תקציר: בחברה המערבית הפכה 'אשמה' למושג רווח, בדיונים על עושר זכויות יתר ופערים. הדיכוטומיה בין השפע של האליטה למצוקת מה שמכונה בעגה הפרוגרסיבית 'מודרים', מוסברת לעתים קרובות דרך עדשת ה'אשמה'. 'תרבות האשמה' המערבית (Guilt culture) משמעה, נטילת אחריות על בעיות מוסריות מהעבר ועל אוכלוסיות מודרות. בימינו, הפכה נטילת אחריות, לכאורה, זו הפכה ל'הטרלה'… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'תרבות האשמה' המערבית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עודכן ב- 21 בפברואר 2024

בחברה המערבית הפכה 'אשמה' למושג רווח בדיונים על עושר, זכויות יתר ופערים. הדיכוטומיה בין השפע של האליטה למצוקת מה שמכונה בעגה הפרוגרסיבית 'מודרים', מוסברת לעתים קרובות דרך עדשת ה'אשמה'. 'תרבות האשמה' המערבית (Guilt culture) משמעה, נטילת אחריות על בעיות מוסריות מהעבר ועל אוכלוסיות מודרות. היא אינה רק תגובה רגשית ספונטנית, אלא תוצר של דיסוננס קוגניטיבי בקרב האליטות. 

בימינו, הפכה נטילת אחריות, לכאורה, זו הפכה ל'הטרלה'…

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'תרבות האשמה' המערבית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:

קובצי מאמרים רלוונטיים נוספים:

• 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אליטות ואליטיזם.
• 'דיסוננס קוגניטיבי'.
• 'מאבק העוצמה'.
• רב תרבותיות ותקינות פוליטית.

רוני אקריש

• רוני אקריש: הברית הבלתי קדושה, בין ארגוני השמאל הפרוגרסיבי לפלסטינים;
• רוני אקריש: על התארגנויות אנטישמיות ואכיפה בררנית.
• רוני אקריש: 'העולם של אתמול' וימינו אלה.

.

.

.

פנחס יחזקאלי

• פנחס יחזקאלי: רב תרבותיות – קריסתה של אשליה.
• פנחס יחזקאלי: תרבות האשמה – דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות.
• פנחס יחזקאלי: המערב מתחיל לפלוט את המהגרים החוצה. האם זה מאוחר מידי?

.

.

.

.

גדעון שניר

• גדעון שניר: 'תרבות האשמה' מהי?
• גדעון שניר: השימוש המניפולטיבי ב'תרבות האשמה'
• גדעון שניר: להיפטר מתרבות האשמה על יחסי יהודים-ערבים בישראל!
• גדעון שניר: אירופה – מהפך פוליטי בצל תרבות מתאבדת;
• גדעון שניר: כיצד ניתן לסיים את הכיבוש – תשובה ל-תומא סלימאן;
• גדעון שניר: "בואו נדבר על הצער הפלסטיני"? תשובה ליואב קרני.

.

.

נספח מדף הטוויטר של possiblecontrol: תסביך האשמה של המערב

הכרזה שלמטה מתריסה: "טוב לי. אני נטול תסביך של אשמה לבנה!"... בעשורים האחרונים בחסות ה- WOKE, שקעו מדינות המערב בתוך תסביך אשמה קולקטיבי, המעצב במידה רבה את פני החברה, התרבות והמדיניות הגלובאלית בעידן המודרני. הוא מבוסס על הכרה בעוולות היסטוריות שהן ביצעו בעבר, בעיקר בתקופת הקולוניאליזם, העבדות והאימפריאליזם. תחושת אשמה זו באה לידי ביטוי במדיניות חוץ מקלה כלפי מדינות שהיו בעבר תחת שלטונן, בקבלת אחריות מוסרית על מצבן הכלכלי והחברתי, ובהטמעת רעיונות של תיקון וצדק חברתי בזירה הפנימית.

תסביך זה מתבטא גם באימוץ רב-תרבותיות כעיקרון מוביל, תוך ניסיון לפצות אוכלוסיות שנפגעו בעבר באמצעות העדפה מתקנת, פיצויים היסטוריים וקבלת הגירה רחבת היקף. הוא נמנע בכוח מביקורת על המהגרים והאיסלאם, מחשש להיתפס כגזען, איסלאמופוב או 'מתנשא קולוניאליסטי'.

אבל, אין ארוחות חינם: התסביך הזה גורם למערב לוותר על זהותו הלאומית, פוגע בלכידותו החברתית ומחליש את יציבותו הפנימית.

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: תרבות האשמה המערבית והשלכותיה, באתר ייצור ידע.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!