תקציר: WOKE הוא הביטוי העממי של האידיאות הפרוגרסיביות. המושג נטבע בסוף העשור הראשון של המילניום, המתאר תת תרבות רדיקלית שהשתלטה על מוקדי משמעותיים כוח באמריקה; ומייצרת בה סדר תרבותי חדש, תוך שימוש סלקטיבי בחופש הביטוי ובהשתקת מתנגדים. בשנים האחרונות, ה- WOKE חי ובועט גם אצלנו, אבל במהופך: כדי לשמר את הסדר התרבותי הישן…

עודכן ב- 8 במאי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

'WOKE' הוא הביטוי העממי של האידיאות הפרוגרסיביות. משמעותו היא: 'התעורר'!, 'התפכח' ותהיה מודע לעוולות חברתיות ולאי שוויון, במיוחד אלה הקשורים לגזע, מגדר וצורות אחרות של אפליה על בסיס זהות.

זוהי היא תנועה מהפכנית שהוקמה בארצות הברית, עם כניסת ממשל אובמה לתפקידו ב- 2009, וסחפה את אמריקה למשבר, המאיים על עצם קיומה כאומה. ההיסטוריון האמריקני ויקטור דיוויס האנסון הגדיר אותה ב- 2021 כדת חדשה, הצומחת מהר יותר מהנצרות. בדת הזו יש יותר כהנים מאשר מאמינים, והיא חזקה יותר מאי פעם. עמק הסיליקון הוא הוותיקאן החדש וחברות כמו אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל וטוויטר הן מבשרות הבשורה. באופן פרטי האמריקנים חוששים מכללים אלו, אך דומה שבזירה הציבורית הם מקבלים אותם בהכנעה...".

כיאה למהפכה שמאלית, עקרונות ה- WOKE רחוקים מלהיות דמוקרטים. מטרתו המוצהרת היא לשנות עד השורש את פניה של ארצות הברית ומוסדותיה החשובים. זה התחיל שנים לפני כן, בהשקעה שקדנית וסבלנית במוסדות החינוך האמריקנים, שצרבה את תודעתו של דור שלם, שינתה אותו והפכה אותו ל'צבא' העיקרי של המהפכה. הצעירים הללו כבר מאכלסים בהמוניהם את הקתדרות בבתי הספר, בקולג'ים ובאוניברסיטאות ואת כלי התקשורת המרכזיים, והם משתלטים בהדרגה על הפוליטיקה האמריקנית.

כמו תמיד כשמדובר המהפכות בשמאל המפה, ממלאים האינטלקטואלים ביהדות ארצות הברית, תפקיד מכריע ביישום המהפכה הזו ובעיצובה. גם אליטת ההון הישראלית - כיאה לקבוצת עילית פרוגרסיבית - אימצה את ה- WOKE אל ליבה, יישמה את עקרונותיו, ועשתה בהם שימוש דווקא כדי לשמר את הסדר התרבותי הישן, כשהיא מדחיקה ומטשטשת את הסתירה בין העקרונות הללו לעצם קיומה ולתפקיד שהיא ממלאת. התוצאות טפחו על פניה אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023!

אין אמת ואין עובדות. יש רק נרטיב!

העיקרון הבסיסי של ה- WOKE גורס אין בנמצא 'אמת מוחלטת'. מה שאנחנו תופסים כאמת מעוצב לעתים קרובות על ידי נקודות המבט האישיות, החוויות וההשפעות החברתיות שלנו. לכן, מה שמחליף את אותה 'אמת אובייקטיבית' שכולם יכולים להסכים עליה, הם מספר נרטיבים או פרשנויות של אירועים, המעוצבים על ידי תרבות, אידיאולוגיה והטיות אישיות.

מנקודת מבט זו, הופכים הנרטיבים הופכים לכלים רבי עוצמה לעיצוב הבנתנו את העולם. הם משפיעים על האופן שבו אנו תופסים את המציאות, בונים את הזהויות שלנו ומנווטים באינטראקציות חברתיות. יתר על כן, ניתן להשתמש בנרטיבים כדי לערער או לחזק מבני כוח ונורמות חברתיות קיימים.

מנקודת המבט הזו מסתכל ה- WOKE על אירועים היסטוריים: לקבוצות שונות עשויות להיות נרטיבים משלהן על אותו אירוע, המפרשים אותו בדרכים מנוגדות. נרטיבים אלה יכולים לשקף את נקודות המבט של בעלי הכוח, קבוצות שוליים או בעלי עניין אחרים, והם יכולים להתפתח עם הזמן ככל שהערכים והעדיפויות החברתיים משתנים.

