תקציר: כשהתקשורת מחטיאה את ייעודה, והופכת לכלי תעמולה ב'משחק הפוליטי', קשה למצוא ריכוז מסודר של הנימוקים, בעד ונגד הסכם הגז עם לבנון. ריכזתי כאן את מכלול הנימוקים הללו. אתם מוזמנים להוסיף עליהם...

[לאוסף המאמרים על הסכם הגז עם לבנון, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

כשהתקשורת מחטיאה את ייעודה, והופכת לכלי תעמולה ב'משחק הפוליטי', קשה למצוא ריכוז אחד מסודר של הנימוקים בעד ונגד הסכם הגז עם לבנון; וכבר ציין האלוף במיל' גרשון הכהן, בצדק רב, כי "התייחסות עניינית לסוגיה, יכול אדם להימנות על תומכי יאיר לפיד או בני גנץ לראשות הממשלה, ועדין להסתייג מההסכם כפי שהובא לאישור הקבינט. וכן להיפך, יכול אדם לתמוך בנתניהו ובגוש הימין, ובכל זאת למצוא סיבות לתמיכה בהסכם" (הכהן, 2022).  

על כן, ריכזתי כאן את מכלול הנימוקים בעד ונגד ההסכם. אתם מוזמנים להוסיף עליהם...

בעד ההסכם

• בשל מספר סיבות שתפורטנה בהמשך, ישראל חייבת למנוע בכל מחיר את 'המלחמה הגדולה', זו שהוגדרה עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת כ״מקרה הכל״: התקפה כוללת על מדינת ישראל – תוך התקוממות אלימה של ערביי ישראל ושל ערביי יהודה ושומרון. כלומר, שילוב של מלחמת הקוממיות עם פרעות תשפ"א... (יחזקאלי, 2022).

[בתמונה משמאל: מכלול הנימוקים בעד ההסכם תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי raphaelsilva לאתר Pixabay]

• ישראל איבדה ברשלנות ובשאננות את היתרון האסטרטגי שלה ונמצאת בנחיתות אסטרטגית בולטת. עד שתשתנה המשוואה האסטרטגית בעוד מספר שנים עם השלמת פיתוח הלייזר ופריסתו כמעטפת הגנה עיקרית (האמריקנים כבר השיגו פריצת דרך. אנחנו טרם...) (יחזקאלי, 2022).

• המשבר הפוליטי המתמשך אינו תקופה טובה למלחמה גדולה (יחזקאלי, 2022).
• זירת הפנים מבעבעת. הפלסטינים תושבי ישראל צוברים ביטחון עצמי, אוגרים נשק ונערכים ליום פקודה (יחזקאלי, 2022).
• בשטחי יהודה ושומרון, 'עולה הטמפרטורה' לקראת מות אבו מאזן. נוצרה בהם מעין מדינה עצמאית בשומרון נוסח חמאס בעזה, שנתמכת בכסף ובנשק; ושנראה שמחפשת עימות כחלק מצבירת העוצמה לקראת מאבק השליטה הקרוב ברשות הפלסטינית (יחזקאלי, 2022).

[בתמונה משמאל: נימוקים בעד ההסכם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

• העורף מופקר, ואינו מוכן למלחמה (יחזקאלי, 2022).
• עזה החמאסית שהיא היא הזירה היחידה הרגועה כיום, אבל היא בונה את עצמה למלחמה ותצטרף אליה ביום פקודה (יחזקאלי, 2022).
• איראן מתגרענת, ביטחונה העצמי הבינלאומי גדול, ומצבה הפנימי עלול להוות טריגר ליזום מלחמה.
• הצבא קטן לכל הזירות גם יחד, ומצוי במצב פנימי בעייתי בלשון המעטה. הוא איננו מסוגל להתמודד עם מספר זירות במקביל (יחזקאלי, 2022).
• בשל כל אלה, אין פלא, שרובה המכריע של צמרת מערכת הביטחון בעד הסכם עם לבנון (כספית, 2022).
• לאסדת גז לבנונית - שתוצב בסמוך לגבול הימי עם ישראל - יש סיכוי, לכונן מגמה רצויה של אינטרסים כלכליים וביטחוניים של שתי המדינות, בשיווי משקל הדדי במרחב הימי (הכהן, 2022).

