תקציר: רבי סעדיה גאון (רס"ג) הסיק מחידוש העולם על ידי האל, שלוש מסקנות תיאולוגיות עקרוניות...

[לקובץ המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רבי סעדיה גאון (רס"ג), לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת בראשית, עוסקת בחלקה הגדול באפוס של בריאת העולם. הפעם בחרנו לדון בדבריו של ר' סעדיה גאון הדן בסוגיה זו בחיבורו אמונות ודעות[1].

ר' סעדיה גאון (רס"ג), מדבר אודות בריאת העולם, במאמר הראשון  בספרו אמונות ודעות[2]. לדעתו, העולם נברא בנקודת זמן מסוימת ולכך מובאות ארבע הוכחות.

שאר ההוכחות לקוחות כאמור בעיקרן מהאסלאם הכלאמי. לפי דעתם, העולם עשויי מאטומים ,שצירופם מרכיב את העולם הנברא בכול עת מחדש. רס"ג אינו מקבל את הדוקטרינה הזו כלשונה, ועל כן יש להסתייג מלתייג אותו כאיש כלאם מובהק.

ההוכחה הראשונה מסתמכת על העובדות הבאות: גודל העולם סופי, אילו העולם היה מניע את עצמו, הרי כוח זה היה אף הוא מוגבל. אולם מכיוון שהעולם נמצא תמיד בתנועה ,חייב להימצא כוח אחר חיצוני לו ,המניע אותו ללא הפסק : "...הראשונה מהן מן התכליתות והוא שהשמים והארץ כיוון שהתברר שיש להן תכלית, בהיות הארץ באמצע והשמיים מקיפים סביבה, מוכרח שיהא לכוחם תכלית, כי לא יתכן שיהא כוח ללא תכלית בגוף שיש לוו תכלית, ודבר זה המושכל דוחה אותו, וכיון שיש תכלית לכוח המקיימן מוכרח שיהא להם תחילה וסוף..."[3].

[בתמונה משמאל: דיוקנו של רבי סעדיה גאון. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

ההוכחה השנייה לחידוש העולם קשורה לאטומים המרכיבים אותו. חלקים אלו, מתאחדים או מתפרדים באופן תדיר. אולם הקיבוץ והפירוד של אטומים אלה, אינם חלק ממהותם הטבעית. לכן צריך להיות קיים כוח חיצוני האחראי לכך, האל : "...והראיה השנייה מצירוף החלקים והרכבת הפרקים, והתברר לי בהם עקבות עשיית החידוש... וכאשר התברר לי הצירוף והחיבור וההרכבה אשר הם מחודשים בגוף השמיים, וכול שכן מה שלמטה מהם, ידעתי גם על פי ראייה זו כי השמיים וכול אשר נכלל בה מחודש..."[4].

ההוכחה השלישית מבוססת על המקרים. כול הגופים בעולם נושאים מקרים, החל מממלכת הצומח והחי ועד גרמי השמיים. הללו כפופים  לתהליכי התהוות וכיליון, כמו גם ממקרים נוספים(צורה, צבע, טמפרטורה ותנועה).כול הגופים האלה  צמודים למקרים השונים, מן ההכרח שישות חיצונית, במקרה זה האל, המשולל ממקרים, יהיה אחראי למקרים בעולם : "... והראיה השלישית מן המקרים, והוא שאני מצאתי כי לא ימלטו הגופים מן המקרים שיקרו בכול אחד מהם, אם מצד עצמו אם שלא מצד עצמו, כמו שמתהווה החי והצומח ויגדל עד שמגיע לשלמותו, ואחר כך הולך וחסר ומתפרקים חלקיו...וכאשר מצאתי כי המקרים כוללים גם את השמיים...ידעתי נאמנה שכול מה שלא יקדם לחידוש הרי הוא כמוהו כיון שנכנס בגבולו..."[5].