בהקשר של תנועות צדק חברתי, הכרה בתפקידם של הנרטיבים היא חיונית להבנה והתייחסות לאי שוויון מערכתיים. על ידי הגברת קולות שוליים ואתגור של נרטיבים דומיננטיים המנציחים דיכוי, 'תומכי הצדק החברתי' מבקשים 'לדרוס' ולהעלים את הנרטיבים הישנים, ולבסס נרטיבים חדשים תחתיהם, המשקפים הבנה מכילה ושוויונית יותר של ה'אמת'.

הנרטיב שצריך להשליט הוא 'פוליטיקת הזהויות'

פוליטיקת הזהויות (Identity Politics) היא הנרטיב האחד שדרכו מפרש ה- WOKE את המתרחש בעולם, והוא מחליף מושגים ש'אבד עליהם הכלח', כמו עם, דת ומדינה. יש להתבונן על העולם דרך האינטרסים של קבוצות חברתיות ספציפיות, המבוססות על מאפיינים משותפים כגון גזע, אתניות, מגדר, נטייה מינית, דת, מוגבלות או היבטים אחרים של זהות. במקום לראות בזהויות אלו תכונות אישיות או אינדיבידואליות, 'פוליטיקת הזהויות' מדגישה את המשמעות החברתית והפוליטית שלהן, ודוגלת בהכרה והעצמה של קבוצות מודרות.

הכלל לפרש את העולם דרך פוליטיקת הזהויות הוא פשוט: החלש תמיד צודק, וצריך לקבל עדיפות. זהו סדר עדיפות פשוט, שמאפשר לנו לקבל החלטות מהר וברור, באופן שבו יתוקנו אי-השוויון והעוולות המערכתיים - הנובעים מצורות היסטוריות ומתמשכות של אפליה ודיכוי - ותינתן עדיפות לאותן קבוצות מודרות, על חשבון המעמדות המדכאים, כשהדגש הוא על האתגרים הייחודיים ואי השוויון המערכתי, איתם מתמודדות קהילות שוליים שונות, בהתבסס על זהויותיהן המצטלבות:

בהקשר זה, קבוצות מסוימות מקבלות עדיפות על אחרות, על סמך הדיכוי ההיסטורי והמתמשך שהתמודדו איתו:

מיעוטים גזעיים ואתניים: בהתחשב בהיסטוריה הארוכה של גזענות וקולוניאליזם, מיעוטים גזעיים ואתניים זוכים לרוב לתשומת לב משמעותית במסגרת פוליטיקת זהויות. זה כולל קהילות שחורות, ילידיות, לטיניות, אסייתיות וקהילות צבע אחרות שנדחקו באופן היסטורי לשוליים וממשיכות להתמודד עם אפליה בצורות שונות.

נשים (לא לבנות) ומיעוטים מגדריים: פוליטיקת זהויות מגדרית נותנת לעתים קרובות עדיפות לזכויות ולחוויות של נשים, טרנסג'נדרים ואינדיבידואלים לא-בינאריים ומיעוטים מגדריים אחרים. זה כולל תמיכה בזכויות רבייה, שוויון מגדרי והתייחסות לנושאים כמו אלימות ואפליה על בסיס מגדר.

קהילות LGBTQ+: (לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, קווירים וזהויות אחרות), אשר התמודדו היסטורית עם אפליה ורדיפה על סמך נטייתם המינית או זהותם המגדרית. הסברה בתחום זה מתמקדת לרוב בהשגת שוויון משפטי, מאבק באפליה וקידום קבלה והכלה.

אנשים עם מוגבלות: זכויות מוגבלות הן היבט חשוב נוסף של פוליטיקת זהויות, הדוגלת בזכויות ובנגישות של אנשים עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית או התפתחותית. זה כולל מאמצים להסיר חסמים לחינוך, תעסוקה, תחבורה והתאמות ציבוריות.

מיעוטים דתיים ותרבותיים: פוליטיקת זהויות מתייחסת גם לדאגותיהם של מיעוטים דתיים ותרבותיים המתמודדים עם אפליה או רדיפה על סמך אמונותיהם או נוהגיהם. זה כולל מאמצים להילחם באיסלמופוביה, בשנאת זרים וצורות אחרות של קנאות דתית או תרבותית.

