תקציר: בדרך כלל נהוג לזהות את תופעת 'שלטון האימהות' - חוסר הנכונות של משפחות לשלוח את בניהן להילחם - עם מדינות דמוקרטיות; אבל מלחמת רוסיה אוקראינה - בעיקר החלטת ולדימיר פוטין על גיוס ותגובת האוכלוסייה, מלמדת אותנו שהתופעה חיה ובועטת גם במדינות טוטליטאריות.

[לאוסף המאמרים באתר על 'שלטון האמהות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'שלטון האימהות' (באיטלקית, שם התופעה רווחת במיוחד היא קרויה: Mammismo) משמעו, שקרובי משפחה - גם כאלה המקבלים את החלטתם של ילדיהם להצטרף לכוחות המזוינים של מדינה - מגיבים לעתים קרובות בתדהמה ובזעם, כאשר ה'ילדים' נשלחים למקומות לחימה, שבהם הם עלולים להיהרג, במקום לראות בכך סיכון מקצועי.

זוהי גישה, שאינה מוגבלת לקרובי משפחה ולידידים של חיילים בשירות פעיל, היא משותפת לחברה כולה, אופיינית לתקופה הבתר-תעשייתית; ויש לה השפעה פוליטית מרובה, המטילה מגבלות חמורות על השימוש בכוח (לוטוואק, 2002, עמ' 101-100).

בדרך כלל נהוג לזהות את תופעת 'שלטון האימהות' עם מדינות דמוקרטיות; אבל מלחמת רוסיה אוקראינה - בעיקר החלטת ולדימיר פוטין על גיוס ותגובת האוכלוסייה, מלמדת אותנו שהתופעה חיה ובועטת גם במדינות טוטליטאריות.

[לאוסף המאמרים באתר על 'שלטון האמהות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

המצוקה הדמוגרפית ברוסיה והשלכותיה

מטבע הדברים, אחד הגורמים העיקריים לתופעת 'שלטון האימהות' הוא הצטמקות האוכלוסייה; ורוסיה מבחינה זו הולכת ודועכת. נכון לשנת 2022, מונה אוכלוסיית רוסיה 145.2 מיליון איש, לעומת 142,905,200 מיליון איש בסוף 2010. למעט בשנים 2015-2013, אוכלוסיית רוסיה קטנה בהתמדה משנות ה- 90 של המאה הקודמת, ואף לפני כן (ויקיפדיה: דמוגרפיה של רוסיה).

אוכלוסיית הצעירים הולכת וקטנה והגיל הממוצע של תושב רוסיה הוא 39 שנים, והולך ועולה. ילדים יחידים צריכים לטפל - ופעמים רבות לפרנס - הורים זקנים. במצב כזה, גיוס איננו אופציה עבורם... (ויקיפדיה: דמוגרפיה של רוסיה).

[למאמר המלא של ציקי ברנדוין ב'כיכר השבת', לחצו כאן]

פוטין עשה הכל להימנע...

היערכותו של ולדימיר פוטין (ראו תמונה משמאל) למלחמה באוקראינה מעידה כי הוא היה מודע היטב למגבלה הזו של 'שלטון האימהות', ועשה הכול להתחמק ממנה.

לכן, לא הכריז מלחמה על אוקראינה, ופלש אליה בנחיתות מספרית; בהנחה שהמערכת השלטונית האוקראינית תקרוס תוך ימים ותוחלף בשלטון בובות. בפלישה הסתמך על צבא הקבע, בעיקר על קבוצות לחימה פרטיות כמו קבוצת וגנר, ועל חיילים מהפרוביציות הפריפריאליות של רוסיה, הרחוקות מרחק בטוח ממוסקבה (הפדרציות הללו הן המובילות את מחאת הגיוס היום...).

לעובדה זו היו תוצאות הרות גורל כאשר האוקראינים סרבו לשחק את התפקיד שהועידו להם הרוסים, והחליטו להילחם:

• התוצאה הראשונה: הנפגעים הרבים חייבו את הרוסים למאמץ מתמיד בניסיון להשלים את האבדות במקורות נוספים, למשל: צפון קוריאנים וסורים.

• התוצאה השנייה: רוסיה בלעה טריטוריה רבה יותר ממה שיכולה הייתה לבלוע; ולאחר שכבשה את אזור חרקוב נאלצה לנייד את כוחותיה הלוחמים להגן על הזירה העיקרית בחרסון. זו הסיבה להצלחה המטאורית של התקפת הנגד של האוקראינים בחרקוב. פשוט לא היו שם כוחות שיעצרו אותם... (ראו הכתבה משמאל).

[למאמר המלא משמאל ב'הארץ, לחצו כאן]

מתקפת הנגד הזו המחישה לרוסים שאין מלחמה ללא כוחות סדירים; וולדימיר פוטין נאלץ להכריז על גיוס. התוצאה היא מהומות גיוס (שכללו הצתת לשכות גיוס וירי באחד ממפקדי אחת הלשכות הללו...) ובריחה המונית מהמדינה. מחירי הטיסות החוצה 'הרקיעו שחקים'. כל מעברי הגבול היבשתיים 'נסתמו' בנמלטים. 6,000 מכוניות ממתינות למשל בתור לצאת במעבר הגבול לגאורגיה. עד כה הצליחו להימלט יותר מ- 300 גברים מהמדינה.

מה זה אומר על העתיד?

מאז מלחמות נפוליאון נגררה האנושות לרצף מלחמות כוללות או מלחמות טוטאליות - מלחמה בה משתמשים בכל אמצעי הלחימה ובכל המשאבים העומדים לרשותה של מדינה, ללא הגבלות, על מנת לחסל לחלוטין את התנגדות האויב. התחזקות תופעת שלטון האימהות מסמלת, כפי הנראה, את סיומו של עידן זה.

[בתמונה משמאל: תום עידן המלחמות הטוטאליות שאותו התחיל נפוליאון בונפארט? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי rauschenberger לאתר Pixabay]

המסקנה החשובה ביותר היא שמנהיגי מדינות מצטמקות - שהאוכלוסייה שלהם קטנה והולכת - לא יוכלו לנהל מלחמות גדולות. רק מלחמות קטנות, זאת, בהנחה שהמלחמה לא תצא משליטה כמו במקרה האוקראיני... (ועוד לא נגענו בסיבות אחרות - שמקשות על ניהול מלחמה - כמו למשל, מאפייניו של דור ה-Z) ...

חזרנו לעידן שכירי החרב: מעצמות תוכלנה להפעיל מיליציות מקומיות, קבוצות לחימה פרטיות - כמו: קבוצת וגנר (Группа Вагнера), מיליציה רוסית, המבצעת בקבלנות פרויקטים צבאיים בעולם בשירות ממשלת רוסיה; וחברות אבטחה פרטיות, שעלו בעיראק ובאפגניסטן בשליחות ארצות הברית.

תחשבו על סין והצבא העצום שהיא בונה, שמתבסס כולו על בנים יחידים: האם היא תוכל להרשות לעצמה לנהל מלחמה ממושכת?

חזון אחרית הימים? לפני כן נצטרך מן הסתם לסגור באזורנו מספר בעיות עם מדינות שטרם גילו את השפעת 'שלטון האימהות'...

[להרחבה על דור ה- Z בשוק העבודה, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים באתר על 'שלטון האמהות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים באתר על 'שלטון האמהות';
• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), תופעת שלטון האימהות והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 4/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2018), בני דור ה-Z מתקרבים לשוק העבודה, ייצור ידע, 20/4/18.
• ויקיפדיה: דמוגרפיה של רוסיה.