ההוכחה הרביעית לחידוש העולם קשורה לזמן. הזמן לדעת רס"ג חייב להיות מוגדר וסופי. זמן אין סופי לא מתיישב עם קיום ההווה, היות ואם אמור לעבור בין שתי נקודות, זמן אין סופי ,הרי לא ניתן להגיע להווה. לכן, יש לומר כי רצף הזמן התחיל בנקודה מוגדרת- בריאת העולם, ואז ניתן להסביר את ההווה הקיים בכול רגע נתון : "... והראיה הרביעית מן הזמן. והוא אנוכי ידעתי כי הזמנים שלושה, עבר הווה ועתיד. ושההווה הוא פחות מכול עת, ולכן קבעתי את ההווה כנקודה, ואמרתי, כיון שהאדם אם חשב בליבו לעלות בזמן מנקודה זו למעלה לא יוכל, מפני שאין לזמן תכלית...והרי סיבה זו עצמה מונעת שתלך ההוויה בו למטה ותעברנו עד שתגיע אלינו, ואם לא תגיע ההוויה אלינו הרי אנו בלתי מצויים... והואיל ומצאתי את עצמי מצוי, ידעתי כי ההוויה עברה את הזמן עד שהגיעה אלי..."[6].

פרט להוכחה הראשונה שיש בה גוון אריסטוטלי, הרי שאר ההוכחות המובאות לקוחות מהכלאם[7]. אולם, הרעיון על סופיות העולם וההכרח שיהא מצוי בתוכו כוח סופי ,כפי שמובא בהוכחה הראשונה, מראה כי רס"ג קיבל את עיקרי הקוסמולוגיה האריסטוטלית[8].

לאחר שהוכח כי העולם נברא, פונה רס"ג לטפל בסוגיה כיצד העולם נברא ואם היה קיים מצע של חומר קדום לפני הבריאה עצמה : "... וכאשר נברר לי בירור גמור שכול הדברים מחודשים, חקרתי אחרי כן, האם אפשר להיות שהם עשו את עצמם...ובטל לדעתי שיהו הם בראו את עצמם ...שכאשר אנו מעלים על דעתנו שהדבר עשה את עצמו נמצא שדבר זה בטל בשני חלקי הזמן גם יחד, כי אם נניח אפשרות עשותו את עצמו לפני היותו, הרי אנו יודעים כי הוא היה אז נעדר, והנעדר אינו עושה מאומה. ואם נניח אפשרות עשותו את עצמו לאחר היותו, הרי כבר קדמה הויתו והרי די בכך משיעשה את עצמו..."[9].

לאחר שקבע כי כלל הנמצאות נבראו על ידי האל , טוען רס"ג כי הנמצאות נבראו יש מאין ולא ממצע חומרי קדום. במהלך הדיון בנושא, מביא רס"ג תריסר דעות המחייבות את בריאת העולם ממצע חומרי קדום, דעות הנדחות על ידו אחת לאחת. לשיטתו, הבריאה יש מאין הינה השקפת יסוד בסיסית של תורת משה, הן מהצד המוסרי והן מהצד הלוגי. הטיעון של הצד המוסרי אומר כי אם אכן היה מצוי חומר קדום ונצחי ובלתי תלוי מקביל לבורא עולם, הרי הוא לא היה כפוף לרצון האל ולמעשיו, ואז מידת הסוברניות של האל הייתה נפגמת : "...והתברר לי עוד שכול דבר שנדמה שהמציאות נבראת ממנו הרי חייבנו שאותו הדבר קדום, והואיל והוא קדום הרי הוא שווה לבורא בקדמות, ונתחייב שלא ישמע לו לברוא ממנו דבר ולא יקבל פקודתו ויתפעל כרצונו ויתרקם כחפצו..."[10].

