/9/22, N12.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קליקה, 27/11/14.