קבוצות שוליים אחרות: מעבר לקטגוריות אלו, פוליטיקת זהויות כוללת גם הסברה לקבוצות שוליים אחרות על בסיס גורמים כמו מעמד סוציו-אקונומי, מצב הגירה, גיל ועוד.

הקבוצה החשובה ביותר היא הקבוצה המצטלבת (Intersectionality) שעדיפה על פני כל הקבוצות: אלה שזהותם מצטלבת בין כמה מעמדות מקופחים. למשל, טרנסג'נדרית שחורה. העובדה שיש לאנשים זהויות מרובות, יוצרת מצב שהם סובלים מצורות שונות של דיכוי (כגון הומופוביה, טרנספוביה, גזענות או אסלאמופוביה) שמצטלבות ומגבירות זו את זו.

את ה- WOKE ניתן להשליט רק בדרכים לא דמוקרטיות!

לכן, את מחיר ה- "Freedom of Speech" המקודש - שעמד בבסיס הדמוקרטיה האמריקנית מאז היווסדה - מחליפה 'תרבות הביטול הפרוגרסיבית' (Progressive Cancellation Culture) או בקיצור 'תרבות הביטול' ("Cancel Culture").

'תרבות הביטול' נתפסת ככלי הכרחי להטלת אחריות על אנשים ומוסדות, בגין התנהגות מזיקה. היא מוגדרת כפעולה קולקטיבית שנועדה "לאתגר את דינמיקת הכוח ולדרוש שינוי": יחידים או ישויות נדרשים לשלם מחיר חברתי - בדרך של שיימינג ציבורי, חרמות או נידוי - על הבעת דעות הסותרות את עקרונות ה- WOKE ו/או עיסוק בהתנהגות הנחשבת פוגענית, מזיקה או מנוגדת לו, כמו: גזענות, סקסיזם, הומופוביה וצורות אחרות של אפליה.

בהקשר של השגת המטרות של להיות WOKE, 'תרבות הביטול' אמורה להפנות את תשומת הלב הציבורית לעוולות מערכתיות, ולהעצמת קולן של קהילות מודרות. על ידי העמדת יחידים ומוסדות מול הצורך לגלות אחריות להנצחת נרטיבים מזיקים, או לשמירה על מבנים מדכאים, 'תרבות הביטול' יוצרת לחץ לחץ לשינוי חברתי, המבוסס על מודעות רבה יותר לנושאים חברתיים.

תרבות הביטול מסווגת את האוכלוסייה לשתי קבוצות: לאלה שכשירים מבחינה תרבותית ולאלה שאינם כשירים (Cultural Competency), שאותם יש 'לבטל' [להרחבת המושג: כשירות ואי כשירות תרבותית, לחצו כאן].

התוצאה היא, חזרה לאותם כלים שהיו בשימושם של משטרים אפלים בתחילת המאה העשרים: צנזורה, דיכוי חופש הביטוי ומניעת דיאלוג פתוח ודיונים, המוחלפים בחשיבה קולקטיבית. בהקשר זה כדאי לזכור את אמירתו של האלוף במיל' עמוס ידלין: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב!":

עליית ה-WOKE בפוליטיקה האמריקנית

ה- WOKE תפס אחיזה בפוליטיקה האמריקנית, בעקבות הצלחותיו של ברני סנדרס, (Bernard "Bernie" Sanders) הסנטור הסוציאליסט הוותיק מוורמונט (ראו תמונה למטה), בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות ב- 2020 (קליינבאום, 2020).

המושג אומץ על ידי תנועת ה- BLM) Black lives Matters), אחרי פרוץ המהומות בעקבות ירי השוטרים במייקל בראון בפרגוסון, מיזורי ב-2014. הוא התבסס יותר ויותר במוקדי הכוח באמריקה בתקופת המחאה נגד שלטון הנשיא דונלד טראמפ והפך לגורם המוביל בפוליטיקה האמריקנית עם כניסת ממשל ביידן לתפקיד.

קליינבאום (2020) טוען בצדק, כי "מאז המהפכה המינית של שנות השישים (של המאה הקודמת), לא הייתה קבוצת שוליים שכל כך הצליחה לשנות מן הקצה אל הקצה את הדרך שבה אמריקנים חושבים ומדברים".

