תקציר: איך זה שכל מקבלי ההחלטות הבכירים חושבים אותו הדבר על מתווה החזרת השבויים עם חמאס? איך זה שחשבו אותו הדבר על הסכם הגז התמוה, עם לבנון? האם זה בגלל ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וש"עם האחריות מגיע השכל"? ממש לא. הסיבה לכך היא ארגונית. מקבלי החלטות במערכות ביורוקרטיות במצב של קיפאון-סטגנציה, מקדמים תמיד את הדומים להם, כדי לשמר את העוצמה בידיהם. התוצאה: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב...". ככה נוצרות קונספציות!

עודכן ב- 22 באוגוסט 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחת התוצאות הקשות של השתלטות 'אליטת ההון' הישראלית על בכירי המגזר הציבורי ומערכת הביטחון בישראל, היא תופעת 'חשיבת היחד'. בכל בעיה חשובה שעל הפרק, הם חושבים אותו הדבר.

על כך התבטא, ד"ר גיא בכור: "תמיד צה"ל, השב"כ ו"המוסד" בדעה אחת. מוזר, אין אף מקרה שהם חושבים שם אחרת זה מזה? שהם לא "מופתעים" ביחד? קוראים לזה: קונספציה. לא הבינו דבר, ולא למדו דבר... גם כאשר יחטפו ישראלים מכביש 6 או מיישובי השרון הסמוכים, "המימסד הבטחוני" יטען שהוא הופתע.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, נקט צה"ל צעדים למנוע הישנות המקרה שבו תופתע מדינת ישראל בשל 'חשיבת היחד' - החשיבה הקולקטיבית - הקבוצתית של בכירי מערכת הביטחון. כמה זה הצליח לו ראינו ב- 7 באוקטובר 2023. ראשי המערכת מקבלים החלטות לא על בסיס שיקול דעת מקצועי, אלא על בסיס הנרטיב שלאורו האליטה כולה הולכת.

כך קורה למשל לכל אורך מלחמת חרבות ברזל: כולם חושבים אותו הדבר, ומקבלים החלטות 'פה אחד', ואפשר כבר להגדיר כלל אצבע: חשיבה מונוליטית היא בדרך כלל מוטעית. עסקאות החטופים הן דוגמה טובה למשל. כיוון שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, רבים בציבור מרגישים חוסר נוחות רבה כאנשי התקשורת בערוצי הליבה מספרים לנו בביטחון על המלצות המערכת, אבל הם בשלהם:

מי שמחפש סיבות לכך יכול למצוא רמז בחפזונו של הרמטכ"ל, הרצי הלוי, למנות בכירים: ב- 21 בפברואר 2024, נתבשרנו כי הרמטכ"ל הרצי הלוי החליט לדון על מינוי תא"לים - עוד לפני תחילת התחקירים הרשמית ובירור חלקם של המועמדים בכישלון הצבאי ב-7 באוקטובר.

כזכור, גם מינויו של הלוי עצמו הגיע כתוצאה מחפזונו של שר הביטחון דאז, בני גנץ למנותו שבוע לפני הבחירות בסוף 2022.

צודק. וכדאי לזכור את אמירתו של האלוף במיל' עמוס ידלין: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב!"

יוסי יהושע מלמד אותנו איך נוצרות קונספציות

אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. הכתב הצבאי (המצוין) יוסי יהושע באקס (טוויטר): "רוצים להבין מה זאת ה"קונספציה"?

• שר הביטחון גלנט הקים צוות "איפכא מסתברא" לסוגיית המודיעין. ואת מי הוא שם בראשו? את ראש אמ"ן הקודם, תמיר היימן, שחשב בדיוק כמו ראש אמ"ן הנוכחי, אהרון חליווה.
• ועם מי גלנט התייעץ בענייני פיקוד דרום? עם האלוף הקודם, אליעזר טולדנו, עוד אחד מאבות הקונספציה. לא איפכא ולא מסתברא שניהם אגב יצטרכו לתת דין וחשבון לוועידת הבדיקה/ חקירה שתוקם"

למה זה קורה? רשת ארגונית איננה דמוקרטית!

קבוצת מקבלי ההחלטות הבכירים בשירות הציבורי ובארגוני הביטחון באמת דומים. אבל אין לזה שום קשר לנימוקים בעד ונגד הסדר החטופים, הסכם הגז ופרשיות אחרות בהם שיקפו 'חשיבת יחד'. בארגון ביורוקרטי (ומדינתנו היא ארגון ביורוקרטי גדול) במצב של קיפאון-סטגנציה, צריך לעשות מאמץ ארגוני מכוון וממוקד, כדי ליצור קבוצת מקבלי החלטות לא הומוגנית; ואם רק נרפה, ההומוגניות תשוב.

מדוע? כי מערכות מורכבות תתנהג תמיד על פי החוקים המניעים אותה; ובניגוד לפוליטיקה - שחווה מהפכים לפרקים בעמדות הכוח שלה - העולם הארגוני יציב יותר ושמרן יותר. מרגע שקבוצת בעלי עוצמה אוחזת בכלי השליטה של הארגון - קרי, במנגנוני קבלת ההחלטות ובתרבות הארגונית - היא תרתום אותם למאבק העוצמה הארגוני, כש'מטרת העל' היא לשמר בכל מחיר את הכוח. חלק משימור הכוח הוא מינוי כאלה ש'דומים' להם...

תמיד ימונו 'אנשי שלומנו'!

