[בתמונה: הסכם הגז דוחה (אולי) את המלחמה הגדולה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על הסכם הגז עם לבנון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת סוגיית תשלום דמי חסות - פרוטקשן, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בעת כתיבת שורות אלה קרובה ישראל לחתימה על הסכם הגז עם לבנון:

• "הסכם מצוין" מספרים מקבלי ההחלטות ותומכיהם;
• "תשלום פרוטקשן ומסירת נכסים לאויב" טוענים גורמי האופוזיציה בראשות בנימין נתניהו (שדווקא הוא והשר לשעבר יובל שטייניץ היו מהוגי ההסכם וממוביליו, אבל זה כבר סיפור למאמר אחר...).

האמת היא ששני הצדדים צודקים. זה מה שהופך את עבירת הפרוטקשן קשה כל כך לטיפול. לעיתים, הצד הנותן מעוניין לתת לא פחות מאשר מעוניין בכך הצד המקבל... (ראו הכרזה למטה):

[להרחבת סוגיית תשלום דמי חסות - פרוטקשן, לחצו כאן]

[ד"ר פנחס יחזקאלי על מהותו של הפרוטקשן... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

שתי מדינות עם הגב אל הקיר מהמרות על הסכם...

האמת היא שההסכם נחתם בין שתי מדינות, המצויות במצב של 'גב אל הקיר':

לבנון גמורה מבחינה כלכלית ופוליטית (ובסוגיה זו, חבל על כל מילה...);

וישראל אינה יכולה להרשות לעצמה בעת הזו מלחמה. היא איבדה ברשלנות ובשאננות את היתרון האסטרטגי שלה ונמצאת בנחיתות אסטרטגית בולטת. היא מתמודדת, בה בעת:

• עם משבר פוליטי מתמשך;
• עם זירת פנים מבעבעת, שבה הפלסטינים תושבי ישראל צוברים ביטחון עצמי, אוגרים נשק ונערכים ליום פקודה;
• ועם שטחי יהודה ושומרון, שהטמפרטורה בהם עולה לקראת מות אבו מאזן, ושנוצרה בהם מעין מדינה עצמאית בשומרון נוסח חמאס בעזה, שנתמכת בכסף ובנשק; ושנראה שמחפשת עימות כחלק מצבירת העוצמה לקראת מאבק השליטה הקרוב ברשות הפלסטינית.
• עם עורף מופקר, שאינו מוכן למלחמה.
• עם עזה החמאסית שהיא היא הזירה היחידה הרגועה כיום, אבל היא בונה את עצמה למלחמה ותצטרף אליה ביום פקודה.
• עם איראן גרעינית, שביטחונה העצמי גדול, ומצבה הפנימי עלול להוות טריגר ליזום מלחמה.
• עם צבא קטן - במצב פנימי בעייתי בלשון המעטה - שאיננו מסוגל להתמודד עם מספר זירות במקביל.

עד שתשתנה המשוואה האסטרטגית בעוד מספר שנים עם השלמת פיתוח הלייזר ופריסתו כמעטפת הגנה עיקרית (האמריקנים כבר השיגו פריצת דרך. אנחנו טרם...) ישראל חייבת למנוע בכל מחיר את 'המלחמה הגדולה', זו שהוגדרה עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת כ״מקרה הכל״: התקפה כוללת על מדינת ישראל – תוך התקוממות אלימה של ערביי ישראל ושל ערביי יהודה ושומרון. כלומר, שילוב של מלחמת הקוממיות עם פרעות תשפ"א... 

[למאמרו של אלי בר און: 'ארצות הברית חוזרת להוביל בתחום פיתוח הנשק', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

[בתמונה: הדגמת מערכת נשק לייזר של צבא ארה"ב. עד שתשתנה המשוואה האסטרטגית בעוד מספר שנים עם השלמת פיתוח הלייזר ופריסתו כמעטפת הגנה עיקרית (האמריקנים כבר השיגו פריצת דרך. אנחנו טרם...) ישראל חייבת למנוע בכל מחיר את 'המלחמה הגדולה'... המקור: חברת לוקהיד מרטין]

אי אפשר שלא להוסיף מילה על ההתנגדות - המוזרה משהו - של בנימין נתניהו להסכם

לעג הגורל, בנימין נתניהו אחראי יותר מכל אחד אחר לנחיתות האסטרטגית אליה נקלעה ישראל; והוא יודע זאת היטב. כבר הזכרתי שהוא היוזם והמעצב בעיקרי של ההסכם הזה. ולמרות זאת, דווקא הוא עושה ממנו מטעמים לקראת הבחירות, בהציגו את הצד השלילי שלו (שקיים, כבר אמרנו); ומה שמסוכן יותר, באמירה ש"הממשלה הבאה לא תכבד את ההסכם אחרי הבחירות".

[בתמונה משמאל: השר לשעבר יובל שטייניץ. תשאלו אותו מי עיצב את ההסכם הזה ונלחם עליו... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי שלומי אמסלם. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

בכך, יוצר נתניהו מדרון חלקלק - במשבר שהוא מעשה ידיו להתפאר - ושאיש אינו יודע היכן ייעצר.

לסיכום

ישראל חייבת את ההסכם הזה לא פחות מלבנון. אבל, כמו כל פעולה הנערכת באי וודאות, זהו הימור:

• היא משלמת בנכסים לאומיים - ולא פחות חשוב: בעיגון הדימוי של בן חסות - דימי - שנכנע ומשלם דמי חסות - כדי להרוויח זמן.
• תודעתית, ההסכם כבר התקבע כניצחון של חיזבאללה; אין בו שום ערובה שהזירה הצפונית לא תתלקח; והוא גם יזמין לחצים בזירות אחרות; ומלחמות גדולות נפתחות לעיתים גם כשכל הצדדים מבקשים להימנע מהן.
• לבנון לא תראה פירות בחמש השנים הבאות. גם המצב הפוליטי בלבנון רעוע והממשלה שם גם היא ממשלת מעבר, והכל כפוף לאינטרסים של איראן... 
• ואם תפרוץ מלחמה - וגם אם ישראל תנצח - הניסיון מלמד שמה שהוסכם ונחתם ע"י ישראל הוא בלתי הפיך בזירה הבינלאומית.

נחכה ונראה...

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הפכנו בני חסות – 'דימי' גם ביחסינו עם לבנון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על הסכם הגז עם לבנון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת סוגיית תשלום דמי חסות - פרוטקשן, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• אלי בר און (2022), ארצות הברית חוזרת להוביל בתחום פיתוח הנשק, ייצור ידע, 21/9/22.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/9/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 31/12/19.

• פנחס יחזקאלי (2022), דמי חסות (פרוטקשן) ו'כופרים בני חסות' ('דימי') באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/8/22.