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

נספח 1: אינני זקוק לך יותר. אני 'ווק' עכשיו...

עשיית יתר ניווטה את נשיא ארה"ב - ואת תומכיו בישראל - למצב ללא מוצא, וחיזק מאוד את ראש הממשלה נתניהו, ואת מעמד ישראל בזירה המזרח תיכונית.

נספח 2: "העליונות הגזעית הלבנה" של ישראל...

משך שנים היה הסרט 'אקסודוס' בכיכובו של פול ניומן האגדי, נכס צאן ברזל של ההסברה הישראלית. היום, הוא נושך אותנו בישבננו... כך אנחנו נתפסים במערב, ועבור דור ה- WOKE - שהתחנך על ברכי תורת הגזע הביקורתית (ה- CRT) - זוהי ההוכחה האולטימטיבית להיותנו חלק מ'העליונות הלבנה', שמדכאת את הפלסטינים המוחלשים והמסכנים...

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: תורת הגזע הביקורתית האנטישמית של ה- WOKE.

כרזה שנייה: למה לי מוח? אני ווק!

אל תייגעו אותי בפרטים... ספרו לי רק מי הרע ומי הטוב, ויאללה להפגין ברחוב! ככה, אפשר ללבוש חולצה ולחבוש כובע של 'אחים לנשק', ובה בעת להפגין עם שלט של "מסתכלים לכיבוש בעיניים"...

נספח 3: בימי הפרוגרס, אלוהים אוסף את השכל מבני האדם...

אל תייגעו אותנו בפרטים... ספרו לנו רק מי הרע ומי הטוב, ויאללה להפגין ברחוב! ככה, אפשר ללבוש חולצה ולחבוש כובע של 'אחים לנשק', ובה בעת להפגין עם שלט של "מסתכלים לכיבוש בעיניים"...

נספח 4 מדף הטוויטר של The almighty: היכן התגורר ה- WOKE לפני שנות ה- 70...

WOKE הוא הביטוי העממי של האידיאות הפרוגרסיביות שמאיימות היום להקריס את העולם המערבי לתוך עצמו. המושג נטבע בסוף העשור הראשון של המילניום. הוא מתאר תת תרבות רדיקלית שהשתלטה על מוקדי משמעותיים כוח באמריקה; ומייצרת בה סדר תרבותי חדש, תוך שימוש סלקטיבי בחופש הביטוי ובהשתקת מתנגדים.

הציבור הישראלי רחוק מה- WOKE, אבל אליטת ההון הישראלית עושה בו שימוש הפוך מהמערב, כדי לשמר את הסדר התרבותי הישן, כשהיא מחדירה אותו דרך הפקידות הבכירה בשירות הציבורי המזוהה איתה, לכל תחומי חיינו.

הכרזה שואלת היכן היה ה- WOKE לפני שנות ה- 70 של המאה הקודמת, אז החל להכות שורשים לאיטו במערב ולהחריבו, והיא משיבה: בבית מחסה לחולי נפש ואליו הוא גם עתיד לחזור!

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• הרחבת המושג: כשירות ואי כשירות תרבותית;
• הרחבת המושג: 'To Cancel' – לבטל, לקנסל – למחוק מהתודעה;
• אוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט;
• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו;
• העמקה בנושא ה'מגוון';
• הרחבת המושג: חשיבה קבוצתית / עדרית וסכנותיה;
• הרחבת המושג 'מסגור';
• אוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות;
• הרחבת המושג: 'מורכבות';
• המאמר: ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם;
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• אוסף המאמרים על פרשת ויקרא.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• יאיר קליינבאום (2020), Woke!: על התופעה והטרנד שהשתלטו על אמריקה, Hebrew News, 3/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), פנחס יחזקאלי: חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…, ייצור ידע, 12/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), מסגור, ייצור ידע, 4/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• אריאל פלקסין (2022), הליברלים כבר לא יסתמו לאחרים, ישראל היום, 2/5/22.
• ויקטור דיוויס הנסון (2021), עשרה כללים חדשים לעולם פוסט-אמריקני, ישראל היום, 19/4/21, ע' 26.
• אמיר לוי (2021), עידן הפוסט צביעות, ישראל היום, 13/10/21.
• איתמר פליישמן (2021), מתלוננות מנוגה, מטרידים ממאדים, ישראל היום, 13/10/21.
• WIKIPEDIA: WOKE.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), קבוצות בארגון, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ויקרא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/3/19.