• נקודת המבט הביטחונית היא רק אחד הגורמים במשוואה כוללת, בה נדרשים מומחים נוספים - כמומחי משרד החוץ, מומחים למשק האנרגיה הבינלאומי; מומחים לחוק הישראלי, בשאלת סמכותה של ממשלת מעבר; וכמובן, מומחים לדין הבינלאומי. בחינת השיקולים במכלול המקיף, אמורה להתממש במועצה לביטחון לאומי- המל"ל. בשל כך, לעמדת ראש המל"ל חולתא (ראו תמונה משמאל), ולהצטרפות ראשי מל"ל לשעבר אלוף מיל' גיורא איילנד ואפרים הלוי, יש משקל סגולי מקצועי בתמיכתם בהסכם (הכהן, 2022).
• אין לישראל אינטרס בקריסת לבנון. זוהי מחווה של רצון טוב, כהושטת יד למדינת לבנון הנתונה במשבר כלכלי עמוק (הכהן, 2022).

[בתמונה משמאל: ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), אייל חולתא. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Υπουργείο Εξωτερικών. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

נגד ההסכם

• ד"ר פנחס יחזקאלי: הנזק החמור ביותר לישראל הוא במישור התודעתי. כמו שהנסיגה מרצועת הביטחון מונפה בהצלחה ע"י חיזבאללה כבריחה; כך החל כבר חיזבאללה למנף את ההסכם כניצחון. חייבים להבין כיצד אנחנו נתפסים במזרח התיכון: עשר שנים ברברנו את עצמנו למוות, בסיפורים שאנחנו מעצמה ענקית וחזקה; אבל בפועל, לאורך שלושים השנים האחרונות מתנהגת ישראל ביחסיה עם מדינות האזור כבן חסות - 'דימי': מתחננת לביטחון ומשלמת עבורו פרוטקשן, בעוד ועוד נכסים (יחזקאלי, 2022). במזרח התיכון אין ארוחות חינם ועל החולשה הזו נשלם בדם!
• ד"ר פנחס יחזקאלי: שוב ישראל מוותרת על שטח ריבוני וממירה נכסים קבועים בנכסים ברי חלוף.
• ד"ר פנחס יחזקאלי: כדאי לא להתרגש מהערובות האמריקניות. זכרו את הערובות שקיבלנו לחופש שיט במצרי טיראן בתמורה לנסיגה הישראלית אחרי מבצע סיני ב- 1956. ממשל אייזנהאוור נתן; ממשל ג'ונסון לא כיבד; ונקלענו לתקופת החרדה שקדמה למלחמת ששת הימים, ולמלחמה שבעקבותיה.
• עיתונאי 'הארץ' ניר גונטז': מה החיפזון? אין לישראל דחיפות לחתום על הסכם גבול ימי עם לבנון. הדחיפות היא אינטרס אמריקני ולא ישראלי. האמריקאים אנסו את שתי המדינות, לטובת האינטרס שלהם. לחילופין, אם באמת ישנה דחיפות, היא בבחינת הנפת דגל לבן (אולי מוצדק) מול החיזבאללה" (חדשות סרוגים, 2022).
• עיתונאי 'הארץ' ניר גונטז': "ישראל אומרת שטוב שתהיה אסדה ללבנונים שכן אז חיזבאללה יזהר מלפגוע בכריש. זה בולשיט. ישראל לעולם לא תפציץ מתקן קידוח של חברה צרפתית" (חדשות סרוגים, 2022).
• עיתונאי 'הארץ' ניר גונטז': "ההסכם המוצע לא ימתן את חיזבאללה. הוא יעצים את הארגון. רגע לאחר החתימה יאמר נסראללה, שבלי הרחפנים שלו ההסכם לא היה נחתם. לא מן הנמנע שזה נכון (חדשות סרוגים, 2022).
• עיתונאי 'הארץ' ניר גונטז': "חתימה על הסכם על גבול ימי עם לבנון לא תמנע מחיזבאללה שום פעולה מול ישראל, ולא תעצור את התחמשותו... במלחמת לבנון ה-III, אם תפרוץ, חיזבאללה לא יימנע מלתקוף את כריש בזכות ההסכם הנ"ל (חדשות סרוגים, 2022).
• האלוף במיל' גרשון הכהן: המו"מ על הגבול הימי, שנמשך כעשור, שולב לתוך מערכה חדשה שעיצב חסן נסראללה בתחכום יצירתי, בשאיפה לפגיעה במעמדה ובדימוי עוצמתה של מדינת ישראל. אם קודם לאיום, ניתן היה להציג וויתור ישראלי כמחווה של רצון טוב, כהושטת יד למדינת לבנון הנתונה במשבר כלכלי עמוק, לאחר איומי נסראללה חסרי התקדים, הוויתור הישראלי נלכד במסגרת הקשרית, הצובעת אותו בצבעי כניעה לסחיטה. חיזבאללה איננו צד להסכם. בעוד שישראל מחויבת לו, החיזבאללה חופשי להפר אותו כרצונו, כשיהיה לו אינטרס בכך (הכהן, 2022).
• עיתונאי 'הארץ' ניר גונטז': הכנסת כריש למשא ומתן עוד עלולה לעלות בעתיד ביוקר רב... (חדשות סרוגים, 2022).
• בעוד שישראל ויתרה רשמית על 'קו 1', לבנון לא ויתרה על 'קו 29'. אין הכרה לבנונית ב'קו המצופים' (קו הגבול שישראל קבעה); והיא תוכל לשחוק אותו, עם השנים בזירה הבינלאומית.
• הניסיון רב השנים הזירה הבינלאומית מלמד אותנו ערכן של ערבויות בינלאומיות מהו...