משמעות הדבר בתחום הארגוני היא, שהמנגנון הביורוקרטי הארגוני ידאג שאלה שיקודמו יהיו 'אנשי שלומנו'. אלה מטבעם, מתנהגים וחושבים בדרך דומה. זה נכון לכל מנגנוני הפקידות הבכירה, ממשרד המשפטים, דרך משרדי החינוך, הפנים והבריאות וזה נכון גם במערכת הביטחון, על שלוחותיה.

נכון. לעיתים מתמנים בעלי חשיבה שונה מהסיבות הלא נכונות, אולם אז נזעק המנגנון לתקן את המעוות. כך היה למשל בסיפור קידומו של האלוף גרשון הכהן, דִּיסִידֵנְט חריג, אינטלקטואל ואיש ספר עם קשרים חזקים להתיישבות ולמתנחלים, שהיה שונה מאוד - הן באופיו והן בדעותיו - מרעיו במטה הכללי של צה"ל. לכן, המערכת עושה בו שימוש רב גם לאחר שחרורו, בבניית ובניהול תרגילים; אולם מעולם לא ניתן לו פיקוד עצמאי.

התוצאה: מבחינה ארגונית, ולאומית כאחד, התוצאה קשה ומסוכנת לשרידות הלאומית: אנחנו מקבלים קבוצת בכירים שבנויים מאותו דבר, ודבקים באותה קונספציה. 

דוגמאות לחשיבת יחד יש בשפע:

אוקטובר 2022: הסכם הגז עם לבנון: קלסיקה של חשיבת יחד

הסכם הגז - שישראל ולבנון השיגו בתיווך אמריקני - באוקטובר 2022, ערב הבחירות בישראל - היה תקלה מנקרת עיניים, לכל מי שעיניו בראשו. אבל, ראשם של ראשי מערכת הביטחון תקוע עמוק בתוך הנרטיב שעליו גדלו ודרכו התקדמו. כתמיד, זה היה אחד הנימוקים ה'אובייקטיביים' לכאורה, שהועלה ע"י תומכי ההסכם: שכל מקבלי ההחלטות - שכולם מונו בעבר ע"י ממשלת הימין - תומכים בהסכם כאיש אחד. הנה ראש הממשלה דאז יאיר לפיד: "ההסכם יביא הרבה יותר ביטחון למדינת ישראל. זה מה שאומר הרמטכ"ל וכל הצבא, שאלופיו כיתתו רגליהם לבית המשפט העליון לשכנע את השופטים שכדאי...

ספטמבר 2022: גדי אייזנקוט מביע דעות, שהפלא ופלא, דומות לדעות חבריו

דוגמה נוספת: ערב הבחירות, החל 'הפוליטיקאי הטרי', רב אלוף במיל' גדי אייזנקוט (ראו תמונה משמאל) בסדרת ראיונות שחשפה את עולמו הפוליטי. מסתבר כי העולם הזה דומה להפליא לעולמם של בכירים אחרים במערכת הביטחון. 

ושוב, מסבירים לנו הפוליטיקאים בגוש 'שלו' - ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וש"עם האחריות מגיע השכל"...  באמת? ממש לא!

אוקטובר 2011: 'פה אחד' למען 'עסקת שליט' - "נדע להסתדר"...

עסקת שליט הייתה אחת הטעויות הגסות שביצעה ישראל, שבמידה רבה הכשירו את הקרקע לרעיון טבח ה- 7/10. אבל בכירי המערכת דבקו בשלהם, ולא היה ולו אחד שחשב אחרת: בסרטון:

• כרמי גילון: "הדרך היחידה להחזיר את גלעד שליט הביתה היא לשחררו תמורת שחרור מחבלים":
• דני יתום: אני מודע לסכנה שבשחרור מחבלים. אבל מניסיוני אני יודע ששחרור מחבלים, כולל בהיקפים הרבה יותר גדולים, כאשר היה בעבר ידענו כיצד להתמודד איתו. נדע להתמודד עם שחרור מחבלים גם הפעם.
• אמנון ליפקין שחק: האיום קיים יש מחבלים היום בעזה, יש הנהגת חמאס שכולה לא בכלא, ולכן עם האיום הזה מדינת ישראל מתמודדת כל יום ותמשיך להתמודד.
• יעקב פרי: מניסיוני אני יכול לקבוע, שגם שחרורם של מחבלים ובתוכם רוצחים כבדים, איננו מהווה סכנה. שארגוני הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל לא יוכלו לה.
• עמי איילון: אני יכול לומר בוודאות מוחלטת, שמדיניות הפיגועים של החמאס לא תלויה באותם מחבלים ששוחררו מהכלא במסגרת עסקת שליט.

התוצאה ידועה...

בסרטון: לקט "נדע להסתדר"...

אוקטובר 2009

נספח מדף הטוויטר של ASHiGA: כלל אצבע - בכל פעם שבכירי מערכת הביטחון חושבים אותו הדבר, סביר מאוד להניח, שהם טועים!

כי 'חשיבת יחד' היא מחלה קבוצתית: מקום שכולם חושבים אותו הדבר הוא תיבת תהודה קולקטיבית, שבה אף אחד לא באמת חושב!

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: למה בכירי מערכת הביטחון חושבים אותו הדבר?

[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

מאמרים רלוונטיים לעיון נוסף

• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט';
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן.
• הרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן.
• הרחבה על מאבק העוצמה במערכת מורכבת, לחצו כאן.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014) ארגון – מערכת מורכבת אנושית, מכוונת מטרה, ייצור ידע, 23/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), דִּיסִידֵנְטים – פורצי גדר – וחשיבותם לארגונים, ייצור ידע, 3/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.