הטיעון הלוגי אומר כי ההשערה אודות חומר קדמון נבעה מהחשיבה שחומר יכול לנבוע  רק מחומר קודם לו, היות שכך הם פני הדברים בטבע. אולם אם כך, ניתן לומר בהתאם לאותו קו חשיבה וניסיון, כי לחומר הקדמון יש תכונות עצמאיות אימננטיות, ואז שוב מידת הסוברניות האלוהית תפגע : " ...ונזכרתי עוד כי ההנחה שברא יש מיש, אם ימשיך האדם עמה תמשכהו עד שתביאהו לומר שהוא לא ברא מאומה כלל, לפי שהסיבה המביאה במחשבה הוית יש מיש היא מפני שכך מצאנו במוחש, ואם כן נאמר  גם המוחש כך היה, שהוא במקום ובזמן, ובצורה מצוירת, ובשיעור משוער...כי משפט כול אלה בעניין זה כמשפט יש מיש ואם נבוא להמשיך משפטיהן עד שנאמר שהוא ברא מן היש במקום ובזמן ובצורה ושיעור ומעמד ויחס וכול הדומה לכך כולם קדומים, לא נשאר אז דבר להיברא, ובטלה הבריאה לגמרי..." [11].

אחרית דבר

רס"ג הסיק מחידוש העולם על ידי האל, שלוש מסקנות תיאולוגיות עקרוניות:

• ראשית- חידוש העולם משמעו בריאה יש מאין, אם הייתה בריאה ממצע קודם הרי העולם היה קדמון ולא היה תוקף לחידוש העולם.
• שנית- כל נברא אינו יכול לברוא או לחדש את עצמו. אם אכן הייתה מציאות כזאת אפשרית, הרי אותו נמצא היה בעצם קודם לעצמו, דבר שלא עולה על הדעת, ולכן יש להדגיש כי האל הוא סיבת החידוש של כלל הנמצאים בעולם.
• שלישית- ממעשה בריאת העולם וחידושו אנו יכולים ללמוד על תאריו של האל המתגלה לנו כבורא עם מגוון פעילות גדול.

[לקובץ המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רבי סעדיה גאון (רס"ג), לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת בראשית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 21/10/19.

[1] אמונות ודעות, או בשמו הערבי המלא, הנבחר באמונות ובדעות שחיבר רב סעדיה גאון במאה העשירית הוא אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל שהתחברו בימי הביניים, ונחשב לפורץ בתחום הפילוסופיה היהודית.

[2] על רס"ג ותורתו הפילוסופית ראה:

ראה-גוטמן, י. הפילוסופיה של היהדות, מוסד ביאליק, 1983, עמודים- 63-64.(להלן גוטמן).

    סיראט, ק. הגות פילוסופית בימי הביניים, כתר, 1975,עמודים 26-28.

    שבייד, א. הפילוסופים הגדולים שלנו, ידיעות אחרונות, 1999,עמודים 22-25.

    שמאי, ב.ח., עשרת עיקרי האמונה של רב סעדיה גאון, דעת,37, בר אילן,תשנ"ו,עמודים-26-11.

הראל, א. שלוש נגיעות פילוסופיות, ספרי צמרת, יהוד, 2012, עמודים: 47 – 53.

I.Efros, 'Saadya's Theory of Knowledge, JQR, XXXIII (1942-1943), pp.133-170.

A. Marmorstein, The Doctrine of Redemption in Saadya's Theological System, Saadya Studies,1943, pp.4-25.

[3] רב סעדיה גאון, הנבחר באמונות ודעות, תרגום יוסף קאפח, 1970, עמוד ל"ה,(להלן ת' קאפח).

[4] שם, עמוד ל"ז.

[5] שם, עמוד ל"ח.

[6] שם, עמודים ל"ח- ל"ט.

[7] כַלאם הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם אשר מבקש, בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות, להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם ולשלול דעות מנוגדות לה. בבסיס הרעיון קיימת הנחה מקדמית כי האמונה הדתית כהתגלות אלוהית היא האמיתית. על הכלאם ראה – אבי הראל, רס"ג והתפיסה האיסלמית של הכלאם, ייצור ידע, מרץ, 2017.

הראל אבי, שלוש נגיעות פילוסופיות, ספרי צמרת, יהוד, 2012, עמודים: 42 – 44.

[8] גוטמן, עמוד 66.

[9] ת' קאפח, עמודים מ'- מ"א

[10] ת' קאפח, עמוד מ"ב

[11] שם, עמוד מ"ג