לסיכום

מתוך מכלול הנימוקים בעד ונגד ההסכם ניתן להעריך, שישראל עמדה בפני ברירה: להילחם מלחמה גדולה, בכל החזיתות, עתה; או לשלם בנכסים לאומיים תמורת דחיית המלחמה הגדולה, בתקווה שניתן יהיה לטפל עם הזמן בכל חזית בנפרד; ואולי גם למנוע מלחמה צפונית.

כל בחירה באחת משתי האפשרויות היא בגדר הימור. קברניטי המדינה החליטו - באחריות המתחייבת ממי שנושא באחריות - לדחות את 'המלחמה הגדולה', בתקווה שבדרך זו יוכלו לטפל בכל אחד מהמגזרים בנפרד בלי להבעיר את כל האחרים. ספולציה לא בלתי ריאלית היא שהיה פה גם סוג של איום אמריקני, שאם ישראל לא תחתום, במלחמת הטילים שתבוא בעקבות הסירוב היא תישאר לבד...

כיוון שאין ארוחות חינם, המחיר הוא פיחות משמעותי במעמדה של ישראל באזור; הפיכת חיזבאללה למנצח הגדול (בדומה למה שהתרחש אחרי הנסיגה מרצועת הביטחון בתחילת המילניום) ועליית הרצון של גורמים אחרים (הפלסטינים בתוך גבולות הקו הירוק, ביהודה ושומרון ובעזה) לנצל את החולשה הישראלית, וליזום מלחמה.

אם היה זה הימור נכון, ימים יגידו...

[לאוסף המאמרים על הסכם הגז עם לבנון, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

מקורות והעשרה

• גרשון הכהן (2022), הסכם הגבול הימי עם לבנון – בעד ונגד, ייצור ידע, 14/10/22.
• בן כספית (2022), כל מערכת הביטחון בעד הסכם עם לבנון ורק נתניהו נגד? כנראה שמשהו כאן מסריח, מעריב, 9/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• אלי בר און (2022), ארצות הברית חוזרת להוביל בתחום פיתוח הנשק, ייצור ידע, 21/9/22.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
• חדשות סרוגים (2022), ביקורת מפתיעה על לפיד: "טמטום שאין כדוגמתו", 11/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפכנו בני חסות – 'דימי' גם ביחסינו עם לבנון, ייצור ידע, 